"אז ישיר משה..."
זהו, מהקטע הזה כבר לא שמעתי,
לא את החזן, לא את בעל-הקורא,
אפילו את אחיי המשחקים לידי,
לא שמעתי,
פשוט חשבתי...
"אז ישיר", בעתיד הוא ישיר,
אבל הוא ישיר רק לאחר שנחצה את הים...
"משה" , לבינתיים, הוא נעלם,
השאיר אותנו טועים במדבר,
עומדים נבוכים על שפת הים,
ים החיים,
ים של מכשולים,
של נסיונות וסכנות,
אך גם ים של שמחות,
ים שאותו אנחנו צריכים לחצות,
לשחות,
בשביל לשמוע אותו שר,
את אותה השירה,
את השירה החדשה,
שירה של תקווה ושמחה,
לא רק לצאת ממצרים,
אלא גם לחצות את הים,
ואז הוא יחזור,
עם הצליל הנעלם,
וכל הצלילים, הגלים,
הרגעים בחיים,
יצטרפו לתמונה אחת ברורה,
משה יעמוד עם עם-ישראל וישיר שירה,
את השירה החדשה,
את שירת הגאולה...
שנזכה לחצות את הים בבטחה!
