הלוואי והשם כבר יגאל אותנו מהצרות

אבל תקשיבי אני חושבת שאין פה מקום לישאול שאלות

שהרי מי אנחנו ומה אנחנו 

אנו רק בשר ודם אנחנו לא מבינים כלום

אבל וודאי שה ממש מקרה מצער!!!

מבינה אותך! קשה!!

ולא יתרפא, אבל אנחנו נמשיך עם הפצע הזה.

אני יגיד לך אישית שאני הייתי שם, וראיתי את הגופות והפצועים. ובתוך כול הבאלגן...

ועד עכשיו אני בדכאון רציני מזה. וטראומה רצינית.

אבל אנחנו עם ישראל! עברנו הרבה בהיסטוריה, ועברנו. אנחנו עם חזק!! 

ותראי כמה אהבת ישראל זה גרם! כמה אנשים תרמו דם, ועזרו במה שהם יכולים.

אני ממש הרגשתי שעוטפים אותי ממש בחום. 

וזה באמת הלם, שיהודים הצדיקים האלה רצו לשמח את ה', ואת רבי שמעון.

ומצאו את מותם.. 

כמו שאמר הרב שמואל אליהו שכול זה קרה ביגלל, שלא היה מספיק אהבת ישראל השנה.. 
אז בוא נרבה באהבת ישראל, ונעלה שנה הבאה כולנו למירון בטוחים במאה אחוז.

שנישמע בשורות טובות בעז"ה. 
 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....