אוקי, תקשיבו איזה טרמפ קורע.. (תקראו זאת בטון דרמתי)
חכיתי לטרמפ שיקח אותי לביתי הקט והיפה.
כעבור עשרים שנה, אם לא יותר, הטרמפ נזכר להגיע. ואז נכנסו שתי נשים מאחורה, אחת הייתה נורמאלית בגודלה.
והשנייה הייתה (במילים עדינות) שמנמנה.. בקיצור איכשהו נכנסתי מאחור.. (ד"א נסיעה של שעה) בעודי חושבת לעצמי, איך אנוכי אשרוד נסיעה קשה זו. אותה גברת שמנמנה ירדה באמצע הדרך. נשימת רווחה נשמעה מיפי. ואז... החליט לעלות טרמפיסט אחר...
עיני בההו בטרמפיסט אשר הולך להיכנס לאוטו וחשכו עיני.. 
מולי ניצב גורילה!!! פי שתיים מהקודמת.
מולי ניצב גורילה!!! פי שתיים מהקודמת. כל נוסעי האוטו ריחמו עליי (אני הייתי באמצע) בלעתי את רוקי בקול. אות היזדהות נשמעה מהגברת השנייה. בנס הבן אדם ניכנס לאוטו (להזכיר לכם אוטו של מתנחלים.. אוטו חסר מקום משנות ה..) כל הנסיעה נימחצ'תי על האישה משמאלי.. (הסתכלתי עליה בהתנצלות, ובהתפדחות.. 
)
) ו..האישה משמאלי החליטה שבא לה לשיר.. 
כן, בהחלט לא נעים,מיילא הייתה שרה יפה..(במחשבותיי כיחכחתי בגרוני) והיא התחילה אט אט לשיר יותר ויותר בקול.. עד שכל נוסעי הרכב הסתכלו עליה במבט מזועזע..
כן, בהחלט לא נעים,מיילא הייתה שרה יפה..(במחשבותיי כיחכחתי בגרוני) והיא התחילה אט אט לשיר יותר ויותר בקול.. עד שכל נוסעי הרכב הסתכלו עליה במבט מזועזע.. בקיצור.. עשו אותי שם טוסט, פיתה וכו'..
אני לפני כמה אמשים עליתי לטרמפ,