אני בן אדם שמאוד אוהב לשמוע שירים
אבל איך מפסיקים לשמוע שירים שהם לא הכי מתאימים לשמיעה?
אני לא מדבר דווקא על הפן ההלכתי אלא על המסר שהשירים מנסים להחדיר.
יש כל כך הרבה שירים טובים עם מסר זוועה, איך מפסיקים לשמוע אותם?
אשמח לעצות
אני בן אדם שמאוד אוהב לשמוע שירים
אבל איך מפסיקים לשמוע שירים שהם לא הכי מתאימים לשמיעה?
אני לא מדבר דווקא על הפן ההלכתי אלא על המסר שהשירים מנסים להחדיר.
יש כל כך הרבה שירים טובים עם מסר זוועה, איך מפסיקים לשמוע אותם?
אשמח לעצות
זה לא זמרים בעיתיים ולא מילים בוטות אלא מסרים לא רציונליים ומערביים
ולמצוא לאיזה שירים טובים אתה מתחבר.
לנסות לשמוע אותם ברוב הזמן במקום השירים הלא טובים.
לעשות לעצמך רשימה למה לא כדאי לשמוע את השירים האלה
ואז יהיה יותר קל להתנתק מהם אחרי שמבינים את הנזק שלהם.
וכמה זה חשוב וזך והכי עדין שיש, וכך ממילא לא תרצה לשמוע שירים כאלו, אתה תימנע מהם באופן אוטומטי...
ומהי אותה משמעות...?
שירים זה דבר שמנגן ישר על הנשמה, אם אתה רוצה במלל להחדיר למישהו מסר, באופן פשוט, צריך הרבה מאמץ, ואם יש לך כריזמה, פחות מאמץ, ואם אתה רוצה שזה יעבור יותר בקלות, יש כל מיני דרכי העברה שיותר עקלקלים ועקיפים (ומכיוון שהם לא פוגעים באגו של האדם והוא לא עסוק בלהתגונן, אז הוא יכול לשמוע את הדברים((במקרה שהדברים הם תוכחה))), לדוגמא: סיפור, משל, סרט או אפילו מתודה סתמית שמעודדת לשמוע את הדובר. עוד דברים שיכולים לעזור: שפת גוף(חשוב מאוד...), להיות בטוח במה שאתה אומר-ביטחון עצמי, יציבות, דימויים ומטאפורות, שילוב עם הומור (ולכן בגמרא רבה היה פותח במילתא דבדיחותא, כדי שהדברים אחרי זה יותר יכנסו ללב וימשכו את האנשים בהתחלה, שזה העיקר שקובע אם יקשיבו לך או לא...) וכדו'...
אך כל הדברים האלו, הם שיטות איך לעניין את האדם, המוזיקה לא שואלת את האדם אם הוא רוצה להתחבר או אם הוא מקבל את הדברים, ובמקרים אחרים רק אם הוא יתחבר וכו'...רק אז זה יכנס לו ללב, אך במוזיקה זה ישר אוטומטית נכנס לנפש שלנו, בלי לשאול אותנו אם אנחנו רוצים, בלי משא ומתן, פשוט ככה.
ולכן, מכיוון שזה כ"כ חלק, הסכנה להכניס דברים בעייתים ולא טובים היא עצומה, ולכן צריך לבחור בקפידה איזו מוזיקה שומעים, ויש איסור שמיעת שירת נשים וכן איסור שמיעת שירי עוגב (שירי אהבה).
ולכן בבית המקדש הלווים ניגנו בכלי נגינה, כי בית המקדש שהוא המקום שבו כולם מתחברים לאביהם שבשמיים נשמתית, צריך לנגן בכלי נגינה.
וכן מסופר על שאול שהייתה לו רוח רעה וכאשר דוד היה מנגן לפניו סרה ממנו הרוח הרעה.
וכן ביום הכיפורים אנחנו משתמשים בשופר, שהוא בעצם סוג של כלי נגינה, כדי להתקשר ישירות לאבינו שבשמיים, כי הנגינה היא בלי מילים שמצמצות אותה, היא מעבירה את המסר ומחדירה אותו ישר, בלי עיכובים או מניעות.
וכדי שתדמיין את זה, נגיד שמים מוזיקה קצבית, גם הכי אשכנזים והכי מבוגרים, יתחילו להזיז את האגודלים/הרגליים לפי הקצב, כנראה...(סליחה אם המשל לא היה מספיק ברור...)
בכל מקרה, משום כל זה, הסכנה במוזיקה לא טובה היא עצומה, וחייבים לבחור בקפידה את רשימת ההשמעה שלך...
שכוייח ומקווה שעזרתי...
שבת שלום...
!!
@נשמה כללית
@ציפור שיר.
עזבו...
תודה רבה על כל העזרה ![]()
מדוע לעזוב...?
אני לא נוהג לעזוב מישהו מעם ישראל בעת צרה...
בשמחה רבה...
!!
ונשמח לעזור עוד, אם צריך...
שבת שלום...
!!
זה פשוט שיחה שלא מתאימה לפורום הזה (סטגדיש)
בכולופן תודה על העצות
שבת שלום
בשמחה...
!!
אם אתה רוצה, מוזמן בשמחה לאישי...
שבוע טוב...
!!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...