עדיף להטמין את הפתקים רחוקק אחד מהשני, פעם אחת להריץ למקום שכבר היו בו..

ולסיים את המרוץ, בגן שעשועים, עדיף גדול כשהמטמון זה ארטיקים של קרח שקונים במקום במכולת הקרובה..

אבל להביא בחשבון שאם אלו הגילאים.. מי שעושה את המרוץ, יצטרך לרוץ ביחד איתם בכל האזור.. אז להביא בחשבון את המשקל\תנאי האזור, עליות ירידות וכד'\והעצבים של מארגן המשחק..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....