אוקיי, אז ככה...
חג הפסח נקרא בכמה וכמה שמות...
הראשון: חג הפסח.
השני: חג המצות.
השלישי: חג האביב.
והרביעי והאחרון, שלא מוזכר בתורה אלא מוזכר בחז"ל הוא חג החירות.
ננסה לעמוד על הנקודה של השם האחרון, בעז"ה ובישועתו.
אוקיי...
מה זה אומר חירות...?
אז אנחנו אומרים שבמצרים יצאנו משעבוד לגאולה, היינו עבדים לפרעה במצרים וה' הוציא אותנו משם באותו ובמופתים ועל זה אנחנו מודים לו וזוכרים את הניסים והנפלאות ועל כן אנו חוגגים את החג.
אך האם זו כל המשמעות של חג הפסח...?
שיצאנו מעבדות גופנית...?
והרי כל יום ויום אנחנו מזכירים את יציאת מצרים בתפילת שחרית וערבית, ובברכות במשנה האחרונה של פרק א' מופיע במשנה שם את הלימוד מדוע יש חיוב והתנא בן זומא דרש את זה מהפסוק: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
זאת אומרת, יש חיוב לזכור כל חיינו את יציאת מצרים.
ולא רק זה, גם בקידוש אנחנו מזכירים את יציאת מצרים ואומרים: "זכר ליציאת מצרים".
בקיצור, יציאת מצרים היא עניין עיקרי ומוטיב שחוזר המון במצוות ביהדות, אם כן, כנראה שיש בו משמעות יותר עמוקה מכך.
אז מה כן...?
חירות זה לא רק חירות גופנית, שגופנו היה משועבד למצרים, ואחרי זה הקב"ה גאל אותנו ועכשיו אנחנו חופשיים לעשות כל מה שבא לנו.
ממש לא.
הקב"ה אמר: "שלח את עמי ויעבדוני", צריך שעם ישראל יעבוד את הקב"ה אחרי זה, הוא לא השתחרר מעול העבדות, אלא שרק הוא השתחרר מן עול השעבוד הקשה ועבר לעבדות של הקב"ה.
וכתוב: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱ-לֹקִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱ-לֹקִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" "אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה."
זאת אומרת, הקב"ה שחרר את גופנו, אך יש לכך תכלית, התכלית היא לא להיות חופשי ולעשות כל מה שבא לי בלי לדפוק חשבון לאף אחד, התכלית היא שתהיה משמעות למעשינו, ועשיית המצוות היא דווקא ביטויו האמיתי של רצונו של האדם, משום שהאדם לא מוגדר מיצריו, אלא ההגדרה העצמית האמיתית שלו היא נשמתו, כמובן, ועל כן, כדי להביא אותה לידי ביטוי לפעמים יש צורך לכבול את היצר, להמעיט אותו ולנתב אותו לטוב, באופן שהמושכות בידיים שלנו, של יצר הטוב, ולא שהמושכות חלילה בידיים של יצר הרע.
נשאל שאלה: מדוע הקב"ה ראה צורך בכך שפרעה ירדוף אחרי בני ישראל עד ים סוף ויטבעו שם לעיני בני ישראל, ולא שפשוט להרוג את כל המצרים, כמו שהוא הרג את הבכורות במכת בכורות...?
התשובה היא שעם ישראל היו משועבדים למצרים ברוח שלהם, משום שהם היו 210 שנה בשעבוד, וכולם נולדו למציאות של עבדות, לא הכירו מציאות אחרת, ואם כן לא היה להם לאן לשאוף, הם לא הכירו מציאות אחרת, וזה כמו לנסות להסביר לילד שלא נגע בשוקולד מה זה שוקולד וכמה הוא טעים, אם הוא לא טעם בעצמו הוא לא ישתוקק לזה.
ולכן, הקב"ה ראה צורך שהמצרים יטבעו לעיני בני ישראל, שעם ישראל יראה בעיניו את "אדוניו" טובע בים, ורק כך רוחו יכלה להשתחרר מן הכבלים הרוחניים, אף על פי שהוא היה משוחרר בגופו, ולהיות בן חורין.
וגם רואים מהפסוק הוכחה לכך: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ומיד לאחר מכן: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו", זאת אומרת, רואים את הקשר שהפסוק עושה בין מות המצרים לעיני בני ישראל, שמיד לאחר שהם ראו את זה, הם האמינו בה', משום שלפני כן לא יכלו, שרוחם הייתה משועבדת למצרים ששעבדו אותם.
בעצם, אנחנו חוגגים את יציאתנו לחירות לא רק במובן הגשמי, אלא את יציאתנו לחירות של רוחנו.
וההתחלה של היציאה לחירות, שאותה אנחנו חוגגים, היא בליל הסדר הראשון.
הקב"ה מצווה את עם ישראל, לקחת כבש, שהוא היה האליל של המצרים האדונים שלהם ששעבדו אותם בעבודות פרך, לקשור אותם למיטה שלהם במשך שלושה ימים ולאחר מכן לשחוט אותם, למרוח את דמם על המשקוף ועל שתי המזוזות, ולאכול את הכבש.
זה מטורף...!!
לעשות מעשה כזה בשביל בני ישראל צריך אומץ, צריך רוח מרד. וזו ההתחלה שכבר אז, למרות שהם היו בשעבוד והיו עדיין במצרים, כבר אז התחילה רוחם לצאת לחופשי.
הרב זצ"ל(הרב קוק...) אומר משפט מדהים: יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד."
זאת אומרת, בימינו יש נפק"מ גדולה מאוד לחג החירות, מלבד היציאה ממצרים שקרתה לפני 3000 שנה.
כיום הרבה אנשים לא עצמם, הם מושפעים מן התקשורת, הם מושפעים מהחברה, הם מושפעים מסטיגמות, הם מושפעים ממוסכמות חברתיות וכו'....
והאדם צריך להיות חופשי, להיות הוא...!!
ואנחנו מאמינים שהנשמה היהודית היא מאמינה בקב"ה ובהשגחתו בעולם, וכל השאר זה כתוצאה של ריחוק מן הקב"ה, של מסכות ושל עטיפות חיצוניות, ותפקידנו הוא לגלות את הפנים, את החירות הפנימית ולהוציא אותה לפועל. וגם אנחנו, שאנחנו מאמינים בבורא עולם ובהשגחתו, עדיין צריכים למצוא את חירותינו הפנימית ולהוציא אותה לפועל.
וכן, היום הרבה אנשים "מכורים" להרבה דברים. מה זה מכורים...? כביכול הפלאפון/כל דבר אחר שהאדם מתמכר אליו קנה את אותו אדם לעבדות, ועכשיו הוא כבול אליו, הוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה, את הרצונות האמיתיים שלו, אלא דברים חיצוניים, דברים שנכפו עליו והוא לא באמת חפץ בהם.
ובימינו קשה מאוד להבין, אבל תדמיינו לעצמכם מישהו ברוסיה הקרה, כשכל המשטר הסובייטי מחפש אחר דתיים ורודף אותם, יושב על הספה אוכל מצה בהסבה כמו בן חורין ושר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". איזה מחזה מרגש...!! למרות שמבחינה חיצונית הוא כבול, הוא לא חופשי, עדיין רוחו חופשית. ומי שרוחו כבולה, גם אם גופו יהיה משוחרר, זה לא יעזור, כל עוד רוחו עדיין כבולה, הוא ישאר עבד. לעומת זאת, מי שרוחו חופשית, גם אם יכבלו אותו והוא לא יהיה חופשי בגופו, רוחו תישאר בת חורין והוא יזכור מי הוא בתקופה של השעבוד הגופני, וכשהוא יגמר הוא יחזור להיות מי שהוא באמת גם מבחינה חיצונית.
טוב, כדי שלא אלאה בדברים יותר מדי, אסיים פה...
@נשמה כללית
@שפרינצא בוזגלו
@הכל לטובה!
@רודף אהבה בימים
@מאן דאמר
@חתול עם רישיון
@yes123
@Love the world
@שירה 333
@באולפנה...
@ציפור מדבר.
@ציפור שיר.
@קורא ממעמקים
@מתנחל בראבק
@מתנחלת
@אודה ה' בכל לבב
@קולמוס הנפש.
@אנא ה'
@חסרת טאקט
@נואשת לפתרון😂
@לעבור את הנהר
@לא סתם ילדה👧🏼
@שמינייייייסט
@אודך☺
@משקפת
@משבצת@משבצת
@שושיאדית
@הכל עוד אפשרי
@כתום עולה😎
@יהוקפץ
@ילדה של אבא
@סודי ביותר
@אמרלד
@כיפת ברזל-סרוגה
@אפרת😎
@גלקסיה
@שחר אורן
@חסדי הים
@חושבת בקופסא
@נקומה נא
@צ'יקטנה...
@סוורוס סנייפ
ככה, תייגתי מלא, מי שלא רוצה שאתייג אותו מוזמן להגיד ואסיר אותו...
סליחה אם תייגתי מישהו כנגד רצונו...
פסח כשר(לפסח) ושמח...!!
(בוכה)
