הבנתי שאני בסדר, שאני אמא טובה, מדהימה ואפילו קלה.
עד עכשיו חשבתי שאני לא, כי ככה נתנו לי להרגיש. לא ידעתי שהרגשות שלי אחרי הלידה הם טבעיים כי היו אנשים שגרמו לי לחשוב שהם לא.
והיום? היום קרה דבר כ"כ טוב בשביל הנפש שלי. נשים אחרות, שהן לא חמותי (ואמא שלי , גם אם תגיד עשרות פעמים כמה אני טובה אקבל את זה פחות כי היא אמא שלי והיא תמיד רואה בי את הטוב). הראו לי כמה אני טובה, כמה אני בסדר, כמה אני רגועה ומשחררת את הנסיך שלי. ונכון שחבל שאני צריכה אחרים בשביל להרגיש את זה. אבל כשאת לא יודעת מה נכון ומה לא, ומחפשת עזרה מהסביבה ומקבלת רק ביקורת - על חסרת ביטחון שכמותי זה משפיע. ועכשיו נופלים לי אסימונים על הרבה רגעים שחשבתי שאני מגזימה ולמה אני בכלל רגישה ככה, ומבינה שבעצם - איך לא? הרגע ילדתי! ברור שארצה אותו קרוב! ברור שיהיה לי קשה שהוא בוכה! ברור שאדאג! ברור שזה בסדר לא לבקר גם שלושה שבועות אחרי לידה! משהו בי השתחרר, ותודה לאל שאחרי היום גם בעלי מבין במאה אחוז - אני לא מגזימה או רגשנית, אני פשוט אמא טריה! אחרי לידה קשה!
פתאום ראיתי נשים בגיל חמותי שכיף לי איתן, שלא מבקרות אותי, שמפרגנות.. וואו. כמה חשבתי שאני פה הבעיה וכמה ניסיתי!
אני מאחלת לכל אחת שתהיה בטוחה בעצמה ושאף אחד לא יערער אותה. שתדע שזה בסדר שקשה לשחרר תינוק בן יומו אפילו לשעתיים. שתדע שאם היא מנסה ומשתדלת ולא רואים ומעריכים, זה שלהם ולא שלה והיא בסדר גמור. שתדע שגם אם מזלזלים בקושי שלה - זה לא מעניין שיזלזלו! אבא שבשמיים רואה.
אני מאחלת לכן שהחג הזה יוציא אתכן לחירות אמיתית! חירות הנפש! ושיאיר לכן ויראה לכן כמה טוב יש בכן, לא משנה אם ינסו להראות לכן שלא. ושאף אחד לא יוריד אתכן ויסתיר את הטוב שלכן. חג שמח יקרות ❤


העיקר שיהיה בבריאות ובשמחה
