לא יכולה לומר יותר מזה, כי זה גם תלוי באדם עצמו, וגם לא יועיל אם אני אצא נגד.

 

יום נפלא!

במיוחד מי שמוכן להשקיע ולעשות בשנה את כל הבגרויות

 

ואלו מאחזים.

אם אדם ביודעין בוחר להשקיע את כל כוחותיו ויכולתיו בעיסוק בא"י והמאחזים, יש להעריך אותו על כך מאוד ולראות בו מודל לחיקוי. עמ"י זקוק לאנשים טובים שישקיעו את כל זמנם ומרצם במאבק על א"י.

הבעיה היא בנוערים שלא באמת בחרו בדרך החיים הזאת, ולא בטוח שהיא מתאימה להם ספציפית.

 

ובפועל:

כל [או רוב אאל"ט] תושבות רמת מגרון הם סטודנטיות במקצועות שונים, והם לא ראות בכך סטירה לעיסוק בא"י.

אם נמצאים ומעשנים ומשתעממים שם.. אני חושבת שזו פשוט הפקרות, וכואב ממש ממש שזו תופעה די נפוצה.

ד"א זה לא סותר, יש מי שלומדים במאחזים ואפילו עושים בגרויות- הם פשוט לומדים שם לבד/בחבורות וכו'.

לגבי החוסר מסגרת, זה לדעתי די עוול להרבה בני נוער שלא מספיק בוגרים בשביל זה.

באופן מצומצם - חיובי, באופן שתופס את כל החיים - שלילי ביותר! תקופת הנעורים היא תקופה שבה צריך הנער לספוג את חוכמתם של הדורות הקודמים לו ולגבש תוך כדי כך את תפיסת עולמו, מציאות שבה נער ירוץ מגבעה לגבעה כעיר פרא משולח רסן וחסר השכלה תקבור את סיכוייו להשתלב אי פעם במערכת "נורמלית" של חיים. בניית חושות על גבעות שוממות, התעמתות עם כוחות הביטחון והזלזול בחוק שנלווה לפעילות שכזאת דרך קבע(כשמנהלים אותה צעירים שמטבעם רואים הכל "שחור לבן"), מריבות אין סופיות עם ערבים ועוד הם "ביטוח" שהנער יגדל בצורה עקומה ומעוותת. אולם מצד שני האם אפשר לוותר על תרומתם של בני הנוער? על הרוח שהם מביאים עמם? וודאי שלא! ולכן הפיתרון הוא לו"ז מסודר שיקבע הנער לעצמו ובו הוא יחליט כמה מזמנו הוא משקיע בפעילות למען ארץ ישראל וזאת בלי לפגוע במסגרת הלימודית. אחרת הוא יבנה חושות פה ושם, זה נכון אבל לכשיגדל הוא יהיה חסר את אותו עומק והשכלה שאותם אפשר להשיג רק בלימודים - ותרומתו תהיה הרבה פחות משמעותית. אם יחליט לכשיגדל לפעול למען הציבור ייגש הוא למאבק מתוך שיקול דעת רב יותר והשכלה רחבה יותר.

לבין אנשים מבוגרים, בעלי משפחות, שבחרו להשיקע את כל זמן במאחזים.

לענ"ד בכלל לא חיובי שנוער יגורו ויחיו במאחזים.

משפחות שגרות במאחזים ניגררות מהר מאוד לרגשי  ושנאה כלפי אלה שיגרשו אותם, במקרה של הרס רכוש הן בכלל לא מסוגלות להבין את המורכבות אלא נסחפות לשנה וזעם. עדיף נוער במשמרות, משפחות - רק אם הן באות נטו לשליחות ומבינות את תפקידם.