אני אישית ממש רוצה שהבישולים יהיו אחריות משותפת. לא רואה סיבה אמיתית למה אני צריכה להיות האחראית הבלעדית על העניין הזה אם אני לא מתחברת לזה ואין לי כישורים שבהכרח עולים על שלו.

אני כמובן לא מצפה שיהיה בשלן מטורף, מספיק לי שרק יהיה פתוח לרעיון הזה של השותפות. את השאר בעז"ה נלמד יחד (:

מאחל לך למצוא את השף האמיתי שלך, כמובן שבנוסף לשאר התכונות הטובות.

האם את "מחפשת" את התכונה הזו, או שזה "יתרון"  ?

תודה

לא באופן ספציפי.

כן חשוב לי מאוד שתהיה תחושה של שותפות באופן כללי, ולעניין הזה יש המון הסתעפויות שונות בקשר.

אם יהיה את זה אבל באופן ספציפי יהיה לו בלתי נסבל להיות במטבח אני אומנם אתבאס קצת אבל לא אפרד ממנו על זה.

ידע בבישול זה גם נייס

מעדיפה שרק אחד מכם "יהיה המרכז" במטבח ?

או שפשוט תשמחי לקבל את זה לטובה, ולהתמודד לבשל יחד  ?

תודה

אני מעדיפה מישהו אחד במטבח, לא שניים ביחד לוקחים פיקוד. כרגע אני לא מתכוונת לצפות ממנו להכין משהו בעצמו אלא אם כן אני חולה או משהו. אבל אם הוא יהיה אחד שאוהב את זה וירצה לעשות את זה בשביל עצמו אז בכיף ברור שלא אגיד לו לא... ואז כבר נראה איך נחלק את זה תכלס ביום יום...

זה גם משהו שנראה לי קשור לאופי ולהרגלים... גם של הבעל וגם של האישה. תלוי מה כל אחד מצפה ונוח לו.

כך כל אחד מקבל קומפלימנטים על יכולותיו הטובות, ולא השוואות כל היום, מי הכין טוב יותר או מי ניקה יותר מבריק

תודה

בגלל זה , במקרה כזה, עדיף שרק היא תהיה שם, כך הוא ישקול יותר

כאשר מתחלקים גם במה שמוגדר, שטח נשי [כביכול !], אני מאמין שגם בשאר הדברים אתם יודעים להתחלק נכון.

בהצלחה ! שתמשיכו כך

וטיפה לפני כן, במידות הטובות שמביאים מהבית

תודה

תמיד חשוב שהוא ידע הכל השאלה תמיד כמה הוא "מתחלק איתך במטלות", או שיש לכל אחד תחום אחריות, והשני הוא "גיבוי ועזר כנגדו".

ושוב, השאלה היא אם זה חלק מהדרישות שלך ...

תודה

בתקווה שכל משאלותייך יתגשמו.

תרתי משמע

יש מקום גם במטבח קטנטן

אבל תתפלא לשמוע שיש הרבה בתים שמתחלקים באמת בתפקידים, בכיף

במיוחד אם הבעל הוא בעל יכולות רבות. ולא עושה רק את הכביסה הצבעונית ;)

בתנאי שזה ביחד, זה מכין סלט וההיא מבשלת, ולהיפך...

אבל , מניסיון, יש מקומות ש"מתגאים" בפני האורחים, מי "שם את הכמות הנכונה של המלח" ומי "סגר את הגז בזמן"...

ושלא נדבר על המקרים בהם האוכל לא יצא "למהדרין "...

תודה

בשביל זה מחפשים את החצי השני, שיעשה את כל מה שאנחנו לא...

וברצינות - אף אחד לא אוהב, השאלה כמה הוא מוכן להשקיע, לעבוד על המידות [תרתי משמע]  ולהתאמץ עבור האחר...

מי שיודע - לדעתי  - חייב להתאמץ

ומי שלא - ראוי שיתאמץ, עד כמה שהגברת רוצה בכך

תודה.

על מה שאתה שואל - על הידע או על המוכנות?

ובנוגע למה שאתה אומר עכשיו - זה נראה לי אחד מצרכי הבית והזוגיות כמו כל צורך.

הרבה פעמים מחלקים תפקידים על פי התאמה וכל אחד עושה מה שנוח לו וגם מה שטוב לבית.

יש פעמים שבהם שיש דברים שאף אחד לא מתחבר/מוצלח בהם אז מנסים להתחלק בהם בצורה הוגנת.

יש פעמים שבהם שתי הצדדים אוהבים את לעשות את דבר וגם בזה יכולה להיות התנגשות וצריך לראות את הצרכים ובתיאום להחליט בצורה בוגרת איך הכי טוב שיקרה.

באופן אישי, אני ממש ממש לא מבין בבישול אבל יש שאיפה ללמוד יותר ממה שאני יודע וגם לעשות כשצריך. 

פחות טוב בבישול, למעט פה ושם.

ולכן משתדל הרבה הרבה יותר בשאר הדברים, לקחת על עצמי, כמעט בבלעדיות [כן, גם כביסה...].

וברור שהפירוט שלך מדוייק

רק ששאלתי אם באמת זה משהו שניתן להתגאות בו ולבקש אותו, גם אם זה לא בא לידי מעשה ובישול.

תודה

"כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' " (ירמיהו ט)

"שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל"

אפשר להתגאות בהכל ואפשר לא להתגאות בכלום (גם בקטע החיובי של הגאווה וגם בקע השלילי שלה).

אפשר לבקש הכל ואפשר לא לבקש כלום.

אני מניח שזה פחות משפיע על הזוגיות אם היא תהיה טובה או לא טובה אלא ההתנהלות של בני הזוג עצמם. תמיד יהיו חסרונות ויתרונות לכל אחד, השאלה הקריטית איך הבני זוג לומדים להתמודד עם זה.

ופותרת הכל,

פרקי אבות "לב טוב עולה על גביהן"...וכל השאר יבוא על מקומו בשלום . בעז"ה.

אם יש כאלו שמבקשים את זה דווקא או

אם זאת שאלה בכלל, כנראה שזה לא ברור

ברוב המקרים, שמחים שהבעל יודע לבשל, ועם זאת מעדיפות הנשים לבשל מאכלים מעשי ידיהן  .... אלא אם כן הוא מכין הפתעה

במיוחד שאתה שואל את זה בפורום של מחפשי זוגיות.

אם תשאל בפורום נשואים טריים אז אני מניח שהרוב יהנו שיכולות הבישול בבני/בנות הזוג שלהם/ן וגם אז זה עוד משהו מעבר...

הבנות תתהדרנה בבני זוג שיודעים ומבשלים להם ארוחות מיחדות ומפתיעות ....

אבל , ברוב המקרים, הן המבשלות העיקריות. לא ?

הרוב ככה אבל זה ממש לא משנה למקרה ספציפי.

הבנות לא תהדרנה בבני זוג שמבשלים להן

הם תדהרנה בבני זוג שמראים אכפתיות ואחריות.

שאלו יהיו הצרות שלנו...

חותם על זה עכשיו

האם תחפשי כזה ? או שזה רק "בונוס" ?

תודה

ברור שהוא צריך ללמוד, גם כדי להיות גיבוי לפעמים [לידות וכד']

השאלה אם תבקשי ממנו להכין את מאכלי שבת, רק בגלל שהיום פשוט פחות מתחשק לך ....

לא תמיד מי שלא יודע, ירצה להכנס לתחום בו הוא פחות איכותי, בטח בהשוואה לאישתו השפית. [ללמוד תמיד אפשר]

והוא לעומת זאת, ישקיע בתחומים שהוא ממש טוב בהם !

היית רוצה שילמד אותך להחליף שקע בבית או תקר בגלגל הרכב - ויצפה בך עושה זאת בעצמך . או שילמד אותך, אבל שיעשה זאת בעצמו, עד כמה שאפשר ?

תודה

אני מבין שיש בנות כמוך שיש להן יותר יכולות ביותר תחומים מהאחרות,

אבל שוב, אתה רואה את עצמך מחליפה גלגל, בזמן שבעלך מכין אוכל ?

סליחה על הדוגמא כמובן.

אני לא בעד שתהיה חלוקה קבועה, יתרה מכך, חשוב שבני הזוג ידעו לעשות גם את מטלות האחר.

האם השאיפה היא שתמיד יתחלפו ויתחלקו [ראי ערך תיקון תקר] ? או שיהיה מישהו דומיננטי בכל תחום ?

מה דעתך ?

לא?

ושידע גם למלאת את התפקיד של בן הזוג, אם נדרש  ...

אבל אם הייתה לך בחירה/משאלה ? שפית או שיפוצניקית [לבית, כמובן]  , מה היית בוחרת ?

אבל תמיד טוב לדעת כמה שיותר,

אגב, הכח הפיזי מגיע עם הניסיון

כמו הניסיון שמביא לאיכות בהכנת האוכל

זו מעלה להיות עדינה יותר....  הלוואי על הגברים.

או  בצורה אחרת:

עדינות אצל גברים. מעלה או חיסרון ?

ואצל נשים ?  אין שאלה. עדינות, אחת התכונות היפות. לדעתי.

עדינות היא אחת המעלות היפות לדעתי

וזה בהנחה שהוא ממש בשלן.

זה יהיה מצויין 🤗 הוא מבשל - אני מנקה -זה ההובי שלי!

ואם הוא אינו יודע ? , אני מבין שזה לא חיסרון, אלא שתתחלפו או תתחלקו בתפקידים. נכון ?

תודה

אמ.. זה לא מפריע לי, אסתדר בעצמי.

זה כמובן יהיה נחמד אם הוא ירצה לעזור, אבל בד"כ אני אוהבת לנקות לבד.

וכל אחד יעשה את מה שמומחה בו , בעיקר

בהצלחה

איך חיכוכים ? למשל כשמכינים יחד ומתקבלת מחמאה מההורים ? או מהשכנות ? תמיד יהיה מישהו שירצה לקבל את המחמאה...

הכנה מעט שונה מהסטנדרד שהורגלה האישה בביתה [ארה ערך סוגי הכנה של קוסקוס...], או בסוג האורז או כמה לתבל ..

כן, אני מכיר לא מעט כאלו שטוענות שמטבח הוא "התחום שלהן". נקודה.  למעט עזרה לפעמים.

גם אני יודע דברים בסיסיים, אבל לא מנסה ללמוד "יותר מידי", פשוט כי מעדיף לתת למי שמומחה, לקבל את המחמאות הנכונות.

מסכים בהחלט. אני לומד עם הזמן לבשל,

אך נותן לה את המרחב להפגין את יכולותיה, ואת הקרדיט, כמובן !

אין ספק שהיא תאהב את זה !

אולי אפילו תוותר על התחום עבורך

בחור כלבב הבנות.

מה שרואים מכאן, לא רואים משם. אבל טוב לשאוף להיות מהצד שתמיד נותן ותורם.

אישית, לא חושב שזה קשור  לשוביניזם ?

אם אני טוב במשהו, אבל ממש ממש טוב, אשמח לעשותו מידי יום, ולתת לאחר לעשותו, לפעמים.

השוביניסטים רואים את המטבח כשטח האישה ? זו באמת בעיה שלהם.

להיפך - אני חושב שהכל מתאים לכולם , אבל אם מישהו רוצה להיות שף, בהצלחה לו, גם אם זה הגבר ושילמד לנקות, הגבר. לא רק את המטבח.

תודה

אחד מתאמץ לבשל, והשני מתאמץ לשטוף כלים, ולנקות הכל.

תודה

אני עושה גם וגם ונהנה מזה, אבל כל אחד מה שמתאים לו..

לא רצוי שגם הוא יעשה קצת מטעמים לפעמים ?

מעדיפה להיות לבד  במטבח ?

תודה

יכול להיות שזה יהיה נחמד עם מידי פעם הוא יבשל או ביחד אבל באופן כללי - אני יבשל

אבל גם ברור לי שאם יהיה לו חשוב לבשל אז גם הוא יעשה את זה.. זה לא שאני לא יתחתן איתו בגלל זה...

השאלה עבורך זה האם תחפשי גבר מסוג מסויים ... [דווקא שף, או דווקא אחד שייתן לך להיות השפית בבית..].

וכל אחת שמחה שבן הזוג יחליף אותה מידי פעם, גם אם היא "מלכת המטבח"

את אומרת לפני שנחשפת לטשולנט שלי..

תמונה שווה אלף מילים ...

אבל גם הבא לאכול - קודם כל מתרשם מהמראה,

אחר כך - אוכל

אלא אם כן - מדובר על בן הזוג, שכל דבר טעים במיוחד שאוהבים.

אין אצלך "take away " ?

אם אוכלים לא נוהגים, ישר לשנ"צ

זה יותר שנצ"ע .... אפשר לעשות הבדלה עד שלישי, לא ?

והעיקר מרצון חופשי ושמחה בלב.

הכי חשוב שכל אחד יעשה את מה שבאמת אוהב, ומרגיש טוב איתו כך שניהם ירגישו טוב, זה עם זו

תודה

אם בני הזוג מתחלקים נכונה, ומגבים זה את זה כשצריך, אין סיבה שלא יעשו זאת לבד. ובלבד שהשני יודע לעשות את שאר המטלות, לבד ;)

תודה

בטעם שוקולד. ומה בשבת? 

עדיף לא להיות תלויים רק באישה. מה יקרה כשהיא תהיה אחרי לידה? לא יהיה אוכל בבית?

אם שניהם יודעים לבשל. עושים חלוקת תפקידים בבית לפי איך שנוח להם. לא חושב שזה צריך ליצור התנגשויות. 

כל פעם שיצא לי לבשל מאכל לשבת, אמא שלי דאגה שכולם ידעו שאני עשיתי את זה. ובטח שהיא לא הרגישה כאילו לקחתי לה את הקרדיט. היה לה כיף לפרגן לי. וככה נראה לי צריך להיות בזוגיות נורמלית, שאין בעיה לפרגן אחד לשני. 

ברור שחשבו שהוא ידע להכין אוכל, במיוחד כשהוא צריך להחליף אותה מידי פעם

השאלה ששאלתי, היא, האם יש עניין שהבחורה רוצה להיות ה"שפית" של הבית והגבר רק גיבוי, או שהיא מצפה שמידי יום,  ובעיקר בערבי שבת, הוא יתן "שתי ידיים" ולא יד בודדת, ויכינו הכל, חצי חצי....

מה דעתך ?

תודה על התשובה

גבר שמנקה את הבית.. מוכנה להיות במטבח ושהוא ינקה אחרי

חשוב שלגבר יהיה יתרון, איזה יתרון ? שיבחר...

מטבח ?, עזרה בבית ?, ניקין יסודי ?... או משהו שבא לו, וימצא חן בעיני האישה.

אבל שיזכור שאין "תפקיד האישה" הכל של כלום. וצריך להתחלק

הכוונה ל "עשות יותר לביתו", שזה ביתם. לעזור בבית *שלו* , שזה הבית המשותף

תודה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥