האדמו"ר מפיאסעצנא בספרו חובת התלמידים (דרך אגב מומלץ מאוד!!!)בפרק שביעי כותב

"ואשר לדבריהם שאומרים שצריך אני לדאוג לתכלית פרנסה לכשאגדל,‏ מה יצפצפו ומה יהגו אנשים הללו,‏ האם טח מראות עיניהם ומהשכל לבותיהם.‏ האם לא יראו שכמו עתה בעת הדחוקה כמו מקודם בעת הטובה שהפרנסה היתה נוחה יותר,‏ כלם שוים,‏ הרבה מבעלי המלאכה רעבים,‏ ולהפך הרבה מבעלי התורה עשירים. וכבר אמרו חז״ל אין עשירות מן האומנות,‏ ואין העניות מן האומנות.‏ את אשר יחפוץ ד׳ יענה ואת אשר ייטב בעיניו יעשיר,‏ עוד די לי בזה,‏ עתה אמלא את גופי ונשמתי בתורה וקדושה,‏ וכשאגדל ואצטרך גם בפרנסתי אשתדל,‏ וד׳ אשר בדרכיו אלך הוא יעזרני יפרנסני והוא יושיעני"

(Chovat HaTalmidim 7:9)

לענ"ד פחות מתאים בארץ בעת גאולה

היה אדם פרטי כיום אם כולם לא ילמדו לימוד חול יעבדו בעבודות פחות טובות תהיה דיפלציה ומיתון והכלכלה לא תהיה חזקה כיום אנחנו בתור עם צריכים לדאוג לא רק כל אחד לאני הפרטי אלא לארץ כולה

לא אמרתי שלא ילמדו לימודי חול ולא יעבדו. השאלה את איזה שנים להקדיש לאיזה חלק.

בחירת כיוון כללי נעשית בתיכונית בניית האישיות היא בגבוהה

חולקים עליך בה - הן אנשי חינוך, אפילו גוים או חילוניים

והן אנשי תורה - כל גדולי ישראל, מכל העדות, החוגים, המגזרים, והשיטות. 

מה גם, שגם בחירת כיוון היא משמעותית, ואי למי ש"בחירת הכיוון" שלו היא שהתורה היא לא מרכז חייו.

אם בחירת הדרך של אדם תהיה ללא לימוד חול אאז גם בהמשך החיים הוא לא יתעניין בחול בכלל

וכבר האריכו כאן בשרשור על הענין. על יחסי קודש-חול ברוב הישיבות התיכניות... אין טעם לשגות באשליות.

אתה טועה, אדם שיקדיש את עצמו לתורה בשנים אלו - מתוך ההכרה בכך שאלו השנים המיועדות לכך דווקא - לא מפסיד מאומה להמשך החיים.

אנחנו שואלים מה צריך לעשות, ואתה טוען שצריך ללכת לישיבה תיכונית שפועלת באופן לא מתוקן.

שאמר @עבד ה'. יש ישיבות תיכוניות שהן כמו קטנות ואליהן עדיף ללכת מאשר ישיבות קטנות

ותיקון קל ישיבות קטנות שלומדות קצת כמו תיכוניות...

וכל זה רלוונטי כמובן רק לגבי החלק הראשון. מצד החלק השני שדיברנו - עדיין ישיבות קטנות עדיפות בהרבה.

זה נורא מעניין אותי, איך יושבים ניקים בערוץ 7 וחושבים שהם יותר חכמים מכל גדולי ישראל.

אנאעארף, נשגב מבינתי.

אדם צריך לרכוש השכלה בסיסית בעיקר אדם שאחרי זה מתכוון לצאת למעגל העבודה וגם אם לא כל אדם צריך ללמוד מלאכה כיום רוב המלאכות מצריכות בגרות ועדיפה בגרות מעבר לבסיסית 

הגיל הזה הוא גיל מכריע של בניית עולמו של האדם. מה שלא בונים בגיל הזה - קשה מאוד להשלים אחר כך.

"גירסא דינקותא" זה לא סתם ביטוי.. זה דבר שמכריע את כל החיים. קובע את עתידם. כמו שאומרת הגמרא: "זרוק חוטרא לאוירה - אעיקרא קאי" - זרוק מקל לאויר - הוא יפול על החוד. כלומר: כל ציר חייו של האדם יהיה מכוון לפי מה שהוא קלט בשורשו. בתחילת דרכו.

וגם לאידך גיסא - "שבשתא כיוון דעל - על" - כשקולטים בגיל צעיר דברים בצורתם הלא מדוייקת - זה נשאר כך לנצח, וקשה לעקור את זה.

וממילא, כשמבינים את החשיבות של מה שקולטים בגיל הנערות, ואת הבניין הנפשי שיש פוטנציאל לבנות אז - מבינים עד כמה חשוב ללכת לישיבה בה מקדישים ללימודי קודש, לבנין עולם רוחני עמוק של יהודי תורני. לנצל את הימים היפים והמדהימים האלו, את ההזדמנות שלא תחזור.

זה קצת הזוי, שבהרבה מקרים מגיע בחור לגיל 17-18, והוא עם עולם תורני מועט מאוד, זה לא בסדר..

אמר פעם אחד מגדולי ישראל: "עצוב שההחלטה אם להיות ר' עקיבא אייגר הבא - נתונה בידיו של נער בן 13..." 

ולגבי הבגרויות וכו' - את זה תמיד אפשר להשלים! נכון, עם קצת יותר מאמץ, אבל אפשר. ואפילו עם הרבה פחות זמן בזבוז מאשר במסגרת לימודי תיכון,  הרווח (אם בכלל יש) של לעשות את זה בגיל תיכון - פשוט לא שווה את ההפסד בתורניות, בתורה! לא שווה!

התפקיד של כל נער שמסוגל לזה, בגיל הזה, זה לשבת ולהגות בתורה! בעיון ובבקיאות, בהגות ובמוסר, בהלכה ובאגדה.. להגות ולהגות, לעמול ולעמול, לייצר את התלמיד חכם שבו, את העומק התורני שלו, אל עולמו הרוחני! בלי וויתורים, בלי בזבוזים.. לא לפספס!

ואצרף את לשון הזהב המרטיטה של החזון איש:

"נדמה לך כי המבקשים שקידתך בתורה הם כמבקשים רעתך חלילה... ואין עונג בעולם כשקידת התורה... הוי על הזמן היקר אשר אתה מפסידו בידיך... הלא תדע כי מעומק אהבה ומהמית החמלה אני מתאמץ לדבר עמך .. ואני קורא לך: חזור בך בן אדם, חזור בך בן אדם, כי מחר תתחרט מאשר היום תשחק, וימי הנעורים חיש יעבורו והעולם כים זועף, וזה כל פרי החיים להתענג על עמל התורה, עמל שיש לו יתרון לנצח"

 (וכמובן, יש על זה שיר..

כפי שכתב קודמי הגיל הזה הוא אכן הגיל הכי חשוב בבנית אישיותו ועולמו של הדם מה שאכן קשה מאוד להחזיר אחר כך. ובדיוק בגלל זה ודווקה בגלל זה צריך לשאוף ללמוד כמה שיותר "לימודי חול" בעיקר מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, הנדסה וכו' וכו' או כפי שמפרש הרמב"ם בפירושו למשנה חגיגה ב' א' מעשה בראשית (כנ"ל הערת הרב קאפח שם)

לימודי "חול" הם לא סתם לימוד הם הם לימוד העולם שהקב"ה נתן לנו. איך נוכל לראות את הופעת הקב"ה בעולם אם לא על ידי לימוד וחקירת הטבע וחוקי הטבע. הם לא פחות חשובים מלימודי קודש כפי שלימודי קודש מלמדים אדם על דעותיו ואמונותיו לגבי בני האדם (אכן יש נושאים בתורה שאינם קשורים לאדם א"י, בעלי חיים וכו' אבל כל אלה הם אך ורק ביחס לבני אדם קרי שארץ ישראל היא רק קדושה כי יש תורה ויש עמ"י)  לימוד החול מלמדים את האדם על העולם שבו הוא חי ושהקב"ה נתן לו את הזכות לחיות בו.

כל מה שכתבתי הוא אפילו ללא להתייחס לחשיבות הדתית שיש ללימודי חול או כפי שכתב הרמב"ם בהקדמתו למשנהובפתיחתו למורה נבוכים, רק על ידי לימוד לימודי החול נוכל להגיע לידי לימוד הלימודים הנשגבים קרי מטאפיזיקה, וכפי שכתב הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' במשל הארמון לימוד המטאפיזיקה אינה שלמה אלא אם כן למדת את החכמות הטבעיות.

לדעתי זה אכן הזוי שיש בחורי ישיבות בגיל 18 עד 120 שאינם יודעים יותר מתמטיקה מעבר למשוואה ריבועית. כפי שכתב רבנו הרמב"ם  שהזמן הראוי ביותר ללמוד את הלימודים הללו הוא מחיק אמו אל חיק אשתו. לימודים אלה הם חלק בלתי נפרד מחכמה האלוהית. יש תורה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה "לימודי חול" הינם מעשה בראשית וזה לא פחות חשוב מלימוד תורה (כמובן שאם אדם לא יודע הלכה בסיסית אין שום טעם שילמד מעשה בראשית לפני שהשלים ללמוד הלכה פסוקה).

ואצרף את לשון הזהב המרטיטה של הרמב"ם בהקדמתו למשנה:

והמדע הוא שמוסיף במהותו ומעתיקו ממצב למצב, ממצב שפל למצב נעלה, לפי שהיה אדם בכח ונעשה אדם בפועל, שהאדם לפני שילמד אינו אלא כבהמה, כי לא נבדל האדם משאר בעלי החיים אלא בהגיון, שהוא חי בעל הגיון, רצוני במלת הגיון השגת המושכלות, וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלקיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלקות, והדבור על הענין הזה בשלימות יארך מאד. 

ועוד כתב 

זה לפי ההנחה שהאדם שהצענו לפניו שאלה זו הוא אדם מלומד במדעים אחרים, והוא גם זך רעיון מהיר הבנה, והשאלה ששאלנוהו מסוג השאלות הלמודיות שהם מן הדרגות שבהם עולים לענינים האלקיים, כמה חמור יהיה מצב מי שלא למד כלל, ולא הוכשר בשום אופן מאופני ההכשרה, אלא נעתק מחיק אמו אל חיק אשתו, אם נציע לפניו שאלה מן השאלות האלקיות הכמוסות בדרשות, אין ספק שיהו רחוקים בעיניו כרחוק שמים מארץ, ויירתע שכלו מלהבין מהם דבר כלל. לכן צריך שנקבע בלבנו אמתותם, ונעיין בהם היטב, ואל נמהר להרחיק שום דבר מהם, אלא כל מה שירחק בעינינו משהו מהם נרגיל את עצמינו במדעים עד שנבין כוונתם באותו הענין אם תוכל דעתינו להבינו.

נראה לי שטיפה התבלבלת, נראה לך הרמב"ם עסק בסינוסים חשבון דפרנציאלי ועוד בשביל לדעת סתם? אז אני אגלה לך שם חשבת שכן, אתה טועה!

למדת רמב"ם? לפי הציטוטים אני מבין שכן, אז אתה מוזמן להעביר בראש שלך את לימודי המדע שהרמבם עושה, זה לא סינוסים וכו'....

אלא דברים שהם נועדים אך ורק לצורך הוכחת הבורא יתברך ועוד כמה דברים... 

הרמב"ם לא התכוון שתבזבז את זמנך מחיק אמו לחיק אשתו בשטויות של סינוסים משוואה ריבעיות ועוד...

אלא שתבנה את הדרך שלך ע"פ המדע, על פי הבנת העולם ולא ע"פ השערות ואמונה "תמימה" (כפי שיש כמה דעות כאלה, בעיקר חסידות ברסלב כיום)... 

לא הייתה כוונתו שתשב ותלמד מדע בכדי שתדע, אלא ליצור חיבור בין המדע לאמונה (מטאפיזיקה)

לכן צריך ישב"ק, ומוסיפים על לימוד הקודש את ה"חול", ולא כמו בישיבה תיכונית ולהוסיף חול על הקודש... 

מה גם לא לומדים קודם כל חול, ואז מתחברים לתורה, לומדים תורה ואז חול ואז מחברים ביניהם...

מה עוד מעשה מרכבה אינו לרבים ואכמ"ל, מוזמן לעיין שוב במסכת חגיגה... כאשר אדם חכם ומבין ידיעותיו, לא מתכוונים למישהו שבנה את סולם ערכיו על מתמטיקה, אנגלית, גאוגרפיה, גאולוגיה וכו'...

כי עובדה שבישיבה תיכונית ממוצעת לומדים 2 גמרא ועוד שיעור שתיים תורה נך הלכה (אחד או שנים מאלה) וזהו,

לעומת ישב"ק שבה לומדים או כל היום קודש ומעבר מוסיפים חול (מה גם תוך כדי הלימוד עצמו יש חישובים בכל מיני נושאים(מתמטיקה, כוכבים, גאגרפיה וכו')).

או שלומדים 11 שעות ומתוכם 3/4 חול...

אז רואים פה בבירור מה תוספת, ומה ההעיקר. מה נבנה על מה...

ישיבה תיכונית - חצי חול חצי קודש (בימים טובים, זת'ומרת שאם מלבד הגמרא יש רק עוד שיעור קודש אחד אז החול "מנצח"(ואלו דברים שקורים))

יש"בק - רבע חול 3/4 קודש (בימים גרועים, יש ימים שמלבד שיעור חול אחד הכל קודש(משמע שבכל מצב יש יותר קודש))

          - או שהכל קודש.

וכל זה בלי לדבר על האווירה שבישיבה...

בנ"צ היא ישיבה קטנה עם לימודי חול...

אגב אז אם יש ישיבה קטנה עם לימודי חול היא עדיפה כי היא גם וגם

אמ"ש - יש יותר חול מקודש.

תו"צ - אני לא יודע, אבדוק ואגיד לך... מה גם ברעיון היא ישיבה תורנית תיכונית - לח'ברה החזקים מאור עציון... (עריכה: לאחר בירור, כמו ששכתבתי לעייל. ישיבה תורנית תיכונית - במילים פחות מכובוסת - ישב"ק עם לימודי חול)

חרשה - זה ישב"ק עם לימודי חול...

ואם היא בלי אז לא? יענו רק בשעות הלימודים לומדים? מה הבעיה שהתלמיד ילמד חול מחוץ לשעות הישיבה? 

ואם לומדים רק קודש, ובשמינית לומדים בגרויות ועושים?

שאתה מחויב בו ויש לך מחויבות

ואגב בישב"ק הלימודי חול נחשבים לאקסטרני כמדומני


























































































































‎

לגבי הנושא המקורי עליו דיברנו, יש הסכמה?

אתה פשוט טועה הרמב"ם לא קרא ללמוד את הלימודים הטבעיים כדי שבעזרתם נוכל "להוכיח" את קיום הבורא,

הוא קרא ללמוד אותם משלשה סיבות,

הסיבה הראשונה והפחות חשובה,כדי שנסתכל ונראה ונוכל להבין את העולם שאנו חיים בו

הסיבה השניה היא כדי שנשתמש באותם כלים מדעיים להבין את סודותיהם של אגדות ודברי חז"ל

והסיבה השלישית היא כדי לחדד את שכל האדם כדי שיוכל ללמוד את "הלימודים האלהיים" קרי מטאפיזיקה. כפי שכותב הרמב"ם בפירושו למשנה מסכת חגיגה ד"ה מעשה מרכבה.

(אם תלמד רק את הקדמת הרמב"ם למשנה אתה תבין שאתה טועה)

לגבי המתמטיקה אתה צודק שמשני הסיבות הראשונות זה אכן לא חשוב אבל מהסיבה השלישית זה כן חשוב (אולי מקודם לא הייתי צריך להשתמש בדוגמא של מתמטיקה) 

הסיבה שאתה טועה שכוונת הרמב"ם שצריך ללמוד כדי שבעזרתם נוכל "להוכיח" את קיום הבורא היא מהסיבה הפשוטה, שלא צריך ידע רחב בחכמות טבעיות כדי להוכיח או לפחות לנסות להוכיח את קיום הבורא. הוכחות לקיום הבורא אינם דורשים מדעים מתוחכמים.

להלן כמה דוגמאות ל"הוכחות" לקיומו של אלוהים.

הטיעון האונטולוגי, הטיעון הקוסמולוגי , הטיעון מן המוסר, הטיעון התליאולוגי, הטיעון מן הכאוס

כלל טיעונים אלו אינם דורשים ידע מדעי ומתמטי נרחב דהיינו שגם אדם עם קצת שכל שעשה שלוש יחידות יבין אותם. הרמב"ם קרא ללמוד לימודי חול לא כדי שנוכל "להוכיח" בעזרתם את קיומו  של הבורא אלא הרמב"ם כתב (מורה נבוכים חלק ב' בענין קדמות העולם) שבעזרת כלים פילוסופי ומטאפיזים נוכל לאפיין את הבורא כדי לדעת אם הוא גשמי או לאו או כדי שנדע אם הוא יודע הכל או לא. מבחינתו של המורה נבוכים קיומו של הבורא לא מוטל בספיק מאפייניו של הבורא לעמות זאת כן, הרמב"ם לא חי בתקופה שאתאיזם אינטלקטואלי היה נפוץ אם בכלל היה.

אגב אינני מבין מדוע כתבת שאמונה זה מטאפיזיקה, אמונה ומטאפיזיקה הם שני דברים שונים. מטאפיזיקה היא לימודי היחס בין נקודת המבט של האדם לעולם ולמה שמעבר לעולם ותכונות העולם ביחס לאדם, אמונה קרי הוכחות לקיום הבורא, הוכחות לקיום הבורא אינם בהכרח מטאפיזיות רובם בכלל לוגיות.

וכן הכוונה באדם שחכם ומבין ידיעותיו/מדעתו היא לאדם שלמד לימודים כמו מתמטיקה, ומדעים שונים (לא בהכרח אנגלית אבל כדי שתוכל ללמוד לימודים אלה ברמה גבוהה מומלץ ללמוד אנגלית) וכפי שכותב הרמב"ם שם בחגיגה (קאפח) :

"אי אפשר לאדם שלא יחשוב בשני המדעים האלו (האלוהי והטבעי) בעיון ראשון, ומשליט מחשבתו עליהם בלי שיהיו לו הקדמות ולא נכנס בשלבי המדע, לפיכך מנע מזה והזהיר על כך"  ע"ש אתה תוכל להבין יותר    

אז לא הבנת את כוונתי ולא כוונת הרמב"ם - כי מה שאתה כתבת ב3 סיבות כתבתי בסיבה אחת.

אולי טעיתי בהגייתה,וע"כ נוצרו לך על זה כמה שאלות. אך הכוונה אתה יודע....

על כן אני לא רואה שום דבר להגיב לך...

א. כי לגבי לימודי חול, גם אם נקבל את חשיבותם - תמיד אפשר להשלים. לא מצינו שיש בהם משהו מיוחד של בנית האישיות בגיל הצעיר.

ב. כי אולי 0.05 מהלומדים בישיבה תיכונית עוסקים בלימודי החול כדי להשיג את המטרות האמורות, בעיקר עוסקים בלשרוד איכשהוא את החומר לבגרות.

ג. כי מחצית מהחומר שלומדים לבגרות - אין בינו ובין המושגים שהרמב"ם מדבר עליהם - ולו בדל של קשר

ד. כי גם המחצית שכן קשורה - ברובה אין בין צורת לימודה לבין צורת הלימוד שציפה לה הרמב"ם ושיעילה לשאיפותיו - ולו בדל של קשר

ה. ואולי הכי חשוב: כי נחמד מאוד לאסוף ציטוטים, אבל הציטוט הכי משמעותי של הרמב"ם הוא זה:

"אף על פי שבטרם אווצר בבטן, התורה ידעתי, ובטרם אצא מרחם לתלמודהּ הקדישתני... ואף גם זאת נשים נכריות נעשו לה צרות... והאל יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותם לה לרקחות ולטבחות..."

אני חושב שאפילו מיותר שאטרח להסביר ברחל בתך הקטנה מדוע הציטוט הזה שומט את כל הקרקע מתחת מה שניסית לבנות.

ה. חלק ב: במציאות של ימינו, לצערינו הרב, ההיררכיה בישיבות התיכוניות מתהפכת, ובחור הופכים להיות בקירים בלימודי חול, אבל בלימודי קודש ממש מבייש לדבר איתם. (לא מזמן שאלתי בחור בישיבה תיכונית "נחשבת" - מה אתם לומדים? לקח לו עשרים שניות להיזכר "אההה.. נראה לי שבקידושין"..🙄🙄

איזה מן עולם אנחנו מצפים לבנות ככה? איזה מהמטרות של הרמב"ם בלימודי חול תושגנה ככה? 

לימודי החול יכולים לשמש כקומה נוספת אחרי היסודות היציבים של העולם הרוחני, התורני, העיוני. אחרי קומה רחבה ועמוקה של לימודי הקודש. ואז האדם נעשה כלי קיבול מתאים למנף את החול לעבודת ה', אבל אם בקודש הוא בור, ובתורה הוא עם הארץ, ונשפו רדודה כצלחת שטוחה, מה בדיוק הוא ירוויח מלשגות במתמטיקה? זו אשליה עצמית! פאטה מורגנה! 

ולסיום, הציטוט שהבאת אחד לפני האחרון הוא הוצאת דברים מהקשרם. בטח תדע לבדך מדוע.

נכון, זה מאוד "קול" להיות רמב"מיס, וזה "במודה"...

אבל אנחנו יהודים שיש להם עולם טיפטיפה יותר רחב, ושיודעים לקבל מגדולי תורה.

במציאות היא שהדברים שכתבתי לעיל (בתגובה עליה הגבת) אינם דעתי האישית, אלא מה שביארו והסבירו כל גדולי ישראל, כולל הדתיים לאומיים המובהקים (מילא ר' אברום, תגיד שגדל ב"חברון"... אבל הלוא הרב נריה היה זה שהבטיח בזעקה "תצמחנה שערות על כף ידי ולא ילמדו בישיבה לימודי חול"...)

ואיך נאמר בעדינות? אני מאמין שלא גילית ברמב"ם משהו שהם לא גילו.

תודה על הגיבוי

או אולי רב אברום לא היה נשיא ישיבת ישל"צ?

ר' אברום הביע את דעתו בצורה מאוד מאוד מאוד ברורה, נכון?

"להוכיח" כנגד מה שהוא אמר מזה שהוא היה "נשיא ישל"צ", זה לא רציני.

כנראה ראוי להיות נשיא של מוסד - גם אם אתה חושב שהוא לא ה"לכתחילה".

ומממילא - בזה שהבאת את זה גם ענית את התשובה לשאלתך על הרב אליקים....

ואגב, את בניו שלח ר' אברום לישל"צ כשעוד לא היו בה לימודי חול, לפי הדרכתו והדרכת הרצי"ה.

ולאחר שכן נכנסו לימודי חול - את נכדיו כבר שלחו למורשה.

אך רק אומר שלא תמיד מבחינה פרקטית זה נכון...
זאת אומרת, יש שלושה שלבים.
מבחינה אידיאלית שלימה, קומה של קודש ורוחניות ועל גבה חול.
פחות אידיאלית, קומה של קודש, ובעז"ה כשיצא לחיים ממילא תיבנה הקומה של החול.
בפחות אידיאלית, או אולי במידה מסויימת יותר אידיאלית מהקודמת, שילוב של קודש וחול, כשכמובן החול יונק מהקודש והוא בא מעליו ולא ההיפך.
ומה שהרב נריה אמר, בסופו של דבר הוא נאלץ להיכנע ללחצים להכניס לימודי חול, אם אינני טועה, ואפשר לטעון שהוא גם הבין שזה המצב של הילדים באותו זמן, הוא ניסה לשנות זאת וחשב שהתלמידים באותה ישיבה ברמה מסויימת ויכולים ללמוד רק קודש, אך הבין שזה לא נכון.
אם הקומה השלישית אינה באה בצורה נכונה וטובה, שהקודש נמחק והחול הוא היותר מודגש, איבדנו את כל הפואנטה, וזה לא נכון לעשות כך.
אך אם הרמה השלישית היא אכן משלבת בין קודש לחול, באופן שלא פוגע בלימודי הקודש כמעט, אינני רואה בזה בעיה כלל, וזה יכול דווקא להכניס ללימודים בישיבה יותר גוונים, וגם זה שהם יקבלו תעודת בגרות.
יש מקצועות שבאמת נטו לבגרות, ויש מקצועות שלפי דעתי חשובים מאוד.
לשון זה אחד המקצועות הכי חשובים, ואפילו לא הייתי מכנה אותו מקצוע חול אלא מקצוע קודש. ("לשון הקודש". ולא, בבקשה בלי עוד דיון על האם עברית היא לשון הקודש או לא...).
היסתוריה זה ממש חשוב, מלמד על ההיסתוריה של העם היהודי בשואה ובארץ, חשוב מאוד. וגם על אומות העולם, אמנם זה פחות חשוב ללמוד על מלחמות העולם לא בהסתכלות של העולם היהודי, אך זה גם חשוב.
מתמטיקה ואנגלית אלו מקצועות שאינם חשובים דיו מצד עצמם, ואם יש אפשרות או ללמוד תורה או מתמטיקה ואנגלית, ברור שעדיף תורה, אך אם האדם לומד בו זמנית מתמטיקה ואנגלית, וזה לא פוגע בלימוד שלו (ובינינו, מי שלא בחמש יחידות זה לא דורש כ"כ הרבה...), אין בעיה שילמד, זה יכול לשפר את החשיבה של המוח, לעזור לאדם להצבת יעדים בחיים, ואף יעזור לו להבין כמה גמרות שמצריכות ידע מתמטי. ועל הדרך, כן, יהיה לו גם ציון טוב. אין חטא כזה לקבל ציון טוב.
וכנ"ל אנגלית, לגבי הצבת יעדים וכו'...וגם זה יכול לעזור לאדם לפתוח את האפיקים שלו, הוא יכול לקרוא דברים וללמוד קורסים וכו'...שנעשו ע"י אמריקאים ונכתבו באנגלית, ובהחלט אפשר ללמוד מזה (כל עוד אין בעיית צניעות...), שהרי כתוב: "חכמה בגויים-תאמין". וגם תוכל לדבר עם אמריקאים שעלו לארץ וכו'...אך לא זו הסיבה. ואם תהיה אחד מהסנהדרין כבר שפה אחת תהיה לך...
לגבי אזרחות, זה נטו לבגרות, זה לא עוזר לכלום וסתם מקצוע מעצבן...
וספורט זה דבר מאוד חשוב, עיין הרמב"ם: "נפש בריאה בגוף בריא" וכו'...
תנ"ך זה מקצוע ממש חשוב, כמובן, ואין צורך להרחיב...
גמרא גם, כמובן...
מחשבת ישראל זה גם מאוד חשוב, ובהחלט נותן בסיס של כל מיני דברים חשובים באמונה שלצערינו לא היו נרכשים ללא הבגרות, ואין בכך פסול...(כמובן, צריך שמי שילמד אותך הוא רב לא ממשרד החינוך אלא רב ירא שמים שנצמד למקורות ויודע להגיד את האמת אפילו שמשרד החינוך רוצה תשובות אחרות...((כמובן, לא לכתוב את האמת בבגרות...)))
מגמה-כל אחד ואחד בבחירתו, יש מגמות של קודש כמו השלמה לחמש של היסתוריה ומחשבת ישראל, השלמה לחמש של לשון וכו'....
זהו בערך...
בקיצור, רואה ערך בכל הדברים הללו, אך רק כאשר זה לא בא על חשבון הקודש חלילה...
ואם אדם מצליח לשלב כבר בגיל כזה חול וקודש באופן שמשאיר לו די זמן לבנות קומה רוחנית ולימודית, אני חושב שזה מבורך יותר מאשר ישיבה לגמרי קטנה.
בכל מקרה אותם תלמידים בישיבה הקטנה יצטרכו לשלב קודש וחול, ואם כבר בגיל הנעורים מגיעים לשלב הזה, מה טוב...
נ.ב. ברור שעדיף קטנה על תיכונית, דיברתי על ישיבות כמו שלי, שמשלבות לימודי חול לבגרות עם שלושה סדרים.

לענות איזה חומר אנחנו לומדים

בחור ישיבה שלא יודע איזה מסכת הוא לומד? 

במה בדיוק הוא בחור ישיבה?

ועוד כמה שיעורים והוא צריך להיזכר איפה הוא בכל דבר

ובכל מקרה, תסלח לי, אבל אלו תירוצים לא משכנעים. בחור ישיבה שלא מונח לו בראש מה שם המסכת שהוא לומד - מראה בדיוק כמה חשיבות הוא מייחס ל"מקצוע" הזה.

אבל כן, הוא יודע לומר מה הבגרות הקרובה שהוא ניגש אליה, אם נחפש בכל זאת דוגמה קרובה.

יודע כי בגררות זה משהו שמתכוננים אליו

מה הנושא הנלמד? בטח.

ואגב, גם אם לא - כל הדיון הזה בינינו מראה על זילות לגמרא, והפיכתה לעוד מקצוע ככל המקצועות.

באופן כללי. אגב לפי מה שאמרת "מי שיכול" תלמיד כזה שלא זוכר את החומר לא יעמוד במעמסה של ישב"ק

באמת תסלח לי אבל אני הייתי בשוק.

איך אפשר לדמיין צורה של בחור ישיבה והוא אפילו לא זוכר מה המסכת שלו??

זה דרדור מחריד במושג בן ישיבה.

אני חושב שזה יותר מתאים לי ולחלומות שלי אני יחסית מתחבר אותו דבר לשני הצדדים ולגבי ההורים- זו אחת הנקודות הקשות הם מאוד נגד זה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....