אז ככה, שנמאס לי.
באמת שנמאס.
נמאס לחוות חוויות של נעורים.
נמאס לדבר כל הזמן, נמאס לי!
נמאס לחפש, נמאס ללמוד.
דיי!!!
אין לי כח כבר לגיל המטופש הזה, יש מצב לקפוץ קדימה בזמן?
פשוט אין לי סבלנות לחיות אותו כ"כ הרבה... זה מדי הרבה!!
לא סובלת אותך - הגיל שלי.
לא סובלת!!!!
שושיאדיתוזהו, שכבר נמאס לי לדבר, שוט נמאס, בא לי להיות בת 20 ואז להתחיל לחיות באמת, ברצינות.
רשמית אפשר להיות עצמאים, ולא להסתיר כלום, כי אני מחליטה לעצמי.
קיצור נמאס מהמון דברים, אין גם כח כבר לספר עליהם, אז פשוט סתם תדעו שנמאס לי...
טוב?
ותודית לך רחל!
"לכל אדם מותר לפרוק-אפילו לתות"ח...
" (אגב, בכל היסטורית הפורומים שלי יש רק שרשור פריקה אחד, כמדומני...
)
והגיל הזה זה גיל של כוחות חיים גדולים, זה גיל שמצד אחד המוח שלנו כבר די מפותח, ויש לנו בגרות נפשית במידה מסויימת, אך מצד שני אנחנו עדיין "ילדים", עדיין אנחנו לא בראש מרובע ומקובע של מבוגרים, עדיין יכולים לצחוק בלי לדפוק חשבון (גם מבוגרים יכולים תיאורטית בבחינת: "לצחוק אין גיל"-אבל בפועל זה לא קורה וקשה מאוד לחיות ככה בתור מבוגר, לצאת ככה נגד הזרם בלי לדפוק חשבון...), עדיין יכולים להיות לפעמים "ילדותיים" כי אנחנו עדיין ילדים, למרות שהסטיגמה אומרת שככה וככה זה רק לילדים, עדיין יכולים להיות קשורים לילדים קטנים ולהיות בגובה שלהם ולהבין אותם ומצד שני לתת להם ייעוץ והדרכה שנובעת מהבנה שכלית שהשגנו במהלך שנות נעורינו וילדותינו ועד עתה, עדיין יכולים להכיל ולקבל, עדיין יכולים להיות ישירים ותמימים יחסית כמו ילדים, עדיין יכולים לשבור מוסכמות, עדיין יכולים להתחבר לאנשים בקלות ללא קושי, עדיין יכולים לדבר על נושאים חשובים שצריך לברר בעצמנו ללא חשש (ובתור מבוגר תמיד חוששים לשאול דברים כאלו כדי לא להצטייר כ"בן אדם" כי ידוע שמבוגר הוא מלאך ולכן חייבים לברר את כל הדברים כבר בגיל הנעורים ולא לדחות לאחר כך....), עדיין משוחררים מעול פרנסה ויכולים ללמוד כמו שצריך ללא הפרעות (שזה דבר שצריך מאוד להעריך את ההורים שלנו על זה שנותנים לנו חופש כזה...פעם היו עובדים מגילים קטנים...), עדיין יכולים להיות ב"משבר", כי בתור מבוגר אתה צריך להראות דוגמא, אתה צריך להראות חוסן ועמידות בשביל הילדים שלך ובשביל החברה ואסור לך להיתפס כמישהו קטן ובן אדם שעובר זמנים קשים בחייו, עדיין אפשר להיות כנה ודוגרי עם אנשים, עדיין אפשר להישאר ילד, בקיצור.
שנזכה להיות ילדים גם כשנהיה מבוגרים, חשוב מאוד...!!!
זהו, נראה לי מספיק...😅
סורי...
להבא אזכור בעז"ה בלנ"ד...
ואוו , אני כול כך מזדהה!!
חברות שלי צוחקות עלי מחימשית אני כול הזמן חושבת כשאני יסים שמינית אז...
וכול החים!! ועכשיו אני בשמינית, ואני כול כך מחכה!!
אבל קלטתי פתאום שתמיד יהיה לי מורכב , כול החיים ואני צריכה להימשך ללכת בדרך ולראות את הפרחים שבדרך ואת הקוצים בדרך ולהמשך ולדעת תמיד!!! שה' הוא מכוון אותי להכול!!
קיצר בהצלחה לנו!! ולך!!!!!!!!!
תות"ח!"כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו"...
אכן, יפה מאוד...
אמן...!!
תודה רבה...!!
גם לך ולכולנו ולכל עם ישראל...!!
אבל לפעמים כבר נמאס...
אין כח לעסוק באותם דברים כל הזמן...
לפתור את אותן בעיות שכל הזמן נוצרות שוב ושוב.
להתעסק יותר מדי בדברים שפשוט כל הזמן כבולים אליך, גם בלי שתרצה...
קיצור דיי, התקופה ארוכה מדי, אין לי סבלנות לחיות אותה.
תות"ח!נכון, לפעמים השגרה שוחקת וזה מעצבן, אך צר לי לבאס אותך, גם בתור מבוגר יש שגרה שוחקת, ואת תגיעי בחיים שלך לעוד תקופות כמו "משבר גיל ה-40" ותהיה שחיקה של אותן בעיות ואותם דברים, זה לאו דווקא קשור לגיל ההתבגרות, ולכן, כדאי שכבר עכשיו תצליחי להתעלות מעל השגרה הזאת ולא להישחק, לחיות "חדשים לבקרים" כל יום כאילו מחדש, כל יום אלו חיים חדשים שהקב"ה ברא אותנו, לא לעשות את תפילתנו קבע: "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים", ולכן גם יש חשיבות לקרבן התמיד שהשגרה שלנו היא קדושה ומחוברת לריבונו של עולם, וכך זה מקבל משמעות גדולה יותר, וכך כל החיים שלך יהיו לך חיים מלאים ואיכותיים, וכשמגיע קושי תזכרי תמיד לא להישבר ואחרי הקושי נבנים הרבה יותר חזק ממנו...
ואת יכולה גם להשתחרר מהכבלים, דהיינו לבחור לעשות את זה למרות שלכאורה "אין לך ברירה", כי אם אנחנו לא נעשה משהו שאומרים לנו לעשות או שאנחנו "מחוייבים לעשות" אף פעם כי נרגיש אנטי וזה לא אנחנו, אז בעצם כבלנו את עצמנו ולקחנו מאיתנו את כוח הבחירה, אז אל תתנו לאנשים אחרים לשלול מאיתכם את הזכות הזאת, תרגישו חופשיים לעשות ולבחור בטוב ובמה שנכון, וכך נחיה חיים טובים ונעשה את הבחירות הנכונות.
ועוד משהו, התקופה הזאת תהיה והיא דבר הכרחי, אין כזה דבר לדלג, ולכן המקסימום שאת יכולה לעשות זה ליהנות מהיתרונות שלה ולנצל אותה כמה שניתן, זה הכל עניין של הסתכלות...
בהצלחה רבה...!!!
התכוונתי לפלונטרים הספציפיים לגיל הזה.
וגם לא פלונטרים שלי, אותי זה כבר לא מעניין.
רק שזה מעצבן ממש שתמיד צריך לטפל בדברים שייאבקו להיות קשורים אליך.
אכן זה מתסכל, מסכים לגמרי...
ואגב, זה ניתן לעבודה, העיקר להיות בעבודה מתמדת ולשאוב כוחות כל יום מבורא עולם שיעזור לנו להתמודד ולצלוח הכל, ואם נופלים, קמים מחדש, הכל בסדר, ה' אוהב אותנו...
בהצלחה רבה לכולנו בגיל מאתגר זה...!!
כל מילה.
בשמחה...!!
פשוט בזבוז של החיים...שושיאדיתקודם כול, אני ממש מזדהה איתך.
גם לי קורה המון, שנמאס לי כבר מהגיל הזה. ובאלי לקפוץ כבר לגיל 20. ולעבור את הקשיים של הגיל הזה.
ופשוט את צריכה ללמוד לחיות תחיים. ושתהיה גדולה את תיתגעגי עוד לגיל ההתבגרות.
וזה כמו למשל..
שתרצי שיהיה לך עכשיו עוגה מוכנה, אז לכן צריך את הבסיס לעוגה והמצרכים כדי שיהיה עוגה.
אז כך אנחנו בחיים, אנחנו צריכים כלים ובסיס להמשך החיים, ואי אפשר פשוט בבום להיות גדול. צריך להכין את עצמך לזה.
ותודי לקב"ה על כול רגע ורגע! ותיתפללי שהכול יעבור לך..
ונ.ב אם תכניסי לעצמך לראש, שכול הזמן הכול קשה רק ויש קשיים, אז באמת זה יקרה.
תכניסי לראש רק מחשבות של התקדמות, ועלייה. וכמה טוב לי עכשיו בחיים.
בהצלחה נשמה יקרה!
שושיאדיתאהבתי את ההדגמה של העוגה...
חח
כן.. את צודקת, תודה שנתת כח!
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
