הייתי במרכז הרב בערב ובבוקר, היה נהדר להודות לה' על המדינה היקרה שנתן לנו!

וגם גלשתי!

(למרות בכלל לא היו גלים אז שיניתי את התוכנית ועשיתי אימון חתירה)

אבל היה מושלם בטירוף!

היה טוב!(:

שנצתי הרבה🤭

והיה לי זום באינגליש אז אין לי רגשות אשם שלא למדתי

זום באנגלית עם קרובה משפחה שלי, אני מתאמנת ככה לבגרות בע"פ

פשוט חברות שלי חרשניות בטירוף וגורמות לי להרגיש רע עם זה שאני לומדת רק יום אחד לפני כל בגרות ולא כל שניה שקיימת מהמבחן הקודם ועד המבחן הבא.

וזה היחה מרגש!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....