הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי תּוֹדָה בִּשְׂפָתִי, הוֹדֵיתִי לוֹ, לְאוֹתוֹ אֶחָד בַּעַל הַמִּכְחוֹל הַקָּסוּם, שֶׁמְּאַיֵּר וְצוֹבֵעַ אֶת הָעוֹלָם בִּצְבָעִים כֹּה מְאִירִים, כֹּה נוֹגְעִים, הַצֶּבַע הַתָּכֹל נִבְלָע לוֹ לְאִטּוֹ בָּאֲדַמְדַּם, שֶׁסִּמֵּל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, וּמִבַּעַד לְחַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס הַכֹּל הָיָה נִרְאֶה כָּל כָּךְ יָפֶה, וְטָהוֹר, וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם. לְפֶתַע פָּרַץ עַז שֶׁל שָׁחֹר הֻתַּז עַל הַתְּמוּנָה. וְהָעוֹלָם נִבְלָע.
הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, אַךְ אוֹתִי לֹא עִנְיַן הַיֹּפִי, אֲנִי רָצִיתִי רַק לָרֶדֶת בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה. וְלִכְעֹס. לִכְעֹס עַל בַּעַל הַמִּכְחוֹל הַיָּפֶה, שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת הַחַיִּים בִּצְבָעִים אֱלֹהִיִּים, וְשֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ בְּגָוֶן שָׁחֹר. רָצִיתִי לִכְעֹס עָלָיו עַל הַשִּׁתּוּק שֶׁתָּקַף אֶת גּוּפִי, הַכְּאֵב הַפִּתְאוֹמִי מֵאוֹתָהּ תְּאוּנָה. רָצִיתִי לָרֶדֶת בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה וּלְהִתְגַּלְגֵּל לְשֵׁם עִם הַכִּסֵּא הַשָּׂנוּא עֲלֵי, אַךְ הָאוֹטוֹבּוּס הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. בְּעוֹדִי עָלָיו. קְפוּצַת שְׂפָתַיִם.
הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲנִי הוֹדֵיתִי לוֹ, עַל הַצְּבָעִים שֶׁמְּקַשְּׁטִים אֶת גּוּפִי, הַסֶּגוֹלִים וְהַכְּחוֹלִים, הַקַּוִּים הָאֲדֻמִּים שֶׁמְּעַטְּרִים אֶת רַגְלִי, אֵלֶּה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם קוֹרְאִים לָהֶם שְׂרִיטוֹת וְצַלָּקוֹת, וּבְעִקָּר לְהוֹדוֹת עַל הַתְּאוּנָה. שֶׁבִּזְכוּתָהּ הַצְּבָעִים נִכְנְסוּ אֵלִי. לְלִבִּי.
הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, אַךְ אוֹתִי לֹא עִנְיַן הַיֹּפִי, אֲנִי רָצִיתִי רַק לָרֶדֶת בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה. וְלִכְעֹס. לִכְעֹס עַל בַּעַל הַמִּכְחוֹל הַיָּפֶה, שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת הַחַיִּים בִּצְבָעִים אֱלֹהִיִּים, וְשֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ בְּגָוֶן שָׁחֹר. רָצִיתִי לִכְעֹס עָלָיו עַל הַשִּׁתּוּק שֶׁתָּקַף אֶת גּוּפִי, הַכְּאֵב הַפִּתְאוֹמִי מֵאוֹתָהּ תְּאוּנָה. רָצִיתִי לָרֶדֶת בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה וּלְהִתְגַּלְגֵּל לְשֵׁם עִם הַכִּסֵּא הַשָּׂנוּא עֲלֵי, אַךְ הָאוֹטוֹבּוּס הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. בְּעוֹדִי עָלָיו. קְפוּצַת שְׂפָתַיִם.
הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲנִי הוֹדֵיתִי לוֹ, עַל הַצְּבָעִים שֶׁמְּקַשְּׁטִים אֶת גּוּפִי, הַסֶּגוֹלִים וְהַכְּחוֹלִים, הַקַּוִּים הָאֲדֻמִּים שֶׁמְּעַטְּרִים אֶת רַגְלִי, אֵלֶּה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם קוֹרְאִים לָהֶם שְׂרִיטוֹת וְצַלָּקוֹת, וּבְעִקָּר לְהוֹדוֹת עַל הַתְּאוּנָה. שֶׁבִּזְכוּתָהּ הַצְּבָעִים נִכְנְסוּ אֵלִי. לְלִבִּי.
