מניחה שמעבר לקושי של הילדים שלך,
גם בשבילך זה מאמץ, וזה מצריך נשימה עמוקה, וזה מצריך להיות בהיכון.
וזה מדהים כמה את מוכנה ללכת לקראת השכנה שלך, כמה את מוכנה לפתוח את הלב שלך, לספוג אי נוחות ולהתחשב בה בכל זאת, והכל מתוך אהבה ושותפות כנה
אז היא לגמרי זכתה בך. לא משנה מה יקרה מכאן. את חברת אמת
ולגבי הילדים- נתנו לך פה עצות מאוד טובות. אני חושבת שבהחלט כדאי להיות קשובה לילדים שלך,
ולהסביר להם ממש לעומק, מה זה אומר אבא במילואים, מה זה אומר שהוא לא נמצא, לחשוש לחייו וכו'
לפחות אלו הבוגרים, שיכולים להפנים את המצב של הזולת
ועם כך זאת, להגיד להם שבראש ובראשונה, לפני האכפתיות כלפי אנשים אחרים
את אכפת לך מהם, והם הראשונים אצלך בלב, ומהם הכי אכפת לך
ואת מאוד רוצה שהם ירצו שהשכנים האלו יבואו
אז מה דעתם? מה יגרום להם לרצות את זה?
ופשוט להקשיב להם.
כדי שזה לא יבוא מכ9ייה או מהנחתה
שאלו רעיונות שיבואו מהם
ולדעתי זה יגרום להם לקחת יותר אחריות במשחקים עם השכנים. אולי יותר לוותר, אולי לחשוב איך לצאת מריב במקום לטפס על העץ
בקיצור, לשתף אותם במקום שבו את עומדת. בטוחה שזה יהיה שיעור חשוב