כנראה הרופאה טעתה ושלחה להעמסת סוכר בשבוע 22.
עשיתי אותה ופתאום נזכרתי שבעצם זה רק משבוע 24, לא?
מה עושים?
לא יכולה לחשוב על לעשות שוב עוד שבועיים..
כנראה הרופאה טעתה ושלחה להעמסת סוכר בשבוע 22.
עשיתי אותה ופתאום נזכרתי שבעצם זה רק משבוע 24, לא?
מה עושים?
לא יכולה לחשוב על לעשות שוב עוד שבועיים..
מאז כל הזמן מפחדים מסכרת..
אבל לדעתי היא סתם התבלבלה בשבוע ההיריון
לא בא לי לשאול אותה כדי שלא תשלח אותי שוב
אני רועדת מפחד לצאת
בעלי מנסה לשכנע אותי לנסוע להורים שלו במרחק של שעה נסיעה
עם כל הילדים
אתן נוסעות מחוץ לעיר ?
ועם זה שחמותי לא מפסיקה להזמין אותנו פתאום זה הזוי
אחרי שביקשנו לבוא לפני שבועיים והיא אמרה שלא רלוונטי עד פסח כי היא כבר ניקתה את כל המשחקים.
אנחנו גרים באזור מלא באזעקות ברמה קיצונית ולהם אין בכלל אזעקות
אני חוששת מהדרכים עם כל הילדיםץ מה עושים כשיש אזעקה
מסכימה לנצלש ?
גם מתלבטים אם לנסוע להורים במרחק של שעתיים שאצלםםם יש יותר אזעקות בהרבה, אבל להם יש ממד בבית ולנו אין לא מקלט ולא ממד.
בעיקר כמוך מפחדת מהדרך...
תכננו לפני כן מה עושים אם יש אזעקה
קוראים תהלים בדרך ויהיה לכם שבת רגועה בע"ה
תראי, זה לא שכל 10 דק' יש אזעקה, נכון?
תנסי לחשוב בלי פחד, רק בהגיון פשןט-
מה הסיכוי שתהיה בדיוק אזעקה באזורכם בנסיעה ?
באמצע הדרך יש מס' מקלטים ויש התרעה מוקדמת די זמן מראש. צריך לרשום בwaze אני לא זוכרת מה בדיוק רושמים אז יש איזשהו איתור מקלטים קרובים.
יש עניין סטטיסטי של מה הסיכוי חלילה להיפגע... נכון שאנחנו רוצים לשמור על עצמנו מאוד אבל יש עוד דברים.
למשל את עושה קניות לבית, את סוג של מסכנת את עצמך.
נוסעת למרפאה, יש סכנה בדרך... היום אני לוקחת ילד לרופא שיניים, חייב לסיים טיפול, כן, יש נסיעה 20 דק' לא בטוחה... מה לעשות. אבל הכי חשוב שאם כבר נסעת - בלי פחד! אל תחשבי על שניה- אמאל'ההה.... רק שלא תהיה אזעקההה.... אני מאמינה המחשבה יוצרת מציאות.
תנסי כמה שיותר לעבוד על המחשבה, חיובי, חיובי, חיובי.
גם כשאדם נוסע בדרכים סטטיסטית הוא עלול למות, ה' ישמור, ואף אחד לא נמנע מנסיעות למרות שזה נראה לי לא פחות מסוכן!
לצערי כל שבוע נהרגים אנשים.
מתחילת המלחמה כל יום לפחות פעמיים (ויש ימים שיותר)
אני לא מפחדת וגם לא עוצרת באזעקות
(צריך להיזהר יותר כי נהגים מתנהלים בחוסר הגיון/ זהירות סביב אזעקות)
נסעתי גם עם ילדים והיתה אזעקה ונשארתי באוטו (כי זה קרה בזמן חיפוש חניה ואז חניה וילדים רבים)
זו ההתנהלות שלי
אכן ההנחיות אומרות אחרת
והן גם גורמות לסכנה גדולה בכבישים
הייתי הרבה על בינעירוני
רוב המכוניות ממשיכות לנסוע
אלה שעוצרות
חלקן מתנהלות בצורה מסוכנת ביותר
הסכנה העיקרית בכביש בזמן אזעקה
זו תאונה בגלל בהלה של אנשים
אותי על מהירות גבוהה ממש
אנשים עצרו בבת אחת
אנשים נסעו מהר ממש בשוליים עד שהצליחו לעצור (והיו אנשים על השוליים)
היו שם הרבה ניסים שלא קשורים לטילים
כמובן לא עצר
ונפל רסיס לא רחוק ממנו, בקל אפשר לאבד שליטה בנהיגה מהבהלה.
בלהמשיך לנסוע
זה ניהול סיכונים
עלות תועלת של כל סיטואציה
אבל אם זה לצאת מטווח האזעקות למקום שקט יותר, לדעתי זה שווה את זה.
אולי כדאי לנסות לבדוק איזה דרכים "יותר" בטוחות.
וגם איך נוסעים.
יכול להיות שליסוע ברכבת למשל יכול להקל על הנסיעה.
לעשות נגלות או משהו בסגנון.
היא הבינה את הסיטואציה ושבמציאות כזאת סדרי העדיפויות משתנים גם אם זה אומר לנקות שוב.
ב.אני נסעתי להורים. התפללתי שלא תהיה אזעקה. ב"ה היה בסדר בנסיעה.. הייתה התראה קצת אחרי שהגענו.
ג. אם זה למקום עם פחות אזעקות או לשפר מיקום לממד ממש כדאי בעיני.
ד. מה עושים בדרך? עוצרים בצד ומתרחקים מהרכב בעיקרון..
בתחושה הפנימית שלי עדיף להישאר בבית, אבל אני כל כך רוצה רענון בשביל הילדים שלי וכן גם בשבילי
למרות שאנחנו לא באמת יודעים עוד כמה זמן זה הולך להיות
ובליל הסדר השנה אנחנו אמורים להתארח בעזרת ה'
ופשוט ברגע שיש התרעה בודקת בווייז איפה המקלט הקרוב. אם אין עוצרים בצד שוכבים בתעלה של הכביש.
רק לשים לב אם אתם בנסיעה לא לחכות האזעקה כדי לעצור אלא לעצור קודם.
אם זה יתן לכם התעוררות מאזעקות זה לגמרי שווה את זה בעיני
פוחדת באופן כללי לנסוע
במרחק של שעה עם כל האזעקות הייתי חושבת פעמיים
יהיה קשוח להשכיב אותם בצד הכביש
נישאר בבית כנראה
תודה על התגובות הצלחתי להסיק את המסקנות הנכונות 🙂
לכאורה אם הם גרים שעה נסיעה מכם, אחרי כ20 דקות נסיעה כבר תגיעו לאיזור הרבה יותר רגוע מהאזור שלכם. זה לא שעה נסיעה באותו איזור.
באופן אישי אני גם מעדיפה לא לנסוע, אבל במקרה הצורך צריך לדעת שהנסיעה באיזור המסוכן היא כנראה כ20 דקות ולא שעה שלימה.
אותי הכי מלחיץ מוצש.
בלילה הכל מפחיד יותר, גם את הילדים
בגלל הדרך הארוכה והמסוכנת לדעתי.
ובאמת אומרת בזהירות מרובה (כי אני לא מכירה את החמות ספציפית אבל מכירה כל מיני סוגים של אנשים) שאולי החמות הזמינה ככה באויר מתוך הנחה מוקדמת שתגידו לא כי לא תסתכנו.
מאצלנו.
אני לא מוכנה ליסוע אך ורק בגלל הדרך.
למרות שהייתי שמחה מאד לאיזו הפוגה קלה.
מוכנה לעשות את המאמץ למרות שכבר ניקתה לפסח...
הייתי נוסעת, אבל בודקת מראש שאפשר להשאר מוצש ולנסוע רק בראשון בבוקר... אין אזעקות ללא הפסקה ויש התראה מראש, ובעיניי להיות שבת במקום שקט-ממש שווה את הנסיעה
היא חייבת את השקט שלה
אני עם 7 ילדים בלי עין רעה..לא יהיה לה שקט
אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.
אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.
אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם
עוד לא בת 60.
אני יכולה להבין אותה בגלל פסח וכו.
סתם נפגעתי קלות
מעניין אותי מה דעתכם על הסיטואציה הבאה:
אתמול התקשרתי לאבא שלי לשאול אם הוא יכול לקחת את הבת שלי לטיול. (הם גרים בישוב ויש ישר מהישוב מלא מקומות מקומות של טבע)
הוא אמר שכן.
הילדה קמה מוקדם, התארגנה לטיול עם מים וכובע.
לקחתי אותה אליהם בדרך לעבודה.
כשאני מגיעה, אמא שלי נוזפת בי למה לא תיאמתי איתה את התוכניות.
מתסבר שהיא תכננה לשמור על אחיינים אחרים וביטלה אותם בגללי.
עכשיו מבחינתי למה אני אמורה לתאם עם אמא שלי מתי אבא שלי לוקח את הבת שלי לטיול?
אם הם רוצים שיתאמו תוכניות אחד עם השני.
בקיצור הם לא לוקחים את הילדה לטיול והיא נשארה לעזור להם לפסח.
מבחינתי היה להחזיר אותה הביתה עם אין טיול (בעלי בבית עם שאר הילדים) אבל לא רציתי לפגוע בהם יותר מדי אז השארתי אותה.
אבל היא הייתה ממש זקוקה לאוורור והסברתי לה כמה חשוב לצאת קצת לשמש.
בקיצור לא יודעת למה דברים עם המשפחה שלי נוטים כ"כ להסתבך.
מה יצא?
ילדה תקועה בבית של סבא וסבתא
אחיינים שבועלה להם התוכנית
אחותי שנתקעה
בעלי שצריך לצאת במיוחד לאסוף את הילדה (רק הנסיעה הלוך חזור יכל בזמן הזה להוציא אותה לטיול)
אמא שלי שלא מבינה למה לא תיאמתי איתה
ואני שלא מבינה למה הכל תמיד מסתבך.
זה רק המשפחה שלי ככה או שזה קורה במשפחות הכי טובות?
🫣
יכול להיות שבנתה על סבא שיעזור לה עם האחיינים שהיא צריכה לשמור עליהם?
וכשהבינהשסבא לא יהיה כי יוצא לטיול עם נכדה, התעצבנה וביטלה הכל...
ממש מבאס.
לק"י
אם יש ביניהם יחסים רגילים, הם היו צריכים להסתדר ביניהם. בדיוק כמו שאם בעלך יזמין חבר ולא יתאם איתך, את לא תעירי לחבר, אלא לבעלך.
ואיזה מבעס שככה יצא. לא נעים גם....
(לי אין אמא, כך שאין לי תשובה מהמשפחה שלי).
וואי חיבוק ענק לך! עכשיו נזכרת שסיפרת פעם, נותן פרופורציות..
אבל האמת שלמשל אצלנו מראש הייתי מתחילה מלשאול את אמא שלי מה דעתה שאבא יקח את הבת שלי לטיול, ואם זה נשמע לה סביר ואין משהו בלוז רק אז הייתי מדברת עם אבא שלי.
כאילו, במשפחה שלי אני חושבת שמראש ענייני נכדים ולוז באופן כללי, לרוב יעברו דרך אמא שלי...
האמת שלא הבנתי למה היה צורך לבטל את הילדים של אחותך, ברור שזו לא אחריותך ולא את צריכה להרגיש לא נעים
זהו מנסה להבין כמה זה הגיוני הציפייה של אמא שלי שאתאם איתה.
אם התכנון היה בבית שלהם מבינה את הציפייה
אבל אם זה מחוץ לבית לא הבנתי איך היא קשורה, אולי זו הטעות שלי.
(הבאסה שאמא שלי ממש כבדה, אם זה קשור אליה כמעט ואין סיכוי לתוכניות ואז הם מתלוננים שאנחנו לא בקשר שזאת תלונה שאני משתדלת לקחת ברצינות)
רק מזה ממש התרשמתי..אולי לך זה רגיל
אבל בעיני הז כמעט מעל הטבע
לא קשור למלחמה..זה שמרגישים ככה בנח לבקש..זה שיש אפילו מחשבה שהם פנויים לכזה פינוק (זה לא אפילו סתם בייביסיטר כי י שלך תור לרופא)
וגם מהסיבה שהם הזמינו עוד נכדים לשמור עליהם
דבר ראשון באמלי להדגיש את זה שזה בעצמו מלמד עליהם שהם מסורים מאוד
ושהקשרי משפחה שלכם בסה''כ טובים אם יש מקום לבקשות כנות כאלה
דבר שני יותר לעצם הסיטואציה -
את צודקת תכלס שבעצם הטעות היא. של הסבא שלא תיאם איתה
ושל הסבתא שמיד ביטלה בלי לדבר איתך קודם ולספר מה התוכניות וכו
ואז נוצר כזה סיבוך
מניחה השכל נעשה בתום לב
הוא חשב למה לא
היא לא הבינה למה לא סיפר
ויצא מה שיצא
בעיני טעות אנוש
שהתוצאה אכן מבאסת
היתי במקומך
מרימה טלפון לאמא לש הילדים שבוטל להם הביקור.. מסבירה שהיתה פה אי הבנה
אולי בהזדמנות אחרת בהמשך גם מסבירה להורים שאם את מבקשת משהו עם הילדים אין לך בעיה שיגידו לא מתאים ובאמת תשמחי אם יבדקו בינהם שזה אכן מתאים כדי שהילדה לא תתאכזב
או לא לומר ותכלס הם למדו לבד את הלקח
אולי להבא אם ביקשת מאבא משהו לומר לו- רק תבדוק אולי שזה מסתדר גם לאמא
וככה הכל טוב
ויהיה בסדר
אכזבה לילדה
ולילדים האחרים אבל זה יעבור..
ומבינה אותך והכי מותר גם סתם להץבאס
לא יכולה להזדהות
כי אצלי אין דברים כאלה אף פעם ולא אצל בעלי
הסיפור המלא יותר מורכב.
כרגע אנחנו בשלב שההורים זקוקים לנו אז מנסים קצת לנרמל את היחסים איך שהוא ולשדר עסקים כרגיל במיוחד מול הנכדים.
אבא שלי ממש מתחנן שנביא את הילדים והוא אדם של טבע אז חשבתי שיש פה הזדמנות של win-win,
סתם בייביסיטר אני לא אבקש.
ורעיון מעולה להגיד לאבא שיבדוק שזה מסתדר גם עם התוכניות של אמא או משהו כזה.. שיקח על עצמו את התיאום.
שמול כל משפחה צריך להתנהל לפי הדינמיקה המשפחתית
אצל ההורים שלי שואלים את אמא כי ממילא אבא כל הזמן בעבודה והוא לא רלוונטי😅 אבל גם כשהוא כן, מבחינתו מדברים עם אמא כי היא עושה תכניות לפעמים כוללת אותו גם
אצל ההורים של בעלי זה תלוי. אבל יש ביניהם סנכרון מלא
מכל מקום הטענה לא היתה צריכה להיות כלפייך אבל עכשיו שאת מודעת לחוסר התקשורת להבא כן הייתי שואלת את אמא וזהו
שניהם בפנסיה.
אני מבינה שזה אמור להיות הגיוני שאשה מנהלת את התוכניות של בעלה.
זה עדיין לא הגיוני לי בשום צורה וזאת תובנה מבאסת ממש כי התוצאה שלה שגם מה שחשבתי כערוץ תקשורת אפשרי לא באמת אפשרי..
השאלה אם באמת נכון שאבא שלי "יסבול" בגלל זה.
הוא ממש מנסה לזרום ואמא שלי תקועה.
אז כאילו אם אני צריכה לעבור את אמא שלי קודם זה יעצר שם. למעשה אני צריכה לאתר הזדמנויות שהוא יכול לא להיות תלוי בה כדי שדברים יקרו.
או להרפות ולא לחפש את ההזדמנויות האלו.
זה ככה שאבא יותר זורם מאמא
קרה כבר כמה פעמים שהוא הגיע אלינו בלעדיה למשל, מרחק של שעה + נסיעה או שלא אכפת לו שנבוא ואמא שלי הודפת כי לא מתאים לה
מבינה אותו, מבינה אותה, אבל לא נכנסת ביניהם. אם אמא שלי היא המילה האחרונה - מבחינתי זו עובדה
וכן אם הוא יכול להגיע אליכם עצמאית זה מעולה, א לפגוש אתו במקום אחר כשהיא עסוקה בענייניה
אבל זה לא עוזר להיות צודקת...
למדת להבא שהם לא תמיד מתואמים או שמפריע לאמא שלך תיאומים שלא עברו דרכה...
האמת שאני כן מתאמת עם שני ההורים שלי בד"כ, אפילו בהודעה אם אין לי פנאי להתקשר לשני. אבל ככה הם הרגילו אותנו... כאילו אם אבקש מאבא שלי שייקח את הילדה לטיול בטבע, הוא יגיד שצריך לבדוק עם אמא שזה לא סותר לה תוכניות אחרות. לפעמים הוא יבדוק בעצמו, אבל עדיף לבדוק בעצמי שלא יקרה ששכח ונתקעתי בסוף.
רק אני לא מבינה למה הילדה לא יצאה לטיול עם סבא אם בכל אופן בוטלו האחיינים? או לחילופין למה בוטלו האחיינים אם בכל אופן סבא נשאר בבית?
אין לי תשובה חח
וזאת ילדה רגישה מהממת רגועה בת 8, לא שלחתי את בן ה5 הפעלתן 😉
ותודה על התשובה אני מבינה שזאת ציפייה הגיונית לתאם קודם איתה. אקח זאת בחשבון להבא.
אולי אמא שלך לא אהבה את הרעיון הזה בגלל מלחמה. בכל זאת אמורים להיות קרוב למרחב מוגן. שנית, אולי מצב בריאות של אבא שלך דורש נוכחות של עוד בוגר ליתר ביטחון.
אבל אמא שלי לא אוהבת שום דבר
ואבא שלי אדם של טבע וכל יום שולח תמונות שהוא מטייל. זה גם בריא לנפש שלו.
הם היו יכולים להיות בטבע במרחק חצי דקה נסיעה.
זה לא עכשיו לנסוע עשר דקות רק כדי להגיע למחוץ לשטח בנוי.
זה שהיא לא אהבה את הרעיון זה בהחלט יכול להיות כי היא לא אוהבת כלום אבל למה זה בכלל צריך להיות תלוי בה?
אבא שלי אדם בוגר ויכול לקבל החלטות בעצמו מה מסוכן ומה לא, וגם אני יכולה לקבל החלטות עבור הילדה מה עדיף לה.
זה התסכול שלי
וגם אם היא חושבת שזה אמור להיות החלטה שלה, שתתקשר או שתשלח את אבא שלי להתקשר לבטל.
רק כשהגעתי אליהם הבנתי את הסיטואציה שזה בעצם לא התאים.
ויש פה גם ילדה בתמונה שלא מבינה את כל הסיפור, רק מבינה שהבטיחו לה טיול והיא קיבלה נקיונות לפסח, מקווה שהיא נהנתה מזה לפחות חח..
ברמה המהותית לכל משפחה יש את הבאגים שלה, חיבוק.
וברמה הטכנית אצלנו ההורים פתחו קבוצה עם כל בת (אנחנו רק בנות) וככה כל מיני הצעות נשלחות שם ושניהם רואים
באמת בווטסאפ אני מכינה בהיכון לשלוח לשניהם בו זמנית אותו דבר שלא יריבו למי שלחתי קודם 😄
טוב נו שכנעתן אותי.
הרבה זמן לא היינו אצל חמי וחמותי, ובעלי רוצה שניסע אליהם. רק מה- אנחנו גרים באיזור בלי הרבה אזעקות והם גרים במרכז....
כבר כמה שבתות רצינו ללכת אליהם, עוד לפני המלחמה ולא יצא, ושבת שעברה ממש הטלתי וטו על זה שניסע כי היה נראלי משוגע, והשבת אני ממש מתלבטת. אני יודעת שאת בעלי ממש ישמח שניסע אליהם, ויש להם ממ"ד בבית, אבל מהצד השני אם נגיע אליהם או שנישן בממ"ד (שנראלי פחות נחמד שכולם יגיעו אלינו באמצע הלילה וזה גם להזיז את מי שישן שם ברגיל) או שנישן במין יחידה קצת נפרדת שיש להם קומה למעלה שבדר"כ זה הכי נוח לנו, רק שקצת קשה לי לעלות במדרגות לאחרונה ובטח אם זה יהיה כמה פעמים בלילה למהר לממ"ד.
לנו בבית אין מרחב מוגן בכלל, אבל להורים שלי שגרים קרוב יש ממ"ד, ואני אצלם מתחילת המלחמה. לכל זה מצטרף גם הרקע שבעלי מאוד אוהב לנסוע להורים שלו (הגיוני סה"כ) ומבחינתו לנסוע אליהם כל שבת שניה, ובפועל מאז שהתחתנו אנחנו משתדלים לנסוע אליהם כל שלושה ארבעה שבועות אבל יותר לכיוון הארבעה פלוס בדר"כ, מכל מיני סיבות. ואם נוסיף לזה את פסח שמתקרב ואמא שלו לא אוהבת לארח קרוב לפסח, ואת זה שלא היינו מלא זמן וגם בפסח למרות שהיינו אמורים להיות אצלם לא בטוח שזה יצא לפועל זה יוצא די הרבה זמן שלא ניסע אליהם ואני יודעת שזה קשה לו, במיוחד שלהורים שלי אנחנו באים הרבה, כי הם קרובים וגם זורמים יותר.
אני ממש רוצה לעשות לו טוב ושניסע לשבת, אבל זה באמת מרגיש לי משוגע לנסוע מהבית שאין אזעקות למרכז. זה הגיוני? או שאני סתם מפחדת? בעלי בצבא עכשיו וקצת מנותק, אז הוא לא כ"כ יודע מה המצב בארץ, אז הוא בעצמו אומר שהוא לא יכול להחליט לפי מה שהוא מרגיש כי הוא לא חווה אזעקות כמעט בכלל
חשוב לי לציין שבעלי יסכים ממש אם אני אגיד לו שאני לא רוצה, ולא יתווכח אפילו או ינסה לשכנע אותי, אבל אני יודעת שהוא יתבאס ממש וגם יודעת שאני לא יכולה להבטיח לו שניסע בשבת הבאה
מה אתן אומרות? זה הגיוני לנסוע אליהם לשבת ואני סתם מפחדת?
אין לנו מקום לארח אפילו אותם, ויש עוד אחים רווקים בבית ואחות שאצלם בגלל שאין לה ממ"ד.
ובכללי לנו בבית אין מרחב מוגן בכלל, אז הם לא ירצו להגיע
אני מתלבטת אם להציע שניסע לאחותו, אבל זה גם נסיעה מסובכת יותר, גם יש להם יותר אזעקות מאצלנו (פחות מאשר במרכז אבל עדיין) וגם אני לא בטוחה שזה יחליף בשבילו את הצורך בנסיעה להורים
לק"י
גם הדרך, וגם זה שיש שם מלא אזעקות.
זה בעיקר הוא
אני חושבת שמה שמפריע זה קודם כל שאני רואה כמה זה חשוב לו, וגם שאני יוצאת הרעה שלא רוצה לנסוע להורים שלו... הוא מבחינתו לנסוע בכיף, והוא די משאיר לי את ההחלטה ולא מוכן להחליט. ואני לא יודעת אם הוא מוכן לנסוע למרות האזעקות או שהוא פשוט לא מודע למצב ולמה שהולך במרכז אז זה נראה לו סבבה לנסוע לשם (למרות שאמא שלו אמרה לו שהיו אצלם מלא אזעקות ולא מומלץ לבוא, אבל גם אמרה שאם אנחנו רוצים אנחנו מוזמנים)
פשוט לא נעים לי להיות זאת שמחליטה לא לנסוע להורים שלו למרות שאני יודעת שהוא מאוד רוצה, במיוחד שזה יוצא כבר כמה פעמים ולא משהו חד פעמי
לק"י
מבינה אותך.
אבל לא הייתי נוסעת....
בעז"ה זה ייגמר ותסעו.
זאת אחת הבעיות, שאני לא יכולה לדעת שניסע בקרוב. עד פסח הגיוני שאו שתהיה המלחמה או שאמא שלו תהיה בלחץ מהנקיונות ולא יהיה לך כוח לארח אותנו, ובפסח אני אמורה ללדת אז לא יודעת מתי יהיה לי כוח לנסוע אליהם לשבת
אולי אם הוא יחזור אני אציע לו, אבל האמת שאם הוא יחזור באמצע שבוע אנחנו כנראה נרצה לנצל את הזמן להיות ביחד
ואיך אתם מסתדרים עם זה? או שלבעלך זה לא מפריע
באמת הזמנים של הביחד שלכם הם יקרים
בעלי היה מאוד שמח ליסוע מצד שני הוא מבין את הסיטואציה..
בעיני זה הגיוני ממש לא ליסוע בסיטואציה כזאת.
כן מנסה לחשוב על פתרונות אחרים, אולי להזמין אליכם רק לאמצע שבוע או מוצ"ש, ואז מקסימום יורדים למקלט וזה לא אמצע הלילה..
בעלי רגיל מאחים שלו שמגיעים פעם בשבועיים אז לקח לו זמן להתרגל שאנחנו מגיעים פעם בכמה שבועות
מצד שני להורים שלי אנחנו מגיעים הרבה יותר כי הם קרובים אלינו והם גם סוג של ברירת מחדל כזאת. וזה כבר יוצא רצף די ארוך, לדעתי הפעם האחרונה שהיינו שם הייתה לפני יותר מחודש
ולא הייתי נוסעת אם אצלי אין אזעקות ואצלם כן
הייתי מבינה מאוד את הרצון של בעלי אבל מסבירה לו מה הסיבה שמבחינתך לא כדאי.
בסוף החלטנו להישאר, בתקווה שנוכל לנסוע בקרוב, נקווה שלבעלי לא יהיה קשה מדי
בעבר הייתי פעילה כאן, אבל בגלל תקופה ארוכה שלא הייתי בהריון קצת התרחקתי מהפורום.
ועכשיו אני מתרגשת שאולי אני חוזרת שוב 😊
ביום שישי שעבר עשיתי בדיקת הריון ויצא פס חלש אבל ברור.
אחר כך בשבת ובראשון עשיתי שוב בדיקות ויצא שלילי לחלוטין, מה שקצת בלבל אותי.
ביום שני עשיתי בדיקת דם ויצא בטא 47.
היום, אחרי יומיים, עשיתי בדיקת בטא נוספת ועכשיו אני מחכה במתח לתוצאות לראות אם יש עליה של הבטא.
מצד אחד בגלל הבדיקות השליליות שהיו אחרי הפס הראשון אני קצת חוששת שאולי מדובר בהריון כימי…
מצד שני אין לי בכלל דימום, אז אולי זה דווקא הריון תקין , שהוא פשוט ממש צעיר.
זהו, רק רציתי לשתף, כי אני לא מחזיקה כבר את המתח עד התוצאות!
בשורות טובות ומתוקות יקרה!! נשמח שתחזרי
אמהלהדבר ראשון, תודה @אמהלה ו @כורסא ירוקה , ריגשתן אותי!
יצא לי בטא 87.
לפני יומיים היה 47.
זה נחשב עליה איטית, לא?
חשבתי שזה אמור להכפיל את עצמו, ואם כן היה מצופה שיהיה לפחות 94.
מה אתם אומרות?
אני לא מבינה בזה אבל את יכולה להתייעץ עם הרופא/אחות (עכשיו מאמינה שיש מוקד טלפוני)
או לעשות עוד בדיקה בעוד כמה ימים.
וגם משל אמהלה שזה מספיק הכפלה של 1.5.
משום מה הייתי בטוחה שצריך הכפלה של פי 2.
תודה!
הריונות תקינים בהכפלה של 1.5.
לכן אמרתי אופטימיות זהירה
אז כדאי לעשות עוד יומיים שוב, כדי להבין טוב יותר את המגמה.
חיבוק גדול גדול
מחזיקה לך אצבעות.
בואי ננסה להיות באופטימיות זהירה....
אז אם כן, זה נשמע בסדר.
אבקש מהרופאה עוד בדיקה.
תודה רבה!
יכולה רק לעודד אותך שלי הייתה הכפלה גם כמו שלך, מספרים אחרים אמנם אבל הכפלה של 1.8.
(אצלך זה אפילו קצת יותר
)
וגם דאגתי וחששתי
אמרו לי במוקד שזה נחשב תקין לגמרי לגמרי
אחרי כמה ימים עשיתי שוב
ב"ה עכשיו בשבוע 19♡
מתפללת איתך שיהיה הריון קל תקין ובידיים מלאות!!!
תודה! ❤️
מאחר ויצא חיובי בבדיקה כבר בשישי שעבר אומר השיתה בטא חלשה. נגיד 10 לדוגמא
ואם אחרי שבוע יצא 47
. וההכפלה עדיין תקינה אבל מינימלית
לא יודעת
יכל להיות שזה תקין מממש
אבל אני כן היתי נוטה לחשוש לכימי
תבדקי עוד יומיים שוב
ועד אז
שה באמת מותח ההמתנה המתוחה
עברתי את זה הרבה זה קשוח
הסחות דעת בעיקר...
יש הרבה הריונות תקינים שהתחילו כך.
הייתי עושה עוד בדיקה עוד כמה ימים.
ובינתיים מתפללת לה' שנותן לנו בדיוק מה שמתאים לנו בזמן שמתאים.
הרבה בריאות ובידיים מלאות
תנור
טפשר לנקות עם עד משומן
לפי פסיקה שלנו צריך לחכות אחכ 10 דק עד לבדיקה עצמה
עכבר בלוטוסחח כן
אם את יכולה להיות עם טמפון או גביעונית ביום של ההפסק
האזור של הנרתיק פחות מוכתם ומלוכלך בדם ישן
מחפשת יותר טיפים לנקיון הפנימי כי את הדבריםעכבר בלוטוסהאלה אני עושה
ותכלס נתקעת כל פעם שעה לפני שקיעה שעוד עד ועוד עד מלוכלך ומרגיש לי סתם
מנסה להבין איך כולן מנקות בצורה שעובדת כמו בספרים
ושמה זרם חזק שם
ומחכה 10-15 דקות אחרי המקלחת ואז עושה הפסק
לא תמיד זה עוזר למוך דחוק
בדרך כלל רק ביום השישי יוצא לי באמת נקי
וגם צריך לדעת שעד לא צריך להיות נקי אלא טהור, כלומר יש צבעים שהם מותרים.
עם זרם חזק. אני גם מנגבת טוב לפני, אבל לרוב בשלב של ההפסק אין לי כתמים בכלל, וזה גם ההעדפה אישית שלי, שאם אני אראה כתם שיהיה על טישו ולא על עד.
איפה קונים כזה?
אם אני מבינה נכון זה כמו בקבוק קטן שמיועד לזה בצורה שלו
אבל במקלחת לפעמים יש אופציות שונות של זרמים
אז על האופציה שזה רק האמצע, זרם דק וחזק יותר, זה מצויין
זה נקרא "משטף וגינאלי". מוכרים בסופר פארם.
כאילו
לא מתקדם יום או יומיים (רק אוסר) ורק אח"כ מתחיל?
איך אפשר לעשות שפשוט יתחיל כבר?
מאז הלידה האחרונה משהו שובש אצלי...
ואעשה גוגל
האמת שבפעם האחרונה הייתה הרקדה
ובבת אחת הרגשתי שהכל מתחזק ונוזל ונוזל
אולי אני פשוט בטטה ברגיל
באותו יום או יום לפני, מתקלחת ומנקה מבפנים עם האצבע.
ביום של ההפסק כבר מהבוקר, אני כל פעם מנקה בפנים עם טישו או עד רטוב. (לא עם נייר טואלט, כי זה מתפורר).
מנסה לעשות הפסק קצת לפני הזמן ולא ברגע האחרון, כדי שאם לא יצא טוב, יהיה לי זמן לנסות שוב.
ואם היה קושי לעשות את ההפסק, לפעמים אני מוותרת על מוך (בהנחיית רב), ואת הבדיקה של היום הראשון אני לא עושה על הבוקר, אלא מחכה קצת.
לפעמים זה לא עוזר, וצריך לחכות עוד יום.
לקסטרו וגולף יש לפעמים אבל גם המלאי שלהם שונה בין סניפים.
אין מבצעי סוף עונה/תחילת עונה/פסח?
גם אני מחפשת מכנסיים מידה 6-12.
במחיר נורמלי. (ראיתי השבוע בגולף ב 109 ש"ח).
תבחרי גזרה סקיני
רק את זה.