הרהרתי בה הרבה. אני חושבת שהאיזון נכון ובריא יותר 

אם צד אחד הוא כמו שאת מתארת, אז כדאי שהצד השני יהיה פשוט ויציב יותר
לצד הראשון זה יתן עוגן ויציבות , והצד השני יקבל הצצה (ואפילו יותר) לחוויית חיים במנעד רחב ועמוק יותר.

מה שכן, הבנתי שעומק ורגישות זה מאסט. כמה? עם זה כבר אפשר יותר לשחק

רגישות לא סותרת יציבות.

רגישות בדברים מסויימים שמערערים יציבות הם ביטוי לחוסר רגישות כלפי הדברים שנותנים יציבות. 

לפעמים אנשים רגישים נוטים להתרשם מהסביבה להיות רגישים אליה יותר מאשר כלפי עצמם. זה דבר שאפשר לתקן אותו.

בעזרת הרגישות שלהם.

אדם שהוא לא יציב בגלל רגישות גבוה כדאי לו לעבוד על זה לפני שהוא מתקשר לכל העניין של זוגיות. לא?

זה מאוד מאוד רגיש ולכן כל מקרה לגופו ממש ואי אפשר להכליל בכלל.

אבל יש מקומות שצריך לפתור דברים כאלו לפני שממשיכים.

ויש מקרים בהם ממשיכים לצאת ותוך כדי מתקדמים כמו כל הנושאים האישיים בחיים.

אבל בהקשר שהדברים נאמרים פה נראה לי שכדאי לשים דגש על האפשרויות השונות שיכולות להיות.

זה ממש עצוב לי בכלל לקשר תכונה נפלאה כמו רגישות למצב שלילי של חוסר יציבות.

חשוב לי להביע הסתייגות מאוד גדולה מזה.

רק אני חושב שיעזור לפותחת השרשור דגש שונה.

איכשהו מהתגובה שלך התחלתי לחשוב ולתהות.. זה לא קשור לשרשור הזה כל כך ובכל זאת אשאל..

אתה מדבר על הכימיה. אבל בעצם מה היא שונה מההתאהבות ההתחלתית המסנוורת שלא מחזיקה להרבה זמן?

(רק בשביל שהדברים יהיו ברורים ונדבר באותה שפה - 

התאהבות - רגשות חזקים מאוד, פרפרים בבטן, רגש שאומר "וואו, אני כל כך מאושר לצידה".)

ואז בעצם, כמו שיכול אדם לצאת עם בחורה שמאוד יפה (חיצונית) בעיניו, ואיכשהו הוא יתאהב ויסונוור מזה ולא יתבונן לשים לב בשכל האם הם מתאימים, 
לכאורה זה שייך גם כשהמקור לסינוור הוא לא היופי החיצוני אלא נניח העליזות שבה, השמחה שהיא מקרינה החוצה, השפה המשותפת ביניהם ו'אותו ראש' (כל זה להבנתי נכנס למושג כימיה). גם זה יכול לגרום לבן אדם לא להתמקד ולחשוב בשכל האם הם נועדו זה לזה.

ולכן המשפט שלך: "כימיה נותנת הרגשה שהוא מכיר אותי, קולט אותי. ואז המחשבה והתחושה של אם הוא לא רגיש/חכם/רוחני כמוני לא נוכל לאהוב חזק ולהרגיש אחד, נחלשת" - מאוד מפריע ומטריד אותי.

בפשטות כימיה היא התחושה שאתם מדברים באותה שפה.

היא בהחלט עשויה להיות בסיס נהדר להתאהבות.

כמובן שאני לא חושבת שיש נוסחא/תשובה אחת נכונה...

זה דבר ראשון (ומעצבן)

אני כן חושבת שאם זו רגישות קיצונית, כן כדאי שאחד מבני הזוג יהיה יותר יציב...

אני לא מדברת על שני אנשים שהם דומיננטיים ורוח סערה ורועשים שזה לא יכול ללכת ביחד, זה לגמרי קיים זוגות כאלה...

אני מדברת יותר על אנשים שכל דבר קטן מקפיץ אותם בנפש..

חושבת שאם יש צד שמתנדנד, כדאי שהצד השני יהיה חזק יותר וידע להכיל את הנדנוד הזה בשיוויון נפש, כדי שהקשר לא יחטוף כל פעם חבטות וסערות מוגזמות...

האם אפשר להסתדר גם אם שני בני הזוג יהיו מתנדנדים? כנראה שכן... 

בסוף הכל תלוי בתקשורת ובסיעתא.. ובסוף באמת באמת אין חוקים..

האם מלכתחילה הייתי משדכת שניים כאלה? לא נראה לי.

לגבי מה שאמרת שהמקומות האלה חווים חרדת נטישה - 

זו הגדרה מעולה ונראה לי שגם מבינה מה את אומרת.

אני לא חושבת שהם לא יוכלו לבוא לידי ביטוי מהסיבה הפשוטה שבקשר טוב ובריא,

העובדה שבן הזוג לא חווה בדיוק מה שאני חווה,

לא אמורה למנוע ממני להביא לידי ביטוי את צדדים שהוא לא חווה.

מכורח המציאות, כנראה שבן זוג לא יבין כל מה שאת חווה. כי אתם גבר ואישה..

אני חושבת שצריך להבין שלהביא צדדים שונים בי לידי ביטוי ולחוות שיש להם מקום,

לא בהכרח חייב לבוא יחד עם הבנה של בן הזוג למה עובר עליי..

אולי דוגמא טובה לזה זה שגבר לא באמת יבין איך תרגישי בהיריון/לידה וכו..

לא יבין מה זה הורמונים, לא יבין מה זה בעיטות וצירים..

אבל זה לא מונע ממנו להיות שם איתך..

להבין ולהכיל את זה שכואב לך, להעריך את המאמצים שלך, ולהיות רגיש למה שאת חווה אפילו שהוא לא חווה את זה...

אני רוצה להציע שאולי מה שצריך לבחון זה איך היחס שלו לדברים שהוא לא מבין וחווה אותם.

האם יש לך מקום להביא אותם לידי ביטוי והאם הוא מכבד את הרגשות שעולים בך ביחס לזה אפילו שהוא לא מבין?

(זה יכול להיות אפילו סתם בדייט שאת לא מרגישה טוב או שאין לך ככ מצברוח)

את מרגישה בנוח ולא שאת צריכה להכחיד אותם?

אם כן, אז לא רואה בעיה..

באמת שבסוף גם זה עניין של כימיה ודינמיקה בקשר.

אני כותבת לך את כל זה דווקא מתוך זה שהיתי במקום שהבנתי שאני רוצה שהבעל שלי יחווה ויבין ה-כ-ל!

ממש שיגעה אותי המחשבה שהוא לא יבין מה עובר עליי..

(וכמעט בטוחה שגם תהיה לי עבודה על זה בהריונות ובלידות)

אבל הבנתי שזה לא אפשרי באמת.. שאנחנו שונים.

וזו הבנה פשוט קריטית בעיני שההכלה והרגישות לא חייבת לבוא עם הבנה.

פשוט ראיתי בקשר העכשווי שלי שמה שכתבתי לך פה למעלה באמת עובד..

כלומר הוא הבין שהוא לא מבין הכל, ולכן הוא פשוט מקבל את זה שככה הנפש שלי עובדת.

הוא מבין שיש  דברים בהם אני צריכה יותר רגישות...

ובסוף בסוף?

ההבנה של רגישויות בפנש, וההתחשבות וההתנהלות בקשר בעניינים האלה,

יושבת בעיני על אותו המקום של דברים טכניים כמו "אני אתקלח יותר מהרגיל כי קשה לך עם ריחות / אני אנקה שירותים ואוציא את הזבל כי זה מגעיל אותך וכו...

פשוט לראות שיש מוכנות, גם מצידך וגם מצידו להיות שם אחד בשביל השני ולתמוך גם בדברים שאני לא לגמרי מבין למה זה חשוב לו.. למה הוא מתנהל ככה...

וואו יצא ארוך.

חח ככה זה כשאני כותבת מדם ליבי..

שיהיה בבהירות ובנחת !!

אולי הוא לא יחווה את אותה חווייה, או לא יבין בשכל מה המשמעות של החוויה הזאת בשבילך

אבל להרגיש את השני אפשר... ומתוך זה להיות באמפתיה כלפיו

וכתבת מהמם!! 

הוא מרגיש אותי, כלומר הוא לא חווה אתזה כמו שאני חווה

אבל הוא מרגיש את הרגש שאני מרגישה או חווה... 

שזה בהחלט מדהים בעיניי...

וכן יש מצב...

נכון כן חח ככה באמת ראיתי

שיש אנשים רגישים שיכולים להרגיש את הרגש שמופיע אצל השני ולא רק להביע אמפתיה מתוך הזדהות שיכלית...

זה יכולה להיות או דרגה שאדם מגיע אליה או פשוט יכולת להרגיש את הזולת... 

ויש מצב שיש הרבה מאיתנו שהם כאלה ופשוט לא יודעים "להפעיל" את זה עדיין... 

שלמצוא אדם שהוא גם ממש רגיש לא בטוח יצור את האיזון הנכון.

מנגד, הוא הרבה יותר יכול להקשיב ולהבין.

בתור אחת שכזו אני מחפשת גבר שיודע להקשיב באמת. אין לי הגדרה מדויקת למושג, אבל כשבן אדם מקשיב לך באמת מתוך מקום אוהב אז גם אם הוא לא מבין באמת מה אני עוברת הוא מקשיב...

באיזה הקשר כתבת 'חרדת נטישה'?

אל אני חושבת שהוא מגדיר במדוייק את החוויה. שבקשר כזה עלולים להיות חלקים שלי שלא יהיה להם מקום, שלא תהיה בהם הכרה, שאשאר בהם לב. (או שהוא יגיד לי על זה תגברי עם חברות שלך)

אם הוא לא מספק אצלך צורך בסיסי שיש לך בקשרים חברתיים אז זה נראה פחות מתאים

כמו בהודעה הקודמת שלי בשרשור שעניתי ל@חיות צבעונית הייתי ממליץ לך לא לקשר את הרגישות לחוסר יציבות וממילא תראי אנשים נפלאים שהם גם רגישים וגם יציבים.

מסכים שזה יותר מאתגר אבל לכל אחד יש אתגרים בנושאים אחרים.

זה נכון בעוד נושאים -

גם לאנשים עם שאיפות גדולות יש להם סכנה יותר גדולה להיות מנותקים מהמציאות. זה אומר שהם צריכים להתפשר על השאיפות שלהם? זה אומר שהם צריכים להתחבר לאנשים עם שאיפות פחות גדולות? לא. זה אומר שיש להם מורכבות שמאתגרת אותם באופן אישי, טריוויאלי לגמרי.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת