זה ממש תלוי במצב רוח!

אבל בדר"כ אני ממש אוהבת את עצמי , מאיך שאני נראית ממה שאני עושה מאיך שאני מתנהלת!

חחח זה מצחיק לכותב שאתה אוהב את עצמך!

תאמת שאני עכשיו לא במצב רוח... חח יאאלה.. אז כנראה תמיד אני אוהבת את עצמי גם במצב לא מי יודע מה...

אני חושבת שהוא ממש צודק, ואי לכך ובהתאם לזאת אני לא מעריכה את עצמי בכלל.

ואנשים צריכים להפסיק להתרכז בעצמם, לא להערכה עצמית נמוכה אבל גם לא לערכה עצמית גבוהה, הוא אומר שצריך שלא תהיה שום הערכה עצמית בכלל.

אתה יכול ללחוץ על סמל הכתוביות ואז על סמל ההגדרות, ולבחור באפשרות כתוביות, ואחרי שאנגלית כבר מסומן לך בV ללחות תרגום אוטומטי (יש מצב שפתאום יגלול לך ממש אחורה אבל זה בסדר) ולבחור עברית.

אלו כתוביות סבירות בעברית, זה אוטומטי אז לא יעבור את מבחן האקדמיה ללשון, אבל זה עוזר להבנה.

אבל יש הבדל בין לאוהב את עצמך בגלל דברים טובים שאת העושה ובגלל שאתה אדם טוב

או פושט לאוהב את עצמך ולהתנהג לכול הסביבה  מגעיל

חייב לדעתי שכול אדם יאהב את עצמו!!

אבל לדעת

תמיד שיש עוד אנשים לידו!

הוא מסביר שם שהמסקנה הסופית שלו זה שלא משנה מה אדם מרגיש לגבי עצמו, משנה מה הוא עושה.

ילד לא רוצה לעשות שיעורים במתמטיקה כי זה גורם לו להרגיש רע עם עצמו שהוא לא מצליח.

גישת ההערכה העצמית שבה העיקר הוא מה שמרגישים, תגיד שאם התוצאה של השיעורים ההרגשה רעה אז לא לעשות את השיעורים.

ומה שלימדו אותו זה שצריך לעשות את השיעורים אפילו שזה גורם להרגשה רעה ורק ככה הילד יוכל להשתפר.

אני חושבת שזה באמת עניין של מושגים, מה שהוא קורא לו הערכה עצמית זה לקיחת הרעיון הזה בצורה קיצונית להערצה עצמית שמונעת ביקורת ושיפור. כנראה באמריקה הערכה עצמית הפכה בעיקר לזה, וזה מה שהוא יוצא נגדו.

(עובדה שהם אוסרים לומר עובדות מוצקות כמו "לנשים יש רחם" כדי לא לפגוע ברגשות של כל מיני אנשים)

ועדיין אני חושבת שיש משהו נכון באמירה שלא צריך להעריך את עצמך בכלל, גם הערכה עצמית נורמלית כאן אצלנו היא לא מה שהוא מתאר אלא גישה יותר בריאה, אני חושבת שלא צריך להתמקד בהרגשה העצמית האישית עצמך ולעבור לדברים יותר חשובים.

בעיקרון אני מאוהבת בעצמי

אבל אני אשים 9

כי תמיד יש מה לשפר, ואף אדם לא מושלם...

והדפקט שלי, שאני אוהבת רק אנשים מושלמים...

בין 0-1

חח כן

זבל חיים

כלום לא הולך

יודע

8.5 כזה.
אפילו יותר, 9 כזה.

ב"ה...

מי שאוהב את עצמו בלי סיבה רק בגלל שהוא עצמו, נקרא נרקיסיסט.

אם מישהו עשה משהו טוב או משמעותי אז שיעריך את הדבר הטוב והמשמעותי, לא את עצמו.

אם זה כך אז זו אהבה שתלויה בדבר.

אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו גם אם עשינו שטויות.

כמובן, שלא נישאר בגדר רק אהבה וניתן דרור ליצרינו ונהיה אנשים מגעילים, אם אנחנו אוהבים את עצמנו באמת, אנחנו צריכים גם לעבוד על המידות שלנו, להיות אנשים מתוקנים שאהובים ומקובלים ורצויים על הבריות...

כמו שהקב"ה אוהב את עם ישראל למרות שהוא עשה שטויות, אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו בלי קשר לכך, ומתוך ההבנה המחזקת הזאת גם לחזור בתשובה שלימה...

אפשר להשליך את האהבה כלפי עצמך לאהבת הבריות, כמובן, הן קשורות בקשר ישיר אחת לשנייה...

בדיוק מה שהסרטון הזה מדבר עליו - נוער וגיל ההתבגרות

אני לא חושבת שאדם צריך לשנוא את עצמו או לאהוב את עצמו, רק להפסיק להתמקד בעצמו ולעבור לדברים יותר חשובים.

אוקיי, קודם כל אקדים ואומר שלא כל סרטון ביוטיוב הוא קדוש, בסה"כ מדובר על בן אדם עם דעה....

עכשיו, זה נכון במידה מסויימת.

זאת אומרת, אסור שמרוב הערכה עצמית וניפוח חשיבות העצמית הבן אדם יאבד חוש ביקורת ולא יוכל לקבל ביקורת ולהשתנות, הוא צריך מלבד זאת גם לדעת לקבל ביקורת...

לכן, אם בן אדם לדוגמא לא שר יפה אין מטרה להגיד לו אתה שר יפה, הוא לא שר יפה, ואין גם טעם להיעלב, זו המציאות, כל אחד והכשרונות שלו...

אבל צריך להדגיש שיש לו כשרונות אחרים, שיש לו מתנות אחרות משמים, ולכן יש על מה להעריך את עצמך ולאהוב את עצמך...

ואם עכשיו נגיד שאין סיבה להעריך את עצמך אם אין באמת משהו להתגאות בו, זה רק יחליש את האדם ורק יגרום לו לייאוש, שכן אדם מתמקד בדר"כ ברע שלו ובדברים הרעים שלו כי הוא מקשיב ליצר הרע, ואז אם תוסיף לזה את העובדה שבגלל אותם דברים אתה לא שווה כלום ואין טעם לאהוב את עצמך, רק תיפול לייאוש ותמשיך לעשות רע ולא תוכל להתרומם מזה.

אך אם אתה יודע תמיד לאהוב את עצמך לא משנה מה, תמיד למצוא את הדברים הטובים בך, תמיד לדעת שאתה בן אדם טוב, תוכל להתרומם ולעשות טוב באמת.

הרבה פעמים מכיוון שהאדם לא יודע עד כמה הוא גדול ועד כמה הוא טוב, ו"הא-לוקים ברא את האדם ישר", אז הוא אומר לעצמו: "מה יצא ממני?" "אני כלום..." וכו'...ואז באמת לא יצא ממנו כלום, כי הוא חושב כל הזמן שהוא אפס, אבל אם הוא ידע וישנן שהוא טוב, שהוא צדיק, שהוא יכול להגיע לגדולות, אז הוא באמת ימצא את כוחות הנפש הגלומים בתוכו וינצח.

כמובן, שלא יגיע חלילה לידי גאווה או תחושת עליונות על אחרים, שזה לא דבר טוב, כי באמת כמו שאתה אומר לעצמך שכל אחד התברך עם הכשרונות שלו והכל טוב, אז גם תבין שאותו אחד שה' לא חנן אותו בשכל, הוא גם נשמה טובה וגם בו יש דברים טובים ולא חלילה לזלזל בו, שזה בדר"כ רק גורם לו הפוך, רק גורם לו להמשיך לחשוב שהוא אפס ולא למצוא בעצמו את הכוחות ולממש את הפונטציאל שלו.

לא נכון, חשיבות הדימוי העצמי משפיע רבות על ההתקדמות של האדם בכל התחומים, ובן אדם שיש לו דימוי עצמי והערכה עצמית גבוהה, גם יגיע ליותר דברים ויעדים בחיים, ולכן ברור שאם בן אדם לא מעריך את עצמו מספיק הוא צריך לעבוד על זה.

לא אמרתי עכשיו כל היום להתמקד בזה, אבל זה בהחלט חשוב...

נ.ב. בכל בן אדם יש טוב, לא משנה איזה בן אדם, ועל כן תמיד יש על מה להעריך את עצמו.

הוא מדבר בדיוק על מה שאתה טוען ואפילו מזכיר את הדוגמה של שירה.

אולי אני אתמלל אותו אם כל כך הרבה אנשים פה לא יודעים אנגלית (שזה יותר מדאיג מערכה עצמית מוגזמת) אבל לא כרגע.

והבנתי את הקונספט...

ואני יודע אנגלית, פשוט לא היה לי כוח לצפות בכל הסרטון, זה הכל, כמו שלך אין כוח לתמלל אותו...

ולא, זה לא מדאיג יותר מהערכה עצמית מוגזמת, ממש לא...

ואת לא חייבת לתמלל את כולו, את יכולה לענות על טענתי וזהו....

דיבר על כך:

הסיבה שאני מפנה לסרטון היא לא בקטע של סמכות, פשוט שם נמצאות כל הטענות שאני רוצה לטעון.

לרב בעלון שבת יש אותה סמכות בענייני נפש כמו ליוטיובר אמריקאי (אגב אני ממליצה עליו, הסרטון הזה ממש ישן ולא בסגנון הרגיל שלו, אבל יש לו ערוץ יוטיוב, הוא יותר פרשן פוליטי מאשר יוטיובר, הוא מדבר על חדשות בנושאים ממש חשובים וגם הוא ממש מצחיק - Matt Walsh)

אבל כנראה אף אחד לא הולך לצפות בו אז אני פשוט אתמלל את הסרטון וזהו.

אין לי הערכה עצמית.

אני לא אומר שאני לא אוהב את עצמי, או שיש לי בעיה עם הדימוי העצמי שלי, וגם אין לי הערכה עצמית נמוכה, אני פשוט אומר שאין לי הערכה עצמית בכלל.

למה? מאותה סיבה שאין לי חד קרן כחית מחמד.

הערכה עצמית היא פנטזיה, זו המצאה חסרת משמעות שקיימת רק בדמיון שלך.

המילון מגדיר "הערכה" ככה: "להתייחס בהערצה".

לכן הערכה עצמית אומרת "להתייחס לעצמך בהערצה"

אבל האם אנחנו אמורים לראות את עצמינו ככה?

אם משהו ישאל אותך "את מי אתה מעריץ?" באמת היית רוצה לענות "טוב, אני מעריץ את עצמי"?

זה יהיה דבר טוב? אני אומר "לא! בנחרצות.

בקושי הייתי ילד חד הבחנה, אבל אני חושב שהבנתי שעניין ה"הערכה העצמית" הזה היה שטויות כבר בבית ספר היסודי.

אני זוכרת איך היועצת בבית ספר נתנה לנו דף עבודה ובקשה מאתנו "לדרג" את ההערכה העצמית שלנו בסולם מ1 עד 10.

בזמן שילדים בסין למדו דברים מטופשים כמו "מתמטיקה" ו"מדעים", עכשיו אנחנו פושטים את הרגל והם הבעלים של המדינה, אבל לפחות כולנו מרגישים טוב לגבי עצמינו.

בכל מקרה, היינו שם, עומדים מול המשימה  החשובה של כימות שרירותי של האגו שלנו.

כששאלתי את המורה שלי: "למה אני צריך שתהיה לי ערכה עצמית גבוהה?" היא ענתה: "כי אתה מיוחד" כששאלתי: "למה אני מיוחד?" היא ענתה: "כי אתה אתה".

בזמנו חשבתי שזו הצהרה מוזרה מאותה אישה הרגע נתנה לי 60 בבוחן מתמטיקה.

רוב הילדים בכיתה שלי רשמו מיד 9 או 10, במקרה חלק מהם יגדלו להיות אלכוהוליסטים מובטלים, אבל אני מנחש שאם הם היו יכולים לענות על המבחן הזה שוב, הם ידרגו את עצמם בדיוק אותו הדבר.

רואים? זה העניין של הערכה עצמית, להיות גאה בעצמך, גם כשאין סיבה להיות גאה בעצמך.

כמובן שמתרצי תירוצים יגידו שהערכה עצמית היא פשוט עניין של ביטחון עצמי, ושאתה צריך ביטחון עצמי כדי להצליח בחיים.

בסדר, אם הערכה עצמית היא עניין של ביטחון עצמי, למה שלא פשוט נקרא לזה "ביטחון עצמי"?

כי בטחון עצמי צריך להיות מורווח.

תלמיד בטוח שהוא יצליח במבחן אם ילמד אליו, אתלט בטוח שהוא ינצח במרוץ אם הוא יתאמן, זמרת בטוחה ביכולות שלה, אם יש לה בכלל יכולות.

הערכה עצמית יכולה להיות מוגדרת כ"ביטחון עצמי לא מורווח".

האדם עם הערכה עצמית גבוהה, ידוע גם בתור נרקיסיסט, מרגיש טוב עם עצמו על בסיס כלום.

אנחנו יכולים לשאול אותו: "למה אתה מעריך את עצמך?" והתשובה שהוא למד תהיה: "כי אני אני!"

הוא הנרקיסוס המודרני, הוא לא יכול לראות את העולם בחוץ כי הוא עסוק ללחוש מחמאות ריקות להשתקפות שלו במראה.

בזמנים יותר שפויים ופחות מבולבלים אנשים ראו את העניין בצורה הפוכה- לא משנה מה הרגשת לגבי עצמך, משנה מה עשית.

זה מצחיק, זה מה שההורים שלי לימדו אותי.

אני זוכר כשהסברתי לאבא שלי שהוא לא יכול לצפות ממני לעשות את השיעורים במתמטיקה, כי מתמטיקה גורמת לי להרגיש רע עם עצמי.

הוא ענה שאולי אני צריך ללמוד עוד, ואז מתמטיקה לא תגרום לי להרגיש כך כך רע. "אבל בנתיים, לא משנה מה שאתה מרגיש, תעשה את השיעורים שלך."

"לא משנה מה אני מרגיש"? איזה רעיון נוראי! בטח הייתי צריך להתקשר לשירותי הרווחה.

אם עניין ה"הערכה העצמית" הזה היה עניין בידורי לא מזיק, היינו יכולים לצחוק עליו וזהו.

אבל זה הפך לבעיה חמורה, כי הרעיון של "אני מיוחד" תאהב את עצמך" "אתה מקבל נקודות על נשימה" מזהם כל דבר שהוא נוגע בו.

זה לא מצייד אותך בכלום.

זה לא יעזור לך בלימודים, זה יחנוק את שאיפות הקריירה שלך, וזה בטוח יזרע הרס בזוגיות שלך.

{בציור רואים את האישה בדייט חושבת על הנרקסיסט "איזה לוזר"}

נכון, חוסר ביטחון  ופקפוק עצמי גם יכולים להביא לתבוסתנות, אבל לפחות יש סיכוי שהם ידרבנו אותך להיות יותר טוב.

למעשה, הערכה עצמית מונעת שיפור כי אתה יכול להשתפר רק אם אתה קודם מזהה במה אתה לא טוב.

אבל התהליך הזה יפגע בהערה העצמית שלך! אז הרבה אנשים נמנעים ממנו.

אני לא אומר שאתה צריך לשנוא את עצמך, ואני לא אומר שאתה צריך שתהיה לך הערכה עצמית נמוכה.

אני אומר שאתה צריך שלא תהיה לך הערכה עצמית.

במובן של תפסיק לחשוב על זה. נקודה.

תעשה דברים טובים בחיים שלך, ואז תהיה לך את כל ההערכה שאי פעם תצטרך.

אני מאט וולש בסרטון בשביל אוניברסיטת פרגר.

עצמנו באותה מידה.

ויש פסוק מפורש שכולם מכירים שאומר את זה: "ואהבת לרעך כמוך".

רגע, ואם אדם שונא את עצמו אז הוא יכול גם לשנוא אחרים...?

יש פסוק אחר שאומר: "לא תשנא את אחיך בלבבך".

רואים שלא, אסור לשנוא בן אדם אחר מישראל לא משנה מה.

אז הפירוש של הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא שכמו שאתה צריך לאהוב את עצמך, כך תאהב את האחר. ולכן זה בעצם ציווי כפול: תאהב את עצמך ותאהב גם את האחר.

לא מסכים על הקביעה שלך, כאשר רב אומר משהו בתור רב, ומביא לכך מקור מהתורה, ממנו אנחנו צריכים ללמוד ולהקשיב, וזו מבחינתנו ההכרעה. (התורה היא גם מבינה לנפש האדם, כידוע...).

אם הרב יהושע שפירא היה כותב את זה בתור פסיכולוג ולא בתור רב, הייתי מקבל את טענתך, אך כיוון שהוא כתב את זה בתור רב אני לא מסכים על הקביעה הזאת.

התורה משליכה לכל חיינו, גם לנפש שלנו, ובמיוחד לנפש ולנשמה שלנו.

כמובן, לא אתייחס לטענה הראשונה שלו של החד קרן, ששם הוא מנסה להגחיך את המושג הזה ולהשוות אותו למשהו דמיוני כמו חד קרן, ובכללי בכל הסרטון הוא מגחיך את המושג והופך אותו למשהו ילדותי, אך זה לא נכון וילדותי מצידו להציג ככה את זה.

הוא הסתכל במילון האנגלי/בריטי/אמריקאי, וע"פ ההגדרה שכתובה שם להערכה עצמית הוא הקשה. אני וגם הרב יהושע שפירא לא סוברים שהערכה עצמית פירושה הערצה, ואם כן, אז באמת זה לא טוב, הערכה זה להעריך את עצמך, לאהוב את עצמך על הדברים הטובים שבך או שכמו שהרב יהושע שפירא אמר יפה מאוד: על הנשמה הא-לוקית שבך.

אחרי זה הוא ממשיך במסע ההגחכה בלי אף טענה עם הביטוי שהוא זורק "כימות שרירותי של האגו שלנו", אתעלם מכך.

והדוגמא של המורה למתמטיקה ממש לא נכונה ופשוט מציגה את זה במבט ובזווית שהופכים את הטענה למגוחכת, אך זה לא נכון.

נכון, לאותו הבן אדם יש הערכה עצמית גבוהה, למרות שהוא קיבל 60 במתמטיקה. האם זה המדד של אותו בן אדם להצלחה בחיים...? כמה הוא מקבל במתמטיקה...? מה, לא יכול להיות שאותו בן אדם יצליח בחיים אך יקבל בבוחן במתמטיקה 60...? ברור, עם הנחות יסוד כאלו, אני מבין איך הוא הגיע לאן שהוא הגיע...

וזה שיש כאלו שלמרות שיש להם "הערכה עצמית גבוהה" הופכים בעתיד שלהם לאלכוהוליסטים וכו'...זה רק אומר שמשהו שם דפוק, שהם לא ענו על השאלון באופן שמשקף את האמת, או שהם באמת נקטו בקיצוניות ולא הבינו נכון את השאלון, הם העריצו את עצמם, ולא העריכו את עצמם, ומכיוון שזו הערצה גם לא היה להם חוש ביקורת בריא כלפי ההתנהלות שלהם עצמם, אך זה לא הופך את המושג הערכה עצמית למשהו לא טוב, בגלל כמה ילדים שלא הבינו עד הסוף מה המטרה של השאלון ולקחו אותו לכיוון לא טוב.

וכמובן, בדוגמא הקיצונית שלו לאלכוהוליסטים מובטלים הוא הוכיח שכל ההסתכלות שלו היא על תוצאה בחיים ולא על שינוי ומאמץ. (ברור שגם בסופו של דבר חשוב התוצאה, אך רואים שכל הדוגמאות שלו על תוצאות...).

כמובן, הוא גם מנסה עוד פעם להגחיך את המושג.

נכון, ביטחון עצמי זה דבר מרווח, אך זה דבר שנקבע ע"פ החברה, דבר שהוא די אכזרי ולא בדיוק מיטיב עם כולם, יש קרבנות שהחברה דחקה אותם למרות שהם אנשים טובים מאוד שהיו יכולים להצליח אם רק החברה הייתה נותנת להם גב.

אם לאנשים כאלו לא תהיה הערכה עצמית שמושפעת בקשר ישיר מהביטחון העצמי שנקבע ע"פ החברה-הם אבודים. הם פשוט התייאשו ויפסיקו לנסות, ויהפכו להיות אנשים מסכנים. זה מה שאותו יוטיובר רוצה...?!

וכמובן, הוא מצמיד לבן אדם עם הערכה עצמית את הביטוי "נרקיסיסט", להקצין עוד יותר את הצד השני ולהגחיך אותו, הוא לא עשה את זה מספיק.

לגבי הדוגמא של המתמטיקה.

כמובן, הוא שילב אותו עם העוקצנות והציניות הרגילה שלו, אבל אתייחס לטענה גרידא.

מובן שלא נתייחס רק להרגשה של הבן אדם, בן אדם עם הערכה עצמית גבוהה צריך גם לדעת לעשות דברים קשים ולהתאמץ ולעשות דברים שפחות כיף לו איתם, זה חלק מהחיים, אך דווקא בגלל זה אם לא תהיה לו הערכה עצמית הוא בטוח לא יצליח למצוא כוחות בשביל לעשות דברים שפחות כיף לו, מה שהיוטיובר עוקר.

ולהגיד את כל המשפטים האלו שזה יהרוס אותך וכו' זה פשוט בדיחה אחת גדולה.

בן אדם שאוהב את עצמו רק יצליח יותר בחיים, רק יתן לו כוחות להתגבר על מכשולים ועל זמנים קשים, רק יגרום לו להתקדם עוד יותר ולשאוב כוחות וחוזק, אך אם הוא לא יאהב את עצמו, אז כשיהיו לו זמנים קשים, ולכל אחד יש כאלו, מי יותר ומי פחות, הוא פתאום ישבר ויתייאש. ואם תשאלי אותי למה: משום שהוא ראה איזה סרטון של יוטיובר וחשב שכל מה שהוא אומר זה קודש. חבל שבגלל סרטון חיים של אנשים ילכו לזבל, פשוט חבל.

ועכשיו הוא פתאום מתמודד עם טענות הצד השני, אחרי שהגחיך אותן ורמס אותן. הוא היה חייב להתייחס אליהן, הוא ידע שהוא לא יכול להתחמק מהן לגמרי. אז הוא מודה שתבוסנות וחוסר ביטחון עצמי זה לא דבר טוב. אבל מה...? זה יהפוך אותך ליותר טוב. וואו. אין מילים. ממש מופלא ביותר. למה שחוסר ביטחון עצמי יהפוך אותי ליותר טוב...? מאיפה הוא הקריץ את זה...?

בסדר, לא אמרתי הערצה עצמית בלי חוש ביקורת, כי אז באמת זה מונע מהאדם להשתפר, אך לא צריך לעקור לגמרי את המושג "הערכה עצמית", רק צריך לסייג ולומר שלא יגיע ל"הערצה עצמית" בלי חוש ביקורת כלל.

מה שהוא תיאר זה אגו, לא הערכה עצמית. בן אדם שמעריך את עצמו על הטוב בו, אך יודע שמצד שני יש בו גם דברים פחות טובים שצריכים שיפור, הוא ישתפר וההערכה העצמית על הטוב שבו רק יגרום לו להשתפר עוד יותר, לא ההיפך.

תפסיק לחשוב על זה, וואו. אז אחרי שהוא חשב כ"כ הרבה בסרטון הזה איך להגחיך את הצד השני, הוא פתאום מפסיק לחשוב. מבן אדם משכיל וחכם כמוהו לא ציפיתי להפסיק לחשוב, מוזר.

זה שתעשה דברים טובים בחיים שלך, לא אומר שתהיה לך הערכה עצמית, כי תמיד יהיו זמנים קשים ומשברים, "אין צדיק בארץ ולא יחטא", ולכן הקביעה הזאת שרק מי שעושה כל היום טוב מותר לו לאהוב את עצמו אבל מי שלא-לא, היא קביעה מטומטמת.

ובכלל, אם הוא אומר שזה תלוי במעשים, אז שיגיד שיש הערכה עצמית, פשוט לאנשים שעושים טוב יותר לאנשים שעושים רע-פחות. אך לא, מה הוא אומר...? לא לאהוב ולא לשנוא. טוב, אם אתה רוצה להתעלם מעצמך ושלא יהיה לך יחס כלפי עצמך-בהצלחה בחיים.

פעם הבאה, לפני שאת רואה איזה סרטון, תבואי עם קצת חוש ביקורת ואל תבלעי דברים בלי לנסות להבין שאולי לא כל מה שהוא אומר נכונים. זה שהוא שילב בסרטון תמונות אנימציה לא אומר שהוא צודק.

בן אדם עשה סרטון כדי לטעון את הדעה שלו, הוא חושב שהדעה שהוא יוצא נגדה היא שגויה, ומסביר למה עם דוגמאות.

נכון שגם הוא יורד על הדעה השנייה, אבל אתה יורד עליו באופן אישי הרבה יותר ממה שסביר לעשות.

תרגיע, הוא לא יצא נגד התורה ולא נגד אף אחד באופן אישי, רק נגד דעה. אין מה להפוך את זה לאישי- אידאולוגי.

הרב שפירא דיבר על אהבת האחר, הכותרת מדברת על אהבת האחר, ואהבת האדם את עצמו מוזכרת רק פעם אחת בתור דוגמה, וכך גם הפסוק, זה לא הנושא המדובר שם ואין מה להביא ראיות ממנו.

הרב טען בתור רב טענה תורנית, נכון, על הציווי לאהוב אחרים. הוא לא אמר שום דבר על אהבה עצמית רק השתמש בה בתור דוגמה, הוא לא אמר כלום על פסיכולוגיה נפשית של אהבה עצמית.

אין מה להשוות בין ה"מקורות" האלו. קטע בעלון שבת וסרטון יוטיוב ממילא לא אמורים להיחשב כמקורות רציניים לדיון עקרוני.

ושוב, הדגשתי שאני לא מביאה אותו בתור סמכות, כמו שאתה משתמש במה שהרב כתב, פשוט כל מה שאני רוצה לטעון נאמר בסרטון הזה, אז אל תעליב את הטוען ותתייחס לטענה.

"הדוגמה הזאת לא נכונה אני אתעלם" "הדוגמה הזאת לא נכונה אני אתעלם" "הוא רק מגכיח ופוגע"- אולי תסביר למה? מה לא נכון בדוגמאות האלו? במקום להעליב את הטוען תסביר למה הוא טועה לדעתך

והוא כן טען טענות בדוגמאות האלו, מי שלא טען כלום ורק הגכיח זה אתה.

את החד קרן הוא מביא כהשוואה להערכה עצמית ששני הדברים לא קיימים במציאות של העולם האמיתי.

הוא קורא למשימת דירוג ההערכה העצמית "כימות שרירותי של האגו" דירוג מספרי הוא כימות, ארגון מושג בכמויות מספריות, נכון הוא קורא לזה תהליך הזה שרירותי, כלומר לא מושפע מגורמים הגיוניים. זאת הטענה כאן, שהערכה עצמית לא קשורה להאם יש משהו להעריך!

אני לא מאמינה שצריך לפרק כל מילה ומילה כי לא נאה לך לקרוא ולהתייחס לטענה עצמה.

מה לא נכון בדוגמה של המתמטיקה? המורה אומרת לו שהוא חשוב ומיוחד אחרי שבמציאות הוא נכשל במבחן.

נכון שמתמטיקה הוא לא המדד היחיד להצלחה, אבל הסתירה היא שאותה אישה שהכשילה אותו במבחן עכשיו נותנת לו מחמאות למרות שזה לא מוצדק על בסיס הציון שהוא הוציא במבחן.

הדוגמה עם האלכוהוליסטים מראה שזו תוצאה של החינוך לאהבה עצמית בלי קשר למציאות.

מה שהמבחן דרש מהתלמידים הוא לאהוב את עצמם בלי קשר להאם יש לכך סיבה במציאות, הוא מראה שזה מה שיכול לקרות למי שחושב ככה. אדם שאוהב את עצמו בלי קשר להאם יש לכך סיבה.

ברור שהתוצאה חשובה, עניין הערכה העצמית אולי עשה להם דרך נעימה, אבל בתוצאה הם הגיעו לכישלון, ובגלל החינוך הזה הם לא יכולים להכיר בו.

הוא לא אמר כלום על דרך.

דוגמת השיעורים במתמטיקה באה להדגיש את הרעיון, זה לא משנה מה האדם חושב על עצמו, משנה מה הוא עושה.

בגישה של ההערכה העצמית המסר הוא שלא לעשות את השיעורים במתמטיקה כי הם פוגעים בהרגשה האישית ובהערכה העצמית של התלמיד שנכשל בהם.

והוא טוען שלא משנה מה התלמיד מרגיש לגבי מתמטיקה, העיקר שהוא יעשה את השיעורים ורק אז הוא יכול להשתפר בהם ולשנות את ההרגשה.

למה אתה חושב שכל מי שיראה את הסרטון יחשוב שהוא קדוש? זה עולם המושגים היחיד שאתה יכול להכיל? כל דבר שמשהו רואה לנכון זה אך ורק כי הוא חושב שהדבר קדוש ואין מה לפקפק בו?

בגלל זה הבאת רב שבכלל לא מדבר על הנושא הזה.

לא כל דבר, במיוחד בתחום הפסיכולוגיה שהוא מאוד אישי, עובד על מילה מקודשת.

הוא הביא דוגמה של מצב נמוך שאדם נמצא בו- כישלון בשיעור מתמטיקה- ומסביר שלדעתו הערכה עצמית תפריע לאדם להתגבר על המכשול, והתמקדות במעשה ולא בהרגשה תגרום לו לעבור את המכשול.

אתה אפילו מסכים איתו בלי לשים לב- שניכם אומרים שהרגשת כישלון תמנע התמודדות עם המכשול, הוא אומר שהפתרון הוא לא להתמקד בהרגשה הרעה אלא להתמקד בעשייה, ואתה אומר שהפתרון הוא אהבה עצמית שתיתן כוח לעשייה.

אם תפסיק להתמקד בהעלבות אישיות תוכל לראות את זה.

כל הסרטון כולו הוא התמקד בטענות הצד השני, לקראת סופו הוא מביא את מה שהצד השני יגיב לטענות שלו, לשנייה הוא לא התחמק מהם. תפסיק עם זה כבר.

ושוב אתה לא עונה לכלום רק מגחיך, וטוען שמה שהוא אמר לא נכון, בלי להסביר אפילו למה.

הוא אומר- חוסר הערכה עצמית יגרום לאדם לראות מה שצריך תיקון אצלנו ורק אז הוא יוכל לתקן, אם הוא לא רואה את הפגמים שבו הוא לא יוכל לתקן אותם.

ושוב תפסיק להעליב את הבן עצמו, הטענה שלו היא שלחשוב על הערך העצמי של הבן אדם היא דבר מזיק, אחרי שהוא הסביר את הנזק הוא מציע פתרון- להפסיק להתמקד בערך העצמי. מה זה קשור לאינטליגנציה שלו?

הוא הסביר מה הוא חושב שצריך לעשות בזמן משבר- להפסיק להתרכז בהרגשה הרעה ולעבור למעשה חיובי, אם תפסיק לקרוא לו בשמות תוכל לקרוא את זה שחור על גבי לבן.

ושוב אתה לא מסביר מה הבעיה בשיטת הפעולה הזאת רק "בהצלחה בחיים".

כן, בתור פרשן פוליטי, כותב ספרים, מרצה אורח באונבסיטאות, ואב לארבעה ילדים אני חושבת שאפשר לומר שהוא הצליח בחיים.

מוזמן להסביר למה לא.

"לא אמרתי הערצה עצמית בלי חוש ביקורת, כי אז באמת זה מונע מהאדם להשתפר, אך לא צריך לעקור לגמרי את המושג "הערכה עצמית", רק צריך לסייג ולומר שלא יגיע ל"הערצה עצמית" בלי חוש ביקורת כלל."

יופי, תודה רבה. מה שהוא טוען שהערכה העצמית מסוג שמלמדים בבתי ספר מונעת ביקורת עצמית ומביאה להערצה עצמית, באמת שאם תשים לב למה שהוא אומר ותפסיק להעלב ולהעליב בן אדם שבכלל לא קורא את מה שאתה כותב, תוכל לראות שממש כתבת את כל הטענה שלו.

אני חושבת שהקצר היחיד בתקשורת כאן הוא המושגים המדוברים, הוא יוצא נגד צורת החשיבה שמלמדים בבתי הספר באמריקה שמביאה לתוצאות הלא רצויות האלו, שגם אתה חושב שהן לא רצויות, ואתה חושב שהוא יוצא אישית נגדך.

כל המחלוקת היא מה ימנע את התוצאות האלו- הוא חושב שלא צריך להתמקד ברגשות, חיוביים או שלילים, ואתה חושב שצריך להתמקד ברגשות חיוביים.

זה הכל.

אני לא שטופת מוח, ולא מקדשת כל מילה שלו, לא אמרתי שהתמונות האלו גורמות לטענה שלו להיות צודקת יותר.

אני מחכה שתארגן את הטענה שלך אחרי שתקרא את כל זה, רק אז יהיה אפשר לנהל דיון על חוסר ההסכמה שבאמת נמצאת, והיא קטנה הרבה יותר ממנה שחשבת קודם.

אני לא יורד עליו, אני רק מציג אותו ואת הדעה שהוא מביא ומשקף אותה בצורה הנכונה, זה הכל.

הוא פשוט ניסה להשתמש בציניות ובהומור כדי להגחיך את הדעה השנייה, אז רק הראיתי את האמת, זה הכל...

"הרב שפירא דיבר על אהבת האחר, הכותרת מדברת על אהבת האחר, ואהבת האדם את עצמו מוזכרת רק פעם אחת בתור דוגמה, וכך גם הפסוק, זה לא הנושא המדובר שם ואין מה להביא ראיות ממנו.

הרב טען בתור רב טענה תורנית, נכון, על הציווי לאהוב אחרים. הוא לא אמר שום דבר על אהבה עצמית רק השתמש בה בתור דוגמה, הוא לא אמר כלום על פסיכולוגיה נפשית של אהבה עצמית."

טוב, פעם אחת זה מספיק...אז למה זו לא הוכחה...?

הוא כן דיבר עליה, עובדה שהוא נתן ממנה דוגמא, סימן שהוא מקביל ומשווה את שתי האהבות, אחרת מה ההוכחה אם מדובר בשתי אהבות שונות שלא קשורות אחת לשנייה...?

"אין מה להשוות בין ה"מקורות" האלו. קטע בעלון שבת וסרטון יוטיוב ממילא לא אמורים להיחשב כמקורות רציניים לדיון עקרוני.

ושוב, הדגשתי שאני לא מביאה אותו בתור סמכות, כמו שאתה משתמש במה שהרב כתב, פשוט כל מה שאני רוצה לטעון נאמר בסרטון הזה, אז אל תעליב את הטוען ותתייחס לטענה."

נכון, את צודקת, אכן איזה סרטון ביוטיוב שהיה באותה מידה יכול לדבר על הוכחה שחייזרים קיימים, אינו בר השוואה בכלל לעלון שבת שכל מה שכתוב שם בעלון שהרב יהושע שפירא כותב הוא קדוש ואמיתי ונכון.

בסדר, סבבה, אין בעיה שתשתמשי בטענות שלו, אך דווקא לא נראה לי שלפני הסרטון חשבת על כל הטענות ופתאום ראית סרטון שעזר לדעתך, דווקא אני חושב שנפלת ברשת הציניות של בעל הסרטון ובחרת להאמין לשטויות שהוא מילא את הסרטון שלו...

" "הדוגמה הזאת לא נכונה אני אתעלם" "הדוגמה הזאת לא נכונה אני אתעלם" "הוא רק מגכיח ופוגע"- אולי תסביר למה? מה לא נכון בדוגמאות האלו? במקום להעליב את הטוען תסביר למה הוא טועה לדעתך

והוא כן טען טענות בדוגמאות האלו, מי שלא טען כלום ורק הגכיח זה אתה.

את החד קרן הוא מביא כהשוואה להערכה עצמית ששני הדברים לא קיימים במציאות של העולם האמיתי.

הוא קורא למשימת דירוג ההערכה העצמית "כימות שרירותי של האגו" דירוג מספרי הוא כימות, ארגון מושג בכמויות מספריות, נכון הוא קורא לזה תהליך הזה שרירותי, כלומר לא מושפע מגורמים הגיוניים. זאת הטענה כאן, שהערכה עצמית לא קשורה להאם יש משהו להעריך!

אני לא מאמינה שצריך לפרק כל מילה ומילה כי לא נאה לך לקרוא ולהתייחס לטענה עצמה.

מה לא נכון בדוגמה של המתמטיקה? המורה אומרת לו שהוא חשוב ומיוחד אחרי שבמציאות הוא נכשל במבחן.

נכון שמתמטיקה הוא לא המדד היחיד להצלחה, אבל הסתירה היא שאותה אישה שהכשילה אותו במבחן עכשיו נותנת לו מחמאות למרות שזה לא מוצדק על בסיס הציון שהוא הוציא במבחן."

הסברתי יפה מאוד, ההודעה מספיק ארוכה ומפורטת עם הסברים למה אני לא מסכים עם מה שהוא אמר. רק משהו אחד, טענות שאין להן בסיס וכל מה שנשענות עליו זה ציניות וירידות אני לא מתייחס אליהן, אני לא יורד לרמה שלו ועונה לדברים כאלו, רק למעט התוכן שיצא חוץ מהציניות שיש בסרטון, שגם התוכן הוא ערבוב של דברים לא נכונים, עניתי בענייניות והוכחתי שהם לא נכונים.

כן, הבנתי שזו ההשוואה, רק זו השוואה של ילד קטן. במקום להגיד למה זה לא נכון לדעתו, הוא אומר שזה כמו חד קרן שזה לא קיים במציאות. וכימות שרירותי של אגו זה פשוט מכבסת מילים וניפוח והקצנה של דברים, בדיוק כך. הבנתי את הטענה, זו לא הסיבה לנקוט בלשון כזאת שמנפחת ומקצינה את הדברים, וזה רק מראה שיש כ"כ מעט תוכן מאחורי טענותיו.

לא הבנתי, אז מה את רוצה שאני אעשה...?

התייחסתי ועניתי למה שהוא אמר, לא...?

וכבר עניתי על הדוגמא למתמטיקה, אענה בקצרה ואומר: זה שאותה מורה אומרת שצריך לאהוב את עצמך ללא תלות, ולפני כן נתנה לו 60 בבוחן במתמטיקה, לא אומר כלום. היה מגיע לו במבחן 60 במבחן, אז זה הציון שהיא נתנה לו. (אני לא מדבר על מקרה שזה לא היה מוצדק, כמובן...). ודווקא בגלל זה היא אומרת לאהוב את עצמך לא משנה מה, כי אם הוא היה מקבל 100, לא הייתה לו אף בעיה והוא היה עף על עצמו מפה עד מחר ואולי היה דווקא צריך להנמיך אותו. דווקא כשאדם במצב כזה, צריך להזכיר לו שמתמטיקה זה לא הכל בחיים, ולא קרה כלום אם הוא נכשל קצת במתמטיקה, הוא יכול לשאוב כוחות ולהשתפר להבא.

"הדוגמה עם האלכוהוליסטים מראה שזו תוצאה של החינוך לאהבה עצמית בלי קשר למציאות.

מה שהמבחן דרש מהתלמידים הוא לאהוב את עצמם בלי קשר להאם יש לכך סיבה במציאות, הוא מראה שזה מה שיכול לקרות למי שחושב ככה. אדם שאוהב את עצמו בלי קשר להאם יש לכך סיבה.

ברור שהתוצאה חשובה, עניין הערכה העצמית אולי עשה להם דרך נעימה, אבל בתוצאה הם הגיעו לכישלון, ובגלל החינוך הזה הם לא יכולים להכיר בו.

הוא לא אמר כלום על דרך.

דוגמת השיעורים במתמטיקה באה להדגיש את הרעיון, זה לא משנה מה האדם חושב על עצמו, משנה מה הוא עושה.

בגישה של ההערכה העצמית המסר הוא שלא לעשות את השיעורים במתמטיקה כי הם פוגעים בהרגשה האישית ובהערכה העצמית של התלמיד שנכשל בהם.

והוא טוען שלא משנה מה התלמיד מרגיש לגבי מתמטיקה, העיקר שהוא יעשה את השיעורים ורק אז הוא יכול להשתפר בהם ולשנות את ההרגשה.

למה אתה חושב שכל מי שיראה את הסרטון יחשוב שהוא קדוש? זה עולם המושגים היחיד שאתה יכול להכיל? כל דבר שמשהו רואה לנכון זה אך ורק כי הוא חושב שהדבר קדוש ואין מה לפקפק בו?

בגלל זה הבאת רב שבכלל לא מדבר על הנושא הזה.

לא כל דבר, במיוחד בתחום הפסיכולוגיה שהוא מאוד אישי, עובד על מילה מקודשת.

הוא הביא דוגמה של מצב נמוך שאדם נמצא בו- כישלון בשיעור מתמטיקה- ומסביר שלדעתו הערכה עצמית תפריע לאדם להתגבר על המכשול, והתמקדות במעשה ולא בהרגשה תגרום לו לעבור את המכשול."

אוקיי, אז יכול להיות מצב קיצוני של אנשים שלא הבינו נכון ולא פירשו נכון את כוונת האנשים, וחשבו שזה שמפרגנים להם זה אומר שהם יכולים לעשות מה שבא להם בלי לדפוק חשבון לאף אחד. טוב, יש מקרים קיצוניים, סבבה. מה בדיוק ההוכחה פה...?

צריך לפעמים להגיד לא, "שמאל דוחה", אבל צריך שתמיד יהיה "ימין מקרבת", שתהיה אהבה שמראה שלא משנה מה, גם אם חטאת, אתה אהוב ורצוי. (ויש את הסיפור של הרב מרדכי אליהו, נראה לי, שמצד אחד הוא כעס או משהו כזה ומצד שני הוא נתן לו סוכריה...). בסדר, אז כאשר לא אומרים לא זה בעייתי ויכול לגרום להרבה דברים רעים...(דוגמא קלאסית: אדוניה בן חגית...).

ברור שלא יעזור רק לאהוב, צריך גם שהאהבה הזאת תשפיע ותבוא לידי ביטוי התוצאות שלה, אך זה לא תלוי בזה. האהבה היא בפני עצמה, זה לא קשור. כאשר בן אדם עושה מתמטיקה כי הוא שונא ומכריחים אותו, הסיכוי שלו להצליח הוא, אני אגלה לך, אפסי. ככל שהוא יותר מתחבר ופחות שונא, הוא יותר מצליח. היי, איזה קטע, ממש צירוף מקרים הזוי.

לא חושב כך, את הכרחת אותי לחשוב כך. הלוואי שהייתי יכול לומר שזה לא המצב, אבל לצערינו המציאות מוכיחה שזה המצב ואת אכן חושבת שהסרטון הזה קדוש. אבל אדרבה, אשמח מאוד לשמוע אומרת שהסרטון לא קדוש וגם שאת לא מסכימה איתו...

הערכה עצמית לא תפגע ביכולת של האדם להצליח, אלא בדיוק להיפך, ובלעדיה הוא לא יוכל לצאת מהמצב. תגידי לי משהו, כשבן אדם נכשל עכשיו במתמטיקה, אם כל מה שחשוב זה תוצאה ומעשים, כמו שאת אוהבת לטעון, מה הסיבה של אותו בן אדם לצאת מהמצב ולהתגבר עליו ולא לזרוק הכל בגלל שעת המצוקה...? אין סיבה אמיתית אלא אם הוא ימצא כוחות וימשיך הלאה.

"אתה אפילו מסכים איתו בלי לשים לב- שניכם אומרים שהרגשת כישלון תמנע התמודדות עם המכשול, הוא אומר שהפתרון הוא לא להתמקד בהרגשה הרעה אלא להתמקד בעשייה, ואתה אומר שהפתרון הוא אהבה עצמית שתיתן כוח לעשייה.

אם תפסיק להתמקד בהעלבות אישיות תוכל לראות את זה."

פשוט ידעתי שאיכשהו תגיעי לזה, ידעתי. לא, ממש לא, אני לא מסכים איתו כלל, אני אמרתי רק אם נגיד שהוא צודק, על הצד שהוא צודק, אז זה סתם מטומטם ולא עוזר, ורק מחליש את האדם. אך מלבד זה, יש גם אמת בטענותיי והן אמיתיות וקיימות בפני עצמן בלי לקשר לעובדה שציינתי פה.

"כל הסרטון כולו הוא התמקד בטענות הצד השני, לקראת סופו הוא מביא את מה שהצד השני יגיב לטענות שלו, לשנייה הוא לא התחמק מהם. תפסיק עם זה כבר.

ושוב אתה לא עונה לכלום רק מגחיך, וטוען שמה שהוא אמר לא נכון, בלי להסביר אפילו למה.

הוא אומר- חוסר הערכה עצמית יגרום לאדם לראות מה שצריך תיקון אצלנו ורק אז הוא יוכל לתקן, אם הוא לא רואה את הפגמים שבו הוא לא יוכל לתקן אותם.

ושוב תפסיק להעליב את הבן עצמו, הטענה שלו היא שלחשוב על הערך העצמי של הבן אדם היא דבר מזיק, אחרי שהוא הסביר את הנזק הוא מציע פתרון- להפסיק להתמקד בערך העצמי. מה זה קשור לאינטליגנציה שלו?

הוא הסביר מה הוא חושב שצריך לעשות בזמן משבר- להפסיק להתרכז בהרגשה הרעה ולעבור למעשה חיובי, אם תפסיק לקרוא לו בשמות תוכל לקרוא את זה שחור על גבי לבן.

ושוב אתה לא מסביר מה הבעיה בשיטת הפעולה הזאת רק "בהצלחה בחיים".

כן, בתור פרשן פוליטי, כותב ספרים, מרצה אורח באונבסיטאות, ואב לארבעה ילדים אני חושבת שאפשר לומר שהוא הצליח בחיים.

מוזמן להסביר למה לא."

אני מסביר טוב מאוד למה, את מוזמנת להסתכל בהודעותיי המפורטות ולראות בעצמך.

שמעי, את מוזמנת בשמחה לא לאהוב את עצמך, יש בחירה חופשית. אני אומר לך שלא כדאי לך וכך ממליץ לכולם לעשות ולאהוב את עצמכם, והסברתי טוב מאוד למה אני חושב ככה, אין לי כוח לחזור על הטענות והדברים.

ומה הקשר לכל מה שכתבת...? שיצליח בחיים, זה דווקא הוכחה לכך שנוח לו עם הגישה הזאת שהכל תלוי במעשים ובתוצאות ורק מי שיש לו הצדקה מותר לו לאהוב את עצמו, כי הוא אחד שיש לו במה להתגאות, אך את כל שאר האנשים הוא זרק ולא היה אכפת לו. וכן, גם לאנשים מצליחים כשזה קורס ח"ו (וזה יכול לקרוס בכל רגע, כתוב: "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם"), אז הם לא מצליחים להתרומם כי הם אהבו את עצמם רק בגלל ההצלחה, ופתאום כשאין הצלחה הם לא מוצאים את הכוחות, וזה כי מלפני כן הם לא אהבו את עצמם באופן עצמאי.

וזה שבן אדם כזה, יוטיובר גוי, נחשב יותר בשבילך מאשר רב גדול מהציונות הדתית, זה לפי דעתי קצת עקום. התורה היא המנחה שלנו בנפש ובנשמה, זו ההתמחות שלה בעיקר..אמנם, התורה מדברת גם על הגוף, אבל עיקרה זהו דבר פנימי לתוך הנפש והנשמה, ולכן להגיד שהיא לא רלוונטית דווקא בנושא שבו אמורה להיות החשיבות הכי גדולה לדעת התורה וההלכה.

"יופי, תודה רבה. מה שהוא טוען שהערכה העצמית מסוג שמלמדים בבתי ספר מונעת ביקורת עצמית ומביאה להערצה עצמית, באמת שאם תשים לב למה שהוא אומר ותפסיק להעלב ולהעליב בן אדם שבכלל לא קורא את מה שאתה כותב, תוכל לראות שממש כתבת את כל הטענה שלו.

אני חושבת שהקצר היחיד בתקשורת כאן הוא המושגים המדוברים, הוא יוצא נגד צורת החשיבה שמלמדים בבתי הספר באמריקה שמביאה לתוצאות הלא רצויות האלו, שגם אתה חושב שהן לא רצויות, ואתה חושב שהוא יוצא אישית נגדך.

כל המחלוקת היא מה ימנע את התוצאות האלו- הוא חושב שלא צריך להתמקד ברגשות, חיוביים או שלילים, ואתה חושב שצריך להתמקד ברגשות חיוביים.

זה הכל.

אני לא שטופת מוח, ולא מקדשת כל מילה שלו, לא אמרתי שהתמונות האלו גורמות לטענה שלו להיות צודקת יותר."

לא נכון, לא נכון ולא נכון. וכבר הוסברתי.

מה זה לא צריך להתמקד ברגשות...?

מה, רגשות אפשר להדחיק, לא להתייחס אליהן...?

אם יש לבן אדם בכי, אסור לו לעצור את עצמו כל הזמן מלבכות, זה לא טוב, הוא צריך קצת לשחרר...כך גם הרגש הזה, אי אפשר להדחיק אותו, זאת אומרת אפשר אבל זה יגרום לנזקים. צריך לטפל בו כמו שצריך, להבין מה היחס שלי כלפיו וכו'...אבל לא להתעלם או להדחיק.

אין בעיה, וגם לא כתבתי את זה פה בתור הוכחה, זה רק סימן בעלמא עד כמה דבריו אינם מבוססים.

והנה משהו שכתבת: (אגב אני ממליצה עליו, הסרטון הזה ממש ישן ולא בסגנון הרגיל שלו, אבל יש לו ערוץ יוטיוב, הוא יותר פרשן פוליטי מאשר יוטיובר, הוא מדבר על חדשות בנושאים ממש חשובים וגם הוא ממש מצחיק - Matt Walsh)

רואים מהמילים שלך שהוא מצחיק שהוא הצליח לקנות אותך ברשת ההומור שלו.

באמת, אין בזה שום תועלת. תכתוב את מה שאתה רוצה לכתוב בלי להעתיק פסקה שלמה שהתגובה שלך עליה היא כולה משפט וחצי.

אי אפשר להביא ראיות מוצקות לדיון עקרוני ונעלה (כמו שאתה כל כך רוצה שזה יהיה) מעלוני שבת. רבנים כותבים השקפות עקרוניות במקומות הרבה יותר רציניים ומשתמשים ביותר מפסקה קצרה שמיועדת למי שרוצה רעיון מהיר לדבר תורה קצר גם כן.

מה שהרב כתב על נושא אחר לחלוטין בפסקה קצרה בעלון שבת ובחצי משפט  נתן דוגמה מהנושא המדובר זאת לא הוכחה. אתה לא יכול להשתמש בו כסמכות ולהסיק שבמשפט הזה הוא אמר את מה שאתה רוצה כי הוא לא אמר כמעט כלום על הנושא הזה. 

"וכשם שאדם אוהב את עצמו למרות חסרונותיו..." זה כל מה שהוא כתב על הנושא כאן. הוא לא כתב אם אהבה עצמית היא דבר חיובי או שלילי או מה המידה שבה אדם צריך לאהוב את עצמו, רק ציין עובדה שאדם אוהב את עצמו למרות החסרות שלו ובדרך הזאת הוא צריך לאהוב את האחר למרות חסרונותיו.

אם הוא היה כותב בפסקה קצרה על הורות שאבא שמח בבן שלו כמו שחקלאי שמח בביכורים, וכל שאר הפסקה הקצרה מדברת העניין עצמו של הורות.

יהיה מגוחך לגזור מכך שהרב טוען בשבח חקלאות ושכל אדם צריך להיות חקלאי. הוא לא טען שוב דבר על חקלאות ורק השתמש בדוגמה מתחום אחר, הוא לא טוען כלום על התחום האחר הזה.

ושוב עם עניין הסמכות, זה לא עניין תורני, זה עניין פסיכולוגי. 

למה המושג היחיד שאתה יכול לקבל כאן זאת מילה קדושה ותורנית? אני לא מקדשת שום דבר ממה שהוא אמר, לא השתמשי בו בתור סמכות ולא היללתי אותו בתור "קדוש אמיתי ונכון".

לא רק שאתה מאשים אותי בזה אתה גם מרגיש צורך ללכת להשען על חצי משפט ולהעליב את הטוען כל שניה כאילו בתגובה לדברים כאלה למרות שלא התקרבתי בכלל לזה.

תתיחס לטענה עצמה, לגישה פסיכולוגית שהוא טוען שראוי לאמץ, תנתק את זה מכל התארים החביבים האלו.

לא התיחסת לטענה, רק כתבת "הדוגמה הזאת מטופשת אז לא אגיב" ו"זה לא נאה לי אז לא אגיב" "הוא כך כך מטופש, ילדותי ומכבס מילים" ועוד תארים. בוא תסביר למה אתה חושב שהתארים האלו נכוןנים במקום פשוט לזרוק אותם לאוויר.

פרקתי כל מילה ומילה כי פשוט אי אפשר לסחוט ממך התייחסות לטענות עצמן. למה כיבוס שרירותי של האגו זאת "מכבסת מילים"? אכפת לך להסביר?

אתה טוען נגד ניפוח בדוגמאות מוגזמות כשכל מה שכתבת כאן זה חתיכת ניפוח. "לוכד ברשת הציניות" מי ישמע הוא צרף אותי לכת מרושעת של חוסר אהבה עצמית.

יופי, עם המתמטיקה אשכרה הגענו לטענה ממשית. לקח הרבה זמן.

כשתלמיד מקבל ציון 60 במתמטיקה הוא לא אמור ישר לבטל אותו ולהגיד שמתמטיקה זה לא חשוב ושעדיין הוא אוהב את עצמו. תלמיד שנכשל במתמטיקה אמור להרגיש רע וזה מה שיגרום לו להשתפר, לא לעוף על עצמו ללא הצדקה ולבטל את חשיבות העניין.

אתה חושב שתלמיד שמקבל 100 ומרגיש טוב עצמו בצדק על כך, הוא אמור להענש בהורדת ציון כדי שילמד להרגיש טוב עם עצמו שלא בצדק?

משהי שאני מכירה ספרה שאחותה שענתה נכון על כל התשובות במתכונת באנגלית אבל המורה נתנה לה את הציון 99.5 "כי אף אחד לא מושלם". זה מה שאתה מציע? זה נראה לך צודק להוריד לבן אדם ציון רק בגלל שאין סיבה להוריד לו ציון?

צריך להעריך הישגים ולא חוסר יכולת להשיג הישג. איזו משמעות יש לציון במתמטיקה אם הוא הוא לא משנה כלום וזאת בעיה אם יש לך ציון גבוהה מידי?

זה המחיר שמשלמים על אמות מידה, יש כאלה שנכשלים וכאלה שמצליחים. אלא שנכשלים לא אמורים לשנוא את עצמם, ברור, הכישלון אמור לעזור להם להשתפר, אם טוב להם במקום הנכשל למה שישתפרו?

איך אדם אמור להתחבר למתמטיקה שזה מה שיגרום לו להצליח, אם מבטלים את החשיבות שלה או של כל תחום הצלחה אחר?

אהבה עצמית בזמן כישלון היא דחייה של הערך של הצלחה, "זה לא התחום היחיד" "אתה רצוי ואהוב" לא גורמים לאדם להשתפר אלה רק להרגיש יותר נוח במקום שבו הוא נמצא.

המטרה שלך היא לגרום לאדם להרגיש בנוח או לגרום לו להשתפר? אני חושבת שבעזרת דרבון לשיפור גם תבוא הרגשה טובה מוצדקת וראויה ולא אשליה עצמית שרק תשאיר אותו במקום.

מאט וולש לא ציין את ההצלחות שלו סרטון, אני כתבתי אותן כי טענתה שהגישה שלו מונעת הצלחה והוכחתי שהוא כן הצליח למרות ואף בזכות הגישה הזאת.

ברור ש-ה' יכול להעשיר ולהוריש כל אחד בכל שלב בחיים, אבל זה עדיין לא אומר שעני מובטל שבין אם בגלל נסיבות חייו המצערות ובין אם באשמתו בלבד נקלע למצבו האומלל, הוא לא אמור להעריך את עצמו על בסיס כלום, ואז להתקע במצב הזה כי יש לו הערכה עצמית והכל מעולה, הוא אמור לנסות להשתפר והיות גאה בהישגים שהוא כן השיג.

ואדם עשיר או סתם רגיל שהתרושש גם כן לא אמור לשקוע בתירוצים או אפילו בשנאה ורחים עצמיים, בשום מקום לא כתבתי שאדם צריך לשנוא את עצמו בגלל כישלון, הכשלון צריך לעודד לזהות את העובדה שנכשל ולא להשלים עם העובדה הזאת.

ושוב, לא הערכתי אותו יותר מהרב שפירא, אני טוענת שאין מה להשוות בינו לבין הרב שבכלל לא אמר כלום בנושא הזה ואתה מביא את התורה וההלכה לדיון שלא קשור לזה בכלל.

רוצה גם להתווכח על חיסונים ולצטט חצי משפט של רב מסוים שמדבר על הפסוק "ועשית מעקה לגגך" ובחצי המשפט מדבר על איך שכמו ברפואה צריך להיזהר וככה צריך להתקין מעקה וכו' ואז לטעון משמו שצריך להיזהר יותר מהרופאים ולא להתחסן כי יש סיכון מסוים?

זאת לא תהיה הדעה של אותו הרב וזה ממש לא ביסוס תורני לטענה של מי שיטען אותה, ואין בכלל סיבה להביא סימוך מרב על נושא שלא קשור להלכה.

"מה זה? מה זה? מה זה?" בוא תסביר מה הבעיה עם התחומים האלו כי "מה זה?" זאת לא טענה.

איפה כתבתי שצריך להדחיק רגשות? אתה ממש אוהב לשים מילים בפה של אנשים

לא כתבתי כלום על מה אדם צריך לעשות בזמן שהוא בוכה, אתה רק משיג השגות ויוצא נגד או משתמש בדברים שאחרים בכלל לא אמרו.

לא להתמקד ברגשות הכוונה היא שאדם שנכשל לא יתמקד בהרגשה השלילית שלו וגם לא בהרגשה חיובית לא מוצדקת אלא בדרכים לשיפור. גם אתה רוצה שאדם יתעלם מרגש שלילי.

ברור שצריך לשלוט ברגשות ככה אנשים בוגרים מתנהלים. הם לא בוכים או צוחקים או מתעצבנים או מביעים כל רגש אחר בהגזמה כשזה לא מתאים. 

כל הדיבורים שלך על נפילה ברשת ממש לא מבוססים. הוא לא בא מתוך איזו מטרה מרושעת, אתה בכלל לא מכיר את האדם הזה וכל מה שיש לך נגדו זה שהוא השתמש בציניות לטענה שאתה לא מסכים איתה.

אתה טוען שאתה לא לוקח את זה אישית אבל מתנהג כאילו אתה יוצא למלחמת קודש נגד האויב הרשע והציני שמפיל ברשתו נערות תמימות.

אז שוב למקרה שזה לא ברור, הבאתי אותו כי הוא טוען את מה שאני רוצה לטעון, תדמיין שאני ורק אני כתבתי את הפסקה הזאת אם זה עוזר לך להניח את הקלשון האינטרנטי שלך.

אני פשוט מת על עצמי 
מעריץ ענק שלי
מודל לחיקוי
מעריך אותי על כול דבר בערך
אם הייתי יכול להיות כול אחד הייתי אני!!!

אני אוהבת את עצמי אבל יש לי בעיה שאני תמיד מסתכלת על בת אחרת ואומרת למה היא יותר חברותית ומוצלחת ולמה היא יותר פוטוגנית ושרה יותר יפה (הבנתם..חח) ודברי שהם שטותיים שבתכלס הם עוברות חיים יותר קשים ומעצבנים משלי ואני יודעת את זה בוודאות אני כשאני שואלת את עצמי "למה אני מקנאה בה?! למה אני רוצה להיות כמוה?! זה מטופש ממש להיות כמוהה שאין לה אידאלים חשובים כמו שלי  ומישפחה שמחה ומצחיקה כמו שלי שאת נהנת מיכל שניה שאני איתם !" שהיא אין לה דבר אחד מכל זה ועוד המוןןןן !

 זה ממש נכון בעניי כל מה שאמרתי אבל ה פשוט קורה הקנאה בה בלי לשים לב בכלל !

מקווה שזה יעבור בעזרת ה' 

מקווה שעניתי לך

את מושלמת ואת צריכה לוודא שאת יותר טובה מימה שהיית אתמול!!!!!!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!