פסה הציניות מן העולם
ואיש את רעהו יכירו
ללא חסמים, ללא חסימות
ללא מגננות מטופשות
פחדים ותהומות
ללא לעג ורפש ורעל
מיני שפכים שנאגרו
במעמקי הנשמה
מחלחלים אט אט
בעומקי האשמה
מחוללים אמות סיפים
כולאים כל טיפת רגש,
כל טיפת מחשבה
הופכים ימיך שחורים
ולילותיך רדופי תשוקה
רק לחיות, רק לברוח
להתמכר אל הבריחה
מהכאב הכעור
הגונח
הבוער בעלטה
לעוד לילה ללא ניע
לעוד כאב ללא תחושה
לעוד שרידה של יום גווע
או חליל מנסר בחשכה
ומול דמותה עוד תנוע
תניע את עלי השכחה
מרבד דמים יופיע
מעומק המשוכה
בין צליל לבין ערביים
בין דמיון אל השקיעה
היא תופיע כמו פעם
כאילו חיכתה
רק בשבילך.

)