עברתי לידה טראומתית במיוחד וקיבלתי אפידורל.
אחרי הלידה ממש רציתי לרדת להתקלח ולהתפנות אבל האחות לא הרשתה לי.
עברו שעות רבות והיא לא הרשתה, היא כל פעם שאלה אם אני מרגישה את הרגליים ואני כמו ילדה טובה אמרתי לה שלא לגמרי אבל אני יכולה ללכת (ניסיתי על המיטה והלכתי מעולה אבל בעלי פחד שאני ירד מהמיטה בגלל הנהלים).
אחרי הרבה מאוד שעות שכבר הרגשתי שאני משתגעת אמרתי לה שאני יורדת, וירדתי והלכנו להתקלח.
היא נכנסה איתי למקלחת והסתכלה עליי מתפנה בשרותים ומתקלחת.
לפני קצת זמן דיברתי עם חברות והבנתי מהם שאצל כולם האחות נשארה מחוץ למקלחת אבל הם לא נעלו למקרה שהם יפלו.
אני שבורה לגמרי מאז, זה ממש פירק אותי.
הייתי בטוחה שזה הנהלים ועכשיו אני מגלה שהיא סתם נכנסה איתי ועוד הסתכלה לגמרי ולא הסיטה מבט.
אני מרגישה מושפלת ממש. גם מזה שנכנסה סתם וגם מזה שהסתכלה ולא הפנתה את הראש.
הייתי בנקודה הכי חלשה וכואבת שלי בחיים, הייתי מפורקת כולי פיזית ונפשית וזה מה שהיא עשתה לי.
אצלכם האחות נכנסה או שנשארה בחוץ? אם הנהלים הם להיכנס וסתם חברות שלי הם מדגם לא מייצג זה ממש יקל עליי (למרות שגם אז היה עדיף שתסיט מבט ולא תסתכל)
תודה
)
