לצערי הרבה דברים מתפרסמים בחדשות במקום דברים שאמורים להתפרסם בחדשות

כמו למשל שמספר ערבים פרצו לישיבה וניסו לדקור את אחד התלמידים

כבר עברו שבעים שנה
עדיין אותה המנגינה
השטח בוער
הרחוב סוער
וההשפלות
מכות, אלימות, קללות
יום אחד עובר
ומי כבר זוכר?
והמשטרה: "זה מעשה קונדס"
מה נעשה? ניתן לו קנס
הרפיסות והחולשה, אוי לה לאותה בושה
הלוא הם אומללים, עם נכבש
אנחנו כובשים
ואולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש
להיות עם חופשי בארצנו זו עדיין התקווה
שברחוב מכים בחורי ישיבה
תחושות של השפלה, פחד ואכזבה
ברחוב בנות מפחדות להסתובב
שמא ערבי להם אורב
 משפילים בגאווה את כבוד העם הנבחר
דמנו הותר
לערבים הכל מותר
מה עוד יקרה כדי שנגלה שאנחנו עדיין בגלות
רק אם נער גבעות היה עושה את אותה טעות...
והדם שלי, מסרב להרגע
שדם יהודי הפקר ויהודים מוכים כל רגע, כל דקה
ואולי אין לנו מה לעשות חוץ מלנסות להיות חזקים וטובים יותר
ולהתפלל שחילול ה' הזה יגמר
אולי מרוב פילוג בעם ושנאת חינם שכחנו שאנחנו כולנו יהודים
ואין מה שיזכיר לנו את זה חוץ מסטירה של ערבי
מתי יבוא המשיח ויעשה פה סדר יחד עם אליהו התשבי
מתי יתגלה כבודו מלכותו עלינו ויתרפא לבבי
 

כואב מאוד, שהמדינה לא עושה כלום עם הערבים, ולא עוצרת אותם. 

ואם זה היה נערי גבעות, כול המשטרה על הרגליים.

ובעז"ה שנזכה לגאולה שלמה בקרוב! ונינקום את נקמתנו ברשעים האלה! 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....