אם אני שומע נכון - מה שמפריע לך נמצא בעיקר בדמיון, בעתיד, לא עכשיו.

את לא את עצמך נוגעת בו, מסתכלת בו ונהנת מזה וכולי...

אפשר (והכרחי בשביל קשר טוב) ממש לדבר על דברים כאלו ב'שיחת יחסנו לאן'.

לא בתור 'מה אתה צריך לעשות' אלא 'מה הצורך שלי'.

לנסות להגיע לגבולות הכי מינימליים שלך וחיוניים עבורך.

ברגע שאת תפנמי שאפשר לדבר על וזה יכול להשתנות גם עכשיו יהיה לך יותר קל.

ובעדינות תבקש ממני לפתוח נושא שיכול להיות רגיש ופגיע מאשר שתמשיך להיות בקשר איתי בצורה שתגרום לה להתרחק ממני ולתקוע את הקשר. וסביר להניח שגם הייתי רוצה את הקשר ומעדיף להפגע ולתת לקשר סיכוי להמשיך.

תיאום ציפיות זה דבר בסיסי בקשר ולפעמים משלמים עליו מחירים. אבל אי אפשר בלעדיו.

זאת ממש דרך ארוכה שהיא קצרה.

אם יש עדינות ושדר של כבוד אפשר לדבר כמעט על הכל.

המראה החיצוני וההגיינה שלי הם לא הדברים שהכי מעסיקים אותי.

קודם כל - את כותבת שיש משיכה רגשית (גם אם לא חיצונית), שזה מצוין ומדהים.

כי זה אומר שיש בסיס טוב לקשר. ויותר חשוב, זה אומר שהחיצוניות לא גורמת לרתיעה (לפחות מאפשרת משיכה רגשית).

כמו שאת מציינת, יש דברים שהם לא בשליטה שלו - וזה בעיקר עבודה עם עצמך. כגבר כיוון החשיבה שלי אולי לא יעזור לך בכלל, אבל אולי פשוט תנסי להרגיל את עצמך לראות את המראה שלו כחלק מהאדם שאת אוהבת, ולראות את המראה הזה (אולי תדמייני אותו קצת יותר מטופח ומסודר) כמראה של מישהו שקרוב אלייך.

לגבי עד כמה הוא משקיע במראה שלו - צריך למצוא דרך להגיד את זה, ממש בעדינות.

משהו בכיוון של "אתה מדהים וכיף לי איתך אבל אם תשקיע במראה שלך זה ישדרג את הקשר" ולתת לו להבין שאם הוא רוצה לשאול מה אז את בשמחה תספרי לו איזה דברים יהפכו אותו ליפה יותר בעינייך. אחרי הכל, אמנם זה לא כמו שחשוב לאשה להיות יפה בעיני בעלה, אבל גם גבר מעדיף שיחשבו שהוא נראה טוב ולא שיחשבו שהוא מכוער.

לדוגמה - משקל. כבחורה את בטח מודעת לזה שזה ממש לא קל לעשות דיאטה, אבל תני לו להבין שאמנם הוא בסדר כמו שהוא, אבל ממש היה משמח אותך ומקרב ומעצים את הקשר אם הוא ישקיע בנקודה הזאת. לדעתי, גבר שיודע שמישהי אוהבת אותו *ואוהבת אותו בלי תנאי גם ככה* אבל מאד רוצה שהוא יהיה בריא יותר, ישים את כל כובד משקלו על הנקודה הזאת.

בהצלחה!

קודם כל, משיכה פיזית זה דבר חשוב, אל תתביישי "לדרוש" את זה.

עכשיו, אתחיל מהסוף:

לא כל דבר קשור לטיפוח.

שיער על היד? עניין גנטי לחלוטין, אני חושב שלרוב הגברים יש שיער על היד (כמעט כל הגברים מעדות המזרח ועוד אחוז גבוה מהאשכנזים).

אני לא מכיר גברים שמורידים שיער מהיד, וגם הורדת שיער מהחזה עדיין לא נפוצה (בטח לא בציבור הדתי). אין לזה קשר לטיפוח, ויש נשים שדווקא רואות בזה משהו גברי ומושך. 

את צריכה לצאת מהתפיסה לפיה כל הגברים צריכים להיראות כמו הגברים במשפחה שלך, ואם זה עדיין לא עוזר ואת ממש מרגישה שזה מגעיל ברמה שאת לא יכולה לגעת בו - אז פשוט תחפשי גברים בלי הרבה שיעף גוף (או שיער גוף בהיר). לדעתי חבל לפסול על דבר כזה, וכן כדאי לנסות לעשות סוויץ' בראש, אבל מן הסתם לא בטוח שזה אפשרי.

אקנה - יש אנשים ששום טיפול לא עוזר לאקנה שלהם, וצריך פשוט להמתין בסבלנות עד שזה עובר. בסוף, מה לעשות, כולנו מתבגרים והאקנה נעלמת לעולם שכולו חצ'קון.

משקל - זה הבנאדם, ככה הוא שוקל. יכול להיות שבעתיד הוא יירד במשקל, זה נכון. קיים גם סיכוי שהוא יעלה, בדיוק כמו שיכול להיות שאת תעלי במשקל. זה מרתיע אותך ברמה של גועל? אז שוב, תצאי רק רזים בפעם הבאה. את חושבת שיכול להיות ש"יעבור לך"? שהאהבה כלפיו תכסה את הפגם הזה בעינייך, והמשיכה תגיע? אז תני לזה צ'אנס, ואולי תופתעי לטובה.

באופן כללי, הוא מביא את *עצמו* לדייטים. כפי שהוא, בלי מסכות ובלי בלבולים. אם את רוצה להיות איתו אבל בתנאי שהוא לא יהיה הוא, אז... זה לא כל כך הוגן כלפיו.

די מחריד לשמוע כגבר.

וכן, אנחנו (רובנו) לא מודעים.

וכל הכבוד לך על הנכונות להשקיע!

חושב שרלוונטי

@נגמרו לי השמות

אני לא משוכנע בזה מבחינה הלכתית

ועוד יותר לא משוכנע שגבר סביר ירצה לעשות את זה

ולכן בעיני זה סתם להציג בפניו דרישה בלתי סבירה לגבי משהו שהוא לא יכול לשנות. זה לא ישפר את המצב ביניהם, וסתם יוריד לו את הבטחון בקשר אליה.

אבל לא כל דבר שואלים.

אם למשל אתה יוצא עם מישהי ואתה חושב שהיא צריכה להוריד 100 קילו כדי להראות סביר, אתה לא הולך לשאול אותה "האם את חושבת שתוכלי להוריד 100 קילו, או רק 50?"

קודם כל, ברור שהקצנתי. כדי לא לדבר על משהו שכלפי מישהו מסוים זה נושא שבאמת מפריע לו, או כדי להבהיר את הנקודה. לכן תמיד הגיוני להביא דוגמה קיצונית כדי להראות קיום של עיקרון, ואז לדון בגבולות של העקרון הזה.

ולגבי הנקודה שמפריעה לי - גם אני לא רוצה להתחתן עם מישהי שחושבת שאני מכוער ומגעיל. אבל זה לא "או שאתה מכוער ומגעיל ואני שונאת אותך" או שלא.

אדם הוא דבר מורכב, רגשות הם דבר מורכב. היא כן נמשכת אליו (רגשית, שזה החלק החשוב. לפחות בעיני. מי שחולק מוזמן להעלות את הנושא לדיון). יש פרט מסוים שמפריע לה.

אתה מציע להם פתרונות, שידונו בפתרונות, אם הם פותרים את הבעיה מצוין, ואם לא - שיפרדו.

זה לא עובד ככה. בן אדם צריך להרגיש שמקבלים אותו ללא תנאי, גם אם הוא יודע שזה לא מדויק ושבעצם מקבלים אותו בהתניה מסוימת.

הוא צריך להרגיש שהיא אוהבת אותו. שגם אם הוא יישאר באותו משקל היא אוהבת אותו (ואפילו אם יהיה יותר). זה מה שייתן לו את הבטחון והרצון להתאים את עצמו אליה.

ובדיוק לכן, היא לא יכולה לשים את כל הדרישות והרצונות שלה על השולחן בצורה גלויה. היא לא יכולה להגיד לו שהיא מצפה ממנו לצבוע את השיער לבלונד (אם זה לא מקובל בחברה שבה הם חיים, כמובן). 

רגש ומערכת יחסים זה לא דבר שבוחרים, זה דבר שבונים.

מפריע לה משהו במראה שלו? זה משהו לעבוד עליו. אם באמת מפריע לה הצבע של החולצה שלו, היא יכולה להתעניין אם זה משהו מהותי או נתון לשינוי, ואם זה נתון לשינוי - לבקש שישנה. אבל אם מפריע משהו שדורש ממנו שינוי משמעותי או לא סביר, היא צריכה להתרגל לזה. לבקש ממנו שישתנה או אפילו לציין בפניו שהיא לא אוהבת את זה זה רק יפגע בו.

אוי ואבוי למי שבשם הכנות יספר לאשתו שבעצם היא די שמנה אבל הוא אוהב אותה גם ככה (טוב, יש מקרים שאי אפשר להסתיר שהיא שמנה). או שהוא יספר לה על הדברים שמכוערים בה בעיניו "ואם את לא רוצה לשנות אני כנראה אסתדר".

ולכן להגיד לו "אתה שעיר בעיני וזה מפריע לי" זה משהו שלא אומרים. אף פעם. לאף אדם. אם הם ייפרדו זה יוריד לו את הבטחון העצמי, אם הם יישארו זה יוריד לו את הבטחון בקשר. לא עושים דבר כזה. בחיים לא.

גם הדברים שהוא יכול לשנות - רק ברמז, ובעדינות, ולהבהיר שהיא אוהבת אותו גם ככה, והיא מקבלת אותו כמו שהוא.

ולדאוג שזה יהיה אמיתי. לבנות את הרגש שלה כך שהיא באמת תרגיש ככה. וזה לא יהיה בעיה לא בלילה הראשון ולא בצהריים המאתיים ושמונה.

לא מוצאים מישהו "גם מושלם וגם רוצה אותי". מוצאים מישהו בסדר שמוכן לעבוד, ועובדים ביחד עד שהוא הופך להיות מושלם בשבילי ואני בשבילו.

אז הויכוח בינינו הוא על השאלה אם היא יכולה להכיל מסר מורכב וליישם אותו, והאם היא מסוגלת ליישם תהליך ולא רק החלטה.

לי יש אמון באנשים (אולי אני טועה).

אני אומר מה לדעתי כדאי לעשות, איזה תהליך כדאי שיקרה. אם היא לא מסוגלת? או שהיא תכשל בזה, או שהיא תחזור לשאול מה לעשות.

נדיר מאד שמישהי תתחתן כשזה לא מתאים לה. בטח שזה לא יקרה רק בגלל עצה שלי.

בוודאי, שהסיכוי (הנמוך, אחרי הכל) שהעצה שלי תציל קשר, הוא פי כמה וכמה מהסיכוי שבגלל העצה שלי מישהי תתחתן עם מישהו לא נכון.

לכן אני תמיד מעדיף לעודד ולחזק את הקשר, מתוך ההנחה שהתועלת גדולה משמעותית מהנזק.

והאפשרות של להגיד משהו שעלול לפגוע במישהו בצורה קשה - זאת לא אופציה בכל מקרה

האם היא נסתה את הכל ורק כמוצא אחרון הגיעה לפה? אני מניח שלא. היא תוך כדי קשר, משהו הפריע לה, חשבה יום-יומיים והחליטה לשאול.

לנסות הכל זה תהליך של חודשיים, להתייעץ עם אנשי מקצוע ועם חברים. לא מה שהיא מתארת.

בתגובה המקורית שלי כתבתי - אני כגבר יכול לתת את הטיפ שלי (וכתבתי), אבל כבחורה הגישה שלך יכולה להיות שונה. חוץ מזה, זה שלי אין פתרון לא אומר שהגישה שלך נכונה יותר או נכונה בכלל.

רדודה? בשום שלב לא התייחסתי אליה ככה. להיפך, אני חושב שהגישה שלה בריאה מאד. אני ראיתי את זה בגישה שלך, אז כנראה מה שבעיני אנושי בעיניך דפוק ולהיפך.

לא, בדיוק כאן אני חולק עליך בקיצוניות. אף אחד לא רוצה לדעת את כל הדברים הרעים שאתה חושב עליו. זאת גישה הרסנית ומסוכנת. "אתה מכוער בעיני" זה לא אמת מרה, זאת אמת רעה.

איך לגרום לה לאהוב אותו יותר - כן. אבל לא אם זה יכלול משהו שהוא דרישה לא סבירה, או פגיעה בעצמיות שלו.

להגיד דברים טובים ואז אפשר להגיד קצת ביקורת - עקרונית זה נכון, אבל צריך לדעת איך לומר את זה, ועל איזה דברים לא לומר את זה. לא כל ביקורת יכולה לעבור בדלת שנפתחה בשביל מחמאה

(1 סגור)

2 - נישאר חלוקים, כנראה. אני כנראה לא מסכים עם האמירה "עדיף להם להיפרד". בוודאי עדיף להם למצוא פתרון אחר. הפתרון שלך (להציע לו שיגלח שערות גוף באופן מותר הלכתית) הוא לדעתי לא פתרון, ולכן באמת אם על זה יפול דבר הם ייפרדו. אבל עצם העלאת הפתרון הזה תגרום נזק גם אם היא תחליט שהיא יכולה להישאר איתו, ומכאן ההתנגדות החריפה שלי.

3. אני חושב שהנחה סבירה היא שאני מציע משהו מתוך מחשבה שהיא אנושית. ואתה חושב שזה דפוק. אז זה אומר שהתכונות שבעיני אנושיות, בעיניך דפוקות. והתכונות שבעיניך אנושיות - לספר לבחור על כמה הוא מכוער בעיניה - הם בעייתיות מאד.

לגבי זה שיכול להיות שבסופו של דבר היא לא תצליח להתחבר למראה - כן, מסכים איתך. אבל זה כבר ויכוח סטטיסטי, מה הסיכוי (לדעתי אני מפרגן לה סיכוי גבוה יותר). ואם היא לא תצליח להתחבר למראה ברמה כזאת, לא בטוח שלהתחתן איתו על סמך גילוח שערות גוף זה פתרון נכון.

4. ביקורת זה "ראיתי ששכחת את השקית של הפח ליד הדלת, בבקשה בפעם הבאה אל תעשה". אפילו "זה לא טוב ששכחת את הפח ליד הדלת". ביקורת נאמרת מתוך ציפיה לשינוי בהתנהגות של האחר, מתוך אמון שהוא עשה טעות והוא יודע שזו טעות (או - אם היה מבין את הסיטואציה היה מבין שזו טעות)

"אתה מכוער ואני רוצה שתעשה ניתוח פלסטי ואז אתחתן איתך" זה לא ביקורת (בעיני לדרוש מבחור לעשות הסרת שער זה כמו ניתוח פלסטי, כלומר תשנה את מי שאתה)

5. לא כל דבר הוא דיון משותף. "אני רוצה שתעשה הכל בבית וגם תביא 50 אלף בחודש ואני אשב על הספה" זה לא דיון משותף. ושוב, השאלה הכי חשובה היא האם הדרישה סבירה. כאן, בעיני מדובר בדרישה לא סבירה, ולכן זה צריך להיות מוצא אחרון ממש.

6. אני באמת לא מבין את הגישה הזאת. יכול להיות שגם הבחור המדובר הוא כזה שלא ייפגע, אבל לקחת סיכון כזה זאת טעות.

אתה שוב חוזר על ה"אם לא זה הם ייפרדו", כשבפועל יש עוד הרבה דרכים והרבה מה לעשות לפני שזה יהיה "או זה או פרידה"

קוצים בידיים :/

שעירות אולי זה לא להיט אבל גבר חלק זה בואעההה

קודם כל תשאלי את עצמך האם זה בכלל יכול להשתנות. האם אחרי כל השינויים שהוא יעשה, זה יועיל בכלל כדי לגרום לו להיראות יותר יפה בעינייך. האם בכלל יש סיבה לנסות לעשות משהו בנידון. 

מעבר לזה - לבקש ממישהו להרזות זה נראה לי ממש מעליב. ונראה גם בקשה קצת מוגזמת. ממש לשנות לו את התזונה שלו, לגרום לו לעשות כושר. זה ממש לשנות אורח חיים, ולכן זה משהו שחייב לבוא ממנו. וגם לא יודע אם זה משהו שאפשר לשנות בקלות. יש כאלה שמבחינה גנטית יותר קשה להם להרזות. בכלל לא מובטח לך שאם הוא ינסה אז הוא יצליח. 

לבקש ממישהו להוריד שיערות, זה גם נשמע לי מוגזם. לא יודע איזה גבר יסכים לזה. בטח אם לא אכפת לו כל כך מהמראה שלו, לא נראה לי שהוא יתחיל להתמיד להוריד שערות, וזה יצמח עוד פעם.

לומר לך את האמת, אני לא הייתי מקבל הערות על המראה שלי, וכנראה שהייתי נעלב מזה. אם מישהי לא הייתה אוהבת את המראה שלי, אז לא הייתי רוצה להיות אתה. אני לא רוצה שהאישה שלי תחשוב שאני מכוער. ומשיחות עם חברים נראה לי שעוד ככה. אבל אולי בגלל שאמרת שלא ממש אכפת לו מהמראה שלו, אז אולי לא יפריע לו שתעירי לו על זה. 

באופן מעשי - תנסי לראות אם את יכולה לקבל את המראה שלו. לפעמים כשאוהבים אז המראה מקבל מקום פחות חשוב, וזה לא מפריע. 

אם את רואה שאת לא מסוגלת לקבל את המראה שלו. ואת חושבת שזה יכול להשתנות על ידי דברים מסוימים. אולי שווה לומר לו את זה בדרך עדינה, ולתת לו לבחור האם הוא מוכן לעשות את זה או לא. 

נ.ב - אם יש לך עצות איך להעלים אקנה אשמח לשמוע חח. 

להתבגר

אם את לא נמשכת אליו(חיצונית) אין לך מה להמשיך להיפגש איתו, גם לחברות שלך את כנראה "נמשכת רגשית" אבל זה לא אומר שאת תתחתני עם אחת מהן..

נכון שחשוב משיכה חיצונית, אבל לפעמים צריך לתת לה קצת זמן להתגלות.

וממש לא חושב שמישהי אמורה להמשך רגשית לחברות שלה. היא יכולה להתרגש מהן, אבל משיכה רגשית זה משהו אחר. 

היא הגדירה משיכה רגשית כהתחברות התחברות לאיך שהוא חושב וכיף לה איתו כבן אדם, וזה בהחלט קורה גם עם חברות וחברים..  אני מסכים עם זה שלפעמים כשמאוד מתחברים לאופי אז נוצרת גם משיכה.. אבל זה נשמע ממה שהיא כתבה שהוא קצת דוחה אותה.. אל תבהלי ממה שכתבתי אבל כן תשאפי להיות כנה עם עצמך ואם את מרגישה שאת לא נמשכת אליו אל תלכי על זה.. זה לא אומר לא להמשיך קצת להפגש כדי לבדוק אם לאט לאט מתפתחת משיכה , אבל אני חושב שלגרור את זה יותר מדי זה לא בריא.. 

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.