אמאלה... היום הזה אני פשוט מתרגשת יותר מדי!!

איזה יופי של שיר!!

כמה תוכן ודמעות יש בו...

פשוט לקרוא, לכאוב, להוקיר ולבכות.

סליחה על הביאוס...

גם טקס יום הזיכרון לא משתנה

כבר כתבתי באיזו תגובה פה שיש דברים שעיקרם הוא החזרה, והדוגמא הקלאסית שהבאתי זה מסילת ישרים...

בקיצור, צודק לגמרי, רק נפלט לי שאני כבר יודע את זה, ברור שזה חשוב לשלוח את זה עכשיו, מתאים לרוח הזמן וכו'...

אני מאשים את הבגרויות, זה יוצר נירגנות

אתה רואה...?

אני פשוט הוצאתי בקול את מה שהרבה מלמלו לעצמם...

ודי עם התירוצים...

בלי תירוצים לא היה את העולם הזה וכולנו היינו נשארים בגן עדן

הרגת אותי עכשיו, יא סטלן...

לא הבנתי, אתה נהנה מכך שאנחנו בעולם הזה ולא בגן עדן...?

וואו, זה חידוש שעוד לא שמעתי...

ולא יודע מה איתך, אבל לא נשמע שהיה שם עץ של גלידה אז זו נקודת זכות לעולם הזה

טוב, הדיון גלש לפסים רציניים מדי אז ניאלץ לחתוך אותו לפני שזה יגיע באמת למצב לא נעים.

ומי אמר לך שאין עץ גלידה בגן עדן...?

חוץ מזה, נראה לי תפוח מעץ החיים טעים הרבה יותר מגלידה, יש לי מן תחושה כזאת...

אבל גם בעולם של תפוחים צריך כמה גלידים

טוב, טוב...

גם לא היה מנגל, אדם הראשון לא אכל בעלי חיים, וזה הרבה יותר חשוב מכמה גלידות...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....