זהו התייאשתי.
כבר שנתיים שאני מנסה למצוא אולפנה ללמוד בה. ושם דבר לא הולך לי.
התחלתי חמשית באולפנה עם פנימייה.
היה לי קשה עם כל הכללים ועם זה שמחלטים עלי כל הזמן, אז אחרי כמה חודשים החלטתי לעזוב.
עברתי לאולפנה בלי פנימייה מאוד דוסית ליד הבית שלי, כי זו הייתה האופציה הכי נוחה.
מההתחלה לא היה לי שם טוב. למדתי ביסודי מאד דוסי ורציתי להתרחק משם כי זה לא התאים לי ובסוף יצא שחזרתי לאותו מקום.
לא הצחתי להשתלב שם, וגם לא ממש ניסיתי.
היו לי כמה משברים בחמשית (תאונת דרכים לאח, מוות של קרובה) וזה גרם לי להסתגר בתוך עצמי.
ואז הגיעה הקורונה.. בסגר ובסוף חמשית עוד למדתי והצלחתי למצוא קצת חברות אבל המסגרת של האולפנה פשוט חנקה אותי.
אני לא יודעת למה המשכתי שם גם לשישית ולא עברתי כבר אז.
בשנה הזו- בשישית הייתי אולי שבוע וחצי באולפנה בין הסגרים.
האולפנה עשתה הכל כדי לגרום לי להרגיש גרועה. איבדתי אמון בחברות מהאולפנה, במורות. בקושי למדתי. התעצבנו עלי, איימו עליי.
רצו להזמין לי קבס"ית.
ואני ילדה טובה, נפש חופשייה כזאת.. לא עשיתי דברים רעים, פשוט פחות התאימה לי המסגרת..
הייתי כזאת שמחה ביסודי, פצצה של אנרגיה, עם הרבה חברות, והאולפנה הזאת פשוט הצליחה לכבות בי כמעט הכל.
ניסיתי מראש השנה לחפש אולפנות אחרות וכולן עם אותו תירוץ שזו שנת קורונה והם לא מקבלים.
וזהו נגמר לי הזמן. כי עכשיו זה מאוחר מדי. האולפנות לא רוצות לקבל בנות חדשות בשביעית. ואחרי שמרחו וסיננו אותי, ואחרי כל הראיונות שעשו לי לשווא גם אני לא רוצה ללמוד במסגרת של אולפנה.
אני מחפשת מקום אחר שיהיה לי בו טוב. מקום שיחזיר לי את השמחה שהייתה לי, את הבטחון העצמי. מקום שיקבל אותי כמו שאני מלכתחילה ולא בדיעבד. מקום שאני אעשה בו מעבר ללשבת וללמוד 8 שעות ביום.
ופה אני צריכה את העזרה שלכם.
אם אתם מכירים חווה שאפשר לגור בה ולהתנדב, או בית ספר ערב שעובדים בו בבוקר או משהו כזה.
איך ואיפה אפשר להשלים בגרויות, מה עם חוק חינוך חובה (נבחן אקסטרני ושאר הפרטים).
ואם אתם הייתם או עכשיו במצב כזה, או אם אתם מכירים מישהו כזה מה עשיתם בסוף.
ובכללי הערות והארות..
תכתבו לי בתגובות או בפרטי, אני אשמח לקרוא הכל, כל תמיכה אפשרית..
תודה מראש לכל העוזרים וסליה שזה יצא כזה ארוך
