באולפנה היינו במקום חשוך ובאתי כזה לחברה שלי וואי אפשר חיבוק והתקרבתי אליה והיא כולה מתרחקת לא. חיה בסרט.

כולי לא מבינה מה הולך קיצוש זאת היתה שישיסטית...

מביך רצחחחחחחחחחחח

הייתי במקום צפוף (לפני הקורונה) ופחדתי להיאבד ונתתי יד לאחי ואז.. אחרי כמה שניות הרגשתי שזה לא הגודל של היד שלו... וקלטתי שבטעות נתתי יד למישהו אחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואיי איך נבהלתי.... כבר לא היה אכפת לי להיאבד בין האנשים שם, אדרבה.... רק רציתי להסתתר... כל כך מפדח!! אמאלה!

כתבתי בזמנו.. אבל לא נורא, מי זוכר..

1: הייתי בטיול, מחנה קיץ. היינו ליד איזה מעיין, שלידו היה סלע בגובה מטר וחצי לערך מהמעיין, וראיתי עומד על קצה הסלע, משהו שהייתי בטוח שזה חבר ממש טוב שלי.. כי ראיתי אותו רק מהגב, דחפתי אותו למעיין (הוא היה עם בגדים יבשים) והתברר שזה היה משהוא גדול ומפחיד שלא הכרתי בכלל.. ברר.. אוף.

2: עמדתי לאחר לכיתה, כי היה פקק אנושי בדרך אליה, והרב שלי כבר ממש לא אהב את האיחורים הקטנים שלי, אז ביקשתי שיתנו לי לעבור, וכהתנצלות אמרתי שהרב שלי כבר ממש יכעס עליי, כי אני כל הזמן מאחר, ובדיוק הוא יצא מהחדר מורים ושמע את זה.. הסתכל עליי עם מבט כזה, ..

3: נסעתי באוטובוס, הייתי עם מזוודה גדולה, רגע אחד עזבתי אותה, והיא עפה וכמעט שברה לנהג את השמשה.. והוא צעק עליי..

4: היה סדר ניגונים בישיבה, ורק התחלתי את הישיבה... משהו זייף מאחורי בקצבבבבב, בשלב מסויים זה עבר כל רמה, הסתובבתי ובחצי נזיפה אמרתי ''מי זה הזייפן הזה מאחורה''? וזה היה המשגיח שלי.. והוא שמע, כל הבחורים מסביבי נהיים סלק מרוב צחוק.. ואני מחפש איפה לקבור את עצמי.. (אחר כך הוא עבר מקום, והמשיך לשיר שם.. זה בכלל היה לא נעים)

5: יש לי רב, שיש לו הרבה פעמים שגיאות בדפים, ואני נוהג לסמן את השגיאות עם פס למטה.. עושה הרגשה טובה..

קיצר, היה איזה דף אחד כזה, מלא מלא מלא שגיאות.. סימנתי כמובן את כולם, ואז הוא בא לעזור לי עם משהו, ופתאם אני קולט שהוא נועץ מבט ארוךךך בדף שלי...

רוצים עוד?

אוףףף יש לי מלא פאדיחות לא ממש עולה לי עכשיו...

פעם קניתי משהו ויצאתי מהחנות בלי לשלם... והמוכר צעק אחריי שלא שילמתי וכל הקונים הסתכלו עליי במבטים מאיימים... אבל נראה שהם הבינו שסתם לא שמתי לב

זה לא פאדיחה.. זה הרבה יותר גרוע.

ישבתי ליד משהו שחושב שהוא אחד החברים הכי טובים שלי.. בסיטואציה מסויימת. שגרמה להמשך להיות הרבה יותר גרוע..

בפועל האיש הזה הוא איש מציק, שאני לא סובל, מתנשא, חושב שהוא ב''ליגה'' אחרת מכל האנשים סביבו, ותוך כדי הסיטואציה הזו, שהייתי אמור מאד להנות בה, הוא מלחשש לי באוזן, אוכל את השכל, ומדבר בצורה לא נעימה, לדוגמא על היחסים שלי עם אחי הגדול, כן טובים\לא טובים.. ומה דעתו על כך וכו' וכו'.. המבין יבין..

בשלב מסויים, אחרי כמות גדולה של עצבים, באמת התעצבנתי.. והייתי חייב לפרוק.. אז שיגרתי כמה הודעות זועמות, לחבר שלי (באמת חבר.. חבר טוב..) ובטעות את אחת ההודעות שלחתי למי שהתעצבנתי עליו.. ככה זה, כשיש לך משהו בראש, אתה בקלות מתבלבל..

איי, אחרי רגע קלטתי את זה, אבל לא היה מה לעשות, אין איך לבטל הודעה שנשלחה. פשוט יושב עם קוצים..

מקווה שלפחות הוא יתעלם ויעשה לשתינו את הפאדיחה יותר קטנה.. 

אבל הוא לא, הוא מראה לי את ההודעה... שואל אותי, מה זה?

אמנם בהודעה לא הוזכר השם שלו, אבל זה היה ברורר על מה מדובר..

איכשהוא נמלטתי מתשובה.. אבל אין ספק שזה היה נוראי..

מאז, לא משנה במה מדובר, אני בודק פעמיים אחרי כל הודעה שאני שולח, שנשלחה לאדם הנכון..

חברה שלי שלחה למורה שלי בטעות הודעה שהיא מתעצבנת עליה... לא מוזכר שם המורה אבל בכל זאת...

לא נעים...

פדיחה 4 אחת הטובות

חחחחחחחחח

הראשון הכי קורע!!!

אמאאא.... אני צוחקת בקול!!

אני ואיזו מדריכה מהסניף הלכנו לאותו כיוון (זה מהמפגשים המביכים האלה שאתה לא יודע מה לעשות..)

אז אני החלטתי שאני הולכת מהר ומתעלמת פתאום אני שומעת אותה עושה שלום כזה בהתלהבות ואני מסתובבת כזה ועושה לה שלום פתאום אני קולטת שהיא לא עשתה את זה לי 

היהי מאוד מאוד מאוד מביךךךך

וכולי שומעת אותה מספרת לחברה שלה את זה...

מזעזע..

מה זה נקרא "מספרת"? צחקה עלייך כאילו?

לא לא סתם ספרה לחברה שלה שאופס מישהיא חשבה שהיא עשתה לה שלום ואז החזירה לה שלום..

זה הקטע הפחות מביך...

עברתי ברחוב חשוך ליד הבית וחשבתי שראיתי את אחותי אז קראתי לה והיא לא ענתה... אז קראתי לה שוב ואז קלטתי שזו בכלל מישהי אחרת מהיישוב. (למזלי נראה לי היא לא שמעה אותי כך שנחסכה פדיחה יותר גדולה)

פעם אחת הלכתי אחרי הלימודים בדרכי הביתה, ולא זוכר למה, הייתי עם פנים נפולות ופשוט הייתי עם העיניים במדרכה.
טוב, הגעתי לרחוב שלי וכשהגעתי למדרגות של בניין מגורים התחלתי לעלות.
אני מגיע ופותח את הדלת, ואני רואה שכל הבית חושך, אני לא מבין מה הולך ואז שאלתי: "מי כאן?" ואז קול זר ענה לי וקלטתי שנכנסתי לבניין אחד לפני הבניין שלנו, וזה הבית הלא נכון...
אז פשוט ישר טסתי משם לבית שלי...

היה אצלנו אורח ''מכובד'', שתורם הרבה בדרך כלל.. אבל הוא גם ''ידיד משפחה'' כזה.

תכל'ס, היה בבית, התארח אצלנו כמה ימים. ובאותו זמן היה אצלנו גם אחד מאחיי הגדולים ומשפחתו.

בפועל, אני יושב ליד השולחן, קורא ספר. פתאם מרגיש מס'ז בגב.. מסתובב, רואה את אחי, מבקש, דיי..

אחרי חמש דקות, שוב מס'ז בגב, אומר דייי.

אחרי חצי דקה. עוד פעם מס'ז בגב.. מסתובב, צועק דיייייי.

אופסי.. בפעם השלישית זה בדיוק היה האורח..

אה, והקטעים הרגילים, שקורים הרבה פעמים..

הבית שלנו בזמנו היה מלא אורחים, ויכולים פשוט להכנס אורחים בלי להודיע, אתה הולך לסלון ורואה משהו יושב על הספה. קורא ספר..

אז לפעמים קורה כזה שמזייפים בכיף.. אתם יודעים.. פשוט הולכים בבית, ומזייפים איזה שיר בקולות נוראיים..

ואז פתאם קולטים משהו שיושב על הספה בשוק..

אופסי.. עכשיו אי אפשר לברוח לחדר, כי אתה זה שצריך לארח אותו ולשאול אותו אם הוא רוצה קפה וכו'.. אז בכלל.. 

שאני כזה איש מפודח.. היחיד בעולם?

יש לנו שכנה שכמה פעמים בטעות נכנסה לבית שלנו בלי לדפוק כי היא לא שמה לב שזה לא הבית שלנו

ופעם אחת שהיא נכנסה לבית שלנו היא מתוך אינסטינקט לקחה את המפתחות של הרכב שלנו שהיו על השולחן

אבל אין עליה

פאדיחות של אחרים בהחלט נחשב.. פאדיחות מכל סוג.. בבקשה 

הייתי אחראי על עלון מסויים שהוציאו בישיבה שלנו, היינו צריכים מחשב להקליד את החומר, היינו בלחץ מטורף של זמן, ולא היה מחשב זמין בישיבה, אז המדריך שלנו, (אחד המדריכים הטובים..) הכניס אותנו בלי רשות מההנהלה, לחדר של המנהל פנימיה.. והושיב אותנו על המחשב שלו, ועבדנו שם.

תכל'ס, היה מלא קטעים מעניינים תוך כדי..

1. חבר שלי רשם ''ראשי פרקים'' לעלון, ועשה את זה בטעות על מסמך חשוב של המנהל פנימיה.. נא לזכור שאנחנו  בלי אישור בחדרו.. קיווינו שלא יהיה בעיות, חתכנו את חתיכת הדף וקיוינו לטוב.. בנתיים לא קרה כלום..

2. איכשהוא הצלחנו לשבור לו בטעות את הכסא.. (כסא משרדי טוב כזה.) ואז ניהלנו בניה מהירה, תוך כדי שאחד שומר על הדלת כדי שהמדריך לא יפתיע אותנו פתאם.

[3-4 לא קשורים לשרשור הזה.. אבל יאלה, שיהיה.]

3. המחשב קרס באמצע.. והלך לנו שלשת רבעי מהחומר, וגם קצת נלחצנו, ברוך ה' הצלחנו להפעיל אותו.. אחרי כמה דקות לחוצות.

4. באזור 2-3 בלילה, כשרק אני ועוד חבר שלי היינו שם, חבר שלי התחיל לפרכס חזק.. והתעלף. היה מלחיץ חבל על הזמן, ברגעים הראשונים חשבתי שהוא עובד עליי, כי הוא איש מצחיק כזה.. והתעוותו לו הפנים.. קיצר היה ממש מלחיץ, דפקתי צרחות של החיים לחדר מדריכים.. וזה היה נס, כי זה היה שניה לפני שאחרון המדריכים הלך לשון. פעם ראשונה ואחרונה בנתיים שראיתי משהו מתעלף.. ועוד עם פרכוסים, ובשתיים שלוש בלילה לבד בחדר.. קיצר היה מלחיץ.

הוא שומר בסוד על העניין.. אז אין לי איפה לספר, אז פה, אני גם ככה אנונימי. אז סיפרתי..

#הייתי מהזה עצבנית על המורה שלי. כתבתי הודעה לחברה שלי ושלחתי את זה בטעות למורה...

ופדיחה של חברה שלי: הם ישבו כמה בנות לרשום טקסט להצגה, והם עבדו בחדר של המנהלת כי הוא היה ריק. כל שנייה מישהי דפקה להם, וזה שיגע אותם. ואז שוב דפיקות... ושוב... וחברה שלי ישבה עם כיסא על הדלת אז היא הרימה את הכיסא כדי לפתוח את הדלת, ובבת אחת פתחה את הדלת וצרחה "מי זה???!! שיגעתם את המח, מעצבנות, תעופו." (או משהו כזה...) ואז היא גילתה מולה את המנהלת...

התפללתי פעם אחת רק עם תפילין של יד ולא שמתי לב ואנשים מסתכלים עלי ורק בסוף התפילה קלטתי שאני בלי תפילין של ראש

הנחתי תפילין בחול המועד פתאום מישהו כזה בא אלי "לא מניחים תפילין בחול המועד" ועד סוף התפילה אני מנסה להסתיר את התפידנית

@שחר אורן

(אני יכול לכתוב את תגובתך כמעט מילה במילה נראלי..)

עכ"פ, אם בפדיחות עם תפילין עסקינן, כמעט הנחתי פעם תפילין לפני ערבית.

אתה הרי בודאי יכול לנחש מה חשבתי שאני ודאי יכול לנחש שאתה ודאי תכתוב, אז אם אתה טוען שספק אם אצדק - המסקנה היא שאתה לא חושב כמו מה שאתה מנחש שאני מנחש שאתה חושב,

מפתיע..

אבל כן, טעית.

איזה פלפול...😅
ואני מופתע מעצמי שהבנתי...

זכוכית וזה היה ממש נקי ונתקעתי בזה

נסענו ברכב של סבא שלי והוא שאל למה פתחנו חלון

הם כלום אבללל הרגילות:

לקרוא למורה אמא פעם חברה שלי קראה למורה שלנו איזה 5 פעמים בשייעור אמא עד שבאיזשהוא שלב המורה אמרה "זה בסדר אני גם אמא"

לקרוא למורה סבתא 

אבל תאמת הכי מפדח היה לקרוא לרב אבא

וגם פעם אחת אני וחברה שלי עשינו משהו ואחת המרות ראתה את זה ושטפה אותנו ואחרי כמה ימים אמרתי לחברה שלי את זוכרת את המורה המוזרה הזאת שצעקה עלינו כאילו מה נראה לה ואנחנו אפילו לא תלמידות שלה ו... אופס היא הייתה מאחורינו!

פעם חברה שלי הייתה חייבת לי שקל קיצר היא עולה לאוטובוס ואישה אחרת עולה אחריה ואז אני חברה שלי בלי להתבלבל מוציאה שקל הינה קחי ודוחפת לתוך הארנק של האישה היא הייתה בוטחה שזה אני קיצר אני עולה לי בשנאטי אני רואה את חברה שלי כולה מובכת ת'חיים צוחקת בקולי קלות ואני כזה מה קרה... קיצר לקח לי איזה שעה להבן 

פעם אחת יצאתי לזרוק תזבל ופלאק הכול נפל לי קיצר בואו חיילים וסחבו לי ועזרו לי לאסוף

פעם נפלתי באמצע הרחוב זה היה מביך

לא זוכרת אבל יש מלא!!! חברות שלי כול היום צוחקת עלי הם זוכרות וכול היום מדברות כמה אני גוזרה כזה בטוב!

קיצר שאוזכר עוד אני יוכתב

אה ומלאא פעמים קראתי למורה אמא...

וואי.. זה היה נוראי..

הלכנו למבצעים (לא צריך להסביר, נכון? ואם כן צריך להסביר, אז אני חבדניק. מספיק..)

מבצע מגילה, בפורים האחרון.. שלחו אותי ואת חבר שלי לקרוא מגילה לאיזה אשה, נתנו לנו מספר טלפון, ושלחו אותנו לשכונה שלה, קיצר חבר שלי מנסה לדבר איתה בטלפון, ולהבין איפה בדיוק היא גרה, ולא ממש מצליח, עכשיו הוא טיפוס מאד מאד ביישן, אז חשבתי ''מה הבעיה, בטח הוא סתם נתקע איתה'', ביקשתי ממנו את הטלפון וברגע ששמעתי אותה הבנתי..

אשה מבוגרת. עם קול מאנפף.. שמסבירה לי ''מה כל כך מסובך? יא עיוני.. הבית עם שלשת המדרגות מעבר לעיקול.. ניסיתי להסביר לה שקצת קשה להבין איזה בית זה ככה.. אבל היא לא הבינה את הבעייתיות שבעניין, בסוף נתנו לאיזה משהו תושב השכונה לדבר איתה.. מסתבר שהוא מכיר את החתן שלה.. מדברים כמו שני מרוקאים טובים בטלפון.. מסיים, ונותן לי הנחיות לעבר ביתה..

מגיעים לבית שלה.. מתרגשת.. מתחילים קריאת מגילה, עכשיו יש כמה פעמים במגילה, שנהוג שהקהל אומרים את הפסוק בקול, ואז הבעל קורא קורא את זה.. עכשיו אני ברוב טפשותי עשיתי את זה גם איתה.. אומר מילה, והיא חוזרת אחרי.. יש כמה פסוקים קלים, אוקיי, עברנו אותם, ואז הגעתי.. לעשרת בני המן... 

חבר שלי מסמן לי עם העיניים ''אל תעשה את זה''.. אבל לא אחזתי.. אומר ואת פרשנדתא... היא חוזרת אחריי עם כזה זיוף מצחיק של המילה.. ואני נחנקקק מנסה את הבן הבא.. ושוב.. גמרה עלינו.. פרצתי בשאגות של צחוק.. לא נורמלי.. היה כל כך לא נעים!! נס שהיא אשה כל כך נחמדה.. היא לא קלטה שצחקנו מההיגוי שלה.. עודדה אותנו.. לצחוק זה בריא.. תצחקו תצחקו.. זה היה כמו בנזין על הצחוק שלנו.. חבר שלי מסכן, הוא טיפוס ביישן כזה, נהיה אדום כמו סלק, חבל על הזמן.

צחקנו ככה איזה 2 דקות.. עכשיו אני כבר לא יכול להמשיך הלאה, ניסיתי את הבן הבא, ושאחריו, וכל מילה שאני מנסה לאמר, יוצאת לי גניחת צחוק נוראית, זה היה איום, בסוף איכשהוא סיימנו עם זה, ולא יכולתי לעמוד שם בלי לצחוק.. פשוט ברחתי מהבית שלה לחצר, ונרגעתי..

בסוף המגילה יש עוד איזה פסוק שנוהגים לאמר בקול, שתקתי.. לא חזרתי על הטעות שוב..

(זה באמת לא היה יפה.. אבל מצטער, מי שהיה בסיטואציה כזו, רק הוא יכול להבין.. אני לא צחקתי מתוך בחירה.. אתם יכולים לתאר לעצמכם.. הייתי עייף, גמור, אחרי יום שלם של מבצעים בלי לאכול כמעט ארוחת בוקר, וריצות ממקום למקום.. זה פשוט גמר אותנו..)

נשפכתי...

"המורה"

מזעזע שאני יותר מורגלת ב"המורה" מאשר "סבתא"..... מה שהקורונה עושה....

זוועה!

אבל הנה האני יתן אחת נחמדה כזאת
קיצר עשינו בישיבה שלנו איזה טיול ברגל ללכת ממבוא חורון עד לירושלים.

היה גם רכב ליווי של הרמ"ים תמיד לידינו והעצלנים (ואני בתוכם) שמו את התיקים בפנים

אז אחרי שהלכנו ככה כמה שעות טובות הגענו לאפרת ושמה קצת עצרנו וזה. ואח"כ שאלתי איפה הרכב כי אני הייתי צריך את התיק אז הם הצביעו לי בכלליות לעבר האזור של החניה

טוב קיצר אני רואה את הרכב פותח את הבגאז' לוקח את התיק ואז פתאום אני שומע מאחורי איזה מישהו שאני לא מכיר צועק אלי מליד האוטו "מה אתה חושב שאתה עושה???"

ואני כזה. אה לוקח את התיק שלי

ואז הוא מתחיל להתעצבן עלי שאני יחזיר את התיק. אחרי איזה 2 דקות הגיע גם הרכב עם הרמ"ים והם ב"ה סידרו את זה


למי שלא הבין אני פשוט  טעיתי ברכב🙈🙈🙈

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כמו כול דוס ממוצע גם אני עוצר טרמפים.
אז בתחנה אחת שבה אני עוצר טרמפים יש חווה מאחורי. טוב אממ לגיטימי לגמרי

אז פעם אחת פתאום אני קולט שמה פרה שכול הזמן מסתכלת אלי. הלך לצד מסתכלת אלי זז מסתכלת עלי. קייצר שיגעה לי את השכל
מילא הייתה מסתכלת נחמד כמו הפרות שרואות סרטים ולועסות קש

אבל לא היא הסתכלה עלי במבט של |לקחת לי את הבמבה האחרונה ואני לא הספקתי לטעום. התכונן לנקמה|

אז בשלב מסוים אני ממש התחרפנתי וצעקתי לכוון הפרה "יאללה עזבי אתי יפרה תרתי משמע!!"

ואז אני קולט שהיה רכב מאחורי שעצר לי טרמפ וראה ושמע הכול. לא עליתי עליו🙈🙈🙈🙈🙈🙈🙈

יואווו.... 

הצורה שאתה כותב את זה... עושה את זה מצחיק יותר!

בשיעור אחד הייתי מאד מאד עייפה והלכתי לישון יפה... לא הפרעתי בכלל.

אח"כ, מתוך החלום אני שומעת את המורה נותנת דוגמא מפרקי אבות, על איזושהי משנה... אני לא זוכרת בדיוק מה זה היה כי זה היה מתוך חלום, אבל זכור לי שכשהייתי בכיתה ו' או ז' למדתי את המשנה הזו ממש טוב, והמורה פירשה בכלל פירוש אחר, אז מיד הרמתי את הראש וצעקתי בקול "המורהההההההההה אבל למדתי שזה בכלל בגלל ש...." בקיצור.... כל הבנות הסתכלו עלי, גם המורה, היא אמרה לי "אבל שושיאדית, דבר ראשון בכלל לא מתאים לך להתפרץ ככה אל תוך הדברים שלי, דבר שני זה בכלל פירוש על המשנה בפרקי אבות, ואני בכלל לא דיברתי עליה... מוטב שתמשיכי לישון, לא הפרעת לי עד עכשיו..."

בקיצור, אני לא זוכרת מה היה... פשוט בפעם הראשונה שמעתי למורה וחזרתי לישון...

פעם, כשהייתי קטנה... חזרנו בלילה מאירוע, בשעה מאוחרת מאד וישנתי באוטו, אח שלי תכנן לאסוף אותי מהרכב אבל הוא גילה שאני לא בנמצא... קיצער חיפש בכל החורים... הילדה נעלמה, התחילו צרחות ברחוב, בשעה 3 בלילה...

אח"כ הוא מצא אותי ישנה ליד הדלת של הבניין לידנו, גם טעיתי בכתובת, וגם לא היה לי מספיק כח להרים את היד וללחוץ על הקוד...

"אבל שושיאדית?"

נו, מזל שלא בטעות הסגרת את עצמך...
ואולי המורה שלך קוראת לך בשם של הניק שלך, היתכן...?!

וואו, עד כדי כך...?
טוב, אני הולך להלשין...

אבא שלי ראה אחרי מלאא שנים חבר טוב שלו מהתיכון קיצוש אבא שלי בא עליו במאחורה נותן לו בעיטה חזקה ההוא מסתובב לא מבין מאיפה שזה בא עליו ואבא שלי קולט שזה לא הוא כולו כזה סליחה סליחה וזה....

ראיתי שמישהו סימן לי לעלות חזן לשחרית, עשיתי "לא" עם הראש, והוא המשיך לסמן.. ואז קלטתי שהוא לא סימן לי אלא למישהו שהיה מאחורי...

בעיקרון 6:15. בחוה"מ התפילה ב-6:30.

נסעתי ופתאום ראיתי את בן דוד שלי ... כולי עושה לו "ההיי" וכזה מסתכלת עליו והוא דופק לי מבט מוזר וממשיך ללכת ...

(קיצוש כנראה לא זיהה)

ועוד אחת- הייתי באוטובוס עם ארטיק אבטיח וחרדי אחד עבר ונמרח לו על החליפה והוא לא שם לב 🙈 אני מדמיינת אותו מגיע הביתה ולא מבין מה זה 🙈

יש לי המוןהמון פדיחות חח

- הייתי בחוג גיטרה,

והשיעורים היו בבית של המורה

ובאחת הפעמים כשיצאתי, הבן שלה [גדול.. בן 20 בערך] בדיוק נכנס

ונתתי לו מכה מהגיטרה🙈

-עשיתי סיבוב עם חברה,

ובאמצע פתאום נהייתה הפסקת חשמל

וזה מקום חשוך כזה, אז עמדנו בלי לזוז..

ואז נדלק אור, רק בחצי רחוב

ופתאום אני קולטת מולי ראש של כלב

דפקתי צרחהה

ואז חזר האור ואני רואה מולי אישה מבוגרת מזה חמודה

היא נלחצה ממני משהוו🙈

- היינו באולפנא, והיה קר,

אז הלכתי לחדראוכל להכין תה

ושתי חברות שלי סינג'רו אותי להכין להן גם..

הסבירו לי כמה סוכר, עיניינים

טוב וזה, אני חוזרת עם כוסות תה,

הן שותות לגימה

והם כזה

כמה סוכר שמת לנו??

אז אני בשיא הרצינות, אהמ, לא היה כפיות, אז שמתי עם כף..

הם שפכו את התה שלהן בכיור והלכו להכין חדש🙈

- חזרנו כמה חברות הבייתה מאוחר, והיה מלא ערפל

אז הורדתי את המשקפיים ושמתי בכיס של המעיל,

כי לא ראיתי כלום עם כל האדים מהמסיכה..

ובכל היישוב הייתה הפסקת חשמל

באיזשהו שלב עברה מכונית והיא עשתה עלינו אור

ופתאום אני קולטת שאני עוד רגע ונתקעת בעמוד

-ביום הכרות של האולפנא עשו לנו מעגלים עם אנשי צוות

ואני ועוד חברה איבדנו את הדרך לשם🤭 אז הגענו טיפה באיחור..

וכל המקומות כבר היו תפוסים חוץ מהמקום שליד הרב

חברה שלי מהר ברחה והביאה כיסא אחר, והתיישבה רחוק ממנו, 

ואני כזה אוופס.. באה להתיישב, והרב בדיוק עמד,

אז הוא זז כדי שאני אשב בכיסא שהוא עמד לידו

ואז זזנו שנינו כזה.. 🙈🙈 עד שהתיישבתי חחח

ואי, זה היה ככ מביך

יש לי מלא, אבל אני לא זוכרת עכשיו..

אז את למדת לנגן בגיטרה,

את גרה בישוב.

יש לך משקפיים.

יש לכם שם הרבה הפסקות חשמל..

כלב שמגיח מהחשכה מפחיד אותך..

ואת לא יודעת להכין תה, כשאין כפית בסביבה 

את אוהבת סמיילים, ולא יכולה לכתוב פאדיחה בלי להתאים לה סמיילי..

מעניין.. 

נסענו באוטובוס, אני וחבר שלי.. עכשיו לפני שעלינו, משהו הביא לנו סוג של ברד תות כזה.. (משהו מקצועי, עם חתיכות פרי, לא יודע.. נראה טעים) (משהו שאף פעם לא טעמתי.. עד עכשיו, כמו שתראו..)

קיצר, לא נעים לאכול מול הבן אדם שנתן לך את זה, (בהפתעה..) והוא עמד ומדבר איתנו איזה 20 דקות.. אז לא נעים, אבל חיכיתי קצת שהוא ילך, למה היה שם חם ברמות, והייתי חייב לשתוש משהו, ומה שהוא הביא היה הדבר היחיד באזור..

תכל'ס, בסוף הוא הלך.. (איזה רשע אני..)

ואז הגיע האוטובוס, אז עלינו עליו, בקושי מצליחים להכנס והאוטובוס מתחיל לזוז, טוב, רצים אחורה.. ואני עם מזוודה קטנה ביד, + ילקוט על הגב+ השקית עם הברד ביד.. תוקע את המזוודה על איזה כסא, ואז צריך להוריד את הילקוט והתיק תפילין, אז אין ברירה, שם את השקית עם הכוסות של הברד על אחד הכסאות, פלופ, האוטובוס נותן ברקס, והשקית נשפכת על כל המושב, ארררררררר עצבים 

טוב, סיימתי להוריד את התפילין, עכשיו צריך להוריד את הילקוט, שם את השקית על מושב אחד אחורה, פעךךך נשפך שלולית קטנה שם, וכל הרצפה מתחת למושב מלאה בברד שלי (לשעבר).

לעזאזל. 

תקעתי את השקית המרוקנת איפה שהוא, ואני וחבר שלי מתיישבים באנחה 2 מושבים מאחורה. (צודקים, אנחנו היינו צריכים לנקות, אבל לא היה לנו שום דרך לעשות את זה, והדבר היחיד שהיינו יכולים לעשות, זה עצבים של הנהג עלינו, צעקות, בלגן, שלא היה מועיל בכלום לאף אחד, אז זה הייתה הברירה היחידה.)

קיצר, מתיישבים, חבר שלי מחפש את הרב קו, ואז עושה לי עם קול רב משמעות.. ''אין רב קו''.. נעלם.

אין רב קו, אין לנו גם כסף. א' קיצר, מתלבטים, האם להמשיך לנסוע בלי לשלם ולשלם פעם הבאה, או ללכת לנהג ולדבר איתו, (היינו חייבים להמשיך בנסיעה, זה היה נסיעה חשובה מאד.. ולא היה לנו דרך אחרת להמשיך)

אמרתי לו שאין כזה דבר להמשיך ולשלם פעם הבאה, אם עולה מבקר, זה חילול ה' נוראי, קנס, ומוריד אותנו באמצע הנסיעה, אז הוא (כמו כל החברים שלי..) שולח אותי למשימות הקשות.. ''לך תדבר איתו''

אוף, טוב, הלכתי. הנהג ברוך ה' הסכים, חזרתי למקומי רגוע. ובאנו ללכת לשון.. (עוד דבר מציק, התברר שעלינו על האוטובוס עם הנסיעה הכי ארוכה בארץ.. סיוט מלא עצירות, וסיפור ארוך של כמה שעות.)

קיצר, שם אם פי, מנסה להרדם, טראח.. האוטובוס עוצר באיזה תחנה, עולים חבורה של ''נוער שוליים'' עם תיקים ענקיים, אחד עולה עם הובר בורד ביד (כך כותבים?) השני עולה עם משקולת חמש קילו ביד.. השלישי עם בוקסה רבת עוצמה ביד, חבר'ה גזוריםםם..

עולים, מתיישבים מאחורינו, ברביעיה של סוף האוטובוס, ואחד מקדימה, מתחילים להפעיל שירים מהסוג הפחות.... בעצמה רבה.

אנחנו מגבירים פול ווליום באזניות שלנו, מנסים להתעלם..

קיצר ככה עוברים כמה שעות, בחצי שעה האחרונה של הנסיעה היה קטע..

הם היו צריכים לרדת, אז אחד הולך להעיר את חבר שלו, שישן לערך 2 מושבים לפניי, העיר אותו בטקס קולני שמשך כמה מבטים.. ואז הוא צריך לסמן לנהג שהוא רוצה לרדת, לוחץ על כפתור ''סטופ'', לא עובד לו, עובר בשלשת רבעי מהאוטובוס, לוחץ על כל הכפתורים של ''סטופ'' מעל הראשים של האנשים.. לא מצליח, אז פשוט הלך להגיד לנהג שהוא צריך לרדת, חוזר אחורה, בא להתיישב, ו.....

אני וחבר שלי עוקבים עם המבטים כזה ''לאאא...''

טראח, מתיישב על שלולית ענקית אדומה ומוכרת... אני נשפךךך.. אבל בלי להוציא קול מהפה.. רוטט מצחוק על המושב, מסתכל מושב אחד אחורה, רואה את חבר שלי כובש את הראש בידיים.. כל הגוף שלו רועד מצחוק..

הוא קם, מסתכל בשוק על המושב.. (צחקתי בקול עכשיו כשכתבתי, כשנזכרתי איך זה הלך) מסנן בעצבים כמה דברים שלא ראוי להעלות כאן על הכתב.. חברים שלו מסתכלים עליו, נשפכים מצחוק.. הוא עובר מושב אחד אחורה, (כן כן.. בדיוק מה שאתם חושבים) מתיישב על המושב השני שנשפך עליו הברד, ומטביע גם את רגליו בנוזל..

וואי איזה מצחיק זה היה.. חבל על הזמן..

חבר שלו מציע לו ''תחליף מכנסיים''.. הוא אומר לו ''איך בדיוק? אין לי פה''..

ואז השלישי מצטרף, ואומר לו, ''או, הנה, בא בא לפה''.. לוקח בקבוק מים.. שלם, זה שהתיישב עומד שפוף, ושלשת האחרים שופכים עליו את כל הבקבוק, [בתוך האוטובוס!!!] ומנקים אותו...

חצי דקה אחר כך הם ירדו.. 

ואז נתנו קצת לצחוק שלנו להתפרץ.. אוי, זה היה טוב..

הרגת...

עמדתי בכביש כדי לעצור טרמפים.

עוצר איזה רכב, יורדת בחורה מהמושב שליד הנהג, אני כזה כולי ''תודה, תודה,'' נכנס לרכב, מתיישב סוגר את הדלת, הנהג והבחורה מסתכלים עליי בשוק.. ואז אני קולט שהוא עצר רק כדי להוריד אותה, ולא קלט את הבקשת טרמפ שלי.. אז התפרצתי להם לרכב כמו איזה טרוק..

אייי.

טוב, הוא כבר הסיע אותי לאיפה שהייתי צריך, אז באמת הרווחתי טרמפ, לפחות זה..

וואי, חזק...!!
איזו פאדיחה, וואי, וואי...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...