ולמההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
באמת שאין לי כוחות יותר.
אני מותשת מהחיים האלה.
רוצה לחיות כבר.
דיייייייייייייייי כבר נמאס לי מהכל.
והמצבי רוח האלה..
שמישו יעשה לי החייאה.
אפשר לא לשרוד?אפשר להפסיק להילחם?אין לי כוחות.באמת שלא רואה בי כוחות לשרוד.
כילו,למה זה מגיע לי?
באמת שמנסה לעשות הכל.הכל.
אז למה בכל זאת הכל בסוף יוצא רע?למה?למה ככה לדפוק אותי בלי חשבון?
מה רוצים ממני?מה?
שמענו.איכ.
אני רוצה להיעלם.
אני מפחדת מאמא.
וחלאס שקר.חלאס.
לא מגיע לי לשרוד.מגיע לי לחיות,אוקי?מגיע לי לחיות.
וזה סתם,כי אני בוחרת.והכל כי אני בוחרת.או במודע או בתת מודע,אבל אני בוחרת.איך להסתכל,ולכן גם איך לחיות.
אין לי כוח לשכל שלי.
זה אמת.
אבל השכל לא מאפשר ללב להרגיש עד הסוף,כי יש אמת עמוק עמוק בפנים.זה קשה לי.
גם השכל וגם הלב זה אמת.פשוט במובנים אחרים.
כי הלב לא סתם מרגיש והשכל,השכל יודע מה המציאות באמת.
דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי.אין לי כוח.
