אל תגעו לי בהריסות שבתוכי
אני רוצה להתמכר לאובססיה הזו המנחמת
ת ת ר ח ק ו ממני
אוקיי, אז לשפשף חזק, סקוץ סבון מים לנשום
קדימה ואחורה חזק, להבריק את כל הלכלוכים שאין
(תפסיקו לריב שם בחייאת רבאק, תפסיקו להתלונן)
מבט תהום, עיניים חלל
זה בסדר, לנשום, לשאוף, לנשוף(יש אנשים שלא הצליחו)
פסנתררר, אוקיי, הלוך, חזור, להחזיר דברים למקום.
הכל במקום.
שום דבר לא במקום.
"עדי את בסדר?"
שתיקה
עדייי
(מועקה, זו לא מילה, היא פשוט שם כל הזמן ואלו עוד הרגעים הקלים לנשיאה)
"אני רוצה לסדר פה"
תתרחק!!!!
אל תיגע לי בסדר, אל תנקה את האבק
הלכלוכים בלב שלי עכשיו זה משהו שמנקים מבחוץ
"אני עושה הכל, תתרחק, תעזוב אותי, צא מפה"
"לא, תרגעי"
אע.
אע.
אעההההה.
I'm too sad to cry
I cant even,
Even express it