שאלה פילוסופית עם השלכות מעשיות שמעסיקה אותי לא מעט.חגהבגה
עבודה, בית, ילדים, זוגיות. הילכו שניהם יחדיו?
במשך שנים, נשים לא יצאו לעבודה בחוץ- עבדו בבית, במשק, מקסימום בחנות כשבעלן היה החנווני.
במהלך השנים היוצרות התהפכו לרובנו יוצאות לעבוד על מנת לפרנס בעיקר, וגם בשביל משמעות.
אני מוצאת את עצמי נגמרת ברמות הזויות בעבודה ומגיעה חסרת כוחות לחלוטין הביתה.
גם אם הייתי מתתתתההההה על העבודה שלי-זה מעייף. גם עבודה מול מחשב, וגם מורה, וגם כל אלף ואחת האופציות.
איך אפשר לעשות גם וגם וגם?
זה או בעל שעובד בעבודה סופר מכניסה- במקרה שלי בעלי אברך ואני רוצה שימשיך להיות אין פה שאלה בכלל..
או הורים מליינים שמפרנסים...
אני רואה נשים שעובדות במשהו פרטי מהבית (לא שמחזיקות עסק ענק מהבית) , או בכלל מסתכלת על כל מיני יוטיובר יותר מחו"ל וכאילו- מה הולך פה?? הן בבית, מגדלות ילדים, עושות מה שאוהבות- יוטיוב, וסבבה להן...
אני מקווה שהשאלה מובנת...
אני לא מחפשת עצות, כי אין עכשיו מה לעשות- אין לי דרך לחפש עבודה אחרת בלי להתקדם מבחינה מקצועית, בנתיים מתמקדת בלקבל קביעות במשרד החינוך.
לא יכולה להוריד אחוזי משרה כי גם ככה המשכורת נמוכה.
ובעלי חוץ מהיותו אברך טוחן שעות עבודה מהצד..

מחפשת בעיקר תובנות וחיזוקים...
תודה לכם על המקום ❤
וואאאפפפחגהבגה
היי יקרההשלך על ה' יהבך
דבר ראשון את מדהימה שבזכותך בעלך לומד תורה, נכון שפעם נשים לא יצאו לעבוד כמו היום, אבל צריך לזכור שפעם הפרנסה לא הייתה קשה ככה, החיים השתנו והשתכללו ועמם עלה גם היוקר שלהם, כך שקשה מאוד לראות מציאות של אחד שעובד ושזה מספיק לכל מה שרוצים או צריכים, גם אם המשכורת שלו גבוהה. אז כן יותר מאתגר לנו היום כנשים לומדות ועובדות, אבל זו שליחות עצומה להצליח להחזיק בית וזה בכלל לא פשוט.
ועוד הוראה - אני פשוט מצדיעה לך!!!!! מקצוע ככ לא פשוט ומי שנמצא בו בעיניי ממש יוצא מהמעגל האנוכי העצמי והולך למקצוע שוחק באמת מתוך אידאל (לא כולם כמובן לצערנו אבל לדעתי את ממש כזאת לפי הגישה המדהימה שלך והרוגע שראיתי בסרטונים).
וכן החיים לא קלים בכלל, ויש תמיד דאגות על הפרנסה ועל ילדים ומה יהיה, אבל צריך בסופ להנות ולהבין שזה החיים, ימינו כצל עובר, אז אם לא ננסה להנות מהמשמעות שבדרך נפספס הכל, לא באנו לפה כדי לנוח 🙂
וואי צודקת ממש.. לא באנו לנוח!!חגהבגה
(כותבת בתנוחת שריצה על הספה בבית הוריי)
תגידי בדקת מה עובר לי בראש???מצפה לעתיד טוב

כל היום חושבת עלזה

אמא שלי אף פעם לא עבדה

וזה כזה שינוי תפיסה להוציא תינוק כזה פיצי

שאלת השאלות

ןלא אין לי תשובה לצערי

וואי זה עוד משהו נכון!חגהבגה
לא חשבתי בכלל על זה אבל כן, לצאת כש התינוק כזה פיצקלושששש
חגהה התגעגענו❤❤אנונימית(:
רק אגיד שאני מעריכה אותך ממש שאת מאפשרת לבעלך להיות אברך ואת זו שיוצאת לעבוד!!! ואני בטוחה שהקב"ה דואג לכם כל חודש שתסתדרו עם מה שיש ❤
וחיבוק ענק על ההתמודדות הלא פשוטה הזו, את גיבורה ! 💖
תודה אהובה שלי ❤❤חגהבגה
לא כל כך הבנתי עד הסוףמצטרפת למועדון
את מה שכתבת לגבי היוטיוברים מחו"ל. אם את חושבת ששם הטירוף של החיים נמוך יותר ורוצה לוודא או שאת יודעת שזה ככה ורק מביאה את זה בתור נקודת השוואה?
כך או כך זה באמת לא רלונטי כי במציאות החיים שאני ואת שותפות לה זה לא שאלה של אפשר גם וגם? כי ברור שצריך גם וגם.. אין לנו אפשרות של לא לעבוד וכמו שאת אומרת לא שייך לחפש עכשיו עבודה אחרת. וברור גם שמביאים ילדים ומגדלים משפחה. אני מניחה שלא לכולם ברור שהם רוצים משפחה גדולה אבל משפחה זה ברור. ולכן ברור ששתי הדברים צריכים ללכת איכשהו ביחד. וברגע שזה לא שאלה של אפשר אלא נקודת מוצא שברור לי שאני צריכה גם וגם כי זאת המציאות וזה הדור אז ברור לי גם שיש לי את הכוחות לכך מהקבה! לא סותר את זה שזה קשה ומפרך ודורש עבודה עצמית של דיוק ומציאת האיזונים שמופרים כל פעם מחדש אבל אפשרי.
מלא כוחות. יש תקופות שזה ממש מפרך ומרגיש כאילו בשביל מה אני חיה? כל הזמן המרוץ הזה... עוזר לזכור שזה גל והוא ירגע. יבוא אחד אחריו אבל אלו החיים וזה היופי הרגעים הקטנים של הנחת בנשימה של בין ריצה אחת לשניה...
יפה, אהבתי את החידוד הזהחגהבגה
שזה מה שה' מאמין שאנחנו יכולות כרגע.
תודה❤❤
לגבי ח"ול, אני יודעת שזה ככה- לפחות בחלק מהמקרים, רק נק' השוואה..
לא יודעת אם לזה התכוונת.. אבל אני חושבתבתנועה מתמדת
שגם אם היית בבית ולא עובדת, זה אומר שהיית עם הילדים כ-ל היום וזה גם גומר ומתיש ומעיייייף..
אז פעם שנשים לא היו יוצאות לעבוד הן היו בבית במשרה מלאה😅 לא היה בקרים חופשיים לתקתק דברים כשהילדים במעון חח

ויש משהו ביציאה מהבית שגם נותן כוחות לזמן עם הילדים (כשהעבודה משמעותית ונותנת סיפוק)

אבל בהחלט מבינה אותך!! גם אני מרגישה לפעמים שאני טובעת.. ומה שעוזר לי זה לזכור שזה זמני ואלו שנים יפות שאתגעגע אליהם בהמשך- לבית מלא ילדים קטנים וב"ה שהעומס הוא בדברים טובים
צודקת נכון... כנראה שיש לי חלוםחגהבגה
להיות בבית, ו שהבנות בגנים.
אשמח לעוד תגובות ❤חגהבגה
סבתא שלי תמיד היתה אומרת לי: "באנו לעבוד" (והיא לא היתהכל היתר חולף
פולניה❤)

היא גם גידלה 8 ילדים וגם עבדה בחוץ במשרה רצינית++ ולמדה עברית בקורס כדי שלא יתנשאו עליה האשכנזיות מהעבודה (מילים שלה 😏).
בגדול מאמינה שהמטרה היא למצוא נקודות אור קטנות של משפחה, שמחה, ילדים, זוגיות, סיפוק מהעבודה בתוך כל העומס. כי תמיד יהיה. החיים הם תקופה עמוסה 😏

את אלופה על זה שבעלך אברך, זה קשה לי אפילו ברמה המהותית להבין את זה ובטוחה שיש בזה עול שאת נושאת בגבורה!
וכן, את צודקת. זה או הורים מלייאנים או בעל שמפרנס בים של כסף. אז כנראה שפשוט נצטרך להמשיך לעבוד...

לפחות נהנה קצת בדרך😅
אוהבת לקרוא אותך!
לגבי היוטיובריות-כל היתר חולף
אל תשכחי שיש גם עניין של מספר ילדים והכנסה שמאוד מאוד משפיעים.
עניין של סדר עדיפויות לגמרי
נכון מסכימהחגהבגה
ובכל זאת יש שם הרבה יותר חופשיות בעניין, הזה.
זה גם קשור לאורח החיים באופן כללי וליוקר המחיה.
מתחבטת הרבה בשאלה הזומחי
אצלי השאלה היא בעיקר איך מוצאים זמן ופניות נפשית לזוגיות במרוץ הזה. כי מה שיוצא שמוציאים את הנשמה בעבודה, חוזרים הביתה ונותנים את שארית הכוחות לילדים, ואז הבעל...? למי נשאר כח.
התחלנו להקפיד על ערב שבועי וזה נחמד, אבל זו טיפה בים. אז פעם בשבוע אני מדברת עם בעלי.. לא נשמע לי תקין
סליחה על הנצלוש. אלו מחשבותיי (שאלותיי) בנושא
מסכימה איתך אבל אצלנו נגידחגהבגה
כל ערב כשהבנות הולכות לישון זה זמן זוגי שאפשר לדבר ולשתף והכל... גם בלי לצאת מהבית
שואלת בתור מורהמחי
הערבים לא תפוסים אצלך להכנת שיעורים ודברים מהעבודה?
זה מה שתופס לי את כל הערב ולא משאיר לי זמן זוגי
האמת, שאני כמעט ולא מכינה שיעוריםחגהבגה
אני מלמדת חומר בכיתות נמוכות, וזה בעיקר לפי הספר. כמובן שמשלבת פעילויות, משחקים ועבודות, אבל לרוב זה לא תופס לי כל כך הרבה זמן.
שוב- בתור מורה מקצועית.
מחנכת- סיפור אחר לגמרי
כל ערב דייט עם הורי הכיתה
את האמת1234אנונימי
מתלבטת בזה הרבה.
ואין לי תשובה טובה

מרגישה שמצד אחד קידום מעמד הנשים הביא איתו הרבה טוב לנשים, זכות הצבעה, התייחסות יותר מכבדת, פתיחת אפיקים נוספים, אפשרות מימוש עצמי ועוד כל מיני דברים טובים.
מצד שני, מרגישה לפעמים שזה גרם לכך שאנחנו סוחבות על עצמנו את קללתו של אדם בנוסף לקללה של חווה. כי זה לא שברגע שהתחלנן לעבוד הפסקנו ללדת. עכשיו אנחנו עושות גם וגם.
ובאמת, זה נראה לי מציאות לא נורמלית.
וזה נראה לי לא נורמלי ואני עדיין ממשיכה ללמוד הנדסה.
אין לי מה להגיד, זה מן מציאות מטורפת, שאני כל הזמן מתחבטת בשאלה הזו, במציאת האיזונים הנכונים, אבל מתוך הבנה שבאמת, אי אפשר גם וגם וגם וגם.
ולפעמים הציפייה מאישה (במיוחד דתית) היא שהיא תהיה גם וגם. גם מפרנסת וגם מורה מעולה ומשקיענית וגם אמא למופת (ולהרבה ילדים) וגם וגם וגם. ורק מלקרוא את כל הגם וגם הזה נגמר לי האוויר.

אז לא חושבת שיש תשובה טובה לשאלה הטובה הזו

אבל זו באמת שאלה, ובצד הברכה שהביא איתו השינוי במעמד האישה, יש גם הרבה קושי, וכנראה שעכשיו משימת חיינו היא להתמודד איתו.
מסכימה ממשחגהבגה
ממש 'לקחנו את הקללה של אדם בנוסף לשל חווה'מצפה לעתיד טוב

בוכה/צוחק

פעם הרבנית נעמי שפירא אמרה לי משהו ממש דומה.כל היתר חולף
שאנחנו מעמיסות על עצמנו יותר מדי.
גם לומדות, גם עובדות, זוגיות וילדים תודה לקב"ה, להיות יפות ומסודרות, שהבית יהיה מתוקתק ובאמת זה לא אפשרי...
צריך קצת לנשמה.

אז בגדול אני חושבת שהכללללל מתחיל ונגמר בזוגיות טובה ותומכת. הכל.
חוץ מזה שצריך לדעת להיות סלחניות כלפי עצמנו, גם אם הסביבה ממש לא סלחנית כלפינו.
לצורך העניין - כשאני מקבלת מחזור יש לי כאבים נוראיים ופשוט לא יכולה לתפקד.
פעם פעם הייתי נלחמת למרות הכל, הולכת לעבודה וללימודים וסובלת בשקט. אז מה אם אני אישה? אם גבר עושה אז גם אני יכולה.
אחרי השיחה הזו איתה משהו בי נרגע. פשוט הבנתי מהמקום הכי נכון שאנחנו לא שווים ולא רוצה גם להיות גבר. בכלל בכלל 😁

טוב, סטיתי קצת מהנושא 😆😏
זוגיות טובה...😭😭😭😭האור שבלב
בדיוק עכשיו קבלתי ביקורת עצבנית על הזה שאני לא מסדרת לבת שלנו את המצעים..
על המקלחת המסריחה מפיפי...
האמת האיש בתקופה שהוא לאאא מוצא את עצמו, נמאס לו לעבוד, (ועובד למרות זאת כי אני בבית כרגע)

ולפעמים
אין
לי
כח
למצבי
רוח
האלה


ואייי... קשה. חיבוק ❤❤❤קול ברמה
💗 מה שמעצבן-האור שבלב
זה ש,,בנאדם...אני זו שאחרי לידה!!!

ומה עם מילה טובה שהשולחן ערוך לשבת??
שרוב האוכל מבושל??
שהסלון- פינת אוכל- מטבח מסודרים??

אז הוא עוד יותר מתעצבן כי "אי אפשר להעיר שום הערה כי את לוקחת את זה אישי"..

דאאא

ו"אמרתי לך תודה"

ממש ...

🥺

אווצ' חיבוקאורוש3
רררררבת 30
אישה אחרי לידה.
אין, אין, איך להסביר את זה.
אוךךךךךדבורית
זה לא למצבך ...
מקווה שהוצאת מהאוזן השניה
🙄
מנסה...האור שבלב
אני יודעת שהוא לא מוצא את עצמו כרגע..

וזה בעיה רצינית אצל גברים.. בעלי הוא איש של עשיה, ואם הוא לא מוצא את עצמו זה בעיה...

ודווקא אני הייתי במצב רוח טוב!

🤒
חיבוקים💜💜כל היתר חולף
סליחה אם מה שכתבתי בא לך לא בטוב כרגע
הכל טוב.. בזכותך אני פורקת😉האור שבלב
וואי מעניין1234אנונימי
למרות שלפעמים זה מן מעגל קסמים, כי אם אנחנו בריצה כל היום, איך תהיה לנו זוגיות טובה?

וגם, ב"ה טוב לי מאוד עם בעלי, אבל עדיין מרגישה בעומס מטורף מרוב דברים שאני עושה. אבל אולי באמת זה שמצליחים איכשהו לעבור את זה השפיות יחסית, זה אם יש זוגיות טובה.

ולגמרי לגמרי מזדהה עם קצת לשחרר, קצת לצמוח על עצמנו, יותר לסלוח. קצת אהבה גם כלפי עצמנו
שולחת לך שאלה באישי..באר מרים
אני בדיוק בתהליכי חשיבה עם עצמידבורית
ולא בטוחה שאני חוזרת למירוץ הזה
מנסה לחפש פתרונות יצירתיים כרגע
אבל השלב שלכם הוא שלב קשה יותר
את בתחילת הדרך, אין עוד קביעות
את עובדת ממש קשה
ומקבלת שכר פח
זה השנים הכי קשות
עם השנים השכר יעלה
ובינתיים את תלמדי להתייעל ופחות להתייעף
שולחת לך חיבוק
תכף חופש גדול, סוג של
וואי מחכה כבר לשלווה הזאת, היחסיתחגהבגה
וכנראה אעבוד כל יולי, אז חופש ממש לא גדול...
לא ילכו כולם יחד. באמת ג'ינגולאורוש3
מטורלל ברמות. לעיתים נדירות יש תקופות שמרגישה שיש איזון סביר. לרוב מרגישה שאני פשוט לא מצליחה לעשות טוב שום דבר. אין. אישה אחת. בית עבודה ילדים זוגיות. קשוח ביותר. וזה באמת כשהמצב בטוב ב''ה. בבריאות טובה והכל. אלף פעמים רק להודות ולהתפלל שימשיך. לא רוצה לדמיין את הקושי במשפחות עם עוד מורכבויות אובייקטיביות. צריך לדעת לשחרר בחלק מהדברים (בחיי לא אספנו השבוע שום משחק מהרצפה ולא בשלתי כלום. נשארו מלא שאריות מעל האש של ל''ג בעומר וזהו). ולנסות להוציא את המצפון לחופשה ולא לשכוח את עצמך בתוך זה. טיפה. וזוגיות. על זה עומד הבית. אוף. למה תמיד זה נדחק לתחתית.
בדיוק, האיזון הסביר הוא לעתים ממש נדירות!חגהבגה
מרגישה שאם היו לי יומיים חופשיים, הייתי מצליחה להתאזן..
חגוש, אין לי הרבהחלונות
מה לחדד או להוסיף, כי השקפת עולמי רחוקה מאוד מצורת ההתנהלות הזו.

מה כן?
יש לך אידיאל שבעלך ישב וילמד תורה. וכמו כל דבר פה בעולם - יש לזה מחיר. כשאת "משלמת" את המחיר, כשקשה לך - תזכרי טוב טוב עבור מה את עושה את זה. אולי אפילו תציירי לך בראש ותפרטי באופן מוחשי ממש מה את מרוויחה מזה, עבור מה את משקיעה כ"כ...
אם אני למשל חוסכת עכשיו כסף עבור קניית דירה. בשעת מעשה, כשאני צריכה לוותר על קניה של בגד מאוד יפה עבור החסכון, אם אזכור למה אני מוותרת - יהיה לי יותר קל..

ועוד משהו שראיתי מנסיון חיי בינתיים: יש לך אידיאל בחיים? עופי עליו עד הסוף! בכל הכוח! אך פעם לא מפסידים מזה.

בהצלחה אהובה❤️
מרגישה שרוצה להרחיב טיפה:חלונות
צורת החיים המערבית, הקדמה, הפמיניזם - לא ממש רואה אותי כאישה. לא רואה או מכירה בצרכים שלי. לא מכילה אותי.
ואסביר:
הפמיניזם וקידום מעמד האישה הוא ברכה ותיקון עצום לכל האנושות ולנו כנשים בפרט. במרחב הציבורי אין באמת ולא צריך להיות הבדל מגדרי. כאדם, כאזרח, כשכיר, כעצמאי - זה ממש לא משנה אם אני גבר או אישה!
במרחב הזוגי, מול בעלי, אני אישה. פה יש למגדר המון המון משמעות. מה זה אומר שאני אישה? זה אומר שהנפש שלי מורכבת, פתלתלה, שהצרכים שלי מגוונים, עמוקים, לא תמיד ברורים. שהמקום הרגשי הבריא שלי כאישה מול בעלי הוא המקום העטוף, הנאהב, הנסמך, הבוטח.
מי יודע הכי טוב איך למלא את הצרכים שלי כאישה? - התורה.
מה כתוב בה? - "בזיעת אפך תאכל לחם". בדור שלנו, משהתהפכו היוצרות, נוספה קללה זו לאשה. הרבה באשמתינו, אנחנו פשוט לוקחות אותה על עצמנו.
יש לנו פה כנשים עבודה גדולה פנימית של שחרור!

את רוצה/צריכה לעבוד? - נפלא! אבל את על תקן עוזרת!
דמייני לעצמך שאת מארחת משפחה גדולה לשבת..הכנות, ארגונים, בישולים, נקיונות....חתיכת ניהול אירוע. בא הילד שלך בן 12 ועוזר לך. הוא מקלף, מוריד את הכביסה שביקשת, מחליף מצעים בממ"ד וכן על זו הדרך...
ניהול האירוע, האחריות, העול, האצלת סמכויות, וידוא ביצוע (מה קורה אם הילד לא יכול כבר לעזור..) - הם אך ורק שלך!!!
הילד עזר?- המון! הציל אותך! ממש לא היית מצליחה להגיע לשבת בלעדיו. אם לא היה עוזר/חלילה חלה או משהו - היית מכניסה שבת עם האורחים? כן. איכשהוא היית חייבת להסתדר. נכון?
אותו דבר כאן. וזה לא משנה אם בעלך עובד/אברך/עצמאי. זה שלו. זו הקללה שלו. זה מה *שהוא* התחייב לך בכתובה.
זה שלו! מליון פעמים - זה שלו!!!

חגה, אין לך מושג איזה שינוי אדיר יכול להתחולל ברגע שאת משחררת *באמת*(!!!!!) מבפנים,עמוק עמוק את האחריות הזו.
מבטיחה לך ששינוי תפיסתי שלך יעזור לך המון ואפילו יקדם אתכם כספית.
איך?
כשאת משחררת אחריות(אבל באמת, מבפנים. זה תהליך...לא קורה ביום אחד בכלל) - בעלך לוקח אותה. ואת תיהיי בהלם איך פתאום הוא מוצא פתרונות להכנסה *בלי לעזוב את הכולל*. וואו, כמה פעמים בחיים שלי ראיתי את זה קורה! ( כולל אצלנו). זה פשוט עובד.

מה עוד את מרוויחה?
את האיזון המיוחל שאנחנו כ"כ מחפשות להשיג. משהו בך נרגע, מתיישב, סמוך ובטוח. הבחירות המעשיות שלך יכולות להשתנות. מה שנראה לך היום בלתי אפשרי - לאחר שינוי תפיסה- פתאום קורה. המקום הרך הזה שלנו, הנפש ההומה הנשית, כמויות הרגש שלנו שצריכות זמן, אהבה והכלה - מקבלות את המקום שלהן. את מגיעה מול בעלך אשה, ולא סיר לחץ של הספקים.

עוד נקודה:
ה' נתן את העונש הזה לגברים, הוא גם נתן להם כלים להתמודד איתו. שימי לב, להם לא לנו.
גבר שעול הפרנסה הוא שלו ורק שלו - חייב לעשות פה עבודה רצינית. זה עבודת ה' שלהם. את יודעת לאיזה קרבת אלוקים, דרגות אמונה ובטחון, תפילות עמוקות - הם מגיעים?? למה? - כי הוא חייב. יש לו אחריות להביא פרנסה הביתה, מה נשאר לו? לצעוק לה'!
זה המסלול שלהם! ממש לא שלנו! לנו זה רק יוצר עומס נפשי מטורף, טשטוש גבולות וחוסר איזון.
תשחררי, תשחררי, תשחררי. תעביר לו את מלוא הניהול, הכובד, האחריות. תחזרי להיות אמא ובעיקר אישה! תלכי לעבודה כמו הבן שלך שבא לעזור לקלף תפו"א(לא בקטע של זלזול. בקטע של חוסר אחריות לביצוע השבת...)
אין לך מושג כמה זה מדייק את המקום שלך כאישה, מדייק את הזוגיות, אפילו בתחום המיני יש השפעה גדולה, אבל זה כבר נושא אחר....

יאלה, עד כאן הגיגיי. בהצלחה🤗
מדהימה.. תודה ממש!!חגהבגה
בדיוק.. ממש מסכימהדפני11
מדהים. ושאלה בפנים-האור שבלב
היום יש הרבה מתגרשים..

אם אישה סומכת על בעלה ב100% כמכניס בפועל,
בסוף היא יוצאת ללא כלום.
ואיך היא תסתדר.

אני יודעת שזו מחשבה לא חיובית- אך תראי את אחוזי המתגרשים..
והאמת זה לפעמים מבהיל אותי(בייחוד במצבים קשים- חלמתי חלום כזה, וקמתי עצובה עצובה)

תודה.חלונות
לא כ"כ הבנתי את השאלה.
למה שהאשה תשאר בלי כלום?
ההיפך, היא פנויה לכאורה ללמוד, לעבוד ולהתפתח בכל תחום שהיא רוצה. כשהעול והאחריות לא עליך - השמיים הם הגבול.
את יכולה לבחור במקצוע למשל לא הכי מכניס אבל שאת אוהבת מאוד. את יכולה תיאורטית להוריד שעות מהעבודה ולהמשיך ללמוד תואר שני, את יכולה לנסות להפוך תחביב שלך לעסק קטן ועצמאי לאט לאט בלי לחץ של להכניס כבר פרנסה הביתה...

אולי לא הבנתי אותך עד הסוף?
היא התכוונה שאחרי גירושים תישאר בלי כלוםמיואשת******

וזה באתמ בעיה. מי שהמקצוע שלה ממש לא מסוגל לפרנס, נגיד עובדת כמה שעות בסוג של תחביב, ואין לה תעודה למקצוע "רציני" בצד, עלולה להיות בקשיי פרנסה רציניים לשעת גירושין

לטעמי הפתרון לזה שלכל אחת תהיה תעודה במקצוע טוב ומכניס. לא חייבים לעבוד בו, אבל אם יש תעודה\תואר כלשהו אז גם אם לא עבדת בזה את יכולה ללכת לחפש עבודה בזה אם חס ושלום יש צורך.

אהה הבנתי.חלונות
אבל אין לזה קשר לתפיסת העולם הכספית מול גבר ואישה.
מה שכתבת לדעתי נכון מאוד. ותקף לכל אחת ולכל מצב.
לא התכוונתי בשום מקום לעודד חוסר עשייה, אי יציאה לעבודה, אי מימוש עצמי ורכישת מקצוע.
כתבת יפהכל היתר חולף
תודה⁦חלונות
רוצה להגיד לךבת 30
שאני הייתי לגמרי בתפיסה הזאת, ובאמת לא חשבתי או הרגשתי שעול הפרנסה מוטל עלי, גם אם אני עוזרת.
וזה לא עשה טוב. בכלל.
לקח לי הרבה זמן להבין, שבנתוני החיים המסוימים שלנו, אני צריכה לקחת אחריות מסוימת גם על הפרנסה.
לא שזה קל. אבל אלו החיים.
באמת?חלונות
ממש ממש מענין אותי.
אני מאוד מאמינה בדרך הזו, אבל גם מאמינה שלכל דבר יש יוצא מן הכלל.
כל הכבוד לך על הגמישות המחשבתית!
כן...בת 30
את צודקת, לפעמים טכנית זה פשוט לא מתאפשר.כל היתר חולף
ארחיב אם כבר ציינתן את זהחגהבגה
העולם שלנו לא באמת מאפשר את זה.
אלא אם כן מסכימים שחיים ברמת חיים מוגבלת מאוד, שוב אל אם כן ההכנסה גבוהה מ20,000, בהנחה שיש ילדים.
לא חושבת שמישהי תהיה מסוגלת ללכת ללמוד תפירה/סריגה, הדרכת טיולים, או אפילו לקום ב10 בבוקר ולראות את בעלה כורע תחת הנטל- למרות שהוא מתחייב בעול הפרנסה.
כמו שעל אחת מאיתנו מצפה מהבעל שיעזור בגידול ילדים, כביסה, כלים בישולים.
הרי אף אחת מאיתנו לא תהיה שלמה עם זה שהבעל יגיד- סליחה, אני מחוייב בעול הפרנסה, חוץ מזה לא נוקף אצבע והכל יסתדר...
אבל חגה! ממש לא זו הכוונה!חלונות
אם את רוצה/*צריכה* לצאת לעבוד - תעשי את זה! ברור!
השאלה מאיפה זה מגיע, על מה זה יושב...
תתפלאי, אבל לתפיסה בראש. למקום ממנו אנחנו פועלים - יש השפעה אדירה על המעשה, על ההרגשות ועל התוצאות.
קודם כל חגוש איזה דיון מעניין פתחת🙂אם_שמחה_הללויה
בינתיים קוראת וצופה מהצד
ממש מעניין איזה מגוון דעות!

וחלונות מסכימה ממש!אם_שמחה_הללויהאחרונה
התפיסה היא בראש. השפע הוא בראש.
לפעמים כשמשנים כיוון מחשבתי/אמוני מה שלא נראה היום אפשרי הופך להיות אפשרי.
רוצה לענות על זה. אולי במוצאשחלונות
לא רק טכניתבת 30
נפשית
האמת אין לי כל כך תשובות אבל מזדהה מאוד עם השאלותאני זה א
שהעלת..
אני אישית מבחירה בבית ויכולה רק להגיד שלא תמיד,זה כל כך פשוט
יש ימים מאתגרים מאוד והיו לי תקופות שהייתי עם 2 קטנים בבי לרוב אחד..
וברור לי שעם הייתי צריכה עוד לצאת לעבוד ולהוסיף גם את זה לג'ינגול היומיומי הייתי קורסת לחלוטין.
מה מחזק אותי?
לזכור שזה זמני שתיכף כולם יגדלו ויהיה יותר קל קצת.
שלאט לאט לומדים להוריד סטנדרטים במה שאפשר.
שלאט לאט לומדים גם איך לשמור על הזוגיות גם אם לפעמים נופלים..
ובעיקר מתפללים שיהיו תמיד כוחות להכל.
הבית שלי רחוק מלהיות מושלם ומתוקתק אבל משתדלת שיהיה שמח בו..
אני באמת חושבת שזה לא ככ אפשרי...דפני11
תראי יש כאלה סופרוומניות שיכולות הכל.
אני כבר מזמן הבנתי שאני לא כזאת.
מה כן הבנתי?
קודם כל באמת שאני מאמינה שיותר חשוב עבורי להיות אישה אמא ורעיה נושמת וחיה. ולכן עול הפרנסה הוא באמת לא עלי.
אני עובדת. בעלי סטודנט כרגע בלי יכולת טכנית לפרנס... אבל העול הזה. הלחץ הזה (אגב לא תיארת אותו וזה ממש טוב, אבל בשבילי הלחץ הוא גורם מספר אחת לשחיקה והיגמרות שלי בשאר הנושאים) הוא לא עלי. אני אפרנס כמה שיכולה. כמה שסביר בעיני. כי זה לא שווה לי .. לא הלחץ ולא חוסר הפניות שבא עם משרה מלאה.....
ואם יום אחד ארגיש שגם זה גדול עלי- אז האחריות היא שלו.... הוא התחייב לזה בכתובה. אני התחייבתי לדברים אחרים... ולכן בעיני שנינו עדיף שהוא יצא לעבוד ואני אם לא יכולה לעבוד גם, אתעסק בדברים אחרים...

בנוסף. אני ממש הורדתי רף בכל מה שקשור לנקיון הבית והסדר.... אבל ממש.
מבחינתי.
סדרי העדיפויות שלי הם כאלה:
1. אני רגועה, שבעה ולא עייפה.
2. טיפול בילדים+זוגיות
3. כביסות
4. בישול
5. נקיון שירותים
6. סדר
7. כלים ושאר נקיון.

וההגיון הוא שאם אני לא אהיה רגועה שבעה וערנית- אני אהיה איטית משמעותית, עצבנית, אוירה נאחסית על כולם.
ילדים - אני אחראית עליהם. אם אני לא אדאג להם בגוף ןבנםש אף אחד לא ידאג להם. אין מישהו אחר. זוגיות- אם הזוגיות שלי תהיה רגועה שמחה וחזקה- אתמלא בכוחות להכל. כנל הפוך. לכן זה יותר קריטי לי מהשאר.
כביסות- חשוב כדי שיהיה מה ללבוש (למה זה לא לפני כן? כי מקסימום אפשר לקנות). אגב זה לא כולל קיפול וגיהוץ... העיקר שתהיה כביסה נקיה.
בישול,- חשוב אבל בשעת הצורך אפשר לקנות אוכל מוכן או לאכול דברים פשוטים- לחם עם פסטרמה.
נקיון שירותים- אפשר להזמין מנקה
וכן על זה הדרך...

הפרקטיקה של זה זה שיש ימים שאחרי פיזור הילדים אני הולכת לישון והבית יכול להגיע למצבי בלאגן ולכלוך קיצוניים...
בהצלחה נשמה!!
תודה על זה, ממש עשה לי סדר!חגהבגה
בשמחה! כיף לשמוע שהועיל לך קצת...דפני11
אהבתי את ההגיון הבריא שלך. יפה!!!מיואשת******
אבל מי אמר שבאמת יש סופר וומניות???? אף אחת לא מושלמתהאור שבלב
בטוח משהו מתפקשקש
זה נכון... יש מחיריםדפני11
אבל יש כאלו שהן באמת סופר וומניות.
סבתא שלי היתה כזאת....
חרוצה זריזה מאודדדד ועם כוחות בלתי נגמרים...

הלוואי עלי כמו שאומרים... אבל אני יודעת שאין לי שום סיכוי שבעולם חחח.. אם אגיע לחצי מההספקים שלה אהיה מבסוטה עד הגג חח
וואי. אני כל הזמן חושבת על זה!!עמוקה במצולות

פתחתי משתמש חדש פשוט כי מפחדת שיזהו אותי מסמיק-מוציא-לשון גדלתי כמו בקיבוץ וההורים שלי עם מוסר עבודה ממש גבוה! ואמא שלי.. בכלל, סופוומן, וגם סבתא שלי, ככה היא גדלה גם.. היא עובדת, אבל לא משרה מלאה וגמישה בשעות אז תמיד הייתי בטוחה שכולם ככה. ארוחת צהריים חמה כל יום (ואוכלים כולם ביחד, קצת כמו הוואי משפחתי) אין כמעט הררי כביסה ומקופלת ובמקום, עוזרת בש.ב. יכולה להשאר בבית אם חולים תמיד יש ארוחת ערב מגוונת שדם אותה אוכלים כולם ביחד.. תמיד להורים שלי יש יותר ימי חופשה ממה שאפשר לצבור, אם יש משהו שצריך לעשות בבוקר (למשל ללוות את סבתא לבדיקות) הם פשוט יוצאים מהעבודה וחוזרים לעבודה.. אמל'ה! איך עושים את זה?!? איפה היום מוצאים עבודות כאלה גמישות לא בקיבוץ?!? איך אפשר לעבוד ולנהל בית ומשפחה וזוגיות?? כל הזמן אני חושבת על זה.. ב"ה לבעלי ולי אין סטנדרטים גבוהים בחיים, וב"ה אלף פעם הוא עובד בעבודה שמאפשרת לנו לחסוך יפה מאד. אז אני יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד (אין לנו עוד ילדים, אבל לחשוב על להכניס לכל העיניין של עבודה בית וזה גם טיפולי פוריות?!? איך אפשר להכניס את זה?) אני כ"כ לא כמו אמא שלי.. שזה לפעמים ממש ממש מחליש אותי.. אני לא מסוגלת.. בשביל שאוכל שיהיה בית מתפקד ויהיה לי כוח, אני לא מסוגלת לעבוד.. וקשה לי עם זה מאד.. אז ב"ה שבנתיים זה בסדר לנו, בעז"ה שהמשכורת של בעלי תמשיך ככה עד 120 ואז נוכל גם להמשיך בסידור הזה..

בקיצור- קצת פרקתי כי אני שיא ה-מזדהה!

טוב אני מניחה שבקיבוץחגהבגה
גם ילדים פחות ילדים...
באיזה מובן את מתכוונת?עמוקה במצולות

ציינתי את זה פשוט כדי להגיד שאמא שלי לא הייתה חייבת לעבוד, ועדיין עבדה ותפקדה מלא בבית. וגם אבא שלי, זה לא שהוא עובד כל היום כי צריך את הכסף הזה, אלא ממוסר עבודה גבוהה, הוא לא מקבל משכורת לפי שעות או משהו.. חוץ מהענינן הכלכלי הזה (שלא מקבלים משכורת אלא תקציב כמו בקיבוץ) היינו כמו כל משפחה ביישוב\עיר.. ואני לא רואה אותנו גרים במקום כזה, וברור לי שרוב האנשים לא חיים במציאות כזאת וכל הזמן תוהה לעצמי באמת, איך מתפקדים ככה? איך יש כוח להכל? לא יודעת איך אעשה את זה ועוד כשיהיו בעז"ה ילדים.. בנתיים מודה שב"ה אנחנו מסתדרים רק עם המשכורת של בעלי (שב"ה היא יפה ממש) ובעז"ה זה מה שנעה גם בהמשך, לפחות בשנים הקרובות. ככה אני מצליחה להחזיק את עצמי בטיפולי פוריות ובתיפקוד בבית.

את מסכימה שאן הייתם 7-10 אחיםחגהבגה
אמא שלך ואבא שלך היו עובדים פחות כדי להיות יותר בבית עם הילדים?
ועייפים יותר?
אבל זה בכל המשפחות, ברור שכשיש יותר ילדים יש יותר עבודה..עמוקה במצולות

ואנחנו 5 אחים ב10 וחצי שנים. אבל אולי זה קשור בכלל לזה שההורים שלי התחתנו יחסית מאוחר? כבר לא יודעת.. אפאטי

מעניין מה שאת אומרתחגהבגה
על פניו נשמע לא הגיוני- מצד אחד לעבוד בלי קשר למשכורת, עם מוסר עבודה מאוד גבוה, מצד שני לגדל בית עם לא מעט ילדים בל"ע במרווחים קטנים....
אז אולי התשובה היא שאני לא זוכרת איך היה כשהיינו קטניםעמוקה במצולות

צוחק אולי בכלל עדיין זה לא כ"כ אפשרי ופשוט אני זוכרת רק את ההצלחות של ההורים, אולי זה לא באמת היה ככה? זה אני באמת לא מבינה איך הם עשו אתזה..

לדעתי אפשריאמאשוני
עבודה, בית, ילדים, זוגיות.
אמנם בלי אברכות אבל חושבת שיכולנו להסתדר גם עם משכורת אחת עקרונית.
אחרי המון שנים של קריעה והעמסה הכי אפשרית- בסוף זה מגיע.
בית- בסוף מגיעים לזה איכשהו.
עבודה- ב"ה אחרי רזומה מסוים כבר אפשר להרשות לחפש עבודה שתהיה טובה ולא צריך למתוח את החבל יותר מדי כדי "שחהיה משהו ביד".
משפחה- טפו טפו טפו. הילדים גדלים, ההורות גדלה.
זוגיות- כשהעולם מתחיל להתייצב, גם הזוגיות מתייצבת ולא כל משב מנענע אותה כמו בהתחלה.

אני חושבת שבבסיס לכל הדברים החשובים שכתבת- זה קודם כל האני העצמי.
מי אני? מה אני? למה אני? איפה אני? מתי אני?

מיד עם היציאה לבגרות מתחיל הסרט הנע של לימודים-חתונה-ילדים-עבודה
ויש לזה צד חיובי של תמימות, התלהבות, כוחות נעורים.
אבל יש בזה גם צד בוסרי. צד שלא מספיק יציב. זה שלב בחיים שלפעמים משנים דעות, אורח חיים, שינוי תעסוקתי, מעברי דירה...
זה עדיין שלב של חיפוש האני העצמי.

באיזשהו שלב דברים מתחילים לאט לאט להתאזן.
דברים שהטרידו אותנו בילד ראשון עוברים לידינו בילד השלישי,
סיטואציות שבמקום העבודה הראשון לקח לנו תקופה ארוכה להשתקם ממנה, בעבודה השלישית כבר פחות לוקחים ללב.
בזוגיות מריבות שבהתחלה היו גורמות לרעידת אדמה היום אנו יודעים שגם אותם נעבור.

מכל בשלות כזאת מבשיל האני העצמי. וכשהאני העצמי בשל ויציב אז דברים מסתדרים ויש יותר הרמוניה ושילוב בין התחומים השונים.

לדוגמה, אם פעם באמצע שיחה עמוקה עם בעלי ילד היה מתעורר ומפסיק אותה, היה קשה לחזור אח"כ לאותה נקודה כי משהו בנפש היה לא מאוזן ביחס זוגיות- הורות.
או שנכנס מייל דחוף מהעבודה כשנמצאים עם הילדים
או שיש טלפון מהבית בזמן העבודה.
פעם כל מעבר כזה היה גובה התמודדות נפשית:
איך אצא באמצע פגישה לענות לילד, מה יחשבו עלי??
איך אענה למייל של העבודה אני אמורה להיות עם הילדים עכשיו..

עם הזמן לומדים לשלב ופחות להתרגש מזה ומכאן ההצלחה לגם וגם וגם.
כמו שאת מצליחה לשלב בין הסרטונים לילדות שלך.
יש בך נינוחות מול המצלמה גם כשאין במאי שאומר להן מה להגיד את זורמת עם התשובות.
תראי כתבות עם אנשי תקשורת ששידרו מביתם. איזה מבוכה וחוסר אונים כשהם מצטלמים עם הילדים ברקע...
אז ברור שהם ירגישו ששידור מהבית וילדים לא הולך יחד ואת תרגישי שכן אפשר כי את מנהלת את זה סימולטנית.
בנחת.

לא יודעת איך זה בהוראה אבל מן הסתם שבשנים הראשונות יותר קשות גם מבחינת להכין חומר, גם להוכיח את עצמך, גם לקנות כלים לניהול כיתה וניהול שיעור, גם לקנות הרגלים לעבודה מול מנהל וגורמים נוספים...
אז בהחלט יכול להיות שאחרי שתקבלי קביעות ועם צבירת השנים, הנפח שהעבודה תופסת מבחינה נפשית יקטן (גם אם היקף השעות ישאר זהה)
ולכן כשתאספי את הילדים (ויבוא יום והם יביאו אחד שאת השני ופשוט תיפגשו בבית) את תהיי פחות עייפה נפשית ופיזית. וסדר היום בבית יהיה מתורגל יותר, אז יהיה יותר קל עם הילדים, ואז בערב יהיה לך כח פנאי וחשק גם לתחזק זוגיות...

עכשיו ברור שזה תהליך שלא הכל בו בקו ישר כל הזמן, יש לפעמים נסיגות זמניות מדי פעם באחד התחומים, אבל בראייה של כמה שנים יחד, זה המסלול בגדול,
את לא חושבת?
מסכימה מאוד מאודחגהבגה
ופשוט כנראה עדיין לא רואה את זה באופן מוח'י כי לא שם.. תודה אהובה ❤
מסכימה ממשדבורית
מסדר את הראש מה שכתבת
חוץ ממעט זמן עם הילדים כל יוםים...
שזה לבוא הביתה ולארגן ארוחת ערב, לשטוף את הילדים ואזור האוכל וללכת לישון. באמת חסר לי זמן איכות עם הילדים.
ונסיעות ארוכות שצריך לעשות משהו בקשר לזה- כזה ביזבוז זמן וכשאצטרך להיות זו שמוציאה את הילדים מהמעון כל יום זה גם יבוא על חשבון זמן העבודה כל יום.
מעבר לזה אני לא רואה בעיה מיוחדת בלעשות גם וגם וגם

פעם כביסה היה יום כביסה בשבוע שמוציאים הכל ומכבסים ביד. היום זה אפילו לא 5 דקות שדוחפים דברים למכונה ומפעילים. חמותי קנתה לנו מייבש ומדהים כמה עבודה זה חוסך.
אני לא מנקה כל כך את הבית ביום יום, ולא מספיקה לבשל כל יום.
גם לא שוטפת כלים כל יום
אז כנראה שגם תלוי בסטנדרטים של אחזקת הבית ובעליכמובן משתתף בזה
עוקבת...שמעונה
בלת"ק. רק מזדהה עמוקות ושולחת חיבוקמטילדה


האמת לא לגמרי הבנתימיואשת******
נשים בחול וגם בארץ עובדות במה שהן אוהבות וכיף להן, כי רובן הן לא מפרנסות עיקריות. ואז יש מרווח בחירה וגמישות.
מי שבוחרת בעל אברך זו בחירה מדהימה ומחירה בצידה. מחיר אישי ומשפחתי עבור ערך של לימוד תורה. לכל דבר גדול יש מחיר גדול בדכ, דרך העולם 🤷🏼‍♀️
אם את שואלת אם יש דרך להיות גם מפרנסת עיקרית או יחידה, וגם ללדת ילדים צפופים/רבים, וגם לתקתק את כל ענייני בית וגם להיות רגועה שמחה רזה ו- תוסיפי כיד הדמיון הטובה- אז לא. אנחנו בני אנוש ולא מלאכים עם כמות מוגבלת של משאבים- כוחות וזמן- ולכן זה לא אםשרי.
משם כל אחת מחליטה מה חשוב, מה המחיר, על מה מוותרים.

כמו שלא תמצאי שום גבר שמנהל קריירה מפרנס עיקרי מגדל ילדים עיקרי ומנקה בית עיקרי. לא קיים, אפילו מצחיק לנסות לחפש כזה, נכון? (וזה עוד בלי הריונות ולידות) אז גם אשה לא. לשניהם יש אוצו מספר ידיים רגליים ושעות ביממה.
תסלחי לי אך אני חולקת על דעתךחגהבגה
הלוואי שהיה כך, שנשים שעובדות שמפרנסים נוספות ולא עיקריות אוהבות מה שהן עושות.
הרבה גברים ונשים לא אוהבים את העבודה שלהם..
בעלי מכניס, ולא מעט, כמעט כמוני, למרות שהוא אברך.
לא מבקשת טיפים להיות מושלמת.
אבל לפחות קצת- איך עושים את זה?
מה, נשים שעובדות משרה המלאה למרות שהן לא יחידות- , לא מתעייפות?


פשוט משימה שצריך כנראה בלי סוף לוותר על משהו..
תראי.חלונות
לדעתי - כן. אשה אמורה לעבוד במה שהיא אוהבת, כמה שהיא רוצה ונכון לה ולבית. העבודה בשבילנו היא למילוי רגשי. לסיפוק. להנאה.
זו דרך החיים שלי.
וזה לא נכון להגיד שזה לא קשור לאברכות.כתבת שבעלך מכניס הרבה כמעט כמוך. זה נחמד. כמה הוא היה מכניס לו היה רק עובד? - השכר הממוצע במשק הוא סביב10000. מניחה שאם בעלך הוא בעלך, אז ודאי הוא מוכשר ומוצלח מאוד. וקרוב להניח שהיה מכניס לפחות את הסכום הזה.
מסכימה איתי שעם הכנסה כזו - תנאי העבודה שלך, כמות העומס שתקחי על הכתפיים שלך, מידת הדוחק שתדחקי את עצמך לצאת לעבוד - כל זה היה נראה אחרת. נכון?

אני לא כותבת כדי להרפות את ידיך. ממש לא! אני פשוט מנסה למקד אותך בסיבה לכל זה. וב"ה זו סיבה משמחת ומשמעותית מאוד. ושוב. כשיודעים וזוכרים עבור מה "משלמים" - זה נראה אחרת⁦⁩⁦
הלוואי שכולן היו חיות ככה...חגהבגה
הלואי ממש!חלונות
זה בידיים שלנו!
אנחנו יכולות לבחור כל רגע מחדש❤️
לא הבנת אותימיואשת******
את כתבת שאת רואה נשים בחול וכו, כתבתי שאלו שעובדות במה שהן אוהבות- רובן לא מפרנסות יחידות.
לא כתבתי שכולן אוהבות מה שהן עושות.
כל מי שעובדת משרה מלאה מתעייפת, ברור.
אבל עדיין יש הבדל גדול בין משרה מלאה בהוראה למשרה מלאה במשהו אחר (יש מצב שלא תסכימי איתי) אחרת לא היו הולכות כל כך הרבה נשים להוראה. זה יחסית מקצוע נוח לאימהות. וכן, זה גם מעייף מאד. לא חולקת.
אבל תביני שיש הבדל בין מי שעובדת משרה מלאה המפרנסת עיקרית או לא, כי אם את לא מפרנסת עיקרית אז יש לך מספיק כסף להוציא על עוזרת, על אוכל קנוי, ועוד דברים שמאד עוזרים. ואם מישהי מפרנסת עיקרית אז אין כסף למותרות.

בסופו של דבר ברור שכולנו עייפות ולעבודה יש מחיר. מושלמת? מה הקשר, אף אחת לא מושלמת. אם את מחפשת פתרונות קסם, אין.

אני חושבת שההבדל בין מי שעובדת משרה מלאה ובעלה לא אברך זה שהיא מרגישה יותר בחירה ופחות עול. מתי שבא לה היא יכולה להפסיק וללכת למשהו אחר. יחסית כן? הכל יחסי בחיים. אבל אם אין משכורת נוספת ליפול עליה לכמה חודשים אז אין כל כך בחירה.
וכמו שאמרתי הבחירה בחיים של תורה היא בחירה מיוחדת ומוערכת, רק צריך לבחור בזה כל פעם מחדש מתי שקשה, ולזכור למה בוחרים בזה. וזה מקל את
התחושות. כי בסופו של דבר יש משמעות מאד גדולה לעבודה של אשה שעובדת בשביל שבעלה יהיה אברך לעומת אשה שעובדת ברגיל.

וברור שצריך לוותר על משהו. ברור! אני עובדת משרה מלאה מבחירה ולא מצורך, ומוותרת הרבה על סדר ונקיון. בהחלט. רק אני לא רואה בזה ויתור עצום, כי אם האופציות שלי זה לעבוד במשהו שלא בא לי ואני לא אוהבת לעומת לסדר ולנקות כל היום את הבית שאני שונאת, אז בכלל לא שאלה.
אם הייתי מאד אוהבת לנקות ולסדר ולא אוהבת את העבודה שלי וואי, זו היתה בעיה רצינית. כנראה לא הייתי עובדת
עכשיו הבנתי אותך, מסכימהחגהבגה
חות מזה שאם לא הייתי מפרנסת יחידה הייתי יכולה בכיף להחליף. רוב הזוגות שניהם עובדים ולא רואה נזילות בלתי נגמרת בהחלפת עבודות.
לא יודעת אולי גדלתי ככה- עבודה זה עבודה, אין דבר כזה להחליף..
ושוב, עדיין חושבת שלרוב נץ האנשים עבודה זה עולה. חלק יותר מתחברים חלק פחות, דורה תחתונה מעדיפים לא לעבוד...
איזה כיף. אז מה ששכחתי לומר לךמיואשת******

זה שאני חושבת שאת אשה מדהימה! ממה שצפיתי בך. את אמא מהממת, ויש לך המון המון עושר פנימי, ואת בתקופה של צפופים קטנים, תחילת החיים, מאבק פרנסה מצד אחד ומצד שני תחושה ורצון להגיע למימוש עצמי , זה תקופה עמוסה רגשית ופיזית. וזה בסדר להרגיש מוצפת.  וזה בסדר לנשום עמוק ולחכות שהגל יעבור, ולשרוד קצת.

ואת יכולה לחשוב איפה היית רוצה להיות בעוד חמש שנים, ולתכנן לעצמך רשימה של דברים קטנים וריאליים למימוש שצריכים להקרות כדי שתגיעי לשם.

למשל, סתם זורקת, היית רוצה ציוד יותר טוב להקלטה\צילום? אז לשים כל חודש בצד חמישים שח לזה, אפשרי? עוד כמה שנים יש סכום משמעותי.

את רוצה ללמוד תחום מסוים ? להחליט שפעם בחודש את מקדישה שעתיים ללימוד הזה. 

דברים קטנים שיתנו לך הרגשה של התקדמות למה שאת אוהבת, ברזולוציה של זמן ממושך.

 

חיבוק

❤❤❤חגהבגה
נכוןבת 30
תמיד צריך לוותר על משהו.
הבעיה היא שלרוב נוותר על משהו שקשור אל עצמינו.
על השינה שלנו, על זמן השקט שלנו, על יישוב הדעת שלנו.

אני רק חושבת שאם כבר זה העולם המודרני שאנחנו חיות בו, אז לפחות לנצל את יתרונותיו- מכונת כביסה, מייבש, מדיח כלים, איי רובוט...
לא בטוחה שזה מה שיהפוך אותנו למאושרות, אבל אולי יעזור...

וחוצמזה, שמעבר לסוגיה הספציפית שאת מעלה כאן, אני חושבת שיש עוד נתון שמקשה עלייך- וזה השלב המשפחתי שבו את נמצאת, עם שלוש (נכון? לא התבלבלתי?) ילדות יחסית קטנות.
יכול מאוד להיות שעוד כמה שנים, גם כשבע''ה יהיו עוד כמה ילדים, עדיין לך יהיה יותר קל, כי יהיו לך ילדות גדולות בבית.
ואז ממילא הן עוזרות.
אצלי הבנות ממש משתתפות, בצורה מסודרת וקבועה בתחזוקה השוטפת. יש טבלה מסודרת וכל אחת עושה שני דברים כל יום- הכל קשור כמעט לסדר, נקיון וכד'. וזה מוריד ממני הרבה.
שלא לדבר גם על העובדה שהקטנים יכולים להישאר עם הגדולות מידי פעם- אם את נחה או צריכה לצאת.
זה מאוד משמעותי.
אני בהריון האחרון, בסגרים, ישנתי כל צהריים בין שעה לשעתיים! באף הריון, חוץ מהראשון זה לא התאפשר.
אני עובדת במשרה מלאה+באורות
וזה באמת טירוף...
אבל באמת כמו שכבר כתבו פה, צריך לעשות רשימה עם עצמך של מה הדברים שהכי חשובים לך בחיים שלכם, ולשים אותם בראש. וככה לדרג מה נמצא בראש סדרי העדיפויות ומה לא. כי אי אפשר להיות מושלמים בהכל. ומה שבאמת חשוב לך, לנסות הכל כדי להשקיע בו ולהיות מסופקת בו. ומה שלא, לשחרר כמה שמצליחים.
חגוש תודה על הדיון המענייןהרקולסית
מעסיק אןתי בלי סוף,ממש לפעמים מרגישה חסרת אוניםחגהבגה
ברוך ה' אלף פעמים אלו צרות מצויינות!!!!!
מניחה שהנסיכות יגדלו קצת, וככל שיהיו יותר עצמאיות, יהיה יותר קל...
גם אותי מעסיקהרקולסית
והאמת נראה לי שהפמיניזם יצר מצב קצת לא מתוקן, שבו נשים חייבות לצאת לעבוד (אם כי אני ככ שמחה שהפמיניזם יצר מצב שבו אנחנו יכולות לצאת לעבוד)
ונראה לי שהאסכולה שהאשה מפרנסת כדי שהבעל ילמד תורה רק מחזקת את המצב הלא ככ מאוזן הזה (סליחה.. מרשה לעצמי להביע. אבל ממש רואה שאת חושבת אחרת ).. אבל אני ממש ממש אוהבת את זה שהעלו פה מחשבה על איך לשנות צורת חשיבה וגישה גם אם לא משנים צורת חיים! זה פשוט מדהים
אגב אני עובדת משרה מלאההרקולסית
בלי שבעלי אברך.. אז כמובן 0 שיפוטיות 😘
עונה לכולן-חגהבגה
תודה רבה, קיבלתי הרבה תובנות, חידודים והשלמה.
וגם לא מעט מחמאות!!!
לגמרי טבעינחלנחל
גם ילדים קטנים, גם משרה מלאה, כולם נגמרים ככה.
לגבי יוטובריות... יש תסריט, יש בימוי, אם זו מישהי רצינית עם הרבה פרסומת אז אולי היא גם לוקחת צוות הפקה וכו'.. ילדים מן סתם עם בייביסיטר או במסגרות בשלבים שונים של עבודה על התכנים. והן גם משלמות מחיר. אין פרטיות , כולם יודעים עליהן הכל, לפעמים כל מיני משוגעים מרחבי רשת יכולים לרדוף אחריהם..
מה שאת רואה ביוטיוב לא תופס במציאותשירוש16
את רואה סרטון של 20 דקות? 40 דקות? תחשבי מה הן חוות במציאות - מצלמה ותיעוד של רגעים רבים בחיים. כניסה לפרטיות, לבית האישי שלהן.
הסרטון אומנם מסתיים ב20 דקות אבל הן יושבות עליו שעות רבות של עריכה על מנת להשיג תוצאות טובות שבעקבות כך באים הצפיות המרובות והרייטינג שמכניס להן כסף.
וכן, רבות מתוכן מתפרנסות מדברים אחרים כמו בעל, הורים וכו ולא משתמשות ביוטיוב או כל עבודה עצמאית קטנה מהבית כמקור הכנסה עיקרי כי הוא פשוט לא יכול לספק בית עם ילדים.
זה תשופר. לא מעבר.

החיים במציאות מלאים באתגרים. חלק גדול מזה זה שילוב בין דברים שחשובים לנו בחיים- עבודה ומשפחה.
וזה חתחת אתגר לא פשוט. הרבה נכשלים בו. צריך כל הזמן לבדוק היכן כל צורך ממוקם בפירמידת החשיבות הפנימית ולתעדף בהתאם.
עד כמה שאני אישית אוהבת ונהנת מהעבודה (אומנם מתישה ברמות)- דקה אחת עם הבן שלי שווה יותר מכל הסיפוק בעולם שיש בעבודה.
אז אני משתדלת לתעדף את היכולות ומשאבים שלי כדי לשהות יותר זמן ולהשקיע יותר אנרגיה בחיי המשפחה ופחות בעבודה.

נשים פעם לא יצאו לעבודה אבל הן כן גידלו בבית את הילדים עד גיל מתקדם, חלבו את הפרות, טיפלו בעופות, אספו ביצים, הכינו לחם מאפס וגידלו ירקות בגינה הפרטית שלהם. הן עבדו קשה מאוד במשק הבית ובגידול ילדים.
אלו דברים שלא קיימים היום.
בלתקפשיטא
לגבי היוטיוברים מחול- הרווח מפרסומות ומצפיות בחול הוא הרבה יותר ענק מבארץ.
כל היוטיוברים מדברים על זה...
אז בחול יש להם יותר אפשרות להתפרנס. פה בארץ זה הרבה יותר קשה להשיג מזה הכנסה עיקרית.
(וגם אז בדרך כלל זה משולב עם עוד כמה רשתות חברתיות ואמצעי פרסום...)
אני אישית ממש מרחמת על המשפחות האלהבאורות
לחוות תחת העין של המצלמה, שכל דבר קטן בחיים שלך הוא משהו שיווקי, שאתה מסתכל על הילדים שלך ועל הכיף שלהם כדרך להרוויח כסף...אותי אישית זה דוחה ממש.
ברור, אני גם. רק כתבתי שכלכלית המצב שם הוא ממש שונהפשיטא
ואין בכלל מה להשוות בין רווחים פה בארץ לרווחים שם..
פעם עבודותהבית היו הרבהיותר מפרכות וקשותתהילה 4
בישול על פתילייה, כביסה ביד, שאיבת מים ועוד... לכן היה צריך שמישהו יהיה בבית יותר. היום בה אנחנו כל כך מאורגנים עם מכונות כביסה, כיריים פרקטיות ומים בברז שבאמת מיותר להישאר בבית. ככה אני חושבת. אבל- חשוב באמת שיהיה נעים ושאץ צףתמצי את האימהות שלך. ולכן, לדעתי גם על האברכות. צריך לחשוב כל ףעם מחדש ולא להיות תקועים במחשבה שזה מה שדיברנו עליו פעם בדייטים ובתחילת הנישואין ולכן אנחנו תקועים במצב הזה. בעיני גם אם בסופו של דבר תחליטו להמשיך אם המצב הקיים. זה יהיה מתוך בחירה והבחירה תמתיק את כל האוירה ולא מתוך ההרגשה שאת כבולה לזה. ואם חלילה את מרגישה שאת תקועה במצב שלא עודה נכון לך ובעיקר לבית שאתם בונים. שווה לעשות חושבים.
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

לא מכירהאחת כמוני
אבל איזה כיף לכן!! הלוואי שתמצאו!!
אולי ערב שירה עברית?שמעונה
אם הצעירות בעניין
פחות 🙈 אבל תודה ❤️רבותבנות
אולי אם יש דבר כזה של דוסות? איפה שומעים על זה??רבותבנות
אני בדיוק רציתי להירשם לסטנדאפ שלממשיכה לחלום

משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית

או מישהי כמו חנה כהן אלורו

חנה!!! זה רעיון!!! תודה!!!! איך לא חשבתי על זה ❤️רבותבנות
אבל אין כלכך הופעות פתוחות... באסה 😅רבותבנות
הצגה נשמע לי הגיוניכל היופי
משהו שיש עליו המלצות, אולי משהו קלאסי שאת יכולה לקרוא מראש את העלילה ולראות שזה מתאים
כן זה הכיוון. איפה מוצאים אבל דברים כאלה?רבותבנות
רויטל ויטלזוןאמאשוני

לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.

אמא שלי בחיים לא תלך 😅 אבל תודה!רבותבנות
תחפשי הצגות בהיכל התרבות באיזור שלכםשקדי מרק

ותראי אם יש משהו מתאים

יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם

לגבי חנה כהן אלורו, יש לה הופעות בכל מיני מקומות משמעונה
ישובים, אולי שווה לשאול אותה איפה היא בקרוב, ולראות אם קרוב
ביישובים זה סגור לתושבות... מצאתי לוז שלה לקיץרבותבנות

והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'

אז רק ישבתי וריירתי 😅

רעיון! תודה!רבותבנותאחרונה
יש הצגה חדשה של תיאטרון לחישהשמה לב
לא ראיתי עדיין את ההצגה הזו אבל ראיתי הצגות אחרות שלהן והן ממש טובות!
אחפש, תודה!רבותבנות
בנות שלוקחות בונגסטההרמה

ניסיתי היום להיות בלי היה לא פשוט.. מה שהכי הפריע לי זה שבלילה ישנתי מזעזע שינה קלה ולא טובה

קרה למישהי?

למה בלי?הבוקר יעלה
אם עוזר לך תקחי
תכף שבוע 15,הרמה

במהלך היום עייפה

וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?

לא מפסיקים בונג'סטה בבת אחתראשונית
צריך הדרגתיות. אני לקחתי אחד ביום אז עשיתי יום כן יום לא כמה ימים ואז הפסקתי.

להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.


וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה

אבל זה פגע לך בשינה?הרמה
לגבי העייפות, זה באמת אחד התסמיניםראשונית

השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.

אני לא מצליחה לישון טוב בלי הכדור זו הבעיההרמה
אני לקחתי עד הלידהסטודנטית אלופה
אני הפסקתי ב18הבוקר יעלה

הדרגתי

אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב

ועדיין היה צריך להתרגל..

זה הריון ראשון שלך? 

לא, חמישי😄 אבל כל הריון אחר לגמריהרמה
היו לך היום הקאות או רק ערנות?עדיין טרייה
אצלי כשניסיתי להפסיק התחילו הקאות בלתי פוסקות. בסוף מה שעבד זה הפסקה ממש הדרגתית (כל פעם דחיתי בכמה שעות את הכדור הבא).
עייפה ועם בחילותהרמהאחרונה
במהלך היום עייפות הבעיה זה בלילה שקשה לי להרדם כשאין את הכדור 
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילהאחרונה
שאלת סקר: אפליקציית טהרה!אנונימית בהו"ל

אפליקציה שאת מכניסה מחזורים

היא מחשבת ימי פרישה, מזכירה לעשות הפסק ובדיקות

מזכירה יום טבילה

לוח טהרה בעצם

האם יש לך אפליקציה שכזו במכשיר?

האם תרצי להשתמש?

היית עושה מנוי ומשלמת חודשית לכזו אפליקציה?


תודה!


(מנהלות אם צריך אסביר לכם מהניק שלי למה זה אנונימי חח)

לא משלמתאמאשוני

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)


כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

יש לי חינמיתואני שר

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

איך קוראים לחינמית? אשמח לנסות כזה דבראביגיל ##
תודה! אני אבדוקאביגיל ##
אני משתמשת בשבע לבתוהה לעצמי
אין לי צורךהשם שלי

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.


נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.


* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אפשר לבחור אם לקבל תזכורות או לאפרח חדש
בחלק מהאפליקציות יש אפשרות לבחור את שיטת הפסיקהתהילה 4אחרונה

למשל השיטה הייחודית של חב"ד.

עונת אור זרוע למי שנוהג וכו'

יש את mikvah4U שזה אתר חינמיפרח חדש

אני רושמת שם

אני לא מצאתי חינמית לאייפון אז משלמת חחחמדמדה

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

אין ליהשקט הזה
עד כה כשמנעתי- זו הייתה מניעה הורמונלית וכשאני לא מונעת- ומקבלת כל חודש אז אני בציפייה לא להזדקק לאפליקציה כזו ליותר מידי זמן ומעדיפה כבר לחשב לבד...

האם מחשבת לבדשלומית.

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

יש ליראשונית
עם מנוי- תשלום סמלי פעם בשנה (25 דולר נראה לי)
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזהאחרונה
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

התייעצות - בדיקות וכאביםזוית חדשה

אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.

בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.

אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.

כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?

הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.

הייתי חוזרת אליהKayom
אם עברו כמה שנים אז אולי התחדש לה משו..אוהבת את השבת
ניסית רפואה משלימה?
כן, חלק לא עזר, חלק עזר חלקיתזוית חדשה
ראיתי לא מזמן פודקאסט של רופאההשקט הזה

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך


 

 

מה היה האבחון? זה תלוי…מרגול
בזמנו? שרירים תפוסים וצלקת מחתך בלידה.זוית חדשה
נראה לי שזה באמת להמשיך פיזיומרגול

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?


משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

אני בפיזיו'זוית חדשה

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

היא עושה לך עיסויים?מחי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

ממליצה להיכנס לאתר של ארגון שלמהרק רגע קט
ולהסתכל ברשימת ההמלצות על רופאים מומחי עריה. יכול להיות שרופא אחר יגיד דבר חדש.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

מכירה את האתרזוית חדשה
אבל למיטב ידיעתי היא נחשבת הכי מומחית בתחום.
נכון, אבל מסיפורים של בנות בקבוצה סגורהרק רגע קט

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

תזהרי באישי. נושא כזה יכול לזמן אלייך משועממיםיעל מהדרום
בטח שיש מה לחזור לרופאהממשיכה לחלום

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

תודהזוית חדשהאחרונה
נישה ברחםעדי98

היי

אנחנו מעל שנתיים וחצי מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה , הייתה לי הפלה אחת ,עברתי הזרעות וניסיון החזרה 1.

עם הבן שלי בן 4.5 נכנסתי באופן טבעי וילדתי בקיסרי חירום . התייעצנו עם ארגון שמייעץ בנושא והוא הפנה אותי להיסטרוסקופיה שם מצאו לי נישה גדולה ברחם וצריכים לבצע לי היסטרוסקופיה ניתוחית לתקן אותה . מבחינת המחלקה שאני מטופלת אצלה הם אומרים שבכלל אין מה לטפל בנישה וזה לא הגורם לחוסר פריון ולנסות עוד החזרות , וגם שזה לא מהווה סיכון להריון נוסף.

בנוסף הפנו את בעלי לדופלר ושם גילו לו וריקצולה בדרגה 2 למרות שבדיקות הזרע תקינות . חשוב לציין שמתוך 18 ביציית נוצרו 3 עוברים שכולם דרך icsi . וגם פה הארגון המליץ לנו לבצע צנתור . וכמובן הביח אומר שאין שום בעיה והכל תקין.

אם יש פה נשים שהיו עם אותן בעיות אשמח לשמוע ולדעת שאנחנו עושים את הדבר הנכון לגבי הטיפול.. תודה רבה

אני יודעת לגבי נישה-Sheela

שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע. 

ההיסטרוסקופיה שביצעתי וגם הניתוחיתעדי98

זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..

אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .

גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה

סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות 

שווה לחשוב שוב אם להמשיך באותה מחלקה..Sheela
אם נתנו לך המלצה לטפל אז ברור שכדאי. אם את רוצה להיות רגועה לכי לעוד רופא לייעוץ. כל הכבוד שאת עם יד על הדופק, לצערי רופאים מפספסים וחשוב לשים לב. 
2 עוברים שלי שם מעדיפה לעבור את ההיסטרוסקופיהעדי98

ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה

תודה לךך

מצויין מאחלת לך שזה יעבור מהר!Sheela
באמצ זה מצויין שאת על זה.. מכירה כמה שתיקון של נישה ברחם עזר להן. 
אמן תודה רבה על השיתוףעדי98
אפשר להתייעץ עם עוד רופא באותו ביה"חshiran30005

מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך

גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי) 

זהו שעכשיו בעיקרון המנהל מחלקה הוא הרופא שליעדי98
וזה מה שהוא אמר לאחות הראשית להעביר לי..חושבת שהכי נכון לעשות את הפעולה לתיקון הנישה ובעזרת ה מאמינה שזאת הבעיה . גם יש לי עד היום כאבים באזור הצלקת ברחם .
לגבי הנישה אני יודעת שכן מתקנים כי משפיעאורוש3אחרונה

מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.

בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל... 

משחקי התפתחות לילדה בת שנה ושמונהאנונימית בהריון

אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,

יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?

 

קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!

גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה

כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות

באמת כנראה אצל כל אחד זה אחרת...מתואמת

אולי יעניין אותך