פעם הם ממש היו חברים..
היום אני לא חושבת שזה ככה..
מה שכן אני לא יופתע אם שהכול ירגע הם ימשיכו להיות שכנים טובים ולדבר על דו קיום..
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.
העצורים היהודים מלוד ישבו בבית המשפט עם כיסוי על פניהם.
אני לא חושד אותם שהם מתביישים במעשה הנפלא שלהם,
אלא מה, הם פוחדים. פוחדים מנקמה, לא מעיזים לחשוף את זהותם.
במדינתנו הריבונית.....
אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
שעות תושבי לוד מתחננים למשטרה, ולא נשלחת שום ניידת.
רק הגיעו הגבעונים- מיד הגיעה ניידת, והנה התוצאות:
היהודים הלא פראיירים אזוקים בידי היהודים הכן פראיירים.
בושה נוראית. לאיזה שפל הידרדרנו.
ממש ממש מוזר!
אני כבר מתחילה לחשוש מה קורה שם בקבינט...
וממליץ לכל אחד לקרוא בשימת לב, וגם להפיץ הלאה.
שגם יש לי חבר ממעלות שאומר שהערבים בצפון זה משהו אחר ולא צריך לפחד מהם.
אני לא חושב שהוא אומר את זה בקטע שמאלני. הוא אומר את זה כי באמת מתגלה לו רק הצד היפה שבהם.
ובאופן כללי, אני נגד להרוג ערבי חף מפשע אם אין איזו סיבה מסוימת.
אבל כמו שאמרת, ויותר מזה, כמו שהתורה אמרה, אסור להיות תמימים בקטע הזה.
התורה כבר סיפרה לנו מראש מה קורה אם משאירים כנענים בארץ.
אז לא אמרתי טרנספר לערבים.
לא אומר להרוג את כולם ולהשליך לים.
כי יש שם אנשים חפים מפשע.
גם יש שם אנשים, אולי בודדי בודדים, אבל בוודאות יש, שהם אוהבי ישראל ואולי אפילו חסידי אומות העולם.
אבל יש לנו הדרכה של תורה איך לפתור את הבעיה הזו.
יש הלכות איך מותר לגוי לחיות בארץ כגר תושב ואיך בית דין צריכים לאכוף.
גילוי נאות: להרוג אזרחים תוך כדי מלחמה זה דבר מצער ולא אידאלי בכלל, סיסמאות כמו טרנספר, ומוות לערבים, כל הדברים האלה, הם דברים שבכוונה לא כתבתי את דעתי בהם כי אני לא יודע מה מותר לכתוב באינטרנט בלי שיעצרו אותי ומה לא.
ואם מישהו קרא עד כאן ובטעות חשב שאני נשמע טיפה שמאלני, אז זה רק כי אני חושש להעצר. אז בלי להסיט אף אחד לעשות מעשים שאסורים על פי תורה, אני מזמין אותך לקרוא שוב בנימה הנכונה.
ואל תטעו. אני לא אומר להרוג ערבים חפים מפשע. גם התורה לא אומרת את זה.
אל תקחו את ההלכה לידיים אם היא מנוגדת לחוק.
מה גם שהדברים שדיברתי הם הלכות לציבור ולא ליחידים. למשל גוי שגזל שוה פרוטה חייב מיתה, אבל אסור להרוג אותו שלא על פי בית דין.
ובמדינת חוק גם צריך להשמע לחוק.
וזו דעתי, ואני עומד עליה במקרה הזה, גם אם אני יוצא שמאלני.
אבל יותר חשוב: מי ישמור עלינו מפני החוק ?
אבל מסוגל להבין את קו החשיבה שלו, והוא ממש לא שאיפה לדו קיום
אבל לא רוצה לנצלש
עוצר את הדיון כאן כי זו גם לא שאלה לפורום.
אני יכול להסביר אותו אחד על אחד בדיון הוגן. לא בהתלהמות.
להסביר בלבד. אני ממש ממש לא מסכים איתו.
ט בקלפי.
כתבתי לך תשובה ואז מחקתי. כי נזכרתי.
למשל ללמוד הגנה עצמית
ואפילו סתם להתאבק עם חבר כדי להשתחרר מהתפיסה שאני פספוס ומפחד ללכת מכות
אני לא הולך ללמד אנשים לעבור על החוק
בצבא יש כלל שמותר להפר פקודה בלתי חוקית בעליל
אז אם המחוקק היה אומר לי לא לירות על מחבל שמכוון נשק על קבוצת ילדים
כנראה שלא הייתי שומר על החוק
אבל בוא
זה לא המצב
אבל אולי שאלת שאלת תם, מי ישמור עלינו?
א. השם. אנחנו נתפלל אליו.
ב. נפיץ תורה, נשפיע על רוח העם והחוק ישתנה.
ג. החוק ברובו מגן עלינו, אז נשרוד בגבורה את החלק שלא.
ד. אנחנו. תלמד הגנה עצמית.
ה. אני חושב שאי אפשר להתכחש למציאות. כנראה שיהיו גם פורעי חוק שיגינו עלינו קצת, אבל אני לא ממליץ על הדרך הזו. אני רק מצביע על תופעה שלפחות בית המשפט חושב שקיימת (הרי הם עצרו את היהודי שירה בלוד, אז הם כנראה חששו שהוא עובר על החוק)
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.
