פעם אמר מישהו בהתוועדות ימי ספירת העומר לפני הרבי שלום בער מחב''ד:
חסידי האדמו''ר הזקן (ה''חבדניקים הראשונים'') היו תמיד סופרים.
המשפט מצא חן בעיני הרבי שלום בער והוא אמר:
''זהו עניין העבודה!''
('מה הקטע' בלספור? איזה 'עבודה' אתה עושה בספירה, עד כדי כך שהרבי התבטא שזהו ענין העבודה?
איך אומרים היום בסלנג? ''הוא לא סופר אותו בכלל'' ומתכוונים: הוא לא מחשיב אותו בכלל. לא מתיחס ולא נותן משמעות וחשיבות.
חסידי אדמור הזקן דווקא כן היו סופרים. כלומר: מתייחסים ונותנים חשיבות לכל רגע ואירוע בחיים שלהם..
ועד כדי כך ש''זהו ענין העבודה'', להתיחס לימים שלך, להתיחס למה אתה עושה - אומר - חושב, ולא לתת לחיים ''לזרום באיזי''...)
הרבי שלום בער המשיך:
''צריכים לספור את השעות
ואז יספרו גם את הימים,
וכשעובר יום, צריכים לדעת, מה עשיתי היום ומה צריכים הלאה לעשות...''
וסיים:
''בכלל, צריכים שהמחר יהיה יותר יפה מההיום...''
