להיות יהודי מאמין שמשתדל
זה כמו לטפס על הר, אתה מצליח לגרד בקושי שתי צעדים למעלה ומשם נופל הרבה ה ר ב ה יותר עמוק.
ואז אתה עולה ושמח שעלית אבל פתאום משם אתה נופל לתחתית חדשה שלא ידעת שהיא קיימת. ויושב שם בלמטה כי אין יותר כח. פותח שם מושב לצים עם הנחשים והעקרבים, נהנה מהכאב שבעקיצות שלהם.
עד שמתגעגעים אז אתה מקבל החלטה אמיצה. אוהו כמה שהיא אמיצה. ומתחיל לעלות לאט לאט, צעד צעד. ואתה מקבל שריטות וכאפות אבל מגיע לאור השמש ואפילו מטפס צעד שתיים על ההר! ואז מישהו מלמעלה צועק "אהו אני למעלה! אתה לא מבין איזה רוח טובה יש כאן. אל תתיאש, הדרך מאוד מאוד מאוד קשה ואני גם עדיין לא סיימתי אחרי אלף שנים שאני פה. אבל אל תתייאש!"
ואתה עושה חושבים. מוציא מראה באמצע הדרך ואתה מסתכל ורואה איש מלוכלך, מלא פצעים עוד מהבור ועייף, כל כך עייף, ובמצטבר הוא עשה משהו כמו ארבע צעדים על ההר. חישוב זריז מעלה שהעקיצות זה אחלה דבר לעומת לעלות ולהישרט ללא גבול.
והופ צניחה חופשית לבור.
זה כמו לטפס על הר, אתה מצליח לגרד בקושי שתי צעדים למעלה ומשם נופל הרבה ה ר ב ה יותר עמוק.
ואז אתה עולה ושמח שעלית אבל פתאום משם אתה נופל לתחתית חדשה שלא ידעת שהיא קיימת. ויושב שם בלמטה כי אין יותר כח. פותח שם מושב לצים עם הנחשים והעקרבים, נהנה מהכאב שבעקיצות שלהם.
עד שמתגעגעים אז אתה מקבל החלטה אמיצה. אוהו כמה שהיא אמיצה. ומתחיל לעלות לאט לאט, צעד צעד. ואתה מקבל שריטות וכאפות אבל מגיע לאור השמש ואפילו מטפס צעד שתיים על ההר! ואז מישהו מלמעלה צועק "אהו אני למעלה! אתה לא מבין איזה רוח טובה יש כאן. אל תתיאש, הדרך מאוד מאוד מאוד קשה ואני גם עדיין לא סיימתי אחרי אלף שנים שאני פה. אבל אל תתייאש!"
ואתה עושה חושבים. מוציא מראה באמצע הדרך ואתה מסתכל ורואה איש מלוכלך, מלא פצעים עוד מהבור ועייף, כל כך עייף, ובמצטבר הוא עשה משהו כמו ארבע צעדים על ההר. חישוב זריז מעלה שהעקיצות זה אחלה דבר לעומת לעלות ולהישרט ללא גבול.
והופ צניחה חופשית לבור.
