ציטוט של ניצול שואה שראיתי

• “כשאני רואה כלובים מלאים תרנגולות סוללה דחוסות בתוכם מושלכים למשאיות כמו שקי זבל, אני רואה בדמיוני את אומשלגפלץ בווארשה (הכיכר שבה יהודים הועמסו לרכבות למחנות המוות). כשאני נכנס למסעדה ורואה אנשים בולעים בשר יש לי בחילה, אני רואה שואה על הצלחת שלהם.”

  זביגניי ז’ורז’ מטנומסקי, ניצול שואה שנלחם במרד גטו ורשה 

• מוזמנים להתעצבן עליו אני רק מצטט

• אה ולהבהרה, זה לא זלזול בשואה היהודית אלא הכרה בשואה של בעלי החיים.

הנאצים התייחסו ליהודים כמו אל חיות.

והיהודי הזה מתנהג אל חיות כמו אל יהודים.

כגרמני, אם הייתי שומע אותו, הייתי אומר: "או-קיי, תשמע חביבי, אני בעד לאכול בעלי חיים. אם אתה חושב שאתה שווה ערך אליהם - נעשה לך אותו דבר..."

וגם חושב שהם שווים ליהודים, אם במקרה אתה חושב ככה אתה מוזמן לנסות לאכול את עצמך...

אני בניגוד לכך אמנם משווה ברמה כלשהי בין השואות אבל לא חושב שמותר לאכול ולהתעלל בבעלי חיים. יש הבדל, לא?

ומי שחושב שהוא שווה לחיה - כנראה חושב שמותר להרוג אותו ולאכול אותו.

דיברתי על הציטוט שהבאת.

ולעצם הענין: טענתי טענה לוגית-מתמטית, אני שאי לטעון אותה על כל אדם בעולם, אתה מוזמן לנסות לפרוך.

קביעת היום הזה מנוגדת להלכה.

מה הכוונה מנוגד להלכה? יכול להסביר?

לקביעת היום בחודש ניסן התנגדה הרבנות הראשית. ניסן זה חודש הגאולה ולא מתאבלים בו.

קביעת התאריך הוא כי בתאריך זה פרץ מרד גטו וורשה,

והיהדות לא באה להתגאות בגבורת הגוף אלא בגבורת הרוח.

השנה, בכלל אין ליום הזה שום משמעות כי היום כ"ו בניסן אז אפילו לא קרה בו כלום..

יום השואה לפי היהדות הוא בעשרה בטבת שנקבע ליום הקדיש הכללי לזכר נספי השואה.

דבר שני, מי כתב את זה?

נגמר מרד גטו ורשה

הפכו את זה ליום אבל. היהדות הנאמנה לא מקבלת את הקביעה הזו, וממילא זה יום רגיל בעיניה.

@מממ שלח בפורום סרטים כמה
סרטי שואה - סרטים (ופופקורן)

אוסף סרטי שואה | 2 - סרטים (ופופקורן)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...