קודם כל באותן שנים של קום המדינה ולפניה- גם הדתיים הלא ציונים לא לבשו שחור לבן.
הלבוש המחויט (לא בהכרח שחור לבן) אפיין את בני הישיבות, וגם את בני ישיבת 'מרכז הרב' כפי שרואים בתמונה:

עם הזמן הובילו רבני הציבור ה'מזרחי' (שימי לב, תנועת ה'מזרחי' ותנועת ה'ציונות הדתית' הן תנועות נפרדות) את מגמת הלבוש הפשוט גם לבני הישיבות, כעבור תקופה חדרה מגמה זו גם לבני הישיבות הדתיות לאומיות.

@נשמה כללית

אני לא מכיר התייחסות של הרב זצ"ל עצמו לנושא, אם כי כמובן זה לא מעיד שאיננה קיימת.

מכל מקום זה לא מוכיח כלום, גם אם אכן אינה קיימת, היות וזה כלל לא היה נידון באותה תקופה. גם מהגרח"ע גרודז'ינסקי, לדוגמה, לא ידוע על התייחסות לעניין. מסיבה מאוד פשוטה - לא היו אז "שני צדדים", זה לא היה נידון. 

אפילו מהאלטער מסלבודקא, שהוא הוא זה שהכניס לעולם הישיבות את הלבוש הישיבתי הנהוג עד ימינו בציבור החרדי - ליטאי, אני לא מכיר שום התבטאות בנושא. מאותה סיבה.

***

לעצם הענין - עוד לפני שאנו דנים על הרב זצ"ל וכדו' - צריך לדעת את העובדות ההיסטוריות. לאורך כל שנותיו של עם ישראל היו הולכים גם ת"ח מופלגים ובני תורה בלבוש רגיל ופשוט, ורק בעלי משרות תורניות היו עוטים "חלוקא דרבנן". לא היה מושג של "לבוש לבחורי ישיבות"

(אנקדוטה: מרן ר' אברום שפירא עיין פעם בספר שהביא תמונות מעיירות אירופה, והתחיל לבכות.. הרבנית שאלה אותו: אברום, אם זה עושה לך עצוב, אל תקרא! למה אתה קורא?, והוא ענה לה - שהוא בוכה מהתרגשות, כשהוא רואה יהודים 'פשוטים' עם אפודה וקסקט, בלי שום גינוני כבוד ויוהרא, והוא יודע שמדובר באנשים שידעו את כל התורה כולה...)

תחילת המושג שאת קוראת לו "לבוש אחיד לבנים", הוא בעת שרוחות זרות החלו לנשב בכרם בית ישראל, והאלטער מסלבודקא רצה לרומם את קרנם של בני הישיבות, במהלך שימנע קצת את הסחף החוצה, ולכן הוא הלביש אותם בבגדי סטודנטים, שירגישו חשובים כמותם... חליפה קצרה, כובע קנייטש מעוצב, ואפילו - עניבה! ולפעמים פפיון....

כך שבכל מקרה צריך לזכור - לא מדובר ב"לבוש אחיד לבנים", אלא ב"לבוש מכובד ומודרני לבחורי ישיבות"....

ההנהגה הזו שלו השתרשה והתנחלה ברחבי הישיבות, וכמובן - גם בישיבת מרכז הרב של מרן הרב זצ"ל, שהיתה חלק בלתי נפרד מכל עולם התורה. וגם בה הלכו הבחורים כמו בישיבות אירופה שהושפעו מהאלטער - לבוש מודרני ומעוצב, כמיטב האופנה האירופאית. לא היה אף אחד שהסתובב אחרת, ככה היה ה"מושכל ראשון" של הלבוש, וככה התהלכו, בטבעיות. -וממילא לא היה שום רלוונטיות לנידון ושום צורך בהתבטאות של הרב וכו'.

***

השינוי של המצב אירע אחרי השואה, הידלדלותה של ישיבת מרכז הרב מבני היישוב הישן, והחייאתה בבני "היישוב החדש", תקופה זו וההתנהלות בה ראויים לגדור מקום לעצמם, וכאן כבר הארכתי יתר על המידה, אז רק בקצרה - בני היישוב החדש לא ממש הסתדרו עם הלבוש הזה ולא רצו אותו, רצו ללכת כמו "צברים"...

בנקודה זו צריך להדגיש - בשונה ממה שכתבה @שפרינצא בוזגלו - מנהיגי המזרחי לא בחרו לשנות זאת.. מנהיגי המזרחי עצמם היו לבושים בביגוד הישן מאירופה, להטיותיו השונות. השינוי הגיע מלמטה - והיו מי שהבינו שבמקום להילחם בכך - צריך לדלג על כך.

הדבר היחיד שהיה החלפה מכוונת, של הרב נריה זצ"ל, היתה הכיפה הסרוגה שהחליפה את הקסקט, והרבה הכרת הטוב אנו חייבים לו על כך, היות שהנוער אז פשוט היה משליך את הקסקט ובועט... (הרב דרוקמן שליט"א דומע כשהוא מספר על כך.. "כשאני הייתי נער.. בסוף כיתה ח' היו זורקים את הקסקט.. מי העיז אז ללכת עם כיסוי ראש ברחוב?....) הרב נריה יצר קוד חדש ובעל גאוות יחידה,שהציל אותנו מתופעה זו...

(בכל מקרה מדובר לא על בני 'ישיבה גדולה' שהיו אמורים ללכת בכובע קנייטש ולא בקסקט.. אבל בשנים היותר צעירות הלכו בקסקט. וכשהוא החליף לכיפה סרוגה - זה מה שנשאר על הראש לנצח. ואת המגבעת פשוט לא העלו..)

עם הגעתם של בני היישוב החדש (תלמידי הרב נריה, חניכי הרב דרוקמן, וכו') לישיבת מרכז הרב - רק אז החל בעצם ה"נידון" של לבוש בני הישיבה, מה שאת קראת "לבוש אחיד לבנים".

וכאן, אכן, ישנה התייחסות של בנו של הרב זצ"ל- רבינו הרצי"ה, שאכן מאוד מאוד רצה שבני הישיבה יילכו עם כובע וחליפה וכו' - כמנהג בני שאר הישיבות. הוא פשוט אכן הסכים והזדהה עם הצורך שזיהה הסבא מסלבודקא. אנחנו חיים בתקופה שבה חשוב מאוד לרומם את קרנו של בן ישיבה ולהחשיבו. לא מצב פשוט....

אלא שרוב הציבור הזה ממש סירב לקבל זאת, הם לא היו מוכנים לחיות ככה...

וזהו זה, הוא העדיף להביא בחורים לישיבה ולגדל דור של בני תורה. במקום לריב איתם על הלבוש ולהרחיק את כולם. 

מזל.

**

יש עוד מה להאריך ולדייק ולפרט בנושא, וכשהתיישבתי להקליד היה לי בראש עוד כמה נקודות שכעת אני לא מביא אותם, כי אני רואה שהארכתי מאוד כבר. אז נסתפק בזה בנתיים.

כחרדים או בזברות

קאפטן- מפוספס בזהב כחול לשבת
זברה- מפוספס בשחור לבן ליום חול

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....