אני חושבת שגם אם מישהו אומר "יאללה עכשיו בטוח תגיע הגאולה", לצערי (אני משערת) לרוב זה לא בא מאמונה תמימה שכל הקשיים האלה חייבים להוביל לגאולה אחרת הם לא באמת קשיים, אלא יותר מתוך ייאוש מתוק כזה, של "יאללה ה' תראה כמה צרות, בוא תביא לנו גאולה כבר כי אין לנו כוח יותר"..

גם אני כזו. לא מצליחה להאמין שעכשיו תגיע הגאולה, לא מצליחה להיות בקטע של 'עכשיו משיח אז כולם להתכונן', לא מצליחה לשים את כל משקל הביטחון שלי על ה' יתברך, לא רוצה לקוות תקוות שווא, לא רוצה להתאכזב.

אבל כן מבקשת גאולה, כי נמאס לי מהצרות. 

אני לא חושבת שצריך להיות בביטחון גמור שעכשיו הגאולה, או בציפיה אמיתית.

צריך לבקש. ולאט לאט אני מקווה שהבקשה תהיה יותר ויותר מהלב, מתוך ציפייה אמיתית ומתוקה לקבל את פניה של הגאולה.

עצות מעשיות לצפות לגאולה - אין לי כל כך.. אולי לעסוק בזה, וככה תרגיש את זה יותר פועם בך. למשל (אין לי מושג איפה אתה עומד מבחינת אידיאולוגיה), לפעול בנוער המקדש או מכון המקדש, וככה תצפה יותר לבניית ביהמ"ק, וכדומה.

האיר לי משהו

אבל לדעתי גם הבקשת גאולה הזאת היא טובה אחרת למה יש צרות אם לא לזה? זה תפילה מתוקה שבאה מייסורים

וחברות שלי אמרו כזה תכלס למה אנחנו צריכים את זה? זה משהו שאנחנו לא מכירים טוב לנו ככה לזה אנחנו רגילים

ישבתי מלא זמן לדון איתם עלזה היה לי ממש קשה לשמוע אותם גם בנות שלא ציפתי..

אבל חשבתי על זה שאיזה סייעתא דשמיא שיש אנשים שזה באמת חסר להם, והם פועלים כל כך הרבה לבניית המקדש וקידום העניינים הללו.. ואיזה ס"ד יש לי שזכיתי לגדול במשפחה שאולי הכי עוסקת בזה מכל המשפחות הארץ..

לדעתי אנחנו לא מספיק מבינים מה אנחנו מפספסים וזה עצוב לי בא לי כבר שיבנה רק כדי שנבין מה זה הדבר העצום הזה אנחנו לא נפסיק לבכות על הימים שביזבזנו ועל הריחוק שהיה לנו מה'

וואלה ללמוד באמת את מעלתה של הגאולה, מה יהיה, מה לא טוב בימינו בגלל שאין עדיין גאולה, וגם וואלה להבין שזה המטרה שלנו והשליחות שלנו כרגע.. אז יאללה בואו נעוף על זה.

בהצלחה לנו  

של כל פעם משהו יביא קטע על הגאולה וכאלה וסוג של נלמד ביחד 

אם אתם רוצים....

דבר ראשון אל תרגיש בזה לבד.. כל היהודים בכל מקום שהם לא יודעים מזה באמת גאולה. אין יהודי אחד בדורנו שיודע והרגיש פעם מזה גאולה. אז אל תרגיש לבד אנחנו באותה סירה... דבר שני אני ממש מסכימה כאן עם כל מה שאמרו, אנחנו לא דור שיודע מזה גאולה אז אנחנו נלמד על זה אנחנו נתעסק בזה וכל מה שאמרו כאן לפני (אחלה עצות הם האירו אותי ממש) 

ואגב זה שזה חשוב לך זה כבר צעד ענק כי יש המון בעמ"י שזה אפילו לא מעניין אותם.

ויאלה בואו נעשה את זה ביחד אפר לארגן כאם משו כמו ש'בלחית בנשמה' הציעה

בידיוק עם כל המצב אני לא יודעת איך זה קרה אבל פיתאום הרגשתי שזה כאילו לא בוער לי שיבוא המשיח זה כאילו קרה השבוע ואני עדיין בתוך זה לצערנו ץ

ניבהלתי חשבתי שזאת רק אני ככה וניכנס לי גוק לראש...

וואו איזה מזל שפתחת את השרשור👍

מכל מה שקורה יצא לך שלא צריך גאולה? זה לא אמרו להיות הפוך?

לא שופטת.. 

זה פשוט קרה עכשיו בשבוע הזה ...

וגם לי זה היה מאוד מוזר מאוד מאוד ואני לא יודעת מה לעשות?

תאמת שחשבתי על זה ואמרתי לעצמי כל הפיגועים וכל האזעקות וכל הערבים והנוצרים הכל יפטר ויהיה טוב בארץ וזה לא עזר לי מלחשוב אחרת

בית המקדש אז איך אנחנו יכולים  להתאבל עליו? 

ולי הרגיש זה זה ממש נכון.

רק הפחד שלי  זה אם מרגישים שטוב לנו גם בלי בית המקדש אולי זה ירחיק אותו?!

כאילו זה משפט שפיתאום קפץ לי מהשיעור 

ואז כבר לא הצלחתי להקשיב ההיתי מרוכזת מדי🤦‍♀️

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות