המצפון דוקרררחצילוש
הוא נרדם רק על הבטן. ובאמת שניסיתי. על הגב זה צווחות עד לב שמיים כל הלילה. הוא מרים את הראש יפה ומתהפך (בגיל 3 שבועות!!) בצורה רצונית מהבטן לגב.. הסדין מתוח, הידיים למטה רחוק מהפנים ואני קמה בלילה כל כמה זמן לבדוק. ועדיין. זה אוכל אותי.. מפחדת ממש ממש ממש. אבל זה או על הבטן- או שהוא לא ישן. בנוסף כבר כמה פעמים הוא הקיא כשהוא בעגלה על הגב וכמעט נחנק. בנס זה קרה תמיד כשהיה מישהו לידו. וזה אחרי שמחזיקים אחרי ארוחה הרבה זמן... אז תכלס אני יודעת שזה מסכן אותו גם. על הבטן זה לא קורה. אוף
אולי-האור שבלב
אחרי שהוא נרדם עמוק תנסי להפוך על הצד?

אצלי גם לפעמים זה המצב...

ואיזה כיף לנו שהוא כבר בן 3 שבועות👏
מחכה לגיל חודש ..
חודש וחצי..
חודשיים.,.

לחזור לשפיות...

גם את חושבת כבר על אמצעי מניעה?
תמיד זה כזה מורכב...
כלום. ניסיתי. הוא מתעוררחצילוש
אחרת אין לי לילה. אמא שלי אומרת שכולנו היינו על הבטן כי גם היה בלתי אפשרי..
הצעת כפירה...מצטרפת למועדון
אולי תעיפי את המצפון?
מבינה שזאת ההנחיה והכל, אבל תכלס בהתאם לנתונים שכתבת נשמע שכל הסיבות לחשוש מזה לא קימות אצלך.. שומר פתאים ה. מוות בעריסה לא עלינו זאת גזירה. יש דרכים לצמצם את המקרים אבל זה לא איזה קשר ישיר. וכמו שכתבת גם על הגב יש סכנות..
גם אני השכבתי על הבטן והשתדלתי לא לאכול סרטים מזה.
אגב תינוקות שישנים על הבטן מתפתחים מאד יפה לגילם!
תודה💜חצילוש
חיזקת
תודה שכתבת במקומימשמעת עצמית
משכיבה על הבטן ודי.
אגב, היא בת 4 חודשים ומרימה ראש כמו מנוף😁
שימי לב לכל הדברים האחרים, בלי בדים וכו

ותתפללי שהשם ישמור אותו. עכשיו ובכיתה א ובגיל 15.
כתבת יפהקמה ש.
בס״ד

@חצילוש ♥️ מבינה מאד, אני ממש כמוך, הייתי יכולה לכתוב הודעה כזאת. אבל נשמע שהקפת את כל הסוגייה והגעת למסקנה הגיונית...

אולי תתני קצת צדקה? נגיד לנו היה מקרה אחד אחרי חיסון של אחד הילדים ומאז אני מרגישה מאד לא בטוחה לחסן. אבל בשקלול הנתונים יוצא שאנחנו עדיין מחסנים אותם (לפחות באופן חלקי). כל פעם זה מעלה לי אמוציות וחששות. אז לפני חיסון אנחנו נותנים צדקה, זה עוזר לי עם ההרגשה הזאת... בהצלחה מותק!!! שה׳ ישמור על כל המשפחה היקרה שלכם ❤️
רעיון מעולה!! תודה קמה❤❤❤חצילוש
קמה את מאמי ברמות על🤗משמעת עצמית
נזכרתי פתאום בהודעה הזאת שלך 💗קמה ש.
בס״ד

ובזאת של @קטני ומתוק 💗

אז חזרתי להגיד תודה!!
שמחת! תודהקטני ומתוקאחרונה
התחברתי לגישה, תודה שכתבת!קטני ומתוק
לי עוזר גם להגיד פרק-שניים בתהילים,
מרגיש לי ככה נתיב פתוח לקב"ה שמחזק אותי..
וגם להתפלל במילים שלי.
חושבת קצת אחרת..קול ברמה
גם תאונה זה גזרה, אבל שמים חגורות בטיחות...

ולפותחת - מבינה ממש את הקושי העצום... לא יודעת אם הייתי עומדת בלהשכיב על הגב אלמלא החרדות שלי, אבל תכל'ס גם מאמינה שזה מה שנכון.
מעניין אם בייביסנס יכול לסייע במצב כזהקול ברמה
שלא מצליחים לעמוד בלהשכיב על הגב...
אני חושבת שזה שונה מתאונהמצטרפת למועדון
ואני אסביר. מוות בעריסה הוא דבר שקורה. יש כך וכך אחוזים בשנה של תינוקות שלא עלינו מתים בשנתם. האם כל התינוקןת מתו משכיבה על הבטן?? ברור שלא. יש מלא סיבות והרבה פעמים גם אין סיבה ממשית. כשאני אומרת גזירה אני מתכונת שאם זה הוחלט שזה יקרה לא משנה כמה נזהר וזה יקרה..
מה כן הקשר? מצאו שהשכבה על הגב מורידה את הסיכוייים. לא מבטלת לחלוטין. לא מונעת בעיות אחרות. מפחיתה.
אם זה היה אפשרי לפותחת למה לא לנסות למזער סיכונים? אבל במקרה שהיא תארה זה או שינה על הבטן או בכלל לא... בעיני התשובה ברורה. כמובן עם שמירה מירבית על כל אמצעי הבטיחות.
את לא יכולה להשוות את זה לתאונה או יותר מכך נגיד להשארת ילד ברכב לבד שאז יש קשר ישיר ואחרי פרק זמן מסויים התינוק בסכנת חיים וודאית. שם לא מתאים להגיד גזירה.
אני לא כ"כ מבינה את החלוקה.קול ברמה
אולי בגלל שהראש שלי פעיל ב50% בשעות האלה...

אבל אני רואה את המשוואה כך:

נסיעה בלי חגורה יכולה להעלות אחוזים למוות (למרות שזה בכלל לא מחייב, ב"ה ברוב הנסיעות אנחנו לא עושים תאונות...)

שינה על הבטן יכולה להעלות אחוזים למוות (למרות שזה בכלל לא מחייב, ב"ה רוב התינוקות שישנים על הבטן נשארים בחיים).

יש מחקרים שזה מעלה את הסיכון בעשרות אחוזים. בעלי שמע בעצמו רופא שאנחנו נורא נורא מעריכים שהזדעק על זה שהוא לא מבין איך אנשים עדיין משכיבים על הבטן (רופא שלא ממש הולך 'לפי הספר', ועדיין טוען כך חד משמעית).

אז אני יכולה להבין את זה שעושים כך (ממש, באמת...), אבל נראה לי שמאוד חשוב שלא להכשיר את זה, כי זה הופך ללגיטימי (שלא באישור מוסמך כלשהו)...
זה לא אותו דברמשמעת עצמית
כי לחגור ילד לא קשה לאפחד.
ולהשכיב על הגב בלי לישון, זה לאבד שפיות.
🤷‍♀️
ברור שמצד זה זה שונה...קול ברמה
דיברתי על הרעיון של מה ש*ראוי* להיעשות ולא על רמת הקושי או על מה שקשה בפועל.

יש סיכוי שאם היו מתייחסים אל זזה אותו דבר מבחינה מהותית, אז עוד כמה אימהות היו משכיבות על הגב.

שוב - מזדהה ומבינה מאוד. היו לי שני ילדים מאוד מורכבים מהבחינה הזו, והייתי על סף שיגעון. כמה חודשים טובים בכל אחד מהם.
בטח שכן.. את יודעת כמה ילדים צורחים כשהם חגורים?מתחדשת11
לכאורה הכי קל לא לחגור, ולהרויח שקט
ברשותך אאיר עוד נקודה בדיוןרק טוב!
אבל בנחת. שלא יהפך לדיון תוקף.

תאונות דרכים מתרחשות בארץ באלפים בשבוע!! (על חלקם נשמע רק כדיווח תנועה. על רובם לא נשמע בכלל, כי ב"ה נגמרו בלי שום פגיעה משמעותית). כמעט כל נסיעה באוטו כוללת בלימות כגון רמזורים, עקיפה פתאומית וכו'. חגורה מגינה מהדברים האלה.


מוות בעריסה, לפי מה ששאלתי פעם איש מד"א (אם הוא צודק) אמר שיש בערך 8 מקרים בשנה והם בד"כ מתפרסמים בחדשות. שימי לב שאחוז גבוה מהם קורה בימים הכי קרים בשנה או בכלל בחודשי החורף. הסיבה- חימום יתר (תינוקות קטנים לא יודעים לווסת את גופם וחמום שלנו יהיה נעים-חם להם זה סכנת נפשות).


עוד דבר אחרון- כאמא שמשכיבה על הבטן וגם מניקה בלילה. כבר קרה לי שמרוב עייפות נרדמתי עם תינוק בישיבה (גם באמצע היום) כשהוא על הידיים שלי. זה הרבה יותר סכנה בעייני אם תינוק קטן ח"ו נופל מגובה כזה בפתאומיות. שינה חשובה גם לתינוק וגם לאמא.

מה שכן, בעיניי, צריך לשים לב שמקפידים על שאר ההנחיות ואז זה השתדלות מצד אחר.
(ודבר אחרון גם הנקה מונעת מוות בעריסה ובכ"ז לא כל הנשים יבחרו להניק בגלל זה. אנחנו עושות מה שאנחנו יכולות. השאר משאירות לרבש"ע)
מתחברת למה שכתבתקול ברמה
מצד אחוזי המקרים. סטטיסטיקה זה דבר שנכון להתחשב בו מצד ההשתדלות.

ממה שאני ראיתי באינטרנט - יש כמה עשרות מקרים בשנה ( 40-60, ועדיין זה הרבה פחות מתאונות).

יש עוד המון גורמים שמסייעים להפחית מוות בעריסה. אני לא יודעת כמה כל אחד מהם מסייע להפחית את התופעה (ולכן גם לא אמנה אותם בנשימה אחת ולא אשווה אותם לשינה על הבטן ), אבל מספיק מבחינתי שאומרים ששינה על הבטן מפחיתה בעשרות אחוזים כדי לעשות את ההשתדלות.
עישון משמעותי מאודבת 30
לפי מה שראיתי, 90% מהמקרים היו תינוקות של אמהות מעשנות.
מוות בעריסהשירוש16
זה נושא מעניין כי אין לו גורמים.
תינוק בריא שמת באמצע השינה ללא גורם נראה לעין נקבע כמוות בעריסה. שזה לא דומה למוות בעקבות חנק בעריסה שזה סיפור בפני עצמו.

מצאו לתופעה הזו גורמי סיכון. אבל לגורמי הסיכון הללו אין קשר ישיר.
זאת אומרת, גם אם לתינוק יהיו את כל הגורמי סיכון האפשריים למוות בעריסה זה לא גזר דין מוות. ולהפך, אמא שמקפידה על כל הכללים לא מבטיחה לתינוק שלה חיים. לצערי.

הסיבה לכך היא שלא מצאו גורם (גורמים) למוות בעריסה. להפך, כאשר מוצאים גורם למוות הוא אוטומטית הופך להיות סיבת המוות והוא לא מוגדר כמוות בעריסה.

ברגע שתינוק יכול להרים את הראש אפשר להשכיב אותו על הבטן.
אגב, אפשר להשכיב תינוק על הבטן בכל מקרה כשאר הוא בהשגחה של הורה. כלומר, במשך היום. לא בלילה כשכולם ישנים.

בהצלחה
למה את מתכוונתבת 30
שתינוק מרים את הראש?
כי כשמשכיבים על הבטן אז מאוד מהר הם מרימים את הראש. התינוק שלי הרים ראש כבר בגיל חודש או פחות.
כןשירוש16
מהרגע שהם מרימים את הראש ומסוגלים להחזיר אותו למעלה.

הבעיה בתינוק קטן מאוד שאם עולה תוכן קיבה לפה הוא לא יכול לסובב את הראש הצידה או להרים את הראש מהמיטה ואז יש חנק. ברגע שתינוק יכול לעשות את זה הסיכון יורד משמעותית.

שוב, מדובר בגורם סיכון. לא באמת יודעים איך הגורמים הללו משפיעים על המוות בפועל. יש השערות אבל הן לא הוכחות חד משמעיות. אין קשר ישיר בין השכבה על הגב למוות בעריסה, הוא נמצא כגורם סיכון ויש השערה כזו שהתינוק לא מסוגל להרים את הראש בזמן שתוכן קיבה עולה ולכן נחנק.
אבל בגדול, מוות בעריסה נחשב לקריסת מערכות מסיבה לא ברורה. (ולכן אגב הוא יותר נפוץ אצל פגים או תינוקות שנולדו במשקל נמוך או כחלק מהריון מרובה עוברים. המערכות שלהם יותר קטנות ועדינות ויש יותר סיכוי לכשל)
מקרה כזה הוא לא מוות בעריסהאפונה
הוא נחשבשירוש16
כגורם אפשרי למוות בעריסה.

חנק בתינוקות בשינה הכוונה לחנק משמיכה או חפץ חיצוני. לא אספירציה.
מוות בעריסה מוגדר ככזה שאין סיבהאפונה
ידועה שיכלה לגרום לו.
מצטרפת למה שכתבת1234אנונימי
כנ''ל גם עושה את זה. מאותה הסיבה שזה או זה או להתחרפןזהר מרים
סוג של ניהול סיכונים
הסכנה המוחשית אצלי הרבה יותר גבוהה מלילות לבנים גדר קבע
ואצלי זה מממש ממש לבנים וממש יום יום
ברמה שהיו תקופות שישנתי כל לילה אולי שעתיים מפוצלות לרבע שעה
לא אנושי לחיות ככה ולהיות אימא לעוד ילדים
ומי שנתן לי את הילד בעז''ה ישמור לי עליו גם ככה אם רק ככה הוא ישן
מאמינה בזה שהכל מדוייק
לא מזלזלת ומלכתחילה תמיד מנסה על הגב
אבל יש לכל מידת הזהירות גם גבול בריא
ולאבד שפיות זה בטוח לא בריא לי ולא לילדים שלי
מזדהה כ"כ עם כל מה שכתבת⁦❤️⁩M-P-4
אני כמעט תמיד נשברת ומשכיבה על בסוף על הבטן🙈

בילדה הראשונה, האחות טיפת חלב שאלה איך אנחנו משכיבים אותה וכשגמגמתי עמוקות היא הבינה🤦 ואמרה לי להקפיד ממש על שאר הדברים: שלא יהיו עוד חפצים במיטה (הרבה שמיכות, בובות, מגן ראש משוחרר) שהחדר יהיה מאוד מאוורר, כמובן- לא לעשן או שלא תהיה בסביבה של עישון.

ממה שאני זוכרת, אחד הדברים הבעייתיים בשינה על הבטן, זה שהם נרדמים חזק מידי ולפעמים מפסיקים לנשום בגלל זה. היו תקופות שאני אישית הייתי שמה באמצע הלילה שעון כדי להתעורר מידי פעם כדי לראות שהכל בסדר🤷

חשוב לי להדגיש, שכל מה שכתבתי לא בא לתת לגיטימציה להשכבה על הבטן. גם אני אמא מלאת שאלות ומצפון...

וחיבוק, המצפון לא עובר אחרי הילד הראשון, הוא רק גדל😵🙈😵🙈😵🙈😵
אני בגלל המצפון הזה *לא* השכבתי על הבטן ולכן לא ישנתיאנונימיות
ולכן השתרשו לה הרגלים אחרים גרועים מאוד שקשה לי עד היום להפסיק אותם.
בילד הבא אם אצטרך אשכיב על הבטן כמובן עם כל הזהירות...
תירגעי מהראמא ל2 אוצרות
ממה שראיתי יש תינוקות שלא מצליחים אחרת, הידיים והרגליים המשוחררים באוויר מבלבלים אותם ומעירים אותם, אחד הילדים שלי היה כזה ובאמת ישן על הבטן והכל היה בסדר!! את מקשיבה לילד ולמה מרגיע אותו ואת בסדר גמור!
תודה יקרה❤חצילוש
במקרה כזה ממש ממליצה לגגל משהו שנקרא "עיטוף"ציפיה.
דוקא בשרשור אחר בנושאבת 30
לפני כמה חודשים הביאו מחקר שגם עיטוף מגביר את הסיכוי ח''ו.
אם עושות את העיטוף נכון, זה אמור להיות בסדר.ציפיה.
בבית חולים הזהירו אותי שעיטוף זה מסוכן ממש...פשיטא
במקומות אחרים אמרו לי שזה מעולה.
בסוף, אני מאמינה שכל אמא בעולם הכי רוצה שהילד שלה יישן מעולה על הגב, והכי רוצה להגן עליו מפני הגרוע מכל ח"ו,
ועדיין לפעמים המציאות מאלצת אותנו לקחת סיכון מסויים מתוך שיקול דעת והפחתת הסיכון למינימום.

אומרת בתור אחת שהבת שלה ישנה מקסים על הגב ב"ה, ועדיין יודעת שממש לא כל התינוקות ככה ויש סיכוי שבעתיד אקלע גם לסיטואציה של בחירה בין שינה על הבטן או שפיות....
ברור לי שיש עניין של ניהול סיכונים, ורצונות שלא מתממשים במציציפיה.
במציאות. גם לא ילדתי עדיין, אז יש הרבה מאוד דברים שאני לא יודעת עדיין.
אצלי רק על הבטןסימן שאלה?
מניחה מתחת למזרון משהוא שיגביהה אותו קצת באלכסון.
ככה הם ישנים בצורה בטוחה וטובה...
וככה גם אני ישנה
מה את שמה מתחת למזרון?חצילוש
אפשר קלסרפשיטא
מגבת/ שמיכה מקפלת ככה זה בדיוק בגובה שאני רוצהסימן שאלה?
עשיץי את זה עם הפג שלי וזה חולל פלאים
על הבטן כשהראש יותר גבוה? אני לא בטוחהציפיה.
שזו תנוחה מוצלחת, לפי מה שיצא לי לקרוא.
תני למצפון שבוע שבועייםבת 30
הוא יפסיק לדקור. פשוט כי תהיה נורמליות בחיים!! תינוק ישן ואמא שלו ישנה.
ממני, שכמו תמיד, נשברתי אחרי שבועיים, השכבתי על הבטן והתחלתי לחזור לשפיות.
גם אניחגהבגה
עם כל ילדה מחדש, מנסה להרגיל על הגב, אבל אז פשוט לא ישנה
כאילו אני כתבתי.. אחרי שבועיים נשברת,שגרה ברוכה
ומתחילה לישון לראשונה מהלידה(לא מתכוונת ללילה שלם.. כן? אבל יש שעה וחצי רצופות מה שלא היה לפני כן)
וואו ממש נפתחה פה תיבת פנדורהמשמעת עצמית
עם כמויות של משכיבות על הבטן במחתרת.
בואו נקים תנועה, נרוץ לממשלה וזהו🤣
לא כזאת פנדורה...בת 30
זה די ברור שזאת המציאות...
חח שיעשעת!!קטני ומתוק
לנו לקח זמן אבל מתישהו עברנו שישן על הבטן (גיל גדול יותר לדעתי לקראת 3 חודשים)
דיברתי עם מישהי שבערך בגיל שנה התלבטה על זה, ופשוט אחרי שהבינו שבאמת זה הצלה לא הבינה איך הצליחו לשרוד עד אז
בגיל שנה??? הוא לא התהפך לבד כבר?אנונימיות
אופס, התכוונתי חצי שנהקטני ומתוק
תודה!
ונראלי כן התהפך כבר קודם
אבל עדיין שמו לישון על הגב.
האמת שזה לא כזה ברור ששכיבה על הבטן מסוכנת יותרמיקי מאוס
פעם אמרו להשכיב על הבטן, אז הרבה ממקרי מוות בעריסה קרו על הבטן,ואז נתנו הנחיה לשים על הגב אני לא בטוחה שהצליחו למצוא משהו מובהק שזה מפחית את הסיכון.

חשוב להקפיד על סביבה בטוחה כמו שכתבת, שלא יהיה שום דבר רך או מסתרבל וגם אם היא ישנה לידך זה בטוח יותר אבל הייתי משכיבה אם ככה נרדמת טוב יותר.
היא מעלה את הסיכוי למוות בעריסה. בהחלט. לכן מסוכנת יותר.ציפיה.
לפי כל המחקרים זה מסוכן יותרתמיד להודות
ומאז שהתחילה ההנחיה להשכיב לשון על הגב מקרי המוות בעריסה ירדו בצורה דרסטית ולמרות שהרבה משכיבים על הגב ברוב מוחץ של המקרים התינוק שכב על הבטן.

זה מאד קשה אמא ותינוק שלא ישנים וייתכן ויש מקרים שאין ברירה אבל חייבים לדעת שזה מסוכן ולהשכיב על הבטן רק כמוצא אחרון (ממני שסובלת תמיד בשלושה שבועות הראשונים מאד עד שהילדים מתרגלים לישון על הגב ואם הייתי קוראת הודעות כאלו בפורום בלי לדעת את הסיכון יתכן שהייתי משתכנעת לוותר ולהשכיב על הבטן)
זהו שיש כאן שאלהבת 30
אכן זו ההנחיה, ואילו הממצאים.
השאלה היא מה הקשר בין ההנחיה לממצאים, אם כ''כ הרבה אמהות לא פועלות בהתאם להנחיה.
הרי יש עוד גורמים שקשורים למוות בעריסה. אולי אחד מהם השתנה וגרם גם כן לשינוי בממצאים?
אולי יותר אמהות מניקות?
אולי יותר אמהות ישנות קרוב לתינוק?
אולי פחות אמהות מעשנות?
לכי תדעי.
יש בדבר הזה איזו חוליה חסרה בין ההנחיה לבין כביכול התוצאות שלה. והחוליה הזו היא המציאות בשטח- מה אחוז האמהות שאכן פועלות לפי ההנחיה.
לפי הרושם שלי- אחוז לא מבוטל אכן משכיבות על הבטן. אני רואה כאן וגם בסביבה שלי.
את כל הדברים האלו בודקים במחקריםתמיד להודות
והמסקנות הן חד משמעיות שהשכבה על הגב מורידה את הסיכון ובוודאי שהחוקרים יודעים להתייחס לסיבות נוספות שמשפיעות ועדיין ההמלצה להשכבה על הגב היא גורפת.

כמובן שיש הרבה שלא שומרים על זה אבל יש הרבה יותר שכן שומרים ועובדה שעדיין רוב מוחץ של הנפטרים ישנו על הבטן.

אם את מכירה מחקר מסודר שנעשה והוכח שדברים אחרים הם אלו שהורידו את אחוזי התמותה את מוזמנת לשטף אני לא מכירה כזה.

חשוב לדעת ולהפנים את זה, אני שוב חוזרת שיש מקרי קצה שאולי שווה לוותר ולהשכיב על הבטן אבל בעניי זה מאד חמור להתייחס לזה בשוויון נפש ולתת את ההרגשה כאילו זה בסדר גמור כאשר בין גורמי המקצוע יש תמימות דעים על כך שזה לא בסדר.

אני לא כותבת חלילה ספציפית נגד אף אחת שבחרה בזה, אני רק חושבת שחשוב להיית מודעים לסכנה שבזה ושזה יכול להגיע רק כמוצא אחרון.
אני לא מכירה מחקרבת 30
רק העליתי את זה בתור הצעה.
אבל גם לא שמעתי שעשו מחקר כדי לברר כמה באמת פועלים לפי ההנחיות.
נניח שמחר בבוקר יבדקו את זה ויגלו שברחבי העולם רק 50 אחוז מהאמהות משכיבות על הגב.
אז יצטרכו לתת איזה הסבר נוסף לירידה הדרסטית במספר המקרים, נכון?
אז יסתכלו במחקר ההוא הגדול ויזכרו שיש עוד גורמים...ואולי ינסו לראות אם היה גורם נוסף שהשתנה לטובה, חוץ מגורם ההשכבה על הגב.
אז אני לא יודעת מה האחוזים...אני רק רואה סביבי , לא בפורום, שהרוב משכיבות על הבטן. והנה גם בפורום הנושא הזה עולה.
ואני לא חושבת שאף אחת מתייחסת לזה בשוויון נפש. כולן כותבות שהן מנסות כל ילד מחדש עד שהן פשוט לא עומדות בזה יותר. יותר נכון, לא ישנות עם זה יותר...
ולגבי גורמי המקצוע- האם הם מודעים לקושי של האמהות? האם הם מבינים עד כמה זאת הנחיה שלפעמים היא כמעט בלתי אפשרית ליישום? אני תוהה לגבי זה לפעמים.
לפי מה שאת כותבתתמיד להודות
זה נשמע שאת לא יודעת איך מבצעים מחקר בוודאי שכל הדברים האלו נבדקו והמסקנה שהגיעו אליה היא שהשכבה על הגב מונעת באחוזים גבוהים מוות.

בהודעה שאני הגבתי לה בהחלט השתמע (לי לפחות) שהיא מדברת על זה בשויון נפש. לכתוב שלא בטוח שזה מוריד את הסיכון כאשר כל גורמי המקצוע מסכימים עם זה שזה מוריד זה זלזול בעניי וחוסר אחריות. בכוונה הגבתי להודעה הזו ולא להודעות אחרות שכתבו על קושי גדול ובלית ברירה השכבה על הבטן.

ורק הערה קטנה, בעניי ברגע שמוותרים פעם אחת יותר קל לוותר פעם שניה ולכן לא מפתיע אותי לראות נשים שכל הילדים שלהם נרדמו רק על הבטן. חשוב לבחון כל ילד מחדש ולא מיד להרים ידיים.
אין גורם ישירשירוש16
יש רק גורמי סיכון.
כך שאי אפשר לבודד כל גורם סיכון בנפרד ולבדוק אותו. זה בלתי אפשרי מבחינה טכנית ומבחינה מוסרית.

על פי מחקרים שבוצעו בעבר יצאו הנחיות - בגלל שלא ניתן לבצע ניסיונות בילדים/תינוקות ונשים בהריון זה מסובך להוציא מחקר חדש.

אגב, הנחייה לא להשכיב על הבטן רלוונטי רק בלילה כשאין השגחה של הורים. במשך היום אפשר ואף מומלץ להשכיב על הבטן.
דודה של בעלי הייתה בשבעה של תינוק פיציחצילוש
שאמא שלו נרדמה בהנקת לילה והוא נחנק מהחזה שלה. אם האמא לא יכולה לישון וסוחבת עייפות, זה לא פחות מסוכן בעיני.. ועדיין- המחקרים וההמלצות זה לא סתם. קשה!
ברור שעייפות קיצונית היא גם מסוכנתתמיד להודות
ולכן חזרתי וכתבתי שיש מקרים שאולי עדיף להשכיב על הבטן אבל חייבים להיות מודעים לכך שזה מסוכן ולא פשוט.

מאחלת לך שתגיעי להחלטה הנכונה ותזכי לשפע שעות שינה ושפיות.
תודה מותק❤חצילוש
בהחלט הגעתי לקצה לפני כן. ברמה שלא ישנתי יותר מ24 שעות כמה פעמים רצופות בשבוע שאחרי הלידה.. פשוט קרסתי. ממש ככה. וגם הבעית אותי זה שהוא מקיא על הגב. 4 פעמים כאלה שבניסי ניסים היה מישהו שראה כי זה קורה בשקט!! הוא מנופף בידיים וברגליים ולא מצליח לבכות. ה' ישמור
באמת לא פשוטתמיד להודות
וברור שאסור להגיע לרמות כאלו קצינויות של חוסר שינה.

לפחות סיכוי גדול שהרוב מאוחרייך כי אם אין בעיה ספציפית רוב התינוקות מתחילים להסתדר עם השינה סביב גיל שלושה שבועות - חודש (אני כל לידה מזכירה את זה לעצמי מחדש וסופרת את הימים עד שהשינה מתחילה להסתדר)

חשבת אולי ללכת להית החלמה לצבור כמה לילות של שינה?
אני עדיין אצל ההוריםחצילוש
ב"ה צוברת שעות שינה... אבל היו לילות שכבר הרגשתי לא נעים שההורים שלי קמים לעזור לי, ובעלי גם לא היה כאן כל הלילות כי היו לו כל מיני דברים לא באיזור.. כמובן שבסוף נכנעתי. אמא שלי הסבירה לי שהיא לקחה חופש במיוחד כדי לעזוד לי לצבור כוחות ויותר שחררתי..
אני חושבתבת 30
שההנחיה הנ''ל מחריגה תינוקות שעלולים להיחנק על הגב- ריפלוקס וכד'.
באמת זה נשמע הרבה יותר הגיוניחצילוש
גם הגדול שלי היה ככהמישהי11
היה פולט בכמויות גם תוך כדי שינה, וסבל ממש מגזים, הייתי מרדימה אותו על הבטן ואז הופכת אותו כשהוא ישן על הצד עם תמיכה בגב, החזקתי ככה שלושה חודשים (הוא היה מתעורר המון) ואז נכנעתי ושמתי רק על הבטן
אין כאן שום חוליה חסרהמחכה_ומצפה
המחקרים מאוד חד משמעיים. גם אחרי ששונו ההנחיות, אצל אוכלוסיות שלא שינו את התנהלותן והמשיכו להשכיב על הבטן לא ירדו אחוזי התמותה. עשו מחקרים כאלה בארה״ב.

כל ההשערות שאת מציגה לירידה באחוזי התמותה הן המצאות שלך ואין להן שום בסיס מחקרי (והמחקרים שציינתי למעלה אף סותרים את התיאוריות שלך). המחקרים אומרים דברים אחרים לגמרי, שאת מתעלמת מהם.

ומה שאת והסביבה שלך עושה הוא לא רלוונטי, מה שמעניין זה מחקרים ומספרים והוכחות ולא ״גם שכנה שלי אמרה לי בגינה שהיא משכיבה על הבטן והכל בסדר״. ואגב בסביבה שלי אף אחת לא משכיבה על הבטן.

להתייחס לזה בשיוויון נפש כמו שמוצג בשרשור הזה וכאילו כולן עושות את זה (לא נכון!) זה ממש מסוכן.
צריך לדעת את העובדות ושכל אחת תעשה את ההחלטות שלה. והעובדות, כמו שאמרתי, הן מאוד חד משמעיות.
אני לא מתעלמתבת 30
אני מעלה שאלות.
והן לא מופרכות, לדעתי לפחות.🙂
האמת שזה מענין שעשו מחקר על אוכלוסיות שהמשיכו להשכיב על הבטן. איך הגיעו אליהם?

אגב, אני חושבת שזה מאוד רלוונטי מה שקורה בסביבה שלי. אני לא חושבת שזה מה שקובע את הנתונים העולמיים, אבל אם רואים אחוזים ניכרים שלא עושים לפי ההנחיה, אז בוודאי שיש לזה משמעות.
ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהשכבה על הבטן היא מסוכנת.
ה' ישמור את כל ילדי ישראל, אבל תגידי גם שלתת תמ''ל זה מסוכן? שלא לישון ליד התינוק זה מסוכן? לא. ממש לא.
את באמת חושבת שכשעושים מחקרתמיד להודות
לא מבודדים את הסיבות? לא יודעים לבדוק איזה שינוי בהתנהלות השפיע על התוצאות?

הנושא הזה נחקר בצורה מקצועית לא מעט פעמים והתוצאות הן חד משמעיות וברורות.
נראה לי שלא הבנת מה כתבתיבת 30
ההנחיה הזו מבוססת על מחקר גדול שנערך לפני הרבה שנים. תוצאות המחקר הראו קשר בין מוות בעריסה לבין כמה גורמים.
לא רק השכבה על הבטן.
ולכן כתבתי שאם השכבה על הבטן מוגדרת כ''מסוכנת'', אז גם תמ''ל יהיה מוגדר כ''מסוכן''. כי מה לעשות, במחקר ההוא ראו שהנקה מורידה את הסיכון.
עדיף לכתוב ''מעלה את הסיכון'' מאשר ''מסוכן''. לקפוץ מקומה שלישית זה מסוכן. להיכנס לים סוער זה מסוכן. להשכיב על הבטן זה לא מסוכן. זה מעלה סיכון.
ובנוסף, שוב, לפי הרושם שלי, תקני אותי אם אני טועה, אין היום הבנה מוחלטת של המקרים האלו. יודעים לקשור לגורמים מסוימים. לא יודעים להסביר.
ההנחיה הזו מבוססת על כמה וכמהתמיד להודות
מחקרים שנעשו לאורך השנים ולא רק מחקר אחד שנעשה לפני הרבה שנים.

המחקרים בדקו מה יכול להוריד מוות בעריסה והגיעו למסקנה שיש כמה וכמה דברים והדבר הכי דומנטטי והכי משפיע זה שינה על הגב.

לגבי הטרמנולוגיה אני לא נכנסת לזה ולא מסכימה אתך. בעניי מעלה את הסיכון = מסוכן בדיוק כמו שאני חושבת שזה מסוכן לסוע בלי חגורת ביטוח למרות מליוני נסיעות כאלו שמסתיימות בשלום.

ואכן מוות בעריסה הוא מוות מסיבה לא ידועה ועדיין בדקו וראו שלמרות שלא יודעים בדיוק למה שינה על הגב הורידה את התמותה
את לא חושבת שזה נכון להגיד שהשכבה על הבטן היא מסוכנת?מחכה_ומצפה
וואלה, עשרות (אם לא יותר) מחקרים הוכיחו אחרת.
באמת שאחרי משפט כזה אין מה להמשיך את הדיון.
נודיע לעורכי המחקרים (שאין להם שום אינטרס כלכלי כזה או אחר, זה אפילו לא תמ״ל או חיסונים של חברות התרופות המרושעות והחמדניות רחמנא לצלן) שאת חושבת שזה לא נכון שהשכבה על הבטן היא מסוכנת.

ושוב - את והסביבה שלך לא רלוונטיים, אתם לא מייצגים כלום. זה מדגם מאוד קטן בסביבה מאוד ספציפית ולכן לא רלוונטי לכלום. יש כללים לאיך בוחרים קבוצה למחקר, ואת והמשפחה שלך וחברות שלך לא יכולים להוות קבוצה.

המחקרים מאוד מאוד חד משמעיים, וכל התיאוריות שלך לגבי גורמים אחרים הן שלך בלבד, כי המחקרים הוכיחו אחרת לגמרי. וכן, כשעושים מחקר מבודדים את הגורמים, שזה משהו שאת לא עושה.
אני חושבת שלא הבנת אותי נכוןבת 30
בהצלחה.
אני ממליצה בחום שתלמדי מה זה מחקר ואיך עושים אותומחכה_ומצפה
לפני שאת מפריחה לאוויר כל מיני תיאוריות שכבר הוכחו כלא נכונות (לגבי זה שאולי המספרים ירדו בגלל יותר הנקה (מי בכלל אמר שמניקים יותר?) או אי עישון (מי בכלל אמר שמעשנים פחות?) או לא יודעת מה).
זה גם נכון לגבי מחקרים בתחומים אחרים (חיסונים נניח).

לענייננו: הוכח מעבר לכל ספק סביר הקשר בין שינה על הבטן למוות בעריסה.
זכותך לעשות מה שבא לך עם הילדים שלך, אבל לפחות תודי שזה בניגוד להנחיות וכן - זה מסוכן.

ולכל שאר הקוראות: מבטיחה לכן שלכל הארגונים שממליצים על שינה על הגב (שזה בערך כל ארגון בריאות כלשהו בעולם) אין שום אינטרס נסתר. הרי אינטרסים כלכליים אין כאן, וגם אין להם מטרה שלא תישנו ותהיו עייפות, מבטיחה לכן.
ההנחיות האלה מצילות חיים, פשוט ככה. ולבטל אותן כלאחר יד כמו שעשו בשרשור הזה כי גם אותנו השכיבו על הבטן והכל בסדר (גם חגורות בטיחות ברכבים לא היו פעם) או כי השכנה/חברה/אחות משכיבה על הבטן עד היום וגם אצלה הכל בסדר זה פשוט חוסר אחריות.

רק בריאות לכולם.
שובבת 30
לא המצאתי תיאוריות. העליתי שאלות.
ותודה, קראתי לא מעט מחקרים בחיי.
לא, אני לא חושבת שזה מסוכן.
זה עלול להיות מסוכן.
ויש הבדל.
''מסוכן'' זה משהו שבוודאות מסכן את החיים.
מי שקופץ מקומה עשירית זה מסוכן.
להשכיב על הבטן זה רחוק מלהיות וודאי. בעיקר משום שלמרות שיש קשר מובהק, לא יודעים להסביר אותו. אולי זה בגלל חוסר הסרוטונין אצל תינוקות מסוימים. אולי בגלל סיבות אחרות.
יתכן מאוד שיש תינוקות מסוימים שהם בסיכון גבוה יותר בשינה על הבטן וכאלה שהם בכלל לא בסיכון. אין לנו היום איך לדעת מי כן ומי לא.
אבל אם זה אכן כך (לא המצאתי את זה...) אז זה אומר שאין וודאות בסיכון.
לכן, להגיד לאמא שקרסה מעייפות שזה מסוכן להשכיב על הגב זה בעייתי בעיני.
כמו להגיד לאמא שלא מצליחה להניק שזה מסוכן לתת תמ''ל, כי זה מעלה את הסיכון ב36% (גם את זה לא המצאתי).


אני מעדיפה שהמינוח יהיה מדויק יותר ''עלול לסכן'' או ''מעלה את הסיכון''.

ואם זה לא מוצא חן בעינייך - לא נורא.
בסך הכל הרוב המוחלט של הקוראות כאן הן נשים אינטלגנטיות דיין כדי לבחון את הנושא ואת המציאות שלהן ולקבל החלטה.
וואי...איפה ראית את האחוזים על ההנקה?קול ברמה
אם באינטרנט, אז אשמח לקישור

מחזק אותי על ההתמסרות שלי לתת לילדים חלב אם למרות שלא מצליחה להיניק.

נראה לי שמה שרצו לומר לך בנוגע למחקרים זה שכל השאלות שאת שואלת מן הסתם כבר הועלו כשעשו את המחקרים, ותוצאת המחקרים נשארה אותה תוצאה.

לדעתי, ההגדרה 'עלול להיות מסוכן' היא קצת עדינה למשהו שהוגדר שמגביר סיכון בעשרות אחוזים. אבל את באמת צודקת שההגדרה לא ממש חשובה כל עוד מבינים באמת את רמת הסיכון...
יש פה קישורבת 30
לאתר של מחקרים, פתוח בדף של מחקרים בנושא. יש שם מחקר שמראה שהנקה מלאה מורידה ב70% את הסיכון.
אני אחפש באתר אחר את המאמר על ה36%...
מוות בעריסה
תודה!!קול ברמה
מה יש שם שנטספארק לא פותח?..קול ברמה
אנסה אח"כ במחשב.

בכל אופן - ממש משמח, ובאמת שלא חשבתי שזה עד כדי כך מועיל.

באמת לא ברור למה יש כזה שיימינג רק על שכיבה על הבטן אם גם זה כ"כ משמעותי.
וואלה לא יודעת...בת 30
אני חושבתבת 30
שלהגיד לאישה שזה לא טוב שהיא לא תניק זה בעייתי יותר.
א. כי זה נוגע לגוף שלה.
ב. כי זה נוגע בחופש הבחירה לגבי הגוף שלה.
ואלו שני דברים רגישים מאוד. גם אישית וגם תרבותית.


שכיבה על הבטן או הגב זה לא נוגע בעניינים מהותיים רגישים כאלה.
מעניין מה הסיבה באמת?חצילוש
כי שרירי הלסת והצוואר מתפתחים בהנקה?
אני חושבת שזה בגלל שהשינה שלהם יותר קלה בהנקהסמיילי12
תמל כבד. מרדים חזק.
אצלי בתמ"ל והנקה ישנו אותו הדבר.קול ברמה
אולי זה רק אצלי, אבל תמיד אני שומעת את הטיעון הזה, וחושבת לעצמי שזה ממש לא תקף אצלנו. ההבדל היחיד שעשה את השינוי זה הכמות שהייתה בבקבוק, אבל זה לא שינה אם זה היה חלב או תחליף.
האמת שאני חא זוכרת.סמיילי12
אבל התמל לעולם לא גרם להם לישון ברצף.
הם היו קמים גם עם זה וגם עם זה.

אבל מניחה שאם הרבה אומרים כנראה זה קורה אצל הרבה.
יכול להיות שזה בגלל שבבקבוקקול ברמה
יש יותר ממה שיונקים.

יועצת הנקה אמרה לי שאצל נשים שמבורכות בכמויות של חלב התינוקות צוברים פער גדול יותר בין הארוחות וממילא ישנים יותר זמן (ואז שוב - זה תלוי כמות ולא תלוי חלב/תחליף). כמובן שזה לא רק תלוי בכמויות שיש לאם, אלא גם בכמה התינוק יונק.
אולי בגלל שנהיים רעבים יותר מהרבת 30
כי חלב אם מתעכל מהר יותר.
אולי יש עוד איזה מרכיב בחלב אם שאין בתמ'ל שקשור לויסות המנגנון שקשור למוות בעריסה.
אולי תינוקות עם תמ''ל פחות ישנים ליד ההורים.
אין לי מושג...
מענייןחצילוש
אני קראתי פעם השערה שההנקה מפתחת אינסטיקט אימהילא מחוברת
קצת יותר בהנהקה..
לא יודעת כמה זה נכון..
מה זאת אומרת?חצילוש
שלכאורה האמא יותר עירנית אם קורה משהו ח"ו?
יכול להיותאפונה
תינוקות יונקים ישנים קרוב יותר לאמא בד"כ בהשוואה לתינוקות שניזונים מתמ"ל.
ראיתי באיזה מקום השערה שתינוקות "מסנכרנים" את הנשימה בהתאם למשימות של האם, וכך הסיכון ש"ישכחו לנשום" פוחת.
יכול להיות שזה קשור למרכיבים חיסוניים בחלב האם (שאין בתמ"ל)
בגלל שלא יודעים מה הסיבה למוות בעריסה אפשר רק לעשות ניתוחים סטטיסטיים...
ממש מענייןחצילוש
הנקות תחופותשירוש16
ותמ"ל גורם לתחושת מלאות - שינה יותר ארוכה - יותר עמוקה- פחות סיכוי שיתעורר במקרה ומתרחשת בעיה/כשל.

שוב, זו תיאוריה.
כל מה שסובב את הנושא של מוות בעריסה הוא לא חד משמעי כמו במקרים אחרים. אבל כן חשוב.
סליחה.לא עקבתי על כל ההודעות פה שלך ושל בת_30מיקי מאוס
אז אולי כבר ענית על זה
אבל-
ראית את המחקרים האלה?
יכולה להפנות אותי למקור?

לא אמרתי שזה בהכרח לא נכון. אלא שזה לא מובהק מספיק מבחינה מחקרית כי קשה מאוד לבודד פרמטרים.
זה לא אומר להתעלם לחלוטין מההנחיה אלא לקחת אותה בפרופורציות, לקרוא, להתייעץ, ולהפעיל שיקול דעת

כי זה שההנחיות התקבלו כך, לא אומר שזה מעודכן לכל המחקרים ;) זה כבר עניין של מדיניות ציבורית וכו (ע"ע זה שההנחיות משתנות כל כמה שנים לפעמים אפילו מקצה לקצה)
בנוגע לזה שההנחיות משתנות -קול ברמה
הן כבר לא השתנו 20 שנה.
לא מסכימה...אין לי הסבר
אמא שלי אמרה שכל כמה ילדים שינו את ההנחיות. לפחות 4 פעמים...
ו... היא אמא כבר 24 שנים🤷
תראי -קול ברמה
מצרפת קישור עם כתבה חשובה של מעייני הישועה.
מסבירים שם את היקף הסיכון שבהשכבה על הבטן (ולא רק), וכן כתוב שם שההנחייה החלה בשנת תשנ"ח (23 שנים).
ייתכן שאימא שלך זוכרת את ההנחייה מתחילת דרכה או ששמעה הנחיות מאנשים לא מעודכנים (או שהכתבה לא מעודכנת? פחות סביר...).

עשרת כללי הזהב למניעת מוות בעריסה | מרכז רפואי מעיני הישועה

בכל אופן - בכל מקום מוסמך שתקראי על הנושא, תמצאי מידע שלא משתמע לשתי פנים.
לא דיברתי בעד או נגד השכבה על הבטןאין לי הסבר
אני משתדלת לא להביע את דעתי בדברים שאין לי מושג😅

אחרי הלידה שלי אמא אמרה שכל כמה שנים משנים את ההנחייה לגבי השכבה (הנחייה מטעם ביה''ח וטיפת חלב)
פעם על הבטן
פעם על הצד
שוב על הבטן
על הגב...

אז אני באמת לא מבינה בזה, רק שמעתי ממקור ראשון שאת ההנחיה משנים בבתי החולים כל כמה שנים...
(הלידה הראשונה כאמור לפני 24 שנים והלידה האחרונה שלה הייתה לפני פחות מ3 שנים...)
מבינה...קול ברמה
בעיקר ניסיתי להבהיר שההנחייה לא באמת משתנית כל הזמן, ולכן צירפתי את הכתבה.
באמת אין לי מושג איך זה הגיוני...בהודעה הקודמת הסברתי את ההנחות שלי לאיך זה יכול לקרות...
בכל אופן, אני אימא כבר עשר שנים ב"הקול ברמה
כך שיכולה להעיד שעשר שנים זה בטוח לא השתנה .
ההנחיה להשכיב על הגב בישראל היא לפחות בת שני עשורים 😊מחכה_ומצפה
אולי אמא זוכרת מה שהיא רוצה לזכור (זה בסדר, גם אמא שלי כזו ).

בארה״ב אגב ההנחיה הזו הגיעה כבר בתחילת שנות ה-90. לא סגורה מתי בדיוק בדיוק בישראל, אבל לפני לפחות 20 שנה (ואני אישית זוכרת את דודה שלי משכיבה את הבן שלה על הגב כי אמרה שבטיפת חלב אמרו לה שאסור על הבטן, והוא כבר בן 24).
אולי היא התכוונה שההנחיה לגבי טעימות משתנה כל שנה בטיפת חלבמתחדשת11

לגבי זה באמת אין שינויים

 

חחחח נכון, לגבי טעימות זה באמת משתנה הרבהמחכה_ומצפה
לגמרי.. ומאז- אני מאכילה כשמתאים לי מתחדשת11


אני אמא כבר קרוב ל20 שנהתמיד להודות
ומאז הלידה הראשונה זו הייתה ההנחיה והיא לא הייתה חדשה כשילדתי הכרתי את זה מאחיינים שלי
ההנחיה האחרונהבת 30
היא בתוקף כבר מלא זמן
ראיתי הרבה מחקרים בנושאתמיד להודות
לא אחד ולא שניים (כרגע אין לי זמן לחפש) ואכן גילו קשר מובהק ובודדו בין הפרמטרים.

כשיש המלצה כל כך ברורה של כל ארגוני הבריאות ללא יוצא מן הכלל בעקבות הרבה מחקרים שנעשו ואז כותבים בפורום שזה לא ברור ומי אמר שזה מעלה את הסיכון זה בעניי חסר אחריות.

את נותנת המלצות בפורום אבל משתמע מדברייך שלא באמת קראת ובדקת כי כתבת דברים מאד לא נכונים ולכן הערתי את תשומת לבך ותשומת לב אחרות שזה לא נכון ושינה על הבטן בהחלט מעלה את הסיכון למוות לא עלינו.
ברור שהשכבה על הגב מורידה סיכון למוות בעריסהאפונה
אין שום ספק בזה.
הרי מוות בעריסה הכוונה למוות בזמן השינה, ובאופן סטטיסטי תינוקות המושכבים על הגב ישנים פחות מתינוקות המושכבים על הבטן - פחות שעות ופחות עמוק, ולכן הסיכוי לאירוע של מוות בזמן זה יורד. (ממש כמו שהסיכון להפגע בתאונת דרכים עולה ככל שמבלים יותר שעות על הכביש).

שינה בריאה של התינוק (וכן גם שלי) חשובה בעיני יותר מהורדה של הסיכון הנמוך למוות בעריסה לסיכון נמוך עוד יותר, ולכן אני משכיבה את התינוקות שלי על הבטן.

יש כמה גורמי סיכון למוות בעריסה. אני שומרת על התינוקות שלי במה שמיטיב איתם, או לפחות לא מזיק: הנקה, שינה בקרבת ההורים, מניעת חשיפה לעישון ולמעשנים, הימנעות מחימום יתר, שימוש במוצץ ועוד. פגיעה בשינה לצורך הורדת סיכון למוות בעריסה היא בעיני סדר עדיפויות מוטעה.

אגב, וזה משהו שלא ברור לי למה לא אומרים במסע ההפחדות בטיפת חלב, ילדים שמושכבים תמיד על הגב, אם באופן חד"פ הם ישנים על הבטן הסיכון למוות בעריסה אצלם עולה בכמה מאות אחוזים!!! (ראיתי במקום אחד פי 7, ובמקום אחר פי 20 בערך). וזה יכול להסביר למה כ"כ הרבה מקרים של מוות בעריסה מתרחשים כשילד בדיוק נכנס למטפלת חדשה. אז ההמלצה שלי היא גם אם בוחרים להרגיל ילד לישון על הגב, חשוב מידי פעם לתת לו להתנסות בשינה על הבטן. זה עשוי להציל חיים.
יש פה בסוף מסר חשובאפונה
בעיקר לאמהות שמקפידות להשכיב על הגב
זה ממש לא נכון מה שאת כותבתתמיד להודות
ילדים יכולים לישון מעולה על הגב. לעשו משוואה כאילו תינוק ישן על הגב = ישן פחות טוב זה לא נכון.

אני ברוך ה אמא למספר ילדים, כולם אצלי בהתחלה היה קשה להרגיל לישון על הגב והתעקשתי על זה היות והורדת הסיכון למוות חשוב בעניי ואחרי בערך חודש העניינים הסתדרו וישנו מעולה גם ביום וגם בלילה.

אני יכולה להבין אמאהות שמגיעות לקצה ומחליטות להשכיב על הבטן בשביל לשמור על שפיות ועל מנת שהתינוק ישן. לא יכולה להבין הודעה כמו שלך שנכתבת בניגוד לכל המלצות אנשי המקצוע ויכולה לגרום לאמאהות מראש לא לנסות להשכיב על הגב זה בעניי חסר אחריות.

אני מעדיפה לגדל את יילדי בהתאם להמלצת אנשי מקצוע ולעשות מה שאפשר כדי לשומר עליהם בריאים ושלמים (ושוב לא מדברת על מקרה כמו שחצילוש מתארת אלא מדברת על הודעה כמו שלך שמקבלת את זה בשוויון נפש ומלווה בהסברים למה זה בעצם עדיף ומלכתכילה)

ומשהו שלא הבנתי בהודעה שלך, את כותבת שהשכבה חד פעמית מעלה את הסיכון במאות אחוזים!! ואז כותבת שראית במקום אחד פי 7 ומקום אחד פי 20. למיטב ידעתי 7 ואפילו 20 זה לא מאות.
להגדיל פי 7אפונה
זה להגדיל ב700%
פי 20 זה 2,000%

יש לך פה כמה וכמה הודעות השרשור שמתארות מצבים קיצוניים של חוסר שינה. אני לא חושבת שצריך להגיע לשם. אני אפילו לא חושבת שצריך להתקרב לשם.

והנחת שלי חשובה א. כי זה החיים, ב. גם הלחץ לכיוון השני הוא מסוכן. אמהות שמרוב הפחדות מקפידות להשכיב רק על הגב חושפות את הילד לסיכון מוגבר בפעם ההיא שמישהו ישעיה אותו על הבטן או בפעמים הראשונות שיתהפך.
אגב מה תגידי על זה שחלק גדול מהמקרים קורה אצל מטפלת? תכלס זה גם גורם סיכון, עדיף להשאיר בבית עד גיל שנה.
ניסית עיטוף?מתחדשת11
וזה לא עוזר לשינה על הגב?מתחדשת11
לא חצילוש
כאמור על הגב הוא כמעט נחנק מקיא של עצמו כמה פעמים. מפחיד אותי מאוד
אוי... ועל הבטן זה לא מלחיץ אם יקיא?מתחדשת11
אולי עדיף שינה על הצד?
על הבטן הוא לא מקיא..חצילוש
גם הבת שלי הקיאה על עצמה ונחנקה מזהאמאשוני
האמת לא מבינה בכלל את ההתלבטות,
לראות את התינוקת שלי נחנקת לי מול העיניים, משנה צבע, זועקת לעזרה עם תזוזת הידיים והרגליים ללא יכולת להוציא הגה יותר מפעם אחת חד פעמית,
לעומת סטטיסטיקה של כמה אי אלו מקרים נדירים בשנה.

מעניין שלאמהות שלא מניקות לא עושים מצפון שזה מעלה את הסיכויים למוות בעריסה.
עיטוף גם אצלי לא עבד,שגרה ברוכה
אני גם משכיבה על הבטן.חלונות
על הגב - אני והוא לא ישנים.
*בעיני* - אמא שחוטה מעייפות זה מסוכן לא פחות.
אני השכבתי את כולם על הבטן, אבל משתדלת שיהיה להםתודה לך ה' 🙏
לפחות בשבועות הראשונים מוצץ בפה.
הרופא פעם הסביר לי שהסכנה בשכיבה על הבטן זה שהתימוק לא יוגע לסובב את הראש טוב מצד לצג ואז נתקע עם הפרצוף על המיטה. ברגע שיש לו מוצץ, תמיד יהיה איזה רווח לאף לנשום אויר.....
יפה!! לא חשבתי על זהחגהבגה
יפה! הבעיה שהוא לא חובב מוצץחצילוש
גם אצלי לר כולן רצן מוצץחגהבגה
אבל שלושתן ישנו על הבטן.
כשראיתי שהן מסובבות את הראש כמו שצריך הנחתי עם פחות ייסורי מצפון...
מה עם על הצד, בעיטוף?
לא עובד...חצילוש
זה או על הבטן או על הידיים כל הלילה בצרחות. אבל המצפוןןן
המצפון נולד ביחד עם האמא שנולדה בךפשיטא
לאט לאט תלמדו אחד את השני (את והמצפון) וכל אחד ילמד את מקומו ויעשה את התפקיד שלו בצורה הכי מתאימה❤❤
מהממת פשיטוש💜חצילוש
נראה לי שמה שכתבו כאן על ניהול סיכונים יכולקול ברמה
לתת לך כיוון חשיבה...
תראי עד כמה את עייפה ברמה שהיא כבר מסוכנת...

דילמה קשה.
בהצלחה אהובה❤
תודה!חצילוש
מבינה רותך, ממש אבל!!!חגהבגה
אבל אם נשכבים על הפנים עם מוצץ בפה סגורמתחדשת11
אז גם אין אוויר
מוזר ליבת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך כ"ה בניסן תשפ"א 00:54
א. תינוק קטן לא יודע תמיד להחזיק את המוצץ בפה כשהוא הופך את הראש מצד לצד. אם הוא ישן עמוק, ממילא זה יהיה בלי המוצץ.
ב. תינוק, קטן ככל שיהיה, יש לו אינסטינקט. אם אין לו אויר הוא ירים את הראש, יזוז, יבעט. הראש לא ישאר תקוע במזרון.

האמת, שאני בכלל לא יודעת אם רופאים יודעים מה גורם למוות בעריסה. האם זה נגרם מחנק? או מסיבה אחרת?
אני שמעתי על 2 מקרים של מוות כתוצאה מדלקת במוח שהתפתחה אחרי חיסון. לא רוצה לפתוח פה את הנושא הרגיייייייש הזה, אבל אולי זה בכלל לא מחנק. אולי המקרים העצובים האלה קורים מכל מיני סיבות שפשוט אנחנו לא יודעים אותן.
תינוק קטן מאוד לא בהכרח ירים את הראש כשאין לו אווירציפיה.
אני מבינה שאת מסתכלת על השכבה על הבטן והמחקרים לגבי מוות בעריסה בעיניים ביקורתיות, אבל מכיוון שיש הרבה נשים שקוראות כאן חשוב לחזור ולהגיד שיש קשר מובהק.
וכל עוד אין עניין אחר, להשכיב על הבטן זה משהו שממש ממש ממש כדאי להמנע ממנו.
אני שוב אומרתבת 30
שאני חושבת שאת לא מבינה. לא אותי, ולא את מה שאני אומרת.

ומה זה ''כל עוד אין ענין אחר''. הרוב המוחלט של מי שמשכיבה על הבטן עושה את זה לא מתוך זלזול או חוסר הבנה של מחקרים...אבל מתוך חוסר ברירה.
זה מה שכמעט כולן כאן כותבות.
כל עוד אין עניין אחר, למשל תינוק שלא נרדם. ושוב, היהציפיה.
לי חשוב לכתוב את זה עבור קוראות שקטות וכו.
אם זה חנקאפונה
זה לא מוות בעריסה.
מוות בעריסה הוא מוות שאי אפשר להסביר אותו בדרך אחרת.
בארץ, בגלל ההתנגדות לנתיחות של גופות, כנראה שחלק מהמקרים של מוות בעריסה הם באמת חנק או אחרים אבל אי אפשר לדעת בדיוק כמה.
אני גם משכיבה רק על הבטן!!!פעםשלישית????

רק ככה הם ישנים אצלי מגיל 0 הם מצליחים לישון 6 שעות בלילה!!!

ובמהלך היום בעיך 2-3 שעות כל שינה!

 

6 שעות?? את קוסמת?חצילוש
יש כאלה תינוקות...בת 30
אבל בהחלט יכול להיות שגם שלך יתחיל לדלג על הנקה מידי פעם בלילה, או להאריך את הזמן בין הנקות בלילה.
זה פשןט תלוי אופי של תינוק.אנונימיות
שלי בת שנה ועדיין לא ישנה 6 ברצף
אני יאזן ויגיד שאצלי ישנים 6 שעות על הגבתב
אצלי הקסם הוא עיטוף מהלידה
אשרייךבת 30
איכשהו תמיד מצליחיםמשמעת עצמית
לשחרר יד או רגל.
ואז זה כבר לא עיטוף 🙄
אז אני ממש מתעללת אם הם לא מצליחים להוציא כלום;)תב
טוב, לרמה הזאת עוד לא הגעתי...משמעת עצמית
😜
אני מפחדת לעטוף בלילה..עוטפת ביוםפעםשלישית????

וכן יש לי תינוקות ממש נוחים אבל מגיל שנה.....הם מחזירים לי מטורלל

לא יושבים לרגע! הקטנה שלי הייתה התינוקת הכי מדהימה בעולם.."בגללה" בגיל שנה החלטתי על עוד אחד

ועכשיו בגיל שנה ו-4 היא מחרפנת את הביתבוכה/צוחק

עיטוף זה נהדראפונה
אבל למה עיטוף כן ושינה על הבטן לא?
שניהם מעלים סיכון למוות בעריסה.
כמוני כמוךאנייי12
הוא בן חןדש וקצת ורק על הבטן ישן ממש טוב.
מרים את הראש יפה וכבר מראה סימני התהפכות..
התהפך לי כבר לפני כמה פעמים..
מצרפת כאן קישור לכתבה חשובה בנושאקול ברמה
השכבה על הבטן (ולא רק על זה) מהאתר של מנייני הישועה, למי שמעוניינת:

עשרת כללי הזהב למניעת מוות בעריסה | מרכז רפואי מעיני הישועה
אני באותו תסכולילד בכור
רק שהבן שלי בן 4 חודשים ולפני חודש נשברתי סופית והוא ישן על הבטן.. יש תינוקות שמצליחים לישון על הגב וראיתי כאלה אבל הבן שלי לא מצליחה בכלל לא משנה מה ניסינו... אחרי כמה דקות של שינה על הגב מתעורר כי הוא לא מפסיק לזוז.
אני לא מנסה להתווכח עם המחקרים, באמת והלוואי ויכולתי לשים אותו לישון על הגב אבל זה לא עובד. ויש לי ייסורי מצפון כל הזמן אבל אני מרגישה שבאמת אין לי הרבה ברירות, זה או על הבטן או לילות לבנים כשהוא ישן עלי מה שקרה עד עכשיו
לישון עלי הרבה יותר מפחיד אותיחצילוש
מלישון על הבטן באמת..
התכוונתי שהוא ישן עלי כשאני ערה..ילד בכור
כן כן הבנתיחצילוש
מפחיד שהעייפות תכריע אותי והוא יפול חס וחלילה. וחיבוק. על זה ששרדת עד עכשיו!! לא מובן מאליו בכלל
צודקתילד בכור
כן זה גם מפחיד.. רוצה להגיד לך שאצלנו זה משתפר לאט לאט בלי קשר.ללשים על הבטן, עם הגיל השינה אמורה להסתדר. מקווה שתכף הוא יתהפך מהגב לבטן בשינה ואז מותר להשאיר אותם ככה.. עד אז נשאר עם מצפון ענק ולבדוק כל שניה אם הוא נושם מהלחץ
בנוגע לתזוזות של התינוק -קול ברמה
מניחה שכבר ניסית כל מיני דברים, אני שמה על התינוק שמיכה ומותחת אותה לשני הצדדים עד מתחת למזרן שיהיה צמוד לתינוק, אבל לא ממש הדוק. אולי זה יכול להפחית תזוזות...
רעיון.. אולי ננסה אבל אני פסימיתילד בכור
הבן שלי זז בלילה שיהיה בריא כאילו הוא באמצע משחק כדורגל
חח... איזו מתיקות!קול ברמה
אני משאירה ידיים בחוץ כדי שלא יתחפר פנימה ואז ח"ו אפשר להיתקע מתחת לשמיכה.
נראה לי שכשהשמיכה די צמודה עליהם זה נותן להם הרגשה של ביטחון.
פשוט לא!!!יעל2020
בהלם מזה שכמעט כולן כאן ממליצות להשכיב על הבטן...
ואני לגמרי מבינה את הקושי עברתי את זה עם ילדה שהייתה צווחות מכאבי בטן במשך 3 חודשים וישנה כל יום לפנות בוקר.
שינה על הבטן זה אחד הגורמים המסוכנים!עם כל הקושי הגדול לדעתי אין ברירה אחרת
לא ראיתי המלצות אלא שיתופיםפעםשלישית????

גם אני בילד הראשון פחדתי אבל בסוף הקשבתי לעצמי וגם לו וזה מה שעשה לו טוב.

אני לא חושבת שעדיף לצווח כמה חודשים או לא לישון אבל כל אחת והשיקול שלה..

צריך לזכור שלמרות הכל,  הסיכוי למוות בעריסה נמוך ועומד על 0.02%.

וגם נתון זה לא מושפע רק משינה על הבטן כמו עישון האם , חפצים במיטה , גורם לא ידוע ועוד ועוד...

אז כנראה יש ברירה אחרת. לחלק מאיתנו. 

שיתופים בליווי המלצותיעל2020
שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה אבל להמעיט מהסיכון זה בעייתי ועוד יותר כלפי אחרות. לדעתי.
וכן אני העדפתי לילות לבנים עד חמש בבוקר ולא לעשות משהו שהוא מסוכן. ולגבי השאר הסיכונים ברור גם מהם צריך להיזהר זה לא סותר שלהשכיב על הבטן בלילה זה מסוכן כשלעצמו גם אם האחוזים קטנים.
לילות לבנים עד חמש בבוקר?בת 30
ומתי ישנת?
יש לך עוד ילדים שאת צריכה לקום בשבילם, לשלוח אותם לגן ולבי'ס, להתייחס אליהם כשהם חוזרים, לבשל עבורם וכד'?
ישנתי בבוקריעל2020
אפשר לארגן אותם וללכת לישון. קל זה בטוח לא. זה פשוט לא אופציה בעיניי.
וברור שזה יבוא גם על חשבון דברים אחרים שלמשל שביום כזה אסתפק בארוחות פשוטות יותר והבית יהיה בלאגן יותר וכו'. בסוף זה סדרי עדיפויות
אכן סדרי עדיפויות.בת 30
וכל זה בהנחה שביום התינוק לא צורח גם ונותן לישוןפשיטא
לא אצל כולם זה ככה.
וכבר כתבו פה מלא- שלפעמים אמא עייפה מסוכן הרבה הרבה יותר משינה על הבטן.
וכל אחת שתעשה מה שנכון לה, כי כל אחת מכירה את עצמה ואת הכוחות שלה.
הלוואי שהיתה אפשרות להשלים בבוקר.סמיילי12
הרבה מהתינוקות ממש לא ככה.

אם היתה אפשרות כזו הרבה בעיות היו נפתרות
שלנו היה תינוק מאתגר ברוך השם.
למיטב זכרוני בחודשים הראשונים לחייו לא תפס שינה של יותר משעה וחצי שעתיים ברצף. לא ביום ולא בלילה
ברמה שיחלתי ליום שאחזור לעבודה כי הוא היה צורח ודורש המון המון.
אז כן. נתתי לן גם לישון על הבטן בזמנים שהרגשתי שאני על הקצה.
בדכ בשעות ערות שלנו. בשביל זמן שניה לנשום להתקלח לאכול להתפנות.


לפעמים היו מצבים שבעלי הפך אותו לישון על הבטן בלי שאשים לב כדי שאשן קצת.

זה לא אומר שהסיכון מופחת. זה אומר שבניהול סיכונים שעשינו הסכנה בשינה על הבטן בסיטואציות מסוימת היתה פחותה מהסכנה במציאות בה אני עייפה בצורה מזעזעת.
ומה עשית? לא ישנת 3 חודשים?חצילוש
בהחלט זה לא היה פשוטיעל2020
יכולה להגיד לך שאם האחרים זה היה יותר קל ב"ה אבל הגדולה שלי ממש סבלה מכאבי בטן ולא רציתי לשים אותה על הבטן אז היו לילות של עד חמש בבוקר. הייתי משלימה שעות בבוקר ומחזיקה את עצמי בלילה עם אטבים בערך. בעיניי זה לא משהו שאפשר לשחק איתו וכמו שלא אסכים לילד שלי לא לחזור חגורה גם אם יצרח בלי סוף אותו הדבר כאן. בשביל להקל עליה הייתי משכיבה אותה לפעמים על הבטן כשאני ערה (אבל אז לא יכולתי לישון) לפעמים עזר שסתם הייתי שוכבת לידה שהיא במתחברת זה גם היה מרגיע , עזר לי גם בנדנוד של העריסה ולפעמים שום דבר לא היה עוזר והיו לילות לבנים. שזה הגיע למצבים קיצוניים בעלי היה איתה. אגב אם הוא לא נרדם לא בגלל כאבי בטן לדעתי זה עניין של הרגל. ככל שתשימי פחות על הבטן ככה יהיה לו יותר קל להתרגל לשינה על הגב.
אבל את מבינהבת 30
שברור שלא כל אחת יכולה להחזיק כמו שאת החזקת.
ולכן ההנחיה הזו היא חשובה, אבל מנותקת מהמציאות של המון אמהות.
זה לא כמו טעימות- באיזה גיל להתחיל- שתכל'ס זה לא כזה משנה לאמהות כך או כך ולא משנה באופן כללי...
זו הנחיה שהיא כמעט בלתי אפשרית לאחוז גבוה של אמהות.
כי את מניחה שזה לא כזה נורא...יעל2020
אם משהו מסוכן בעינייך את לא תעשי אותו בכל מחיר.
אם לא תעלי את זה כאפשרות תמצאי דרכים להתמודד עם זה
זה לא ממש מדויק וסליחה על ההתערבות.סמיילי12
אני לא בעד להשכיב על הבטן. אבל יש מצבים שאין ברירה.
לא פחות מסוכן אמא חצי מעולפת מעייפות משינה על הבטן.
לא מלכתחילה כמובן.

אגב, לעלות על הרכב וליסוע מחוץ לעיר זה ממש מסוכן.
ועדיין אני לוקחת סיכון ונוסעת. גם עם הילדים.
ונראלי סטטיסטית זה סיכוי יותר גבוה להיפגע מאשר מוות בעריסה בגלל שינה על הבטן.

אגב. זה לא מתחיל ונגמר בעייפות.סמיילי12
קרו מקרים שאמא עייפה בטעות חנקה עם החזה את התינוק.
ועייפות עלולה להוביל לדיכאון אחרי לידה וכבר קרה מקרה במדינה שאמא שרפה את הבית על תכולתו וילדיה בגלל דיכאון.

זה לא כזה פשוט.
לשום כיוון.

אני בעמדה שכל אחת תעשה מה שהיא מרגישה נכון וטוב לתינוק שלה.
תוך התחשבות בהמלצות משרד הבריאות והתחשבות במצב שלה.
לגדל ילדים עלול להיות מאוד מעייףמתחדשת11
זה לא אומר שבשם זה הכל מותר
וסליחה שאני מגיבה דוקא לך אני פשוט שומעת את הטענה הזו בכל על הרבה הקשרים
וסליחה שחרגתי קצת מהנושא
בוודאי שלא. אני מסכימה איתך לחלוטין!סמיילי12
אני עייפה כמצב תמידי מאז שהגדול נולד.
הילדים שלי מאד מאתגרים בלילות. ורוב הלילות השכבתי על הגב למרות שסבלתי. רוב. לא כל. היו לילות שהרגשתי שזה פשוט מסוכן ולא בריא לי ולמשפחה שלי עוד לילה לבן. אז השכבתי כמה שעות על הבטן כדי שאתפוס תנומה.

ואני עייפה ובכל זאת יש לי עקרונות מול הילדים. למשל בסגרים ובבידודים הם לא ישבו מול מסכים. כי זה לא בריא להם. למרות העייפות שלי. סתם כדוגמא.

אבל יש עייםות מגידול ילדים ויש עייפות כי לא ישנת כמה לילות
זה שונה. וזה הרבה יותר קשה.

וכתבתי גם שלא מלכתחילה. אבל יש מצבים שעייפות קיצונית עלולה להיות מסוכנת יותר משכיבה על הבטן.
מסכימה איתךמתחדשת11
גם מסכימה...קול ברמה
פשוט נראה לי שחשוב מאוד להשמיע את הקול המאזן בגלל הלגיטימיות שזה מקבל.

עם הילד האחרון המצב שלנו היה קשה יותר ממה שיעל2020 מתארת, כי גם בבוקר לא היה אפשר להשלים שעות. וחוץ מזה שהיה ער, הוא גם היה צורח ומתקשה באכילה... לא הצליח לאכול, כל פעם היה אוכל 30-40 גג וצורח שעותתת....היה פשוט סרט.
אבל מה - בעלי יכל לעזור לי די הרבה, ולכן שרדתי עם השכבה על הגב... ואני מניחה שהנקודה הזו שונה מאצל הרבה נשים פה.
לא מבינה איך זה עדיף באמת..מחילהפעםשלישית????
אני כבר לא מדברת על עצמי או על עייפות שלי. אני אסתדר.
מה איתו? בגיל הזה שינה איכותית זה לא מותרות הם חייבים את זה.
אני לא אתן לתינוק שלי לצרוח או לא לישון שעות מהחשש שאולי אולי הוא יפול על 0.02%!!
לנסוע בכביש יותר מסוכן.
מבחינתי ההשתדלות שלי היא להקשיבקול ברמה
להנחיות המאוד ברורות של הגורמים שמבינים בזה.
האמת שבמקרה שלו - אני לא יודעת אם אפילו שינה על הבטן הייתה עוזרת... באמת שזה היה משהו קיצוני.
גם אני מופתעת ששינה של התינוק היא לא שיקולאפונה
שינה איכותית היא קריטית להתפתחות בגיל הזה!!
ואם כדי להעניק לתינוק שינה טובה (או אפילו סבירה) צריך לסכן אותו קצת בהשכבה על הבטן - אז זה מה שעושים.
אני גם נותנת לילדים לאכול מוצקים למרות שזה מעלה את הסיכון לחנק, אני לוקחת את הסיכון ולא ממשיכה על הנקה בלבד עד גיל שנתיים.
הרבה פעמים תינוק לא ישן בלילהקול ברמה
ואח"כ משלים ביום.

תינוק שלא ישן רבע שעה רצוף, כנראה שיש לו איזושהי בעיה חוץ מזה שלא משכיבים אותו על הבטן, וכנראה ששינה על הבטן לא כ"כ הייתה מועילה במקרה שלו. מה גם, שאפשר להשכיב על הבטן במהלך היום בהשגחה, ובכך לאפשר שינה עמוקה יותר (במידה וזה עוזר..).
לגמרימתחדשת11
ממש מסכימה. פתאום עולה כאן הטיעון ״אמא עייפה יותר מסוכן״מחכה_ומצפה
וכל מי שבעד שינה על הבטן מיד קופצת על השלל של ״עדיף שיישן על הבטן מאשר אמא עייפה שמפילה את התינוק שלה מהידיים״. נו, באמת. כאילו שכל אמא עייפה תפיל את התינוק שלה או תחנוק אותו בהנקה או לא יודעת איזה עוד תרחישי אימה הביאו כאן. אתן לא חושבות שאם זה היה המצב היו למשל מגלים במחקרים שעשו בכל העולם ששינה על הגב דווקא תורמת לאחוזי התמותה של תינוקות, אם כל אמא עייפה מסכנת את התינוק שלה עד כדי סכנת חיים?

לגדל ילדים זה מעייף, מה לעשות. אז בשם העייפות מותר לעשות הכל כדי שהתינוק יישן? כי אם כן, יש לי רעיונות לעוד כמה דברים מסוכנים שיתנו לאמא עוד קצת זמן לנוח בשקט (לא, לא באמת...)
יש להיות 'עייפה' כי לא ישנת לילה או שנייםזהר מרים
ויש עייפות כרונית ומצטברת של לילה אחרי לילה בלי שינה
זה מביא לעייפות מסוג אחר
גם בגוף
אבל בעיקר
בנפש

וכאמא לעוד ילדים אני לא יכולה להרשות לעצמי לפגוע בהם אפילו בשביל עקרון חשוב עבור אחד
כי בפועל
אמא עייפה מאודדדד
משפיע על כוחות הנפש
על הסבלנות
הפניות הרגשית
העצבים
מעלה חשש לדכאון
על שיקול הדעת

לא מדברת מחקרית
מציאותית
מנסיון
אני לא מלאך
אם אני עייפה באופן חריג אני לא אימא טובה לילדים שלי

אם זה יום אחד זה לא נורא
אבל אם זה חודשים ארוכים?
של דכאון וצעקות וחוסר פניות אליהם?
אם הם חוזרים לבית עם אימא כבויה,חסרת סבלנות, בלי אור בעיניים שבקושי מצליחה להתעניין בשלומם ולא מגיבה נעים בכל כך הרבה סיטואציות
ילדים דורשים המון כוחות נפש
אני צריכה לתדלק ולחזק את עצמי עבורם
אני לא אדם פרטי
וזה לא אנושי לחיות על 2-3 שעות מקוטעות בלילה ולהיות בתפקוד נורמלי ותקין כשזה מתמשך לאוקך זמן

זה לא תרחישים דמיוניים או נדירים
אמהות טובה זה לא נס משמיים
זה תוצאה

וכן לפעמים סדרי העדיפויות ישתנו כי כרגע הכוחות הם במקום הראשון בסולם.

מי דיבר על ״עקרון”? שינה על הגב זה לא ״עקרון״מחכה_ומצפה
את מדברת כאילו זו איזו שיטת חינוך או לא יודעת מה.
יקרה, תינוקות מתים. שלא נדע. אין כאן עניין של להשכיב על הגב בגלל עקרון, משכיבים על הגב כי זה מציל חיים של תינוקות, חד וחלק.
זה כמו שתגידי שחגורת בטיחות ברכב זה ״עקרון״. או שחוגרים בכלל שהחוק אומר.
את יכולה גם לא לחגור, 99% מהפעמים הכל יהיה בסדר. את מוכנה לקחת את הסיכון שבפעם אחת לא יהיה בסדר?

תעשי מה שאת רוצה עם הילדים שלך, אבל לתת לזה לגיטימציה ולהתנהג כאילו כולן עושות את זה (לא נכון) או כאילו זו הצורה היחידה בה תינוקות ישנים (גם לא נכון, וגם לי הייתה תינוקות בעייתית מאוד בשינה, ועדיין בעייתית. מוצאים פתרונות אחרים או ש... אמממ... פשוט לא ישנים יותר מדי... מה לעשות, נגמרו חיי הרווקות שהיה אפשר לישון כמה שרוצים) זה ממש לא לעניין.

בעיניי זה פשוט לקחת סיכון מיותר. תינוקות לא ישנים טוב, האמהות שלהן עייפות, זו דרכו של עולם. אנחנו מדברות כאן על תקופה יחסית קצרה של עד שנה שבה קיים הסיכון למוות בעריסה. תקופה קשה, אולי אפילו מאוד מאוד קשה, אבל תקופה שעוברת. לא מדובר על כל החיים.

בעיניי הנוחות שלי בתקופה הקצרה הזו לא שווה את הסיכון. פשוט לא.

שינה של תינוקות זה דבר בעייתי ומייאש ומתסכל. תאמיני לי שגם אני יודעת מה זה להגיע לרמות עייפות קיצוניות. אבל זה לא אומר שמותר בשם העייפות לעשות דברים שיסכנו את התינוק.
זה לא נכוןאפונה
תינוקות בריאים ישנים. הם זקוקים לשינה טובה ממש כשם שהם זקוקים למגע, אוכל וגירויים מותאמים לשלב ההתפתחות שלהם.
האמא היא גורם שולי בסיפור הזה. מניעת שינה איכותית מתינוק במשך חודשי החיים הראשונים שלו היא דבר גרוע מאד להתפתחות.
מי דיבר על למנוע שינה מתינוק? אתן נורמליות?מחכה_ומצפה
ברצינות שהשרשור הזה הולך ומדרדר.

בפעם המאה בערך (ובתקווה האחרונה כי נמאס לי): מאות מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים הוכיחו קשר מובהק בין שינה על הבטן למוות בעריסה.
אף אחד מהמחקרים האלה לא דיבר על סכנה לבריאותו הפיזית או הנפשית של התינוק כי ״מנעו״ ממנו שינה איכותית (שהיא לשיטת הרבה מהכותבות כאן רק על הבטן) או כי הוא לא ישן ולכן אמא שלו עייפה מאוד ועלולה להרוג אותו בטעות מסתבר.
כל ההקשרים הביזאריים האלה הן פרי מוחכן הקודח ואמצעי להשקיט את המצפון שלכן כי אתן עושות משהו שהוא חד משמעית בניגוד להנחיות וכן - הוא בהחלט מסוכן. האמת היא שאני ממש בשוק לראות את הצידוקים ההזויים שהובאו כאן לזה שמשכיבים תינוקות על הבטן. אם זה ה״חשש״ שאחרת האמא תפיל את התינוק או תחנוק אותו בהנקה ועכשיו הטיעון שמונעים מהתינוק שינה ולכן זה בעצם מסוכן לו.

בפעם המאה: אף ארגון בריאות, אף רופא ילדים ואף אחות טיפת חלב לא רוצים לפגוע בכן או בתינוק שלכם כשהם אומרים לכן חד משמעית שהשכבה על הבטן מסוכנת. אין כאן שום אינטרס נסתר, כלכלי או אחר, ואחוזי תמותת תינוקות לא עלו כשעברו להשכיב על הגב כי האמהות שלהם פגעו בהם בטעות כי היו עייפות, אלא להיפך - הם ירדו. ובצורה דרסטית. גם לא הייתה פגיעה בבריאות התינוקות כי ״מנעו״ מהם שינה.

רוצות לעשות משהו שמנוגד באופן נחרץ לכל מחקר אפשרי בערך? בכיף, ילדים שלכן, תעשו מה שבא לכן. אבל לפחות אל תנסו למצוא לזה תירוצים הזויים ומופרכים שלא מגובים בשום הוכחות רק כדי שתוכלו להרגיש טוב יותר עם עצמכן.

*אני טורחת וכותבת את זה לטובת אמהות טריות שקוראות כאן ויסיקו מהשרשור הזה שזה בסדר להשכיב תינוקות על הבטן (זה לא), כי כל האמהות עושות את זה (גם לא), כי זה בעצם בריא יותר לתינוק כי אמא שלו לא תהיה עייפה והוא יהיה בריא יותר כי ישן יותר טוב, אז בעצם עדיף בכלל מראש להשכיב על הבטן בניגוד מוחלט לכל מחקר אפשרי (ממש ממש לא).
סליחה, אבלאפונה
כשמישהי כותבת "התינוק שלי ישן יותר מרבע שעה ברצף רק אם הוא על הבטן" אז להמשיך להשכיב על הגב זה, בפשטות, למנוע ממנו שינה איכותית ורצופה.
אחוזי תמותת תינוקות *ממוות בעריסה* ירדו. אף אחד לא מכניס לסטטיסטיקה של מוות בעריסה תינוק שמת בתאונת דרכים בגלל עייפות יתר של ההורים. אבל זה לא העניין.
ברור לי ששינה על הגב מורידה סיכון למוות בעריסה, אבל אני לא חושבת שנכון לשלם את המחיר הכרוך בהורדת גורם הסיכון הזה. עבור התינוק. ולא, מחקרים שבודקים את הקשר בין שינה על הגב למוות בעריסה לא בודקים השפעות נוספות של שינה על הגב פשוט כי זה לא העניין שלהם, לא כי הם מתחמנים או משקרים או שיש להם אינטרסים. האם זה אומר שאין השלכות נוספות? לא.
אדרבה, הייתי שמחה למצוא מחקר סטטיסטי שבדק את הקשר בין תנוחת בהשכבה למספר שעות השינה ביממה, אצל תינוקות.


בואי נחזור לתאונות דרכים - מי שלא יוצא אל הכביש הסיכון שלו להפגע בתאונת דרכים הוא אפס. איך את עם זה?
את כותבתמשמעת עצמית
כאילו שבשניה שמשכיבים על הבטן התינוק ימות.
זה מוקצן ומוגזם.
כל מי שכתבה פה שמשכיבה על הבטן כתבה שהיא עושה את זה מחוסר ברירה. אפחת לא המליצה על זה וצויין שיש על זה מצפון. מה שמראה על בדיעבד.
יש הרבה דברים נוספים שאנחנו עושים והם לא אידיאלים ומעלים סיכון להרבה דברים: אכילת סוכר לבן, אי עשיית פעילות גופנית ועוד מיליון.

הקצנה לא נכונה לשום כיוון.🤷‍♀️

זה לא שמי שתקרא את השרשור תרוץ להשכיב על הבטן כי בפורום כתבו שזה בסדר. הכי הרבה אמא מלאה בנקיפות מצפון שזו הדרך היחידה שלה לשרוד, תרגיש טיפה פחות אשמה שיש עוד כמה כמוה.
רק לצייןקול ברמה
שנקיפות המצפון שאת מתארת פה היו די שוליות בתוך הלגיטימציה הרחבה לתופעה.

גם הסיבות שנכתבו פה - שינה איכותית לתינוק וסכנת הירדמות עם התינוק - הגיעו קצת מאוחר ורק מחלק מהניקים.



לגמרי מסכימה איתךיעל2020
ולא מבינה איך הפכו פה המלצה שהיא כ"כ גורפת ושאין עליה שום מחלוקת למשהו כזה של הולך סבבה לא הולך לא נורא.
נראה לי שלא רצית להגיב לי...בת 30
סליחה כנראה שפספסתייעל2020
הגבתי עכשיו
רק אומרת1234אנונימי
קראתי דו"ח שכתבו עבור הכנסת בנוגע למוות בעריסה. מתוך עשרות מקרים של תינוקות שמתו ללא הסבר מובהק, רק שניים מהם נותחו.
אחת מההגדרות כדי לקבוע שהתינוק אכן מת ממוות בעריסה ולא טלטול למשל, או גורם אחר, היא שתהיה נתיחה לאחר המוות. כל עוד אין נתיחה, אי אפשר להגיד בוודאות שזה מוות בעריסה. כך שייתכן שכמות המקרים גם נמוכה יותר ממה שנראה לנו.

בנוסף לזה, חוץ מהשכבה על הגב יש עוד גורמי סיכון של מוות בעריסה - אמא מעשנת למשל, חימום יתר, מהצד השני, הנקה מפחיתה את הסיכוי למוות בעריסה, שינה עם מוצץ וכך גם שינה משותפת עם ההורים באותו החדר.
מבחינתי, אם אני מניקה, לא מעשנת, החדר לא חם מידי, הוא ישן איתנו בחדר והוא עם מוצץ, הורדתי כאן מספיק גורמי סיכון אחרים כדי שאוכל להשכיב על הבטן.

האם זה וודאי? לא. אני תמיד מתפללת שה' ישמור על הילד שלי.
אבל בעיניי זה מספיק בשביל לקחת את ההחלטה הזו.

אם היה כאן משהו מובהק באופן ברור, לא הייתי משכיבה על הבטן.
אבל זה לא מובהק. עובדה שיש גם רופאים שמשכיבים על הבטן, עובדה שהגעתי חטיפת חלב והאחות ראתה שהוא ישן על הבטן היא לא אמרה כלום.
סתם שתדעי שבהרבה מדינות בעולם יש חובת נתיחהמחכה_ומצפה
בישראל לא (מסיבות דתיות בעיקר), ולכן בישראל באמת מתפספסים גם מקרים פליליים (נניח תינוקות שטולטלו) פשוט כי לא יודעים ומתייגים את המוות כמוות לא מוסבר והתיק נסגר (שזו כבר בעיה במישור אחר לגמרי).

ברוב המדינות המערביות, מחייבים נתיחה ויודעים להגיד בודאות אם תינוק מת מוות בעריסה או מת מסיבה אחרת (מכוונת או לא).
שינה של תינוקות זה דבר בעייתי מתסכל ומייאש??בת 30
זה כשמשכיבים אותם על הגב...
היתה לי ילדה אחת שלא היתה מוכנה לישון או להיות על הבטן. והיא לא ישנה יותר מעשר דקות כל פעם.
זה היה סיוט.
מזל שהיא היתה השניה ולא השישית כי לא הייתי מצליחה לשרוד עם עוד חבורה שלימה בבית.
זו ממש לא דרכו של עולם שתינוק לא ישן טוב.
בכנות, אני ממש לא חווה שינה של תינוקות כדבר מייאש ומתסכל.
אם מזהים מתי תינוק עייף (שזה בערך רוב הזמן...) ומשכיבים אותו לישון (על הבטן..) לפני שהוא נהיה עיף מידי, הוא נרדם בקלות וישן טוב.
כי מה לעשותסמיילי12
זה באמת יותר מסוכן.
כנראה לא חווית עייפות קיצונית של חוסר שינה ואני שמחה בשבילך.
אבל כן. עייפות קשה עלולה לגרום לאמא להפיל תינוק מהידיים. מה לעשות. זה קורה.
זה לא תרחיש אימה זה תרחיש מציאותי מאד. וכבר כמעט קרה לי פעם בילד השני.

ויש מצבים מסוימים, לא כל הזמן, שעדיף שישן על הבטן. כי באותם מצבים, סטטיסטית, הסיכוי שיקרה לו משהו מהעייפות של האמא גדול מהסיכוי שיקרה לו משהו אם הוא ישכב על הבטן.

תאמיני לי שחוויתימחכה_ומצפה
מצחיק שחושבים שהתינוקת שלי ישנה טוב כשזה מה זה לא המצב... ירשה לצערי את השינה הגרועה של אמא שלה, את יכולה להסתכל על השעות שאני כותבת כאן הודעות.

אבל להציג את זה כאילו אוי ואבוי, זה או שאני אשכיב על הבטן ואשן בעצמי או שהתינוק יפול לי מהידיים וימות כי אני עייפה מדי זה ממש ממש חוטא לאמת.
וכמו שאמרתי, איכשהו למרות שתינוקות ישנים טוב רק על הבטן לדעתכן והאמהות שלהם עייפות ומסכנות את חייהם מדי יום - עדיין המספרים של תמותת תינוקות ירדו משמעותית! ברגע שהתחילו להנחות להשכיב על הגב. מן קסם שכזה.

אני אעצור את הדיון כאן כי אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי. שכל אחת תעשה מה שבא לה ורק בריאות לכולנו.
זה לא או אוסמיילי12
כל אחת צריכה לעשוצ את הניהול סיכונים שלה.
ההנחיה שח משרד הבריאות היא מאד ברורה. וגם אני משכיבה על הגב.
אבל יש מצבים, שאני שמחה שאת לא מכירה אותם, שהניהול סיכונים דורש דבר אחר.

זה לא אומר שזה בסדר. זה אומר שהאמא חשבה והחליטה שזה מה שהכי טוב כרגע. לא כדרך חיים.

אנחנו הולכים לפי המלצות משרד הבריאות בהכל.
אבל ואלה יש מצבים קיצוניים.
תהיי כנה עם עצמך אם הגעת אליהם.
הבכור שלי היה קם בלילה עד גיל שנה ו9. וכן. הייתי עייפה וחשבתי שזה עייפות קיצונית.

ברגע שהגיע השני הבנתי מה זו עייפות אמיתית. הילד היה קם כל שעתיים!!!! בלילה וביום להנקה של חצי שעה ואז עוד רבע שעה 20 דקות של הרדמה על הידיים. אני לא ישנתי יותר משעה ברצף המון זמן. לא בלילה לא ביום.
זו עייפות קיצונית.
ובמצב כזה, כן, כמעט הפלתי אותו מהידיים.

ועדיין. לא השכבתי לישון על הבטן בזמן שאני ישנה. אלא בזמן שאני ערה (וגם זה לא כל הזמן) שלפחות אוכל לעשות דברים כדי שאמשיך לחיות. לאכול למשל.
ורק בריאות לכולן.סמיילי12
עבר עריכה על ידי סמיילי12 בתאריך כ"ז בניסן תשפ"א 07:52
כל אחת תעשה את ההחלטות שלה.
לטוב ולרע .

אבל אנחנו לא יכולים לשפוט.
הייתה מישהי ששפטה אותי על דרך הגידול של הילד שלי ועכשיו קיבלה ילד מאתגר כמוהו. והיא מתקשרת אלי להתנצל כל כמה זמן כשהיא מרגישה קושי עצום בגידול שלו.

אז אנחנו לא במקום של אף אחת.
וטוב שכך..בהצלחה!
חבל שאין מצב שלחמי יהיה ילד מאתגר ...אנונימיות
אולי הוא היה מבין שאני לא הרגלתי אותה להיות על הידיים כל הזמן ואני לא מפנקת אותה יותר מידי וזו בעיה שלי
אני מסכימה בעיקרון עם כל מה שאת אומרתקול ברמה
כמו שאפשר לראות לאורך הדיון...

רק רוצה לציין - שבאמת יש מצבי קיצון של עייפות שזו ממש סכנה לילד. חוויתי בעצמי... ובאמת במצב כזה צריך לעשות ניהול סיכונים... אם כי אני לא בטוחה שהייתי מסוגלת להשכיב על הבטן. מפחיד אותי.
מסכימה לגבי מצב מסוכן של עייפות,שגרה ברוכה
מנסיון שלי. הייתי עם הילד על הידיים במיטה כבר מעולפת אחרי מלא שעות ללא שינה. בנס שבעלי בדיוק התעורר (לא יכל להיות איתו כי היה צריך ללכת לעבוד מוקדם) וברגע האחרון תפס את הילד שכמעט עף לי מהידיים. לא היה לי שום שליטה .
כל עוד אין לי אפשרות להחזיק מידו בתשלום,שגרה ברוכה
ללילה עם הילד.. אני לוקחת בחשבון גם את הסיכון של העייפות שלי. שמסוכנת מאוד מאוד(לא מדברת על זה שכבר יש עוד ילדים ואת אמורה לטפל בהם גם.. )
זה הגורם מספר אחד במוות בתינוקותיעל2020
לא משהו זניח. ואם יש אפשרות להימנע ממנה צריך לעשות כל מה שאפשר.
וזה כמו שתעלי לאוטו ותסעי ללא חגורת בטיחות. אם יש דרך להיזהר אז צריך לעשות כל מה שאפשר לדעתי. גם כשזה מגיע למצבי קיצון תנסי קודם לחשוב על כל האופציות האחרות.
ובכלל מה שעולה מההודעות כאן זה לא איזה מצב קיצון אלא הפכו את זה לאיזשהי המלצה שאף אחד לא אמור לשים עליה...
זה לאאפונה
הגורם מספר אחת לתמותת תינוקות הוא פגות.
אחד מגורמי הסיכון ללידה מוקדמת הוא הריונות צפופים מאד. האם שמעת אי פעם המלצה מטעם משרד הבריאות לרווח היריונות כדי לא לסכן את התינוק במוות בעריסה?

ואם זה זניח או לא תשפטי בעצמך: בישראל הסטטיסטיקה מדברת על סיכון של 0.25% למוות בעריסה. חשוב לציין שבגלל שלא עושים בירור מלא (כולל נתיחה) ככל הנראה חלק מהמקרים הם לא מוות בעריסה אלא מסיבות אחרות.
אולי כדאי גם לדעת שתינוקות יהודים נהנים מסיכון נמוך פי 4 בערך ביחס לתינוקות ערבים, כך שהתינוקות המדוברים פה בסיכון נמוך אפילו יותר.
בכמה בדיוק השכבה על הגב מורידה את הסיכון ביחס להשכבה על הבטן? לא הצלחתי למצוא נתונים ברורים. אזכור מעניין שמצאתי היה כי מתשאול של הורים שילדיהם מתו ממוות בעריסה, עלה כי 48% מהם לא השכיבו על הגב כפי ההמלצות. כלומר ממה שאני מבינה 52% כן הושכבו על הגב, ובכל זאת מתו.
עכשיו נניח שהשכבה על הגב מורידה את הסיכון למוות בעריסה פי 5, סבבה?
האם הייתי משכיבה על הגב כדי להוריד את הסיכון מ0.25% ל0.05%?
התשובה היא לא.
כי אני לא מנהלת את ההורות שלי רק לפי סיכונים.
להיפך, כחלק מההורות אני מכניסה את הילדים להמון סיכונים. לגמרי מבחירה. דוגמאות על קצה המזלג: אכילת מוצקים, נסיעה ברכב (גם לצרכים לא חיוניים ובטח שלא רק במצבי קיצון), טיפוס, שימוש בסכין, שחיה ועוד ועוד.
אני עושה זאת משיקולי עלות מול תועלת, כאשר התועלת שבן 3 שלי מפיק מחיתוך ירקות באמצעות סכין חדה עולה בעיני עשרת מונים על הסיכון הקיים אך הנמוך יחסית מאותה פעילות.
כך אני מתייחסת גם לתנוחת שינה. השכבה על הבטן מעניקה שינה רצופה ואיכותית יותר לתינוק. גם לתינוק רגוע, קל וחומר לתינוק צרחן. תינוקות שישנים על הבטן מתפתחים טוב יותר מבחינה מוטורית וחברתית. שינה טובה של האם מורידה סיכון לדיכאון אחרי לידה על כל ההשלכות שלו, משפרת ייצור חלב אם ולכן תומכת בהנקה וכו' וכו'.
האם שווה לוותר על חלק מכל הטוב הזה כדי להוריד סיכון למוות בעריסה מ0.25% ל0.05%? במערכת השיקולים שלי ממש לא.

בכלל, אני לא מתחברת לשיטות ההפחדה. כמו שאני לא נוסעת באוטו בפחד מתמיד שמא פתאום יחרבו לי הבלמים או יגיח מולי רכב בעקיפה (דבריך שיש סיכוי נמוך שיקרו) ככה אני לא פוחדת ולא מפחידה נשים אחרות לגבי השכבה על הבטן.
בכלל, לא ככה מנהלים הורות.
אם נשים מגיעות למצב שהן משכיבות בחוסר ברירה על הבטן כדי לאפשר לילד התשוש שלהן קצת שינה רצופה ואז במקום ללכת לישון בעצמן הן יושבות להסתכל עליו!! או מכוונות שעון מעורר כדי להשגיח עליו בסכנה הזאת שהכניסו אותו אליה, אז בואי מישהו פה הלך קצת רחוק מידי עם ההפחדה.
אהבתי מה שכתבתבת 30
לגבי המשפט האחרוןבת 30
זאת לא המלצה שאף אחד לא אמור לשים עליה.
אבל נראה לי, שמבין כל ההמלצות של מוסדות הבריאות, זו פשוט ההמלצה היחידה שהיא כ''כ קשה ליישום, קשה עד בלתי אפשרית, ולכן זה לא מפתיע בכלל שאחוז גבוה של אמהות מחליטות שלא להקשיב לה.
יותר מזה, ההמלצה הזו נותנת תחושה כאילו מי שנתן אותה ממש, אבל ממש, מנותק מהמציאות של יולדות ויילודים.

אז זה לא שלא אמורים לשים על ההמלצה אלא שפשוט אי אפשר...לפחות בגבולות ה''אפשר''של רוב הכותבות כאן.

וכמו שמי שנותנת תמ''ל, למרות שההמלצה היא להניק, בגלל שהיא לא יכולה להניק, משלל סיבות, לא עושים לה מצפון, אלא להפך- מעודדים אותה שזה הדבר הנכון,
אז אולי צריך,
שגם מי שמשכיבה על הבטן, למרות שזה הפך ההמלצה, בגלל שהיא לא יכולה להשכיב על הגב, משלל סיבות, אז כדאי שיעודדו אותה שזה הדבר הנכון ולא יעשו לה מצפון נוסף על המצפון שממילא יש לה!!
יש הבדל בין המלצה לבין הנחיה שאוסרתמתחדשת11
ממליצים להניק, זה לא אסור לא להניק
פה המקרה שונה. ממש לא נכנסת לדיון, אבל חשוב לציין שיש הבדל
כמובן שכל אחת תעשה את מערך השיקולים שלה והעיקר שיהיה בבריאות לכולן
מה זה אוסרת?בת 30
כל עוד לא משהו מעוגן בחוק, אין לזה שום משמעות.
ובכל זאת.. זה לא בר השוואה..מתחדשת11
האמתבת 30
שעוד לא הבנתי למה.
כימתחדשת11
זה לא שיש הנחיה ברורה: אסור להניק
יש המלצה כן להניק
ולכן לא דומה מי שלא מניקה, למי שמשכיבה על הבטן.

שוב, לא נכנסת לדיון ושכל אחת תעשה את מערך השיקולים
כיבת 30
א''א שתהיה הנחיה: אסור לתת תמ''ל.
זה לא מציאותי. יש נשים שלא יכולות להניק.

אני חושבת שההנחיה: אסור להשכיב על הבטן, היא לא מציאותית להרבה נשים, בערך באותה מידה.
לא, כי זה פשוט לא אותו הדברמתחדשת11
בהצלחה!
רק שמחה ובריאות לכולםבת 30
אין שום הבדלאפונה
משרד הבריאות ממליץ ומעודד הנקה, וכן השכבת תינוקות על הגב.
אדרבה, את מוזמנת לשאול אחות טיפת חלב מה מפחית סיכון למוות בעריסה יותר - השכבה על הגב או הנקה. אני אשמח לשמוע, לצערי לא מצאתי נתונים סטטיסטיים ברורים.
אגב למשרד הבריאות יש הרבה המלצות: הוא גם ממליץ להשכיב על הבטן בזמן הערות, לצרוך מזון ביתי ולהמעיט בצריכת מזון מעובד, ממליץ להרבות בפעילות גופנית, להימנע ממזונות עתירי סוכר ועוד המלצות רבות.
האם זה אומר שאסור לתת ממתק לילד? לצערי הרב לא.
גם לא להיניק זה מותר, לא בגלל שזה מסכן את התינוק פחות מהשכבה על הבטן ולא מפני שיש נשים שלא מצליחות להיניק. זה מותר מכיוון שברור לכולם שאי אפשר להתערב ברמה כזו באופן שבו הורה מגדל את הילד שלו.
גם להשכיב על הבטן זה לא אסור, וטוב שכך.
זו המשמעות של המלצה, ומאיתנו ההורים מצופה לפעול בשיקול דעת ולהחליט אילו מה המלצות לאמץ ואיזה לא.

אגב, למה משרד הבריאות לא ממליץ להשאיר את הילד עם האמא בכל שנת החיים הראשונה? הרי ידוע שיותר ממחצית ממקרי המוות בעריסה מתרחשים כאשר הילד נמצא בהשגחת מטפל שאינו ההורה שלו.
אין קשר מדובר על תינוקות בריאיםיעל2020
לא כאלה שנולדו מראש עם בעיות בריאותיות.
וסליחה אבל 1 מכל 400 תינוקות זה סיכוי נמוך בעינייך?
ואת יכולה לראות באתר של משרד הבריאות ש80 אחוז מהתינוקות שנבדקו היו על הבטן. אבל נשמע ממך שאת לא כ"כ מאמינה למשרד הבריאות. בהודעה אחרת שלך כאן תארת את אחיות טיפת חלב כעובדות שמבצעות מסעות הפחדה.
לא מצליחה להבין איזה אינטרסים את חושבת שיש להם, אני בכל אופן לא חושבת שהמטרה שלהם היא להפוך אותנו לאמהות אומללות.

עונה לךאפונה
א. לא הבנתי על מה ענית בכותרת ובשורה הראשונה.
ב. 1 ל400 זה סיכון נמוך בעיני, בשביל לוותר על השכבה על הבטן ושינה איכותית לתינוק.
ג. הסיכון של הילדים שלי ושל רוב הנשים כאן הוא ממילא נמוך יותר: הנקה, הימנעות מעישון בזמן ההיריון ומחשיפה למעשנים אחרי הלידה, הימנעות מחימום יתר, שינה בקרבת ההורים, שימוש במוצץ - לכל אחד מאלה יש אפקט מגן שמקטין את הסיכון הסטטיסטי עבור הילד שלי ושלך.
ד. תודה על הנתון שהבאת. האמת שאני לא יודעת איך לנתח אותו כי זה כמובן תלוי כמה מהתינוקות באוכלוסיה ישנים על הבטן וכמה על הגב.
ה. אני לא "לא מאמינה" למשרד הבריאות. אני בטוחה שהאנשים במשרד הבריאות עושים כל שביכולתם ובכלים שלהם לשמור על הבריאות שלנו. אני גם נעזרת בו רבות אבל יש לי מערכת שיקולים רחבה שבה ההמלצות של משרד הבריאות הם חלק מהתמונה הכללית ולא הכל. לכן אני מאמינה שאם הם כתבו ש80% מהתינוקות נמצאו על הבטן הם לא משקרים, זה עדיין לא יגרום לי להשכיב על הגב. חוץ מזה שהשכבה קבועה על הבטן היא מפחיתה סיכון ביחס להשכבה חד"פ על הבטן.
ו. אמהות פה תיארו פחד מאד גדול להשכיב על הבטן, פחד שהוא בלתי רציונלי.
לא ראיתי אמהות שפוחדות להחליף הנקה בתמ"ל. מצטערות כן, פוחדות לא.
לא ראיתי, לצערי, אמהות שפוחדות להשכיב את הילד באותו חדר עם האבא המעשן שלו.
כל הדברים האלה מגבירים משמעותית סיכון למוות בעריסה. ובכל זאת אמהות לא ישבו טרוטות עיניים ליד ילד התמ"ל שלהן כשהוא ישן כדי להשגיח עליו שלא ימות פתאום.
אז למה השכבה על הבטן כן? כי זה מפחיד, ולהפחדה הזו אחראיות עד כמה שאני מבינה אחיות טיפת חלב.
את ממש מטעה! אלו לא הנתונים סליחה.פעםשלישית????

זה ממש לא 1 ל-400 תינוקות !

יחס של 1 ל400 הוא 0.25%

 

לפי הנתונים שלך בישראל מתים כל שנה 450 תינוקות ( אם מחשבים 0.25 מתוך ממוצע של 180 אלף לידות) ואת מודעת לזה שזה לא נכון ? 

 

הנתונים בישראל מבדיקה שעשו במשך 9 שנים עומדים על 0.03%.

מתוך 180,000 לידות בכל שנה!

 

מספיק עם ההפחדות האלה לפחות תגבו בנתוני אמת.

 

 

סליחה זה אני הטעיתיאפונה
ראיתי את הנתון הזה ובאמת לא טרחתי לעשות את החישוב.
אני אגיד לךבת 30
את מרגישה שאם את תשכיבי על הבטן את עושה דבר נורא ואיום, וח''ו יקרה אסון.
אני מרגישה שאני עושה דבר נורמטיבי, ושהסיכויים לאסון הם נמוכים מאוד מאוד, אולי כמו סיכונים אחרים בחיינו.

מסוכן לנסוע בכבישים. מסוכן לנסוע ביו''ש, מסוכן ללכת לים.
אבל יש חיים. והכל מה' בסופו של דבר.
זהו שאני רואה הבדל ענק בין הסיכונים שהזכרת לסיכון הזהיעל2020
עובדה שאף פעם לא תשמעי י מרופא המלצה להימנע מנסיעה ברכב או מללכת לים ואגב אם הייתי יכולה ליסוע בסוס ועגלה הייתי עושה את זה אבל זה לא ממש פרקטי אז נוסעת ומנסה להפחית את כל הסיכונים האפשריים. כנל גם עם ללכת לים. הולכים לחוף עם מציל ולא נכנסים עמוק והסיכונים במצבים כאלה הם ממש כלום. לגבי יו"ש פה כן יש איזשהו סיכון מסויים שמוכנים לקחת בשביל מצוות יישוב ארץ ישראל. אם לא היתה מצווה כזאת לא הייתי נוסעת שם.
בקיצור מה שאני באה להגיד שכל סיכון שאני יכולה להימנע ממנו אני ממש משתדלת להימנע.
אני לא יודעת אם יש הבדל ענקבת 30
ואני לא חושבת שבכלל אפשר לברוח מסיכונים בחיים.
יש מלא סכנות, בכל מקום.
אני בגישה של לעשות השתדלות הגיונית במקום שיש בו סיכון, בלי להיות מונעת מפחד ובלי לשבש את החיים הסבירים.
במקום שיש סכנה ודאית- זה דבר אחר. זה חד משמעי.
אבל במקום של סיכון מסוים- השתדלות הגיונית.
בנושא שלנו- מבחינתי זה פשוט לא הגיוני לסבול שבועות שלמים אחרי לידה מעייפות, מחוסר סבלנות כלפי כל בני הבית, מחוסר תפקוד שפוגע בי ובכולם.
ובאמת, שה' ישמור על הילדים של כולנו, מכל מיני מרעין בישין.
טוב כנראה שהגישות שלנו מאד שונותיעל2020
מצטרפת לסיכום שלך,רק בריאות לכולם!
אם הוא מתהפך (וואו!) לדעתי מותר לשים על הבטןשמעונה
אני לא חושבת שמותר יהיה לשים בגיל הזה.קול ברמה
הרבה פעמים טונוס השרירים לא מאוזן בגיל הזה, ולכן הם מתהפכים כ"כ מוקדם. לא נראה לי שההנחיות התכוונו לזה..
אצלי כולם ישנים על הבטן...דבורית
לא ישנים טוב על הגב
על הבטן אם מפריע להם גרעפס הם מרימים את הראש מגיל ממש אפס עושים גרפס וממשיכים לישון
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️