הקדמה קצרה:
יצא לך פעם להרגיש שאי אפשר לשמוח?
שהמציאות כ"כ מלחיצה/ כואבת/ עצובה שאי אפשר לשמוח?
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על שמחה כעל תלוית מציאות- אם יהיה כך אהיה שמחה ואם יקרה אחרת אהיה עצובה!
אז אני באה להגיד משהו חדש!
אולי קצת מוזר, אבל מיוחד ומעצים!!!
שמחה זו בחירה! והיא לא סותרת את הרגשות והמציאות.
היא אפילו לא סותרת עצב!!!!
בכל מצב, בכל מציאות, אפשר, וצריך לעשות עבודה עם עצמינו ולפנות לעצמינו מקום שאנחנו שמחים!
וזה עבודה! ולא קל! ולי אישית, לקח שנים להבין את זה (ועכשיו זה בשלב שזה די הבשיל
)
אבל- בשביל מה נולדנו אם לא בשביל לעבוד????!!
אז בעקבות חוויה מטלטת שעברתי נכתב השיר הבא...
(כל הזכויות שמורות)
לא בשמיים היא...
רוֹצָה לִשְׂמֹחַ/ עֶצֶב לִשְׁכֹּחַ,
וְלִרְאוֹת רַק טוֹב.
רוֹצָה לָדַעַת/ אֵיךְ לָגַעַת,
בְּמַהוּת הָאוֹר.
פִּזְמוֹן:
וְזוֹ אֵינָהּ בְּרֵרָה/ זוֹ בְּחִירָה
שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת הַמְּצִיאוּת
גַּם בַּקֹּשִׁי/ יֵשׁ יֹפִי
אַךְ הוּא לֹא בָּא בְּקַלּוֹת.
וּלְעִתִּים-
הַכְּאֵב הוֹלֵם/ וְהַלֵּב פּוֹעֵם
בַּאֲפִיסַת כֹּח.
נִרְאָה שֶׁאֵין תִּקְוָה/ וְאֵין סִבָּה
לִשְׂמֹחַ.
פִּזְמוֹן:
אָז דְּעִי-
זוֹ אֵינָהּ בְּרֵרָה/ זוֹ בְּחִירָה
שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת הַמְּצִיאוּת
גַּם בְּקֹשִׁי/ יֵשׁ יֹפִי
אַךְ הוּא לֹא בָּא בְּקַלּוֹת.
וְהִיא חוֹמֶקֶת/ אַךְ קַיֶּמֶת
וְנִתֶּנֶת לְגִלּוּי.
יֵשׁ בְּךָ כֹּח/ לְהַצְלִיחַ לִצְמֹחַ,
לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי,
וְלִשְׂמֹחַ!
