על מידות ? תלוי למה מצפים.. ותלוי מתי "מגלים" שהצד השני קצת כעסן/קמצן/פזרן....

תודה

יותר מעניין הוא מעוניין לעבוד על זה.

אם הוא דינמי והוא מתקדם בתחום של עבודת המידות.

האם זה באמת מעניין אותו.

אומנם לא פשוט לשנות מידות, כדברי ה"חפץ חיים" : קל יותר לגמור את כל הש"ס מאשר לשנות מידה אחת.

ועם זאת - אם יש כוונה ורצון אמיתי, השמיים הם הגבול.

הרי לכל אחד ואחת יש מה לתקן.

ממש תודה

הרבה יותר הגיוני להכיל חולשות שיש מודעות אליהם.

בקטע הזה - כדי ליצור קשר רציני צריך שתהיה באיזו שהיא מידה מידת הענווה. זה נצרך ביותר.

לא מעניין.

אם עבורו זה לא פשרה אז אני לא חושב שיש פה בעיה

זו פשרה. נקודה.

אף אחד לא נכנס לקשר כזה מלכתחילה.

וזו לא בושה להתפשר, רק שאלתי על מה כן ועל מה לא ...

אבל מי שרוצה להתחתן - חייב להתפשר קצת בזמן ההיכרות...  והרבה לאחר החתונה. לא בדברים עקרוניים, כמובן

מה לעשות - רוב הנסיכות על האביר הלבן נתפסו כבר...

תודה,

תודה רבה !

זו לא התפשרות - זה "לכתך אחריי במדבר" ...

הרצון לאכול בשביל שיהיה כח לעבוד ולהתפרנס

או

הרצון לעבוד ולהתפרנס בכדי לאכול את מה שאוהבים ?

סתם זרקתי שתי דברים לאוויר, לא בטוח שיש קשר לוגי. ואכן אין. אבל זו הנקודה המרכזית.

מותר וצריך להתפשר. לא בגלל שמלכתחילה הם לא חשובים, אלא בגלל שהרצון להקים בית מתבסס על "ויתורים" לאורך כל החיים, אנו מוותרים גם קצת לפני.

ראה ערך "רשימת מכולת" של משודכים, לעומת הרשימה שקיבלו, ונישואיהם באושר  ....

תודה

אולי הוא חי באספמיה לגבי בת הזוג... וצריך לנחות לקרקע. בלי קשר לויתור.

ואם אחרי שנחת - היא מבקשת ממנו לנחות עוד קצת, על מה הוא יסכים להתפשר מהצד שלו ?

על "ירידה בדת" ? על עקרונות משפחתיים [ראה ערך "אבא אמא חם חמות" ?

תודה

בסופו של דבר -

קשר עם בנאדם לא כולל את ה'חסרון' שבו אתה מתפשר. קשר עם בנאדם זה משהו אינסופי שלא שייך בו פשרה.

ויתורים - כן. פשרה? (דהיינו "לא נורא אני אסתפק רק ב...") - לא.

יש עיקר ויש טפל, אתה לא תתפשר על עיקר ? אני חושב שיש לא מעט שכן, ועל כך שאלתי...

תודה

לפי ההגדרה שאני מגדיר - אני לא אתפשר.

ההגדרה שלי היא -

עיקר = המטרה שלשמה התכנסנו.

אבל - גם על עיקר יש להתפשר, כמו שכבר כתבו לעיל, על הטפל הוא היה אמור מראש להתפשר [חי באספמיא].

ולא תוותר על אף עיקר ? ואם היא תבקש רק משהו קטן ? [למשל - ואני סתם זורק ברשותך, ללכת בכיסוי ראש חלקי, כשסיכמתם/חשבת ש"היא תישדל" לכסות כמה שיותר ?, ].

שאלות כאלו עולות במפגשים, אע"פ שחיפשת X ...

תודה על תשובתך

יש מטרה שלשמה התכנסנו - כל אחד מגדיר אחרת את המטרה של הנישואין ומראש קובע את הסדר עדיפויות.

המטרה שלענ"ד היא ה'מטרה של הנישואין' (עד כמה שאפשר לומר דבר כזה) היא לא מתמצת בפרט כזה או אחר - חשוב ככל שיהיה (גם בנושא של קיום מצוות, בלי להפחית מחשיבות הקיום עצמו כלל).

האדם הוא הרבה מעבר לחסרונות והיתרונות שלו.

אם האישיות מתאימה ואם ישנה מטרה משותפת בסיסית ורחבה זה העיקר של העיקרים. כל השאר אפשר לוותר.

אבל בסופו של דבר - אחרי בחירה אמיתית - אני לא מרגיש ש"הסתפקתי באדם פחות טוב". ממש לא.

ועם זאת - שאלתי המקורית הייתה:

על מה "תתפשר" ועל מה "לא תתפשר" לבקשת הצד השני.

לדוגמא - בני העשרים יתפשרו על X דברים, ואם מגיעים לגיל 30, הם כבר יהיו מוכנים X+5, פשוט כי הזמן דוחק.... [כן, אני מכיר את אלו שאומרים, "אם חיכינו עד עכשיו, נמשיך לחכות"].

זו השאלה העיקרית, האם אחרי שתי פגישות , פתאום מדברים על דת/מדינה/מגורים/אין להורים כסף/ ההורים מבקשים לחכות קצת , ופתאום דברים לא כמו שחשבת, וכל השאר מתאים. האם תתפשר / תלך לקראת ? תחכה עוד שנה כי ההורים שלה מבקשים ?

תודה

ועל כל השאר אתה תוכל להתפשר, לקבל שינוי ממה שציפית  ?

אם בכלל לא תהיה לי ברירה העיקר שישאר הוא היכולת ללדת ילדים.

 --> אם רק תרצה ותבקש  זאת

הילדים הם הסיבה להתחתן, אך לא סיבת הנישואין עם זו שתבחר...

תודה

אם יהיה מדובר דווקא במישהי ספציפית ולא באחרת אז שאת תהיה מטרה משותפת שאני מאמין בה ואופי שאוכל לחיות איתו.

ואני מברך אותך ואותי ואת כל עמ"י שנקבל הרבה יותר ממה שחשבנו מראש

אי אפשר באמת לצפות לקבל את מה שחשבת, כי קשר עם בנאדם זה דבר אינסופי, אי אפשר לחשוב על כולו מראש.

שיזכו כל עם ישראל לקבל את המיטב שבמיטב, המזומן להם...

אני ב"ה כבר זכיתי, כאמור ...

תודה רבה

סקרנות? זה רלוונטי אליך בצורה שהיא?

עכשיו אני טיפה מבין את השאלה של גברים במטבח. נו שויין.

תזכור שיש פה חבר'ה שלא רואים את הזוגיות הקרובה בהכרח באופק

ברזולוציה כזאת זה ממש לא מעניין כל הדקויות הללו.

עניתי לך בפרטי.

תודה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי