היה לנו וויכוח מאוד חזק בישיבה השבוע איך האמונה של הבנאדם אמורה להיות
האם היא צריכה להיות אמונה תמימה ופשוטה או שהיא צריכה להיות אמונה עם חקירות. למשל האם צריך ללמוד כוזרי, יש בזה הרבה שאלות שיכולות לערער לך את האמונה אבל מצד שני אם אתה לא עונה עליהם אז זה אומר שאין לך אמונה? מה עדיף שרק תאמין בקב"ה בלי לשאול שאלות ואם באה לך שאלה תדחק אותה ותגיד שזה רק ניסיון או שאתה צריך לענות עליה? או בעצם מהי אמונה?
תחשבו על זה.. אם יש לכם תשובה אשמח שתענו..