אבל אבל
למה? אלוהים? למה??? לא שאני חס וחלילה מפקפקת בך, אבל אני באמת מנסה להבין, אנחנו יהודים זה הבית שלנו, ויש כאן סתם ערבים חראות שמשתלטים לנו על הארץ הזאת, ולא רק זה, הם גם רוצחים אותנו ופוגעים בנו. 23 אלף חיילים נהרגו מהקמת המדינה, וכל פעם זה רק מתרבה.
קראתי השבוע כתבה שבר רפאלי אומרת "למה טוב למות בעד ארצנו? מה, לא עדיף לחיות בניו יורק? למה ילדים בני 18 צריכים למות? זה דבילי שאנשים צריכים למות כדי שאני אגור בישראל" כאילו כמה חוסר רגישות? באמת אני לא מסוגלת כבר שאנשים מתנהגים ככה. זאת הארץ שלנו, ואנשים מתים עליה, לפחות אל תשמיצי אותם ותגידי שהם מתו לשווא. לא. הם מתו בשבילנו בשביל שיהיה לנו בית, בשבילנו. בעולם כל כך מרושע וכואב. למה ילדים מתים? למה? אני בת 17, עוד מעט 18 ואני לא רואה אותי מסיימת את החיים בקרוב חס וחלילה, אני אגדל ואקים משפחה בעזרת השם, לעומת שלושת החטופים, שיישארו לנצח בגיל 17, או כל מיני חיילים שזהו, נחתכו להם החיים, נגמר. אני כל הזמן חושבת מה היה קורה אם הערבי לא היה עוזר חי והייתי נתקעת בשטח A, אני היום גם הייתי מאלה שאומרים עליהם קדיש, זה היה בגלל טיפשות, כי אני מפגרת, אז אולי זה מגיע לי, אבל שאר החיילים והנרצחים כל אלה שמתו על קידוש ה', היה להם מטרה. היה להם בשביל מה, בשביל מי, סיבה. ופשוט מזלזלים בהם, למה בכלל מלכתחילה הם מתו??? הלוואי שהיית הורג אותי במקומם, במקום כל האחים שלי שעכשיו בשמיים כי הם רצו לעזור, זה כל כך כואב. ומצד אחד אני רוצה להגיד "ברוך השם שזה לא קרה לאף אחד מהמשפחה שלי", אבל זה כן המשפחה שלי, כל יהודי שנהרג על קידוש השם זה כואב לי, ואולי זה יישמע לא אמין אבל אני ממש בוכה, והיום בצפירה הייתי באוטובוס ופשוט בכיתי וכל האנשים הסתכלו עלי אבל לא היה לי איכפת, כי כואב לי. כואב לי. כואב ליייי. אוף.
פתח ליבך ברחמים על בניך אבא. פתח ליבך. אנחנו צריכים את זה. אנחנו כבר לא שורדים.
אנחנו זקוקים לך. אנחנו צריכים אותך.
אני לא רוצה שאחים שלי ימשיכו להיהרג כמו נמלים, וכולנו נשתוק.
לא.
#סוף_פריקה