או סתם בחב"ב?

או לעבור תנועה?

לא ברור מה המצב שאתה נמצה נמצא בו ומה האפשרויות שאתה שוקל, אם תסביר יהיה אפשר לענות על השאלה שלך.

כי זה ברור 

השאלה  האמיתית היא האם להישאר  בשמינית ?

שכבר תגיע לסוף השבעית תחלט...

או שאתה כבר עכשיו בסוף שביעת , תזרום  עם מה שאתה רוצה 

לפי דעתי אריאל.

דוסים, כמו שצריך, בלי פשרנות הלכתית וחיפופים ובעיות הלכתיות של צניעות ופריצת גדר.

אם לא כלום, סבבה, לא כל אחד יכול להדריך בשמינית.

ולגבי בני עקיבא ועזרא, אני ממש נגד. 

מוריד את כול הרמה של הדוסים..

ואם אתה רציני בהדרכה וזה, אז תמשיך באריאל. 

אני עזבתי כי לא היה ביכלל רצינות..

בהצלחה! 

יש גם סניפי בני עקיבא ועזרא ממש דוסים...זה תלוי באיזורים

ולפעמים זה יותר משתלם להם לפתוח בנע מאשר אריאל כי יש יותר תקציב..

ברור שבאופן פרטני יש סניפי בני עקיבא דוסים רציניים ונפרדים, אבל אתה לא מצטרף לסניף פרטי, אתה מצטרף לתנועה.

מה הערכים של התנועה הזאת? במה היא דוגלת? מה קורה בפועל עם רוב מי שנמצא בה?

זה לא עניין של אך ורק הפרדה או לא, למרות שזה משמעותי בפני עצמו, יותר מה הערכים שצורת הארגון הזאת מביעה.

וגם מי אמר שבאריאל אין כיף? זאת לא בחירה בין רצינות לכיף. אם כבר העיקר זה הרצינות, וכיף הוא משהו שאפשר לייצור בכל מקום ולא תלוי בחוסר רצינות.

נכון.

וגם באופן פרקטי בעניין הפרדה, שיש שם בעיות צניעות גדולות מאוד מבחינה הלכתית...

התנועה כתנועה דוגלת באירועים מעורבים בתור אידיאל, שזה דבר שלא נתפס על הדעת ואין אף רב שמכבד את עצמו שיכול להתיר את זה...(נכון, אפשר להגיד שהמצב של הנוער היום לא טוב ואי אפשר למנוע את זה וכו'...זה עוד יכול להתקבל, לא בתור אידיאל ח"ו)

ועוד, שבנ"ע גורמים גם לסניפי אריאל להיות הרבה יותר קטנים ואף להיסגר, לילדים שרוצים להיות באריאל, פשוט לא מוצאים את האומץ, כי יש לחץ חברתי על  בני עקיבא.

ושלא נדבר על צוות ההדרכה, שאמור לחנך את החניכים לקדושה וטהרה, ובפועל מה שהוא עושה זה "מתגבש" עם הצוות. (צוות מעורב...כמובן, בשביל שהצוות יהיה צוות טוב הוא צריך להתגבש...וגם צריך שהקומונרית תעשה לכל מדריך שחנ"ש, זה חובה...)

ועוד מלא בעיות, בעיות שנוצרות גם במיוחד במחנות (גם במסעות יש בעיות...), שבו המחנה של הבנים הוא לא בדיוק המחנה של הבנים, המחנה של הבנות הוא לא בדיוק המחנה של הבנות וכו'...

ואני לא ארחיב, יש עוד מלא בעיות...

אך הדבר הזה, מלבד מלא הבעיות שנוצרות בגללו (ואני אישית הייתי בבנ"ע ואני מכיר חבר'ה מבנ"ע...), זה סותר שו"ע מפורש שאומר: "צריך להתרחק מנשים מאוד מאוד" (שו"ע אבן העזר סימן כ"א), פשט שו"ע שמסתבר שלא מעניין אף אחד מבנ"ע.

וגם לעבור על "ולא תרבה שיחה עם האשה, אמרו באשתו ק"ו באשת חברו מכאן למדו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם".

ועוד, שהדבר הכי מזוויע לדעתי זה שני דברים:

1. המוטו שלהם זה תורה ועבודה. הם לא הלכו  בדרכו של רבי עקיבא, שהיה ספון בבית המדרש כל היום ומתוך התורה אמר את המשפט הזה, אלא הם אומרים: יש תורה, שזה ערך נחמד ויש דווקא הרבה דברים ללמוד מהתורה, ויש עבודה, יש חיים, זה לא בהכרח קשור תמיד וכשלא כיף לי ולא מסתדר לי אז אני יכול להדחיק את התורה לצד, כי יש גם ערך לדרך ארץ. הם אוהבים לצטט את המשפט: "דרך ארץ קדמה לתורה", אך הם שוכחים שדרך ארץ זה דבר שיש לו ערך שאומרים עליו שהוא ערך יסודי לפני ששמים את התורה מעל, רק כאשר זה דרך ארץ היונקת מתוך התורה, אם לא-זה סופי אנושי ואין לו ערך עצמי כלל, כל שכן לעומת התורה הקדושה הא-לוקית האינסופית. אני חלילה לא משווה, אבל להבדיל, גם לגרמנים הייתה דרך ארץ והיו להם נימוסים מפה עד להודעה חדשה, אבל כשהיטלר עלה מה שהיה מוסרי בעיניהם היה לרצוח יהודים, כי כאשר המוסר נקבע ע"פ בני האדם, זה יכול להשתנות כל הזמן, זה לא משהו ערכי ומשמעותי שמחובר לא-לוקות ולנצח, זה משהו אנושי סופי. חלילה, אינני מזלזל בדרך ארץ של יהודים, ואפשר להעריך יהודי רק משום שהוא נוהג באיזו דרך ארץ, כי זה נובע מאור נשמתו הא-לוקית, ואפשר ע"י זה גם לנסות להחזירו למוטב ולהחזירו בתשובה, אך זו חלילה אינה הדרך הטובה ודרך הישר והדרך הנכונה, ומפה אני מגיע לדבר השני:

2. בני עקיבא חושבים שהם האידיאל, כמו שאמרתי, וזה גורם לאריאל להצטמצם הרבה יותר, וכן הם מפתחים שנאה לאריאל וכל מי שהוא אריאלניק חושבים אותו לאיזה דוס סנוב בלי תחושת שליחות שלא היה לו כוח לאנשים שלא חושבים כמוהו אז הוא הקיף את עצמו באנשים שחושבים ונראים כמוהו וזו כל תפיסת העולם שלו.

זה ממש לא נכון, ומי שחושב ככה שיהיה בריא, באמת...

אריאל דוגלת בתורת חיים, בתורה שמקיפה את כל החיים שלנו והכל, לא בתור איזה משהו חיצוני שלא קשור לחיינו. (הערכים של אריאל יותר רחבים מכך, זה רק המוטו הקצרצר שלנו...)

וכמו שכתבו פה, זה לא ערכים לעומת כיף, גם באריאל כיף, ודווקא באריאל זו השמחה האמיתית והשלימה.

טוב, אין לי כוח עוד לפרט, זוהי דעתי...

שכוייח...!!

בעז"ה שנחזור בתשובה שלימה...!! (ואני אומר את זה בעיקר לעצמי....)

"אבל לפעמים בשביל שיהיו אנשים שיהיו רציניים צריך גם כיף.
וברור שלא צריך חוסר רצינות בשביל כיף"

צריך או לא צריך? או ש"צריך לפעמים"?

באמת כדאי לעבור על ההגדרות.

"כיף"- הנאה מגיבוש חברתי.

ו"רצינות"- הקפדה על שמירת תורה ומצוות.

אז איך בשביל להביא להקפדת על המצוות נעבור עליהן בגיבוש חברתי מעורב?

והניתוח שלך לא הגיוני,

או שמתדרדרים- בלי קשר לתנועה,

או שמתחזקים בזכות התנועה,

או שנשארים או דבר- גם בזכות התנועה?

אתה לא חושב שאפשר לקשר שום התדרדרות לעברה ממוסדת על ההלכה? או השארות הדרגת ההקפדה הנמוכה בגלל הסביבה?

הכנת פעולה לבד בסניף עם המד"שית עד השעות הקטנות של הלילה או סבב כיף וחיבוק לכל באי הסניף בלי אפליית מין ומגדר לא נחשבים אפילו בעיה ברוב הסניפים של בני עקיבא.

שמעתי ממישהי שבשביל לפתור את בעיית המד"שית ברוב הסניפים, מכניסים 2 מדריכות ומדריך לשבט בלי קשר לגודל השבט.

שזה לא פותר את בעיית הייחוד לפי חלק מהפוסקים, וגם מכניס הרבה אנשים שלא ראויים להדריך רק בשביל המכסה הכמותית הזאת.

זאת התפשרות בשביל משהו חצי אפוי שאולי גם קצת חיובי ועדיף מכלום במובן מסוים אכשהו למרות שיוצא יותר נזק מתועלת, הכי בני עקיבא שיש.

מסור לעמו- נכון, מסור לתורתו- ממש לא, מסור לארצו- אולי. (אריאל אני יודע בוודאות שכן מסור לארצו, בנ"ע אני בספק-אם כי יכול להיות שכן)

אם התנועה מוציאה הרבה חניכים שמדרדרים, ואפילו הייתי אומר שכל ההדרדרות של רוב החניכים נובעת מעצם השתייכותם לתנועה, התנועה צריכה לעשות חושבים מה לא בסדר בדרך שלה ובהתנהלות שלה, אחרת זו פשיעה וחוסר אחריות והתנערות מאשמה.

נכון, אכן יש מתחזקים, אך בקושי, ויש הרבה יותר נופלים מאשר מתחזקים, וגם המתחזקים יתחזקו באופן יחסי, זאת אומרת, שכל מי שהתחזק מבנ"ע נעצר שם, כי אמרו לו שבנ"ע זה האידיאל, ופשוט חבל שהוא נעצר שם, אם היה חוזר בתשובה דרך מקום אחר, היה ממשיך ומטפס הרבה יותר גבוה.

האם כדי שאנשים אחרים ישארו דתיים אנחנו מוכנים לעבור על ההלכה בעצמנו....?

זה גם אבסורד, נגיד את אומרת שאנחנו רוצים שחניכים חלשים יתחזקו (זו המטרה שאת הצגת, אם הבנתי נכון...), ואז איך את מחזקת אותם...? את עוברת על ההלכה, מתנהגת איך שההלכה, ובמיוחד "רוח ההלכה" והרבנים נגד כך לגמרי, ואז מצפה שכך הוא ילמד להתחזק.

זה כמו, להבדיל, שאני ארצה לגמול מישהו מסמים אז אני אשב לידו, אתחיל לעשן סמים ביחד איתו כל יום, לאט לאט אני אעשן פחות עד שאפסיק ואז ככה הוא ילמד ממני ויגמל. יש בזה כ"כ הרבה סכנות, כי יש מצב שאני אתמכר, שהרי אני גם בן אדם ויכול להתמכר לסמים, והדבר הכי נורא שזה לא החינוך שלי, ככה אני לא צריך להראות איך להתנהג. אני צריך להתנהג כמו בן אדם ולנסות לדבר על ליבו, לנסות לטפל בבעיה, לתת עצות, הכל, אבל לא לעשן גם סמים כדי להחזיר אותו בתשובה.

תקשיבי, גם באריאל יש כיף, רק שזה לא ערך בפני עצמו. האם כיף הוא ערך...? לא, ממש לא, ערך הוא אמצעי, הוא משהו שאפשר להשתמש בו כדי להשיג מטרות נעלות אפילו, הוא משהו נפלא שאפשר להשתמש בו כדי להאהיב על החניכים מסרים וערכים שאנו רוצים להנחיל להם שיעבירו גם הלאה, אך הוא לא מטרה בפני עצמו, וזה מראה על הרדידות וחוסר המשמעות שנגרמת מכך.

ואת יודעת מה הבעיה...?

גם באריאל רציניים וגם באריאל יש כיף.

רק ההבדל הוא שאצלכם זה גם וגם, לא בנוסף לרצינות, כך שלפעמים הכיף דוחק את הרצינות לצד, כי הכיף הוא גם ערך בפני עצמו, וזו בעיה גדולה.

קודם כל צריך להיות רציניים, קודם כל צריך ערכים, קודם כל צריך תורה ומוסר א-לוקי, ורק על גבי זה אפשר להוסיף כיף. "קדש את עצמך במותר לך", לא באסור לך ח"ו.

אחי, את חי בסרט, אני יודע מה שאני כותב.

זו דמגוגיה קלאסית, אתה כותב מבורות מוחלטת, אתה לא יודע מה שאתה כותב, מקסימום סניף או שניים. יפה, שיטה טובה. ממש הפרכת ככה את הטענות שלי אחת אחת במשפט הזה, אתה יכול לוותר על כל השאר, מספיק המשפט הזה.

תורה- יש. תורה שמחוברת לחיים ורלוונטית לחיים- לא כל כך. לוקחים מה שרוצים, רעיונות יפים, וורטים נאים, הרבה ערכים ודברים לפעולות ולהדרכת חיים. אך מחוייבות לכל חלקי ההלכה ולכל פרטיה- אין, מצטער.

אתה יודע, כתוב במסכת ברכות כך:

"אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה (פרשת) "שמע" ל"והיה אם שמוע"?
אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה,

ואחר כך יקבל עליו עול מצות."

 

יראת שמיים (יראת החטא במינימום, בעז"ה שנזכה גם ליראת הרוממות...), ואחרי זה עול מצוות.

 

אינני חושב שכל פוחז ופורק עול הוא מבני עקיבא, מה שכן, אני יודע שהרבה מבני עקיבא הם פורקי עול, אכן.

נכון, כשיש לך תנועה כל כך גדולה עם כל כך הרבה סניפים, יש יוצאי דופן גם. אך אם תסתכל על המסה העיקרית, מדובר בכאלו שהולכים במקסימום למכינה חצי שנתית לפני צבא, בדר"כ מתגייסים ישר לצבא בהמשך הדרך להורדת הכיפה. ונכון, יש הרבה שהולכים למכינות, אך בדר"כ המטרה שלהם זה לא להוריד את הכיפה. וחשבתי שחבר'ה שהיו בתנועה כל כך דתית עם אידיאלים ותורה בכלל לא היו חושבים להוריד את הכיפה, מוזר. ואם יש בהם כ"כ הרבה רצון לגדול בתורה, למה יש כל כך מעט שהולכים לישיבות גבוהות או לפחות לישיבות הסדר...?

סליחה שאני לא מתייחס לטענה שלך, פשוט באמת לא רציתי שנושא השיחה יגלוש לרבנים, אני לא אוהב לדבר על זה כי לפעמים אני יכול לחטוא במשפטים נגד רבנים וזה...בקיצור, מעדיף שלא, אם אתה ממש רוצה, בפרטי...

 

א. אם זה לא האידיאל, אז כדאי שתקים סניף שמבחינתך הוא האידיאל, לא...?

קצת מטומטם להקים תנועה שאתה חושב שהיא לא האידיאל...

ואגב, כמעט כל מישהו מבנ"ע שמדבר איתי על זה (אני אף פעם לא פותח את הנושא, תמיד זה חבר'ה מבנ"ע שפותחים...), אומר שזה האידיאל וגם מזכ"ל בנ"ע בפירוש בלי להתבייש מעורב זה האידיאל מבחינתו. (לא רק הוא, כל ההנהלה...)

 

ב. כן, הייתי בתנועה ואני מכיר מלא חבר'ה מהתנועה.

 

ג. טוב, ידעתי שתביא את הדוגמא מהינדיק, וטוב, אם אתה אומר שזו הדרך שאתה מאמין בה-אני מבין למה אתה מבנ"ע. לעשן סמים עם מישהו ביחד...?! השתגענו...?! וזה מוגדר אצלך כחינוך...?

למה זה דבר שונה לגמרי...? מה ההבדל...? אה, נכון, סמים זה משהו שאסור מוסרית וחוקית, ואילו תורה זה רק בגדר המלצה, נכון. כמעט שכחתי, תודה שהזכרת לי.

 

ד. כן, מאיפה הבאת את זה...? ממתי אומרים שמותר לאדם לעבור על הלכה כדי שחבירו לא יעבור עבירות...?

רק תן לי טענה הלכתית ומקור לכך.

כל עוד לא הוכח, לך אסור לעבור על הלכה, לא משנה מה, אם תיתן לי מקור למה מותר לך לעבור על ההלכה כי יש לך איזה היתר-תיתן לי. לא, אל תגיד לי רב פלוני אמר או משהו כזה, תן טענה הלכתית. (אתה יכול לשאול את אותו רב או לחפש בדבריו...)

לא, כיף הוא אמצעי, לא מטרה. זה שאני משתמש בו לא אומר שהוא מטרה. האם יש לי מטרה שעכשיו לילד יהיו עוד חורים בשיניים, לתת לו אוכל לא בריא...? לא, המטרה שלי להמריץ אותו ואני משתמש במשהו בשביל זה, אך המטרה איננה הפרסים, בל נשכח.

כן, אתה צודק. אפשר שיהיה גם רצינות 100% וגם כיף 100% בלי להתפשר. דוגמא: תנועת אריאל.

אך חבל שבבנ"ע זה בא אחד על חשבון השני והכיף מנצח. (וזה אך טבעי שזה יהיה, פשוט הסניף מעורב וזה אוטומטי...)

ועוד משהו, לבנ"ע כבר לא נשאר משהו שמזכיר את "רוח ההלכה" או משהו בסגנון, הדבר היחיד שמזכיר את זה זה הופעות חוד"א, שכדי שלא יראו בנות רוקדות יש רק ריקודים בחושך. זה הדבר היחיד שאני מכיר שהוא עדות לכך שזה סניף דתי ולא חילוני גרידא. (לא מדבר על כל הסניפים, מדבר על רוח התנועה ועל סניפים שהולכים בדרכה...)

ויש אף הורים בבנ"ע שהתלוננו על כך, מזל שעדיין יש להם טיפה של "מחוייבות להלכה".

את יודעת משהו...?

זו דוגמא לצביעות...

רק כשפתאום זה בהופעה, המוני, מול הורים וקהל, באופן פומבי, בעיות צניעות הופכות למשהו בעייתי, אך בסתר, בתוך הסניף, במחנה, במסע, אין בעיה לעבור על כל שו"ע...

פשוט בושה.

כן, הייתי שם.

ועצם זה שיש דיון על משהו שאסור הלכתית, זה רק מראה עד כמה ההדרדרות גדולה. ואז גם מנפנפים בגאווה שעשו על זה דיון, כאילו זה מראה שההלכה מעניינת. עצם זה שעשו על זה דיון-אבסורד. ק"ו כשהמסקנה היא שמותר וממשיכים לעשות את זה.

כל השאר המילים ססמאות בעלמא. נכון, יש תורה והלכה, אך היא לא משהו כובל, היא לא משהו מחייב, כי אתם לא פונים לקהל דתי אלא לכלל ישראל ולכן מותר לעבור על ההלכה והתורה, כמובן.

צודקת, זו לא הדוגמא היחידה, גם יש את הדוגמא שהבאת, שמקיימים דיון על שירת נשים. אה, וגם דף מקורות לפני המפקד. (לפחות היה בשבט שלי בסניף שלי בזמנו...). אבל זה עוד איזה משהו, לא משהו מחייב...כשמישהו יושב צמוד לאיזו ילדה על ספה, מדבר עם בנות כל הזמן, מסתובב והכל, צוחק איתן, מבלה איתן שעות, מתגבש איתן, זה לא מותר הלכתית וק"ו לא לרוח ההלכה. אז בשביל אידיאלים נעלים של עם ישראל לא מוסרים אידיאלים של תורת ישראל. ואם כן, זה מראה את סדר העדיפויות ומה יותר חשוב לבנ"ע.

אריאל זו לא תנועה אגואיסטית ואין לי כוח להיכנס לזה.

ברור שצריך להשפיע על עם ישראל, רק לא בגיל שבע או אפילו 17 כשאתה בעצמך עדיין בצד המושפע יותר ממשפיע. אין שום דבר רע בלבנות את עצמך ורק כשאתה בנוי ומוכן להיחשף להשפעות זרות במטרה להשפיע עליהן.

בשום מקום לא נכתב שאריאל זה לדוסים בלבד, חילוני שרוצה להצטרף יכול. 

אבל מה לעשות שחילוני ממוצע מעדיף חפלה עם בנות ואז קטע קצר על פרשת השבוע מאשר הקפדה מלאה על ההלכה.

אז יופי, לימדת כמה חילונים מה פרשת השבוע, אבל באיזה מחיר?

ושיהיה ברור שאריאל עושה המון למען עם ישראל, מסע מושבות, אוהלי עצמאות, התנדבויות למינהן, את האמת אני לא יכולה לחשוב על התנדבות אחת במסגרת הסניף שכוונה לאוכלוסייה דתית בלבד.

הייתי בגרעין לפיד במועדונית סניפית לילדות עם קשיים לימודיים בכיתות א'-ב' שחלקן באו גם מבית הספר בעיר שרוב תלמידיו הולכים לבני עקיבא, שמחנו לעזור להן בלי קשר להאם הן באות עם חצאית או לא, ולא היינו צריכות להתפשר על כלום כדי לעזור לעמ"י.

להשפיע  על עם ישראל לטובה 

אתה באמת רוצה להציב לילד בן 10 את ההתלבטות האם ללכת אחרי הפעולה לבריכה מעורבת עם החבר'ה מהשבט?

אולי בכלל נשלח ילדים לבית ספר חילוני כדי שיעמוד 1 מול 200 ילדים וישפיע על כולם לטובה?

צריך להיות הגיוניים ולחשוב על טובת הילד הפרטי שלך לפני שרצים לתת לו את המשימה לתקן את העולם, קודם צריך לתקן את עצמינו.

מסכים עם כל מילה.

כדי שיצחק יהיה יצחק, צריך שהוא לא יהיה עם ישמעאל. (זה רק משל שמטרתו להעביר מסר שלפעמים האדם צריך גם לבנות ולחסן את אישיותו ולא להשפיע בלי בקרה, והבאתי דוגמא מיצחק וישמעאל, לא שחלילה השוויתי....)

ואגב, אין מצווה הבאה בעבירה. (כלל ידוע בחז"ל שמופיע מלא בגמרות...)

ואגב, כאשר אנו עם אידיאלים ורוצים לקדם ולשנות את הנוער ולגדל דור שימשיך הלאה וישא את הלפיד של הערכים שאנו מושתתים עליהם, וביניהם ערכי הדגל אלו: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.

הטענה היא שעם ישראל חסר באריאל.

כמו שהיא אמרה, ממש לא נכון, אפשר גם עם ישראל וגם תורת ישראל בלי להתפשר על אף אחד מהם.

וכאשר הטענה של בנ"ע (לטענתם...) היא שבשביל ארץ ישראל מוותרים על תורת ישראל (כן, מוותרים, אין דרך אחרת להסתכל על זה...אלא אם כן תתמודדו עם הטענות ההלכתיות שהבאתי פה...ואני יכול להביא עוד הרבה אגב, הסתפקתי במועט...), זו טענה לא אמיתית שבעצם אומרת שעם ישראל יותר חשוב מתורת ישראל. זה לא נכון, תורת ישראל חשובה לנו מאוד ובשם האהבה, האחדות, עם ישראל וכו'...שזה מאוד מאוד חשוב ואני לא מזלזל בזה לרגע, זה לא הופך את התורה לכלום ומותר לרמוס אותה תחת הרגלים. האם בשו"ע כתוב שצריך להתרחק מנשים מאוד מאוד אלא אם כן אתה מדריך בסניף ודואג לעם ישראל...? לא, אסור. נקודה. בלי התחכמויות ובלי שטיקים.

התורה היא מה שאמור להוביל אותנו לאורך חיינו, היא זאת שאמורה להכתיב לנו כיצד להתנהג, וגם אם זה נראה שעכשיו בגלל תורה והלכה אני כביכול "אפספס" או "אפסיד" עם ישראל, אין מה לעשות, וכנראה שזה מה שהקב"ה רוצה שנעשה, אחרת הוא לא היה מצווה עלינו את זה.

שוב, בנ"ע גם פועלת ועושה המון דברים, אך פשוט אני אומר שהתוצאה והרווח אינם שווים את המחיר.

ופשוט חבל, איפה שאני גר יש דברים שבנ"ע מארגנים ואם הם היו נפרדים היו הרבה דברים שהייתי מצטרף ומגיע, אך בגלל זה אני לא מגיע. וזה הכי נורא, עושים פעילות חסד ובו בזמן מנצלים כדי לשוחח בנים-בנות וכו'...

עכשיו, אינני באתי לקבול על הרשעה או להתנשא, וגם אינני פתחתי את הנושא, אני רק אומר את דעתי על הבעיות שקיימות וישנן בבנ"ע באופן כללי, אך לא דיברתי אישית לאף אחד וכמובן, יש סניפים נפרדים של בנ"ע שהמצב שם ממש טוב מכל הבחינות שאמרתי עכשיו ואולי אפילו יותר דוסים מחלק מהסניפים באריאל(הסניפים הנפרדים, לא המעורבים...), וגם יש כאלו מדריכים שבאו לשנות את המצב ואפילו יש כאלו בהוראת רבנים כי רצו לשנות את הסניף ושלחו כמה חבר'ה (בן אדם אחד בדר"כ לא מספיק חזק לשנות סניף שלם, ברוב המקרים...), על זה כבר יש מחלוקת, אבל זה מאוד מובן מי שעושה את זה, ואחרי שאני אגיד לו את כל הבעיות ומה דעתי על זה (לא אמרתי מה דעתי על זה...), אני אחזק אותו ואגיד לו שכל הכבוד לו וזה חשוב, כי אחרי שאדם קיבל החלטה שהיא החלטה שיש בה מן האמת, אין טעם להחליש אותו, מה שנשאר זה לחזק כמה שאפשר.

וגם, ישנם חניכים שלא עוברים בגלל לחץ חברתי או כי זה מה שהם מכירים מהבית ואין להם אומץ לשנות וכו' וכו'...אני אנסה לשכנע את אותם אנשים, אך אני לא שופט אותם, זה באמת קשה לעשות את זה, אך זו הדרישה והמחוייבות שלנו בעולם הזה, לעשות את חפצו של ריבונו של עולם, ו"במקום שאין אנשים-השתדל להיות איש".

והאבסורד שתיארתי מקודם, שמצד אחד עוברים על שו"ע ומצד שני עושים חסד, אין אני מוריד מהזכויות של החסד הנפלא הזה, ואין אני אומר שזה לא חשוב, שהרי זה נובע מכך שהדור שלנו "אור וחושך משמשים בו בערבוביה" ולכן מצד אחד אור גדול של חסד, ומצד שני קצת מבולבלים ושוכחים את ההלכה. בעז"ה שנזכה לחזור בתשובה שלימה במהרה (בעיקר לעצמי אני אומר..)!!

אשריכם ישראל...!!

נ.ב. וכן, מי שכבר נמצא בבנ"ע ויודע שהוא לא יעבור משם, וחושב שזו האמת, צריך שתהיה לו גאוות יחידה של הסניף ושיסתובב עם חולצת התנועה, אני בעד, ושיראה את מה שהוא מאמין בו וחושב שהוא נכון בעם ישראל לשנות, רק שידע, שהוא טועה ומטעה וחבל לי עליו, אני כואב כל אחד שנמצא בבנ"ע, באמת. (לא מספיק, את האמת, צריך להתחזק בזה...)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....