הוא אחוזי ההצלחה במבחני המועצה. כדאי לנבור באינטרנט ולחפש נתונים עדכניים.

לשים לב ליחס שסטודנטים מקבלים. 

גם מבחינת דת - לי לא ברור שצניעות זה הערך העליון שמבטל כל ערך אחר. 

מכון לב מדגישים מאוד מוד את זה שהם מוסר נפרד וכמה זה יפה ונחמד, אבל מקום שמתיימר להציג את עצמו כמקום דתי - היית מצפה שההקפדה על היושר תהיה ותקבל ביטוי מעשי גם ע"י ההנהלה ולא רק כדרישה / ציפיה שמופנית כלפי התלמידים

צורת היחס לסטודנטים פשוט מזעזעת (זלזול מוחלט), נהלים הזויים (רצו שנהיה גם עם מקרופונים פתוחים וגם עם רמקולים פתוחים במהלך המבחנים, עכשיו יש לנו בוחן שרוצים לעשות אותו ב21:30 בשביל לעשות לכל הסטודנטים של הקורס באותה השעה שחס וחלילה לא נעתיק (אם הם חוששים שנעתיק שיכתבו כמה גרסאות של המבחן כמו בסמסטר רגיל ויעשו אותו על ההרצאות/ תרגולים) ועוד היד נטויה לסיפורים...

אישתי למדה במוסד לא דתי והיא כל פעם מזדעזעת מחדש שהיא שומעת מה קורה אצלינו ואיך מתייחסים לסטודנטים.

ההתנהלות של המכון אומרת בין השורות- "יש פה משחק חתול ועכבר- התפקיד שלכם הוא להעתיק והתפקיד שלנו הוא לתפוס אתכם".

כלל פשוט באחריות- אם צד אחד לוקח אחריות- אז הוא לוקח אותה מהצד השני- כרגע המכון הכריז שהוא לוקח את כל האחריות בידיו ואין שום אחריות על הסטודנטים.

אני יודע על מבחן ספציפי בסמסטר ב' שנה שעברה שהמכון טען שהיתה העתקה מסיבית והסטודנטים טענו (עוד לפני שהמכון האשים בהעתקה) שהמבחן היה מאד קל ביחס לשנים קודמות.

ההקלטות (הם לא עשו את זה באמצעות כל מיני תירוצים)

ואם תגידי לי שגם אני מייצג צד אחד- זה נכון, אבל אני גם שומע איך ההנהלה מדברת עלינו (ההנהלה- לא המרצים)

בסמסטר רגיל (שום דבר לא השתנה, כמו שבסמסטר רגיל הבוחן על ההרצאה/ תרגול אפשר גם עכשיו

הרצאה/ תרגול

לא כולם יצורי לילה ואנחנו לא עובדים אצלם שצריכים להתייצב דום לכל גחמה שלהם (אני אמור עוד להיות בדרך הביתה מהלימודים, אני לא יכול לצאת מהמכון רק ב10 בלילה...

כמובן שקראתי את ההמשך, בסופו של דבר סטודנט שירצה להעתיק יעשה את זה גם עם משגיח אישי, את זה המכון לא מבין, מבחינתי ההתנהלות רק מדרבנת להעתיק יותר.

הפעם היחידה בחיים שהיתה לי מחשבה להעתיק במבחן היא במבחן שבו המרצה הודיע לנו שהוא לא סומך עלינו (כמובן שלא העתקתי בסוף)

אבל יש כללים שקובעים אותם יש בהם אמירה אחת- אתם *** וככה נצליח למנוע מכם להעתיק מה שממש לא נכון, חלק מהכללים לא יעילים וחלק נוסף אומר לך בצורה פשוטה- אתה הולך להכשל במבחן כי אי אפשר לעמוד בכללים וגם להתרכז.

ביררתי בשניהם.
אריאל דרשו ממני 3 חודשים מכינה, כשבמכון לב זה היה חודש.
הפער הכספי מבחינתי היה 25,000 הפסד על הזמן שלא אעבוד והמחיר של המכינה עצמה.
לכן בחרתי מכון לב.
יש מצב שמבחינה חברתית יותר טוב במכון לב, אבל ממליץ לבדוק עם מישהו מאריאל איך זה שם.

התחלתי השנה.

שורה תחתונה- מכון טל יותר נגיש (אני דרומית) ותנאי קבלה פשוטים יותר (על סמך בגרות)

אחרי מחשבה-

חברה תורנית יותר מאריאל (הבנות והמרצים) זה ממש מורגש בתור אחת שחברה שלה לומדת באריאל,

אנחנו מחליפות סיפרים וחווית ויש לזה משמעות גדולה שאני לא יחסתי לה בכלל חשיבות שבדקתי מקומות.

למרצים אכפת שתצליח,לפחות בשנה א ואתה לא רק מספר או רק עוד תלמיד מאלף (אין מאות תלמידים בכל חוג)

יש הבנה של העולם הדתי.

אני פחדתי שזה יהיה יותר מדי דתי,אומנם זאת שנת קורונה אבל הבנתי שנכון יש שם דוסים שלא תמצא באריאל בכמיות כאלה..(סליחה על המונח כמיות) ומצד שני,זה ירושלים אפשר למצוא שם הכל.

ותמיד אפשר להעזר בחוג המקביל שלך במכון המקביל..

....

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

זה לא לימודי משחק וכו'.

למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?

אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.

הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק