וזה כאילו סבבה לי והכל אבל קצת מציק. במיוחד שאני חושבת על לגמול אותה או לצמצם הנקות יום אחד וזה נראה לי רחוק.
היא מאד דבק אלי מהרגע שהיא חוזרת וכבר למדתי שאני צריכה להיות לגמרי איתה... האמת לפעמים היא כן משחררת ומעסיקה את עצמה אבל בודקת כל הזמן שאני יושבת בקרבת מקום ולא מעסיקה את עצמי במשהו אחר חלילה!
הבעיה שזה או להעסיק אותה נון סטופ או שברגע שאני קצת משעממת אותה ולא מוציאה איזה שפן חדש מהכובע היא נצמדת אלי ומנסה לינוק...
אני יכולה להסיח את דעתה אבל זה פג תוקף מאד מהר..
מה שאני מנסה לשאול זה אם משהי נתקלה במצב כזה שתינוקת בת שנה מייחסת להנקה משהו שהוא הרבה מעבר לאוכל ומחפשת את זה כל היום? וגם עצות איך להתנהל עם זה?
אני יכולה תיאורטית לנסות להרגיל אותה שהנקה זה רק בזמנים מסוימים ואם סימנו לאכול אז אין מה לחפש שוב אבל בגלל שזה לפעמים נח לי מאד(למשל אחרי יום עבודה זאת הזדמנות מצוינת להתבטל ולשוטט כאן למשל. הרבה יותר כיף מאשר לתת לה תעסוקות ובלאגנים) אני חוששת שלא ארצה לעשות את זה כל כך חד משמעית ואז השאלה אם יש מה ללמד כאן או שזה חייב להיות חד משמעי??
בקיצור זה נראה לי גם כן מתקשר לנושא העמדה הפנימית שעלה כאן בימים האחרונים בעקבות קמה וחלונות המהממות..
.
אבל כן, היא כבר קצת מגזימה..