אני אישית ממש רוצה שהבישולים יהיו אחריות משותפת. לא רואה סיבה אמיתית למה אני צריכה להיות האחראית הבלעדית על העניין הזה אם אני לא מתחברת לזה ואין לי כישורים שבהכרח עולים על שלו.

אני כמובן לא מצפה שיהיה בשלן מטורף, מספיק לי שרק יהיה פתוח לרעיון הזה של השותפות. את השאר בעז"ה נלמד יחד (:

מאחל לך למצוא את השף האמיתי שלך, כמובן שבנוסף לשאר התכונות הטובות.

האם את "מחפשת" את התכונה הזו, או שזה "יתרון"  ?

תודה

לא באופן ספציפי.

כן חשוב לי מאוד שתהיה תחושה של שותפות באופן כללי, ולעניין הזה יש המון הסתעפויות שונות בקשר.

אם יהיה את זה אבל באופן ספציפי יהיה לו בלתי נסבל להיות במטבח אני אומנם אתבאס קצת אבל לא אפרד ממנו על זה.

ידע בבישול זה גם נייס

מעדיפה שרק אחד מכם "יהיה המרכז" במטבח ?

או שפשוט תשמחי לקבל את זה לטובה, ולהתמודד לבשל יחד  ?

תודה

אני מעדיפה מישהו אחד במטבח, לא שניים ביחד לוקחים פיקוד. כרגע אני לא מתכוונת לצפות ממנו להכין משהו בעצמו אלא אם כן אני חולה או משהו. אבל אם הוא יהיה אחד שאוהב את זה וירצה לעשות את זה בשביל עצמו אז בכיף ברור שלא אגיד לו לא... ואז כבר נראה איך נחלק את זה תכלס ביום יום...

זה גם משהו שנראה לי קשור לאופי ולהרגלים... גם של הבעל וגם של האישה. תלוי מה כל אחד מצפה ונוח לו.

כך כל אחד מקבל קומפלימנטים על יכולותיו הטובות, ולא השוואות כל היום, מי הכין טוב יותר או מי ניקה יותר מבריק

תודה

בגלל זה , במקרה כזה, עדיף שרק היא תהיה שם, כך הוא ישקול יותר

כאשר מתחלקים גם במה שמוגדר, שטח נשי [כביכול !], אני מאמין שגם בשאר הדברים אתם יודעים להתחלק נכון.

בהצלחה ! שתמשיכו כך

וטיפה לפני כן, במידות הטובות שמביאים מהבית

תודה

תמיד חשוב שהוא ידע הכל השאלה תמיד כמה הוא "מתחלק איתך במטלות", או שיש לכל אחד תחום אחריות, והשני הוא "גיבוי ועזר כנגדו".

ושוב, השאלה היא אם זה חלק מהדרישות שלך ...

תודה

בתקווה שכל משאלותייך יתגשמו.

תרתי משמע

יש מקום גם במטבח קטנטן

אבל תתפלא לשמוע שיש הרבה בתים שמתחלקים באמת בתפקידים, בכיף

במיוחד אם הבעל הוא בעל יכולות רבות. ולא עושה רק את הכביסה הצבעונית ;)

בתנאי שזה ביחד, זה מכין סלט וההיא מבשלת, ולהיפך...

אבל , מניסיון, יש מקומות ש"מתגאים" בפני האורחים, מי "שם את הכמות הנכונה של המלח" ומי "סגר את הגז בזמן"...

ושלא נדבר על המקרים בהם האוכל לא יצא "למהדרין "...

תודה

בשביל זה מחפשים את החצי השני, שיעשה את כל מה שאנחנו לא...

וברצינות - אף אחד לא אוהב, השאלה כמה הוא מוכן להשקיע, לעבוד על המידות [תרתי משמע]  ולהתאמץ עבור האחר...

מי שיודע - לדעתי  - חייב להתאמץ

ומי שלא - ראוי שיתאמץ, עד כמה שהגברת רוצה בכך

תודה.

על מה שאתה שואל - על הידע או על המוכנות?

ובנוגע למה שאתה אומר עכשיו - זה נראה לי אחד מצרכי הבית והזוגיות כמו כל צורך.

הרבה פעמים מחלקים תפקידים על פי התאמה וכל אחד עושה מה שנוח לו וגם מה שטוב לבית.

יש פעמים שבהם שיש דברים שאף אחד לא מתחבר/מוצלח בהם אז מנסים להתחלק בהם בצורה הוגנת.

יש פעמים שבהם שתי הצדדים אוהבים את לעשות את דבר וגם בזה יכולה להיות התנגשות וצריך לראות את הצרכים ובתיאום להחליט בצורה בוגרת איך הכי טוב שיקרה.

באופן אישי, אני ממש ממש לא מבין בבישול אבל יש שאיפה ללמוד יותר ממה שאני יודע וגם לעשות כשצריך. 

פחות טוב בבישול, למעט פה ושם.

ולכן משתדל הרבה הרבה יותר בשאר הדברים, לקחת על עצמי, כמעט בבלעדיות [כן, גם כביסה...].

וברור שהפירוט שלך מדוייק

רק ששאלתי אם באמת זה משהו שניתן להתגאות בו ולבקש אותו, גם אם זה לא בא לידי מעשה ובישול.

תודה

"כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' " (ירמיהו ט)

"שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל"

אפשר להתגאות בהכל ואפשר לא להתגאות בכלום (גם בקטע החיובי של הגאווה וגם בקע השלילי שלה).

אפשר לבקש הכל ואפשר לא לבקש כלום.

אני מניח שזה פחות משפיע על הזוגיות אם היא תהיה טובה או לא טובה אלא ההתנהלות של בני הזוג עצמם. תמיד יהיו חסרונות ויתרונות לכל אחד, השאלה הקריטית איך הבני זוג לומדים להתמודד עם זה.

ופותרת הכל,

פרקי אבות "לב טוב עולה על גביהן"...וכל השאר יבוא על מקומו בשלום . בעז"ה.

אם יש כאלו שמבקשים את זה דווקא או

אם זאת שאלה בכלל, כנראה שזה לא ברור

ברוב המקרים, שמחים שהבעל יודע לבשל, ועם זאת מעדיפות הנשים לבשל מאכלים מעשי ידיהן  .... אלא אם כן הוא מכין הפתעה

במיוחד שאתה שואל את זה בפורום של מחפשי זוגיות.

אם תשאל בפורום נשואים טריים אז אני מניח שהרוב יהנו שיכולות הבישול בבני/בנות הזוג שלהם/ן וגם אז זה עוד משהו מעבר...

הבנות תתהדרנה בבני זוג שיודעים ומבשלים להם ארוחות מיחדות ומפתיעות ....

אבל , ברוב המקרים, הן המבשלות העיקריות. לא ?

הרוב ככה אבל זה ממש לא משנה למקרה ספציפי.

הבנות לא תהדרנה בבני זוג שמבשלים להן

הם תדהרנה בבני זוג שמראים אכפתיות ואחריות.

שאלו יהיו הצרות שלנו...

חותם על זה עכשיו

האם תחפשי כזה ? או שזה רק "בונוס" ?

תודה

ברור שהוא צריך ללמוד, גם כדי להיות גיבוי לפעמים [לידות וכד']

השאלה אם תבקשי ממנו להכין את מאכלי שבת, רק בגלל שהיום פשוט פחות מתחשק לך ....

לא תמיד מי שלא יודע, ירצה להכנס לתחום בו הוא פחות איכותי, בטח בהשוואה לאישתו השפית. [ללמוד תמיד אפשר]

והוא לעומת זאת, ישקיע בתחומים שהוא ממש טוב בהם !

היית רוצה שילמד אותך להחליף שקע בבית או תקר בגלגל הרכב - ויצפה בך עושה זאת בעצמך . או שילמד אותך, אבל שיעשה זאת בעצמו, עד כמה שאפשר ?

תודה

אני מבין שיש בנות כמוך שיש להן יותר יכולות ביותר תחומים מהאחרות,

אבל שוב, אתה רואה את עצמך מחליפה גלגל, בזמן שבעלך מכין אוכל ?

סליחה על הדוגמא כמובן.

אני לא בעד שתהיה חלוקה קבועה, יתרה מכך, חשוב שבני הזוג ידעו לעשות גם את מטלות האחר.

האם השאיפה היא שתמיד יתחלפו ויתחלקו [ראי ערך תיקון תקר] ? או שיהיה מישהו דומיננטי בכל תחום ?

מה דעתך ?

לא?

ושידע גם למלאת את התפקיד של בן הזוג, אם נדרש  ...

אבל אם הייתה לך בחירה/משאלה ? שפית או שיפוצניקית [לבית, כמובן]  , מה היית בוחרת ?

אבל תמיד טוב לדעת כמה שיותר,

אגב, הכח הפיזי מגיע עם הניסיון

כמו הניסיון שמביא לאיכות בהכנת האוכל

זו מעלה להיות עדינה יותר....  הלוואי על הגברים.

או  בצורה אחרת:

עדינות אצל גברים. מעלה או חיסרון ?

ואצל נשים ?  אין שאלה. עדינות, אחת התכונות היפות. לדעתי.

עדינות היא אחת המעלות היפות לדעתי

וזה בהנחה שהוא ממש בשלן.

זה יהיה מצויין 🤗 הוא מבשל - אני מנקה -זה ההובי שלי!

ואם הוא אינו יודע ? , אני מבין שזה לא חיסרון, אלא שתתחלפו או תתחלקו בתפקידים. נכון ?

תודה

אמ.. זה לא מפריע לי, אסתדר בעצמי.

זה כמובן יהיה נחמד אם הוא ירצה לעזור, אבל בד"כ אני אוהבת לנקות לבד.

וכל אחד יעשה את מה שמומחה בו , בעיקר

בהצלחה

איך חיכוכים ? למשל כשמכינים יחד ומתקבלת מחמאה מההורים ? או מהשכנות ? תמיד יהיה מישהו שירצה לקבל את המחמאה...

הכנה מעט שונה מהסטנדרד שהורגלה האישה בביתה [ארה ערך סוגי הכנה של קוסקוס...], או בסוג האורז או כמה לתבל ..

כן, אני מכיר לא מעט כאלו שטוענות שמטבח הוא "התחום שלהן". נקודה.  למעט עזרה לפעמים.

גם אני יודע דברים בסיסיים, אבל לא מנסה ללמוד "יותר מידי", פשוט כי מעדיף לתת למי שמומחה, לקבל את המחמאות הנכונות.

מסכים בהחלט. אני לומד עם הזמן לבשל,

אך נותן לה את המרחב להפגין את יכולותיה, ואת הקרדיט, כמובן !

אין ספק שהיא תאהב את זה !

אולי אפילו תוותר על התחום עבורך

בחור כלבב הבנות.

מה שרואים מכאן, לא רואים משם. אבל טוב לשאוף להיות מהצד שתמיד נותן ותורם.

אישית, לא חושב שזה קשור  לשוביניזם ?

אם אני טוב במשהו, אבל ממש ממש טוב, אשמח לעשותו מידי יום, ולתת לאחר לעשותו, לפעמים.

השוביניסטים רואים את המטבח כשטח האישה ? זו באמת בעיה שלהם.

להיפך - אני חושב שהכל מתאים לכולם , אבל אם מישהו רוצה להיות שף, בהצלחה לו, גם אם זה הגבר ושילמד לנקות, הגבר. לא רק את המטבח.

תודה

אחד מתאמץ לבשל, והשני מתאמץ לשטוף כלים, ולנקות הכל.

תודה

אני עושה גם וגם ונהנה מזה, אבל כל אחד מה שמתאים לו..

לא רצוי שגם הוא יעשה קצת מטעמים לפעמים ?

מעדיפה להיות לבד  במטבח ?

תודה

יכול להיות שזה יהיה נחמד עם מידי פעם הוא יבשל או ביחד אבל באופן כללי - אני יבשל

אבל גם ברור לי שאם יהיה לו חשוב לבשל אז גם הוא יעשה את זה.. זה לא שאני לא יתחתן איתו בגלל זה...

השאלה עבורך זה האם תחפשי גבר מסוג מסויים ... [דווקא שף, או דווקא אחד שייתן לך להיות השפית בבית..].

וכל אחת שמחה שבן הזוג יחליף אותה מידי פעם, גם אם היא "מלכת המטבח"

את אומרת לפני שנחשפת לטשולנט שלי..

תמונה שווה אלף מילים ...

אבל גם הבא לאכול - קודם כל מתרשם מהמראה,

אחר כך - אוכל

אלא אם כן - מדובר על בן הזוג, שכל דבר טעים במיוחד שאוהבים.

אין אצלך "take away " ?

אם אוכלים לא נוהגים, ישר לשנ"צ

זה יותר שנצ"ע .... אפשר לעשות הבדלה עד שלישי, לא ?

והעיקר מרצון חופשי ושמחה בלב.

הכי חשוב שכל אחד יעשה את מה שבאמת אוהב, ומרגיש טוב איתו כך שניהם ירגישו טוב, זה עם זו

תודה

אם בני הזוג מתחלקים נכונה, ומגבים זה את זה כשצריך, אין סיבה שלא יעשו זאת לבד. ובלבד שהשני יודע לעשות את שאר המטלות, לבד ;)

תודה

בטעם שוקולד. ומה בשבת? 

עדיף לא להיות תלויים רק באישה. מה יקרה כשהיא תהיה אחרי לידה? לא יהיה אוכל בבית?

אם שניהם יודעים לבשל. עושים חלוקת תפקידים בבית לפי איך שנוח להם. לא חושב שזה צריך ליצור התנגשויות. 

כל פעם שיצא לי לבשל מאכל לשבת, אמא שלי דאגה שכולם ידעו שאני עשיתי את זה. ובטח שהיא לא הרגישה כאילו לקחתי לה את הקרדיט. היה לה כיף לפרגן לי. וככה נראה לי צריך להיות בזוגיות נורמלית, שאין בעיה לפרגן אחד לשני. 

ברור שחשבו שהוא ידע להכין אוכל, במיוחד כשהוא צריך להחליף אותה מידי פעם

השאלה ששאלתי, היא, האם יש עניין שהבחורה רוצה להיות ה"שפית" של הבית והגבר רק גיבוי, או שהיא מצפה שמידי יום,  ובעיקר בערבי שבת, הוא יתן "שתי ידיים" ולא יד בודדת, ויכינו הכל, חצי חצי....

מה דעתך ?

תודה על התשובה

גבר שמנקה את הבית.. מוכנה להיות במטבח ושהוא ינקה אחרי

חשוב שלגבר יהיה יתרון, איזה יתרון ? שיבחר...

מטבח ?, עזרה בבית ?, ניקין יסודי ?... או משהו שבא לו, וימצא חן בעיני האישה.

אבל שיזכור שאין "תפקיד האישה" הכל של כלום. וצריך להתחלק

הכוונה ל "עשות יותר לביתו", שזה ביתם. לעזור בבית *שלו* , שזה הבית המשותף

תודה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).