עמדתי, באיזה מקום בצפון.. יש שם נוף ממש יפה, אבל זה לא איזה מקום תצפית, סתם רחוב, שעוברים אנשים, ותוך כדי יש גם נוף מדהים..
אז פשוט עצרתי, והרהרתי 10 דקות מול הנוף, עם אם פי וניגונים..
ושמתי לב למשהו, עצוב\מעצבן, עברו אנשים, וכולם שולחים לרגע מבט קצר כזה, כאילו ''אתה עומד בלי לעשות כלום''? כולם ממהרים, כולם רצים, ומשהו שעומד רגע אחד ומסתכל על מה שה' ברא, זה משהו מוזררר.....
והרגשתי צורך מוזר כזה, כשאנשים עוברים, להתעסק בטלפון או משהו כזה, ''מה, אני בטלן? מה זה להסתכל על הנוף?''
אבל זה מעצבן, כי זה לא צריך להיות ככה!
משהו הבין מה התכוונתי, או שכתבתי מבולבל מדי?









