והוא סיפר על מה שקרה ואיך שהוא אמר שיותר גרוע מזה לא יכול להיות ובום המשקפיים נשברו לו. וזה לא היה סתם משקפיים שנשברו זה היה קש.
אמרתי לה שנראלי טוב שאלוקים הביא להם את כל הנסיונות האלה כי משפחה אחרת כבר היתה מתפרקת. והיא אמרה לי: אנחנו מפורקים. את לא רואה את זה כי בשבת אנחנו משתדלים להיות שמחים. אבל הלב שלי על מאה ואני לא יכולה להפסיק לחשוב. ואבא שלי הוא שבר של עצמו (טוב את זה גם אני ראיתי) ויש מלא פיצוצים. ואחות אחת אגואיסטית שמסתכלת כל היום במראה. ואח אחד אגואיסט שרק אוכל כל היום. וילדה שנהיית לאט לאט אגואיסטית ותינוק בן 8. אני מרגישה שאני לא עוזרת בבית מספיק. ככה היא סיפרה לי. ואני שמעתי: אני לא מספיק עם המשפחה שלי והיא מתפוררת. אני מפחדת שיום אחד אני אחזור הביתה והיא לא תהיה.