ואז מגלים שזה ממש לא נכון

שומעים שירים, לומדים רבי נחמן, וקצת נשארים עצובים

והכי חשוב זה לא ליראת סרט כי זה מעביר ת'יום טוב אבל נותן עוד יותר תחושה של בודדות ודיכאון (מניסיון).

וגם ביטול זמן מביא לחטא לא עלינו קיצר להעסיק את עצמך בעיקר...

                מקווה שעזרתי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....