עבודה ועמל, השקעה ומאמץ.
והכל התחיל מהניצן של הרצון, "אין דבר העומד בפני הרצון".
אתה יכול להגשים אותו ולפתח אותו אם רק תרצה.
בזמן סביך, הגבורה באה לידי ביטוי בדברים כאלו כמו לעלות לארץ לבד ולשרוד בתנאים חיצוניים וכו'...
לכאורה אפשר לשאול, מה כבר נותר לנו לעשות היום...? האם יש היום גבורה שבאה לידי ביטוי...?
התשובה היא: "כן!!"
דווקא היום, כשיש שפע גדול, ויש הרבה הסחות דעת, ויש את תרבות המערב שהולכת וחודרת אלינו, הרבה יותר קשה להישאר "תורני", להישאר יהודי מאמין גאה שלא מוותר על עמדתו ועל עמדת ההלכה, שלא מחפף ועומד איתן ויציב כנגד החברה הסוחפת.

דווקא אומרים שלחילוני שחזר בתשובה יש לו יתרונות מהצד הזה, משום שאין לו דברים שמובנים מאליהם, "תפילתו תחנונים" ולא תפילתו קבע, הוא כבר היה בעולם של החילונים ויודע שזה שקר וזה כבר לא מושך אותו כי הוא גילה כבר את האמת בעוד מישהו דתי שלא "טעם" את החילונות הרבה פעמים נמשך לתרבות הזאת.

אתה מסוגל...!!!
ואל תיקח את השנה כדוגמא, השנה הייתה קורונה ולכן כולם הפכו ל"בטטות", אך עכשיו כבר נפתחו ההגבלות (רובן), ואפשר להתחיל להתרומם ול"חדש ימינו כקדם". (בכוונה לא אמרתי לחזור לשגרה, כי אנחנו לא רוצים לחזור למה שהיה קודם, הקב"ה הפך את המציאות כדי שנשנה את מעשינו ונשנה את ההרגלים שלנו ואת התודעה שלנו...)

וחיפוף לא טבוע באופייך, זו מעטפת חיצונית שהיצר הרע טיפח בעמל, ותפקידך הוא להוריד את המעטפת הזאת, לגלות את האור הפנימי הגלוי בתוך שאני בטוח שמתנוצץ ומחכה להאיר למרחקים ולהאיר את עיניהם של ישראל...!!
בהצלחה רבה...!!

אחי היקר למה נראה לך שהיה צריך רבי נחמן לשאוג את המשפט הנ"ל בקול גדול? כי הוא ידע שעוד יקומו צדיקים כמוך שירצו להשתנות ולהתקדם ויפלו ועוד פעם יפלו וככה כמה פעמים עד שיתאשו רח"ל. אלא רבינו וכל הצדיקים יודעים שאין שום ייאוש וכל מה שאתה מרגיש עכשיו שאתה לא יכול להשתנות זוהי אך ורק הרגשה ותו לא אין לזה שום קשר עם המציאות! ואם תאמר "הרי יש לי ראיות מוצקות, מוכחות וברורות שאני אפס מאופס, עובדה שאני לא מצליח לקום לפני הצהריים!" מגלה רבי נחמן- אתמול לא הצלחת? מה זה משנה? היום, עכשיו אתה יכול להצליח. שכח מהעבר שהוא ממש מלשון עבירה כיוון שה' מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית והוא כבר שכח לך את הפדלאה שהיית אתמול- אז למה אתה חוזר לשם? תפסיק לעשות שיעורי הסטוריה לעצמך אלא אם אתה באמת רוצה להשתנות, אז בבקשה נא להתחבר למטען הכוחות הגדול הלא היא האמונה הקדושה שכוללת בתוכה את האמונה שאנחנו נשמות טהורות וקדושות מאוד וכמו שה' מחדש בכל יום מעשה בראשית הוא גם מחזיר לנו את הנשמה בבוקר חדשה לגמרי. אם כן גם אם תהיה הפדלאה הכי גדולה בעולם- עזוב אותך מעצמך! פשוט תתחבר לאחד והיחיד המתחדש והמחדש ואז זה כבר לא תהיה הקליפה שלך החיצונית, האגו והשטויות, אלא נשמתך המקורית שמחוברת ומקושרת לשורשה העליון אצל המחדש...

זה המקור שלי- ליקוטי הלכות הלכות מילה הלכה ד' אותיות י"ז וי"ח.

נִמְצָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְהָעַכּוּ"ם הֵם בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן. וְעַל-כֵּן זֶה הַגֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר לָצֵאת מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ"ם וְלִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסוֹ בִּקְדֻשָּׁתֵנוּ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי, כִּי כָּל קְדֻשָּׁתוֹ מִבְּחִינַת קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ כַּנַּ"ל. וְעַתָּה מְקֻשָּׁר הַפָּסוּק שֶׁאַחֲרָיו בְּקֶשֶׁר נִפְלָא, הַיְנוּ הַפָּסוּק שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה, שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, שֶׁכָּל הַגּוֹיִם יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ לְנַחֲלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ וְיָשׁוּבוּ תַּחַת יַד מָשִׁיחַ וְיִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַגֵּרִים הִוא עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהִוא בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי גַּם הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת גֵּר שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִזֻּהֲמָתוֹ לַחֲזֹר לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. (רַק שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה בְּוַדַּאי מַעֲלָתוֹ גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מֵהַגֵּר מֵחֲמַת שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל). וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כָּל כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי עֲוֹנוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן גֵּר שֶׁהָיָה עַד הֵנָּה עַכּוּ"ם לְגַמְרֵי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָפְכוֹ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, מִכָּל שֶׁכֵּן גֵּרִים, אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְהַכְנִיסָם בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ, בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁנֶּאֱמַר עַל מָשִׁיחַ. וְכֵן נֶאֱמַר זֶה הַמִּקְרָא עַל כָּל הַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁבְּיוֹם שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה נֶאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. וְכֵן כָּל מִי שֶׁבָּא לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה עִקַּר הַכֹּחַ וְהַהִתְחַזְּקוּת וְהַתִּקְוָה לָשׁוּב מִכָּל הַזֻּהֲמוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁנָּפַל בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַתִּקְוָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּשִּיגִין הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַתָּה רַק עִם זֶה הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁגִּלָּה עַל פָּסוּק, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ', וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב כְּלָל, רַק מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי אֲנִי מִדְּבָרָיו הוּא שֶׁאָמַר זֹאת לְעִנְיַן מַה שֶּׁהוּא עוֹסֵק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ כִּרְצוֹנוֹ. וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין מְאֹד מְאֹד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסֵּבֶל וְרַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל-יְדֵי-זֶה וְכוּ'. וּלְעִנְיָן זֶה אָמַר שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, הַיְנוּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֶנּוּ לְדַלֵּג עַל הַכֹּל. וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וְכֻלָּנוּ נָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכָל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, כִּי כָּל הַזְּמַן יִתְבַּטֵּל וְיֻכְלַל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם יִתְתַּקֵּן הַכֹּל:

יח: 

וְאִם אָמְנָם דְּבָרִים אֵלֶּה גָּבְהוּ וְשָׂגְבוּ מִשֵּכֶל אֱנוֹשִׁי, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג בַּשֵּכֶל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וּמַה שֶּׁנִּתְפָּס בְּלִבִּי מִזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבַכְּתָב, כִּי מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, כִּי מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל בִּטּוּל הַזְּמַן וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִלּוּ כְּרֶגַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְכַנַּ"ל, בְּוַדַּאי יָשִׂים כָּל לִבּוֹ לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשׂוּם כָּל תִּקְוָתוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיַּאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ הַנֶּאֱמָר בַּמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבִיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם וְאֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לַתְּשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ כַּנַּ"ל, (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, עַיֵּן שָׁם) וּכְשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה זֹאת לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלָד וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה יִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְיַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה נוֹלָד, אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְיִהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה וּלְהִתְחַזְּקוּת, כִּי אֵין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מִזֶּה:

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....