פעם היו בקיצוניות אחת. הילד לא מקשיב?! יאלה, נחנך אותו עם מכות, עם חגורה...

היום יש הסתכלות רווחת (גם לא מוגעת) של "כל אשר יאמר אליך הילד עשה".

וכמו שהרמב"ם אומר- צריך ללכת בדרך האמצע.

לא להרביץ. לא מכות. ולא "כל מה שיאמר לך ילדך עשה", אלא ללמוד להציב גבולות, ולפעמים גם לתת עונשים (לא מכות) מתוך אהבה לילד ורצון לחנכו לטוב.

אגב, כשמרביצים לילדים היום (ולא מדברת על מקרים חריגים שילד נגיד הכניס אצבע לחשמל אז נותנים לו מכה קטנה ללמד אותו שזה אסור). אלא, כאשר זה נעשה על דרך שגרה, בין אם זה על ילדים, בין אם זה על נשים, אז זה בד"כ נעשה מתוך רצון לשלוט, או יצרים אלימים, או פשוט חוסר אונים שמתפרק בצורה לא נכונה. ו3 רעים.

ויכולה להעיד על עצמי שבזמנים שחינוך מגיע מתוך חוסר אונים/ כעס אמיתי ולא מתוך אהבה ורצון באמת לחנך אז הוא עובד הרבה פחות.  

המתאים (נגיד ילד בן עשר לא) אבל ילד בגיל ארבע אפשר לתת לו פליק קטן (אבל באמת קטן לא כאילו קטן).

היום זה לא יעבוד כי להורים אין באמת במה לאיים על הילדים שלהם (הרי פעם הפחד מהעונש הרתיע מלעשות מעשים רעים לפחות עד שהילד גדל להקנות לו הרגלים ראויים) והיום אם תכה את הילד הוא יתלונן עליך במשטרה או יברח הוא לא מפחד ממך... 

גם פעם היה אפשר להכות לשם חינוך והיה אפשר להכות מאכזריות זה תלוי בהורה איזה מן בן אדם הוא.

היום צריך יותר ללכת בדרך הרכה ב"ה, אבל כמובן להציב גבולות.

וגם פעם הילדים עם הקשב וריכוז קיבלו יותר מכות אבל בסוף נראה לי היה בחינוך הזה משהו לא מפונק והילדים האלה גדלו והסתדרו בחיים באיזו עבודה שכן מתאימה לתזזיתיות שלהם. 

היה מרחק רגשי גדול בין ההורים לילדים,ולדעתי זה לסרון גדול מאד

לא היה ''אז''

אז קצת קשה להגיע מהתשובות פה לאמת..

כל אחד פה די ''מנחש'' מה היה אז, ובונה תאוריה..

(או שאני טועה, ויש פה משהו מבוגר באמת בין התגובות?)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...