מירון.
ר' שמעון.
שירים וריקודים.
ילדי חלאקה מרוגשים יחד עם משפחותיהם.
שמחה.
ופתאום הכל----
פשוט מפסיק.
במקום השירים נשמעות צעקות נוראיות.
במקום כלי הנגינה שמענו את קריאות העזרה שלכם,
אחים שלנו.
ואתה,
עמדת שם בלי להבין מה בדיוק קורה
והרגשת ערימת אנשים שנופלת עליך, ככה פתאום
חשבת שאתה חלק מפיגוע,
לא דמיינת שתהיה חלק מנס גדול.
ונפלת גם אתה,
על האנשים שתחתיך
ותחת האנשים שנפלו עליך.
3 דקות שכבת שם,
בלי אויר.
מה חשבת ברגעים האלו?
לא יכולה לדמיין את התחושה
וה' בשמים בחר להציל אותך
ופשוט משכו אותך מתוך הערימה, דווקא אותך
דילגת בין הערימות,
לא מצליח להתעלם מהמראות הקשים שייחרטו בזכרונך לעד
הגוף בריא,
הנפש פצועה.
המצפון כבר התחיל לרדוף אותך
כי החבר שלך לא זכה שימשכו אותו משם,
והיום ליווית אותו. בדרכו האחרונה.
