תוך כדי המעשה אם אפחד... זה ממש מותר!!

נראה לי אני אבוא עם הבת שלי להדרכת כלות או שאדריך אותה בעצמי.

דווקא לא לקחתי את זה קשה... האמת שבאמת פחדתי. והייתי מאוד סגורה ומופנמת אז לא אמרתי לא שאני צריכה עוד חיזוק... היא קיבלה ממני את התחושה שאני מוכנה. ולא הייתי. אז כל כלי קטן שהיא נתנה לי מאוד עזר! והיא נתנה לי המון. אבל לרובם היה צריך אומץ. ואין לי. אז לדמיין צדיק יכולתי. וזה ממש עזר.

היום אנחנו חיים באושר ואני בכלל לא מדמיינת לדמיין צדיקים אבל בפעמיים שלוש הראשונות זה ממש עזר!

והיתה לי את המדריכת כלות הכי מהממת ומקצועית בעולם!!! פשוט היא קיבלה כלה ממש לא זורמת ושתקנית

יש לי קשר ממש טוב עם הבנות שלי, משתדלת לשוחח איתן על הכל. וגם שוחחתי על הרבה כבר. אבל יש בי מבוכה גדולה אפילו כשכן מדברת על זה. מרגישה שזה עובר אליהן המבוכה שלי.

איך מגיעים לכזה קשר ?

בחיים לא עלה על דעתי להחביא חזיות בכביסה 

מצד שני לא השקעתי במראה יותר מדי אלא בנוחות וההתאמה. אולי באמת פעם הבאה נקנה משהו יותר שווה

זה בית של בנות פה בכל זאת כן? יש שיחה מאד פתוחה על מחזור וכו

וגם אני דיברתי איתם פתוח.

יותר קשה לי בקטע של מיניות. 

מחשבות של אהבה רעות ושמחה

אין למעלה מזה..

פחות הייתי מכניסה מחשבות על גברים זרים, גם הכי צדיקים, למיטה.

אגב, לחשוב על הקב"ה בזמן הזה זה לא כמו לחשוב על צדיקים.

מילא תמונה של צדיק במקווה,

אבל אישה צריכה לחשוב על בעלה ולהיפך. והקב"ה אתכם תמיד וחלק ממעשה האישות המדהים הזה שהוא כל כך קדוש וטהור ומענג וכיפי.

לא צריך לחשוב על אף אחד אחר חוץ מאת הוא וה'

פעם גם שמעתי שההנחיה הזו זה לא ממש כפשוטו והיום לא מנחים כך.

אני גם לא הונחיתי ככה, ובעייני זה מעוות.

3 שותפים באדם

לא מעבר

ויש מספיק על מה לחשוב(במקום לצייר צדיק, על השמחה בעליונים, על הבעל עצמו!! על חיבור הנשמות ובעיקר לאהוב והיות נאהב ולשמוח אחד בשני. הכי פשוט וטהור ונעלה)

לדעתי זה ממש לא נורמלי לחשוב על מישהו אחר גם אם הוא צדיק יסוד עולם בזמן אישות. 

מה הקשר בין תפילה בזמן הדלקת נרות לזמן אישות?

מה הקשר בין להתפלל על מידותיהם של צדיקים לבין לדמיין גבר מסוים גם אם הוא צדיק?

לא יודעת איך להתחיל להסביר אפילו כמ הזה נורא בעיני

בזמן אישות חושבים מקסימום על הבעל. והכי טוב לנסות לא לחשוב בכלל מכיוון שמחשבות = חוסר הנאה אצל נשים. מדריכות כלות בעיני צריכות להתמקד בללמד את האשה לשחרר , להנות מהמעשה, לחשוב דברים על הבעל כדי לגרום לה להנות יותר מהמעשה. זהו. וזה המון להגיע לזה. מי שמגיעה לשיא אין לה זמן ויכולת לחשוב על כלום. זה החלק החשוב שמדריכת כלות צריכה לשאוף אליו, שהנשים תגענה לשיא ולהנאה.

להתפלל שהילד יהיה צדיק אפשר להתפלל אחרי שזה נגמר.

לחשוב על גבר אחר בזמן האישות, מזעזע בעיני.

לגמרי

הן חוזרות על זה שוב ושוב

אבל

ככ אמיתי ופשוט

אישה שנהנית ומגיעה לשיא לא חושבת על צדיקים. נקודה.

ואם יש זמן לחשוב-על ההנאה של בן הזוג ועל האהבה הגדולה.

ככ לא מבינה את המחשבה הזאת

שלא מצליחה להעביר במילים את גודל התמיהה.

יכול להיות שקשור לתרבות ומנטליות מסוימת

כי בכלל לא מכירה מושגים כאלה של לחשוב על צדיקים..לא משנה מתי.

כשמתפללת על הילדים מתפללת שיהיו עובדי השם באמת ובתמים ויקדשו שם שמים.

ושיהיה להם חיים שמחים ומאושרים לעבודתו...

מחילה

לא התכוונתי לפגוע

הניסוח לא היה מוצלח כנראה

התכוונתי שתגובות רבות פה מביעות את אותה עמדה, שבעיני, לא נכונה.

בטוחה שאת מדריכת כלות מעולה

אבל פחות מתחברת לגישה בענין הזה.

שנזכה לעשות רק טוב ולראות רק טוב

הסברתי למה זה מעוות *בעיני*

היו פה כמה תגובות - לא רק שלך - שהדגישו שמדריכות כלות אמרו להם שזה בסדר, והתכוונתי להגיב באופן כללי לגבי הדרכת כלות, סליחה אם נפגעת לא התכוונתי שזה ישמע כביקורת אישית.

אני בטוחה שאת מדריכת כלות מעולה וברור שאין לי מושג איך את מדריכה בעוד מאה ואחת דברים שיש חוץ ממחשבות על צדיקים, אז בכלל לא רלוונטי אלייך ספציפית, התכוונתי שבנושא הספציפי הזה של מחשבות בזמן אישות , *בעיני* זה דבר מעוות ממש לומר לחשוב על צדיקים , ובהודעה אחרת שלך כתבת להסתכל בפנים שלהם. לדעתי זה מאד לא לענין. ביקשת הסבר למה, אז ניסיתי להסביר מה לדעתי *כן* אמורים לחשוב בשעת מעשה ומה חשוב לדעתי. 

היא כתבה שיש לה מחשבות רעות.

זה דבר אחד.

חוץ מזה בעיני אישית, שוב, לדעתי, ומותר לא להסכים, אין כזה דבר לחשוב על משהו אחר מצליחים או לא מצליחים. יש לחשוב על הבעל, לחשוב על המעשה, לחשוב על הילד העתידי. אלו האופציות בערך. לחשוב על צדיק לא אופציה בעיני. 

להתבונן בפנים זה דבר פיזי. האמת העצם הרעיון שמישהי תוך כדי מעשה תצליח לחשוב על צדיקים ועל רצון להידבק במידותיהם וכו, אני הייתי שולחת אותה אקספרס לטיפול מיני כי ברור שהיא לא נהנית בשום צורה.

ועדיין אני ממש לא מבינה את ההשוואה להדלקת נרות שפשוט לא קשורה בכלל. אז ההבדל בגישותינו כנראה עמוק מדי לגישור אם אפילו את ההשוואה אני לא מבינה 

בכל אופן מבקשת שוב סליחה אם נפגעת ממש לא התכוונתי שזה יצא אישי ואני מבינה שלא התנסחתי מספיק ברגישות . סליחה

עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה

איך אפשר ללמוד ככה

לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה

לק"י

בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.

לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).

באמצע מועדי ב'

שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו

והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר

שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.

נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן

אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח

אבל בטוח יש שם מרחב מוגן

רק לא בכיתות עצמן

אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט

אני צריכה לברר

צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.

לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...

בקורונה כן היה

אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל

אבל זה לא מה שמלחיץ אותי

אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן

אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע

לק"י

או שמראש המבחן יהיה שם.

אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦‍♀️

כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...

לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח

גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.

הייתי מבררת מראש מה הנוהל.

המצב שלי...

גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד

קשוח לבד עם הילדים בבית..

חיבוק גדול ♥️♥️

אני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...

ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?

אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)

אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית

הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה

גם כשהוא שומר עליה

היא כל הזמן רוצה אותי

לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה

אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית

בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.

אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?

לפני המתקפה

אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא

ואמא שלי לא רלוונטי

משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע

רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.

הגיע תוך שבוע

מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן

הגיע תוך שבועיים גג

הפעם התעכב מלאאא

ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים

קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅

אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....

איזה התלבטויות קשות....

יש לכם הרבה התרעות?

אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת

לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות

אבל זו אני 

יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?

בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות

חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר

אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה

חיבוק גדול!

אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת

מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

מה הסגנון שם? מה המחירים?

אני לא חושבת שהאוטובוסים מגיעים עד לשם

בכל אופן לא מכירה מקרוב

תחבצ לאיפה? לאריאל?

מה הסגנון של השכונת קראוונים? יודעת להגיד לי מחירים? 

מחפשים או מקום זול ואז נהיה עם רכב או יקר ועם תחבצ סביר. 

יודעת מה הסגנון?

יודעת מחירים?

אם תדעי אשמח

גם שכונת קרוואנים.

לא בטוחה איך האופי שלה היום אבל שווה לבדוק..

שם קראוונים?

סגנון יותר פתוח.

תנסי גם ב-

קרית נטפים

רחלים

תפוח

נופי נחמיה- בלי תחבצ

בשילה יש שכונת קראוונים צעירה ונחמדה.

אני חושבת שבכל ישוב יש שכונת קראוונים.

לא ממש תורני אבל יש גם תורניים

היתרון שזה ממש קרוב לאריאל ויחסית לא מאוד יקר 

האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..

אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי

אבל תלוי בגילאים גם

עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.

זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,

אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,

ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.

ממליצה כל ערב או כל יומיים,

אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.

קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.

ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.

אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,

אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.

במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..

תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....

אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.

הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.

הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)

תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.

לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.

קצת לדגדג, להתחבק,

אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.

כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.

או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.

מושלם? לא.

אפשרי? כן.

זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.

תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.

לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.

באופן כללי, טיפ.

יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.

ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.

או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע

מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.

נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.

במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.

כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,

זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.

אז על אותו עיקרון.

ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.

צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.

פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.

העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.

יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.

נגיד עוד אחד שאני זוכרת.

כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת

למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.

או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.

(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)

כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.

אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.

הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.

אחלה תקופה לעשות כסף.

הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)

כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.

לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.

ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.

בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.

ותנסי לא תפסידי.

הבני נוער בכלל לא מפחדים.

עושים אחלה כסף עכשיו.

עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה

אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה

ואז קמים ב8-9

אבל עם הגדולים יותר בהחלט.

והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה

כלומר

אני מכינה לי ולהם

לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה

רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...

זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט

אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש

הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...

יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים

הילדים לשי ממש מכורים

וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט

תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה

או סתם ככה

או כתמריץ להתארגן מהר לשינה

לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי

או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך

או

לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם

נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה

אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח

שמה להם את העוגיות ומסבירה -

חמודים, אמא עכשיו שותה קפה, תהיי לידם, ולא מבקשים ממני כלום עד שהקפה נגמר.

שילמדן להמתין, אף אחד לא ימות בחמש דקות האלה.

ואם הוא בוכה - אמאאא נשפך לי השןקוווו!

אוי מתוק. זה לא נעים, אני אסיים את הקפה ואעזור לך.

כשהם רואים את הקפה מול העיניים זה מסמל להם עוד כמה זמן בערך זה יקח, כשאת בחדר זה טיפה מלחיץ.

לא משנה מה קורה!! (אלא אם כן מישהו פתח את הראש) את לא עוצרת את הקפה באמצע לטובת ילד!

גם אם הוא צריך שינגבו לו בשירותים.

הילדים זוכים לקבל:

-הבנה ש גם לאמא יש צרכים.

סבלנות

- איפוק

כבוד לאמא.

אמא זוכה:

איפוס

טעינת אנרגיה

כמה רגעים של נחת

תעמדי על זה 3 ימים ותראי לאט לאט הם מפנימים.