ושלהבת ואור.
וזושא.
וליבי.
השמות האהובים עלי מלאים במליוני מטענים של רגשות ותקוות וחלומות.
מרגיש לי שלילדים שלי,לא אקרא ככה בסוף כי הם שמות שמהווים טריגר מידי.
אני עייפה.הכל עייף לי.
עייפות מבולבלת ומבלבלת.אין לי כוחות.
בומרנג שלא נגמר ואני בפנים מסתובבת בלי כוחות ורצה אחרי,
למה אני בכלל מתייעצת?אני כבר ילדה גדולה.
אני כאילו רוצה אנשים ורוצה לצאת מהבדידות אבל אני מעדיפה את הלב והשקט.
מישהו זוכר אותי?