כתבתי תגובה ארוכה ואז לצערי המנהלים (אותם אני מכבד כמובן) בחרו לנעול את השרשור, אעפ"כ החלטתי לפרסם את התגובה (בכל זאת עד שהשקעתי בה כל כך
).
מה כזה מיוחד בהר הבית? במה הוא יותר טוב ממלחה?
אודה על האמת, בשונה מרוב התגובות פה לא נחרדתי מהשאלה, לא נבהלתי ממנה ולא ראיתי בה ניסיון לערעור על הדת היהודית ולכן כמובן איני חושב שצריך לנעול את השרשור או כל פעולה קיצונית דומה.
למעשה השאלה הזאת גם הציקה לי בעבר ולכן אני אפילו קצת שמח לראות שאני לא לבד.
אני חושב שהשאלה נובעת משורש הרבה יותר עמוק, התפיסה המחשבתית שלך (ושל רבים אחרים) היא תפיסה מטריאליסטית, שרואה ומתייחסת לחומר הנראה והנמדד בלבד, מה שנתפס בחושים הרגילים- קיים וחשוב. כל השאר- לא קיים.
לפי זה מובנת המחשבה שקניון מלחה, הנוצץ והתוסס יותר מושך מחלקת קרקע ישנה בעיר העתיקה בירושלים, לחלק האדמה הזה יש אולי כמה מאפיינים היסטוריים מעניינים, אך שום דבר מעבר לכך.
בגלל שהערך המוסף שאנשים אחרים נותנים למקום הוא מושג עלום ומעורפל בשם "קדושה" , הוא בלתי נראה, אין לו משקל סגולי, לא ניתן למדוד אותו וממילא...הוא לא באמת קיים.
והקניון לעומת זה? עולם שלם עשיר בצבעים וחיים, המקום משפיע על כל החושים, חלונות הראווה והעיצוב, מוזיקת הרקע, האוויר מבושם, האוויר ממוזג ונעים, מול התקפה עצמתית כל כך על כל החושים איזה סיכוי יש לאותה "קדושה" ערטילאית?
הדרך להצליח לתפוס גם מושגים שאינם חומריים לא קלה לאנשים שאחוזים היטב במלתעות המטריאליזם אין לי פתרון קסם, אני עצמי התחלתי להשתחרר מהמטריאליזם דווקא דרך האומנות- ספר טוב הוא הרבה יותר מרישומי דיו ונייר, יש בו עולם של דמויות רגשות וערכים, ציור הוא הרבה יותר ממשיכות מכחול על קנבס, יש בו עולם הממלא את המתבונן נחת רוח ושלווה, כלי נגינה הוא יותר ממיתר שזז בתדר מסויים, הוא יכול לבטא צער, שמחה או התרגשות.
על כל הדוגמאות שהבאתי אתה תמיד יכול לומר לי באדישות מוחלטת שאני טועה, כלי הנגינה הוא אכן מיתר שזז בהרמוניה מתמטית מסויימת ומשפיע על המח באופן כלשהו, וכן הציורים הם ביטוי של אדם בעל יכולות מוטוריות עדינות מפותחות, השאלה היא האם אתה אכן יכול להאמין שזה כל מה שקיים בדוגמאות הללו? האם אין משהו מעל תפיסת החושים הרגילה במקרים האלו?
ומעל כל הדוגמאות האלו עומדת לה ה"קדושה" הזאת, כמו בדוגמאות שהבאתי אי אפשר למדוד אותה, לא ניתן לכמת אותה וגם ההגדרה שלה מעורפלת, אבל, וזה היסוד הגדול, היא קיימת.
וכשתבין שהיא קייימת, אפילו אם עוד לא תרגיש אותה זה לדעתי ישנה לך בקצת את ההסתכלות, הר הבית הוא לא רק מקום משעמם והכותל הוא יותר מקיר אבנים ישן יש שם קדושה. מה היא? עוד לא ברור אבל היא קיימת והיא חשובה!
השלב הבא לדעתי, אחרי ההבנה שקיימת הקדושה, זה להצליח לקלוט אותה, יש אנשים שזה בא להם טבעי, אתה רואה אותם מתרגשים בתפילה, בוכים בתשעה באב, וגם נפעמים שעומדים סמוך להר הבית, יש אנשים, כמוני, שזה הרבה יותר קשה להם, אבל גם לנו זה אפשרי.
לסיום אוסיף הערה בקשר להתלהבות שלך מהקניונים, כדאי שתדע שהקניון עושה הכל כדי שתישאר בו כמה שיותר זמן ותקנה כמה שיותר דברים, זה כולל גם את העיצוב והאווירה הרגועה שהוא משרה שהזכרתי קודם אבל אפילו "מלכודות" פשוטות יותר, למשל בקניון מלחה שהזכרת לא יניחו את המדרגות העולות סמוך למדרגות היורדות כדי שלא תוכל פשוט לעלות קומה ולדרת, תאלץ "להסתובב" בכל רחבי הקניון במטרה שגם תקנה כמה שיותר דברים. חנויות הבגדים לרוב מפוזרים בכל רחבי המבנה, שוב, כדי שתסתובב כמה שיותר במטרה למצוא בגד שאתה אוהב, אבל האוכל? מתי שאתה רעב ולכן יותר לחוץ- הכל יהיה במקום אחד נגיש ומוכן, וכמובן שליד תהיה פינת משחקים שתגרום לילדים להתעקש להישאר במתחם עוד זמן.
בעבר אפילו תפסו חנות בחו"ל שהפיצה סמים דרך מערכת האוורור במטרה שהלקוחות יהיו רגועים ונינוחים יותר, רוב המקומות לא כאלו קיצונים וה"סמים" הם בד"כ עיצוב מושך ומוזיקה מרגיעה . כשאתה נכנס בפעם הבאה לקניון תחשוב טוב עם עצמך אם אתה בא לקנות משהו או שאתה נופל במלכודת של מישהו אחר.
).מה כזה מיוחד בהר הבית? במה הוא יותר טוב ממלחה?
אודה על האמת, בשונה מרוב התגובות פה לא נחרדתי מהשאלה, לא נבהלתי ממנה ולא ראיתי בה ניסיון לערעור על הדת היהודית ולכן כמובן איני חושב שצריך לנעול את השרשור או כל פעולה קיצונית דומה.
למעשה השאלה הזאת גם הציקה לי בעבר ולכן אני אפילו קצת שמח לראות שאני לא לבד.
אני חושב שהשאלה נובעת משורש הרבה יותר עמוק, התפיסה המחשבתית שלך (ושל רבים אחרים) היא תפיסה מטריאליסטית, שרואה ומתייחסת לחומר הנראה והנמדד בלבד, מה שנתפס בחושים הרגילים- קיים וחשוב. כל השאר- לא קיים.
לפי זה מובנת המחשבה שקניון מלחה, הנוצץ והתוסס יותר מושך מחלקת קרקע ישנה בעיר העתיקה בירושלים, לחלק האדמה הזה יש אולי כמה מאפיינים היסטוריים מעניינים, אך שום דבר מעבר לכך.
בגלל שהערך המוסף שאנשים אחרים נותנים למקום הוא מושג עלום ומעורפל בשם "קדושה" , הוא בלתי נראה, אין לו משקל סגולי, לא ניתן למדוד אותו וממילא...הוא לא באמת קיים.
והקניון לעומת זה? עולם שלם עשיר בצבעים וחיים, המקום משפיע על כל החושים, חלונות הראווה והעיצוב, מוזיקת הרקע, האוויר מבושם, האוויר ממוזג ונעים, מול התקפה עצמתית כל כך על כל החושים איזה סיכוי יש לאותה "קדושה" ערטילאית?
הדרך להצליח לתפוס גם מושגים שאינם חומריים לא קלה לאנשים שאחוזים היטב במלתעות המטריאליזם אין לי פתרון קסם, אני עצמי התחלתי להשתחרר מהמטריאליזם דווקא דרך האומנות- ספר טוב הוא הרבה יותר מרישומי דיו ונייר, יש בו עולם של דמויות רגשות וערכים, ציור הוא הרבה יותר ממשיכות מכחול על קנבס, יש בו עולם הממלא את המתבונן נחת רוח ושלווה, כלי נגינה הוא יותר ממיתר שזז בתדר מסויים, הוא יכול לבטא צער, שמחה או התרגשות.
על כל הדוגמאות שהבאתי אתה תמיד יכול לומר לי באדישות מוחלטת שאני טועה, כלי הנגינה הוא אכן מיתר שזז בהרמוניה מתמטית מסויימת ומשפיע על המח באופן כלשהו, וכן הציורים הם ביטוי של אדם בעל יכולות מוטוריות עדינות מפותחות, השאלה היא האם אתה אכן יכול להאמין שזה כל מה שקיים בדוגמאות הללו? האם אין משהו מעל תפיסת החושים הרגילה במקרים האלו?
ומעל כל הדוגמאות האלו עומדת לה ה"קדושה" הזאת, כמו בדוגמאות שהבאתי אי אפשר למדוד אותה, לא ניתן לכמת אותה וגם ההגדרה שלה מעורפלת, אבל, וזה היסוד הגדול, היא קיימת.
וכשתבין שהיא קייימת, אפילו אם עוד לא תרגיש אותה זה לדעתי ישנה לך בקצת את ההסתכלות, הר הבית הוא לא רק מקום משעמם והכותל הוא יותר מקיר אבנים ישן יש שם קדושה. מה היא? עוד לא ברור אבל היא קיימת והיא חשובה!
השלב הבא לדעתי, אחרי ההבנה שקיימת הקדושה, זה להצליח לקלוט אותה, יש אנשים שזה בא להם טבעי, אתה רואה אותם מתרגשים בתפילה, בוכים בתשעה באב, וגם נפעמים שעומדים סמוך להר הבית, יש אנשים, כמוני, שזה הרבה יותר קשה להם, אבל גם לנו זה אפשרי.
לסיום אוסיף הערה בקשר להתלהבות שלך מהקניונים, כדאי שתדע שהקניון עושה הכל כדי שתישאר בו כמה שיותר זמן ותקנה כמה שיותר דברים, זה כולל גם את העיצוב והאווירה הרגועה שהוא משרה שהזכרתי קודם אבל אפילו "מלכודות" פשוטות יותר, למשל בקניון מלחה שהזכרת לא יניחו את המדרגות העולות סמוך למדרגות היורדות כדי שלא תוכל פשוט לעלות קומה ולדרת, תאלץ "להסתובב" בכל רחבי הקניון במטרה שגם תקנה כמה שיותר דברים. חנויות הבגדים לרוב מפוזרים בכל רחבי המבנה, שוב, כדי שתסתובב כמה שיותר במטרה למצוא בגד שאתה אוהב, אבל האוכל? מתי שאתה רעב ולכן יותר לחוץ- הכל יהיה במקום אחד נגיש ומוכן, וכמובן שליד תהיה פינת משחקים שתגרום לילדים להתעקש להישאר במתחם עוד זמן.
בעבר אפילו תפסו חנות בחו"ל שהפיצה סמים דרך מערכת האוורור במטרה שהלקוחות יהיו רגועים ונינוחים יותר, רוב המקומות לא כאלו קיצונים וה"סמים" הם בד"כ עיצוב מושך ומוזיקה מרגיעה . כשאתה נכנס בפעם הבאה לקניון תחשוב טוב עם עצמך אם אתה בא לקנות משהו או שאתה נופל במלכודת של מישהו אחר.
